הצורך הוא אם כל ההמצאות - ובישראל, הצרכים היו מיוחדים במינם

22 באפר׳
זמן קריאה 8 דקות

עודכן: 23 באפר׳

יש משפט ישן שאומר "הצורך הוא אם כל ההמצאות" (נכון, יש כאלה שאומרים ש"הצורך הוא אבי כל ההמצאות". אנחנו אוהבות את הגירסה הראשונה). המשמעות של הפתגם היא שאנשים לא ממציאים דברים כי יש להם זמן פנוי ומצב רוח יצירתי. הם ממציאים - כי הם מרגישים חייבים. כי יש בעיה שצריך לפתור, צורך שאין מה שיענה עליו, ומצב שלא מאפשר להמשיך כרגיל.

ובישראל? הצרכים היו כל כך ספציפיים, כל כך דחופים, וכל כך מוזרים לפעמים - שהמצאות שנולדו כאן שינו לא רק את ישראל הקטנטונת, אלא את העולם כולו. וזה לא קרה בגלל קסם או רצון בלבד - אלא בגלל מדע: פיזיקה, כימיה, מתמטיקה, הנדסה - ואותה תכונה מוזרה שקוראים לה "חוצפה" - לחשוב שאתה יכול לפתור בעיה שכולם אמרו שאי אפשר.

רוצים לראות עד כמה אתם מכירים את ההמצאות הישראליות? הקליקו כאן כדי לשחק!

כשאין מה לאכול - ממציאים אוכל 🍚

שנות ה-50. מדינת ישראל תינוקת בת שנתיים. גלים של עולים מגיעים מכל העולם, ואין מספיק אוכל לכולם. הממשלה הטילה "צנע" - חלוקת מזון מצומצמת ושווה לכולם. אורז היה יקר מדי ולא גדל בישראל.

דוד בן-גוריון פנה לאויגן פרופר, בעלים של חברת המזון אסם, עם בקשה שנולדה ישירות מתוך הצנע: "תמציא לנו תחליף זול לאורז.". פרופר ישב עם הכימאים שלו וחשב: מה יש לנו בשפע? חיטה. אז מה אפשר לעשות עם קמח חיטה כדי שיתנהג כמו אורז? אז הם פיתחו תהליך שבו לחות, חום ולחץ ביחד מעצבים פירורי בצק קטנים. הם מבשלים אותם חלקית ומייבשים - וכך נולדו ה...פתיתים, שנקראים עד היום בחיבה "אורז בן-גוריון".

ואם כבר אסם - אי אפשר לא להזכיר 2 המצאות נוספות שלהם שכבשו את הארץ. הבמבה נולדה ב-1964, כשאסם חיפשה דרך להשתמש בתירס ובחמאת בוטנים - שני מרכיבים זולים וזמינים - ויצרה חטיף מנופח שילדים לא הצליחו להפסיק לאכול. התהליך כולל תירס טחון, שעובר דרך מכונה שדוחסת אותו בחום ולחץ עד שהוא "מתפוצץ" לצורתו המוכרת, ואז מצופה בחמאת בוטנים. תוכלו לקרוא על זה יותר בפוסט על חמאת הבוטנים (ואף לצפות במפעל...)

הביסלי הגיע כעשר שנים אח"כ, ב-1975, מרעיון שונה לגמרי: דן פרופר ואפרים מאירוב חשבו על חטיף מבוסס פסטה - כלומר קמח חיטה - שעובר טיגון עמוק ויוצא קראנצ'י ומלוח. הצורה המסולסלת המיוחדת שלו זה לא רק בגלל הצורה כמו של פסטה פוזילי. זה כי היא מגדילה את שטח הפנים של החטיף ומאפשרת ליותר תיבול להיצמד אליו.

💡 הידעת? היום פתיתים נמכרים ב-45 מדינות בעולם. ממנה שהומצאה כפתרון חירום בצנע - לסמל קולינרי ישראלי ייצואני. והבמבה? מחקרים מצביעים על כך שתינוקות ישראלים שנחשפו אליה מוקדם פיתחו פחות אלרגיות לבוטנים - תגלית שהפכה לנושא מחקר רפואי בינלאומי.

כשאין מים - ממציאים דרך להשקות (כמעט) בלי מים

ישראל היא ארץ די מדברית עם מחסור חמור במים. נחל אחד משמעותי, כמה בארות, ולחקלאות צריך מים - הרבה מים.

הסיפור המפורסם מספר על שמחה בלאס, מהנדס, ששם לב לדבר מוזר: יש עץ אחד, שנמצא ביחד עם עצים אחרים, אבל להבדיל מהם - הוא ממש צמח לגובה חריג. הוא עקב אחריו ומצא: ליד שורשי העץ הייתה נזילה קטנה, כמעט בלתי נראית, מצינור ישן. טיפות מים בודדות - וזה הספיק לעץ לשגשג.

שמחה הבין: לא צריך להציף את השדה. צריך לתת לכל צמח בדיוק כמה מים שהוא צריך, ישירות לשורש, ולאט לאט. הפיזיקה מאחורי הטפטפת שהוא המציא היא די פשוטה: המים בטפטפת נעים בלחץ מבוקר דרך פתח זעיר. מהירות הזרימה נקבעת על פי הפרשי הלחץ ורדיוס הפתח - מה שמאפשר דיוק של כמות המים לכל צמח וצמח.

בלאס פיתח את הרעיון ושיתף פעולה עם קיבוץ חצרים בפיתוח המסחרי, מה שהוביל להקמת חברת נטפים - היום אחת החברות המובילות בעולם בטכנולוגיית השקיה. מי שגידל עגבניות בסהרה, סביר שהשקה אותן עם טכנולוגיה שהשורשים שלה נמצאים בישראל.

כשרוצים לדבר בחינם - ממציאים את האינטרנט של השיחות 📞

1995. שיחת טלפון בינלאומית עולה הון תועפות. אלון כהן וליאור הרמתי מחברת VocalTec אמרו לעצמם: אינטרנט כבר קיים. למה שלא נשלח קול דרך האינטרנט?

הם פיתחו את VoIP - העברת קול דרך פרוטוקול אינטרנט.

הרעיון: שיחה קולית מפורקת לחבילות מידע דיגיטליות זעירות, נשלחת דרך האינטרנט ומורכבת מחדש בצד השני - כמעט ללא השהיה.

היום כל שיחת ווטסאפ, זום, גוגל מיט ועוד, עובדת בדיוק על אותו עיקרון. וככה ישראלים שנמאס להם לשלם על שיחות בינלאומיות המציאו את הבסיס שעליו יושבת התקשורת המודרנית כולה.

אם כשסוגרים דלת נפתח חלון, מה קורה כשפותחים לך את הדלת? 🚪

1973. לאחר שמלחמת יום הכיפורים הסתיימה, התחיל בישראל גל של פריצות לבתים. אנשים חיפשו ביטחון גם בבית.

שני מהנדסים, אברהם בחרי ומשה דולב, ישבו וחשבו: מה חלש בדלת רגילה? הצירים בצד אחד מול מנעול אחד בצד שני. זה אומר שכל פורץ עם הכלי הנכון - פורץ את הדלת בשניות.

הפתרון שלהם: מה שאנחנו מכירים כרב-בריח / פלדלת - דלת, עשויה פלדה (ולא עץ) עם מנגנון שבו פין אחד נועל את הדלת מכל הצדדים, מלמעלה ומלמטה בו-זמנית. במאמץ אחד. וכך הגיאומטריה הופכת את כל מסגרת הדלת לנקודת אחיזה, ולא רק את המנעול.

היום רוב בתי הדירות בישראל - וגם בהרבה מדינות אחרות - מצוידים בגרסה של המנגנון הזה. הדלת שלך בבית, כנראה, היא ישראלית. כמו דלת קסמים...

אם רק היה אפשר להקיף אותנו עם כיפת הגנה... ⚡

שנות ה-2000. ערים בדרום ישראל - שדרות, אשקלון ואחרות - הופגזו ברקטות. לאנשים יש שניות ספורות לברוח למרחב מוגן. ואין באמת תשובה לרקטות שמשוגרות מרחוק.

הרעיון של כיפת ברזל נולד מצורך פשוט וחשוב: להפיל את הרקטה לפני שתפגע בישוב.

הפיתוח החל בעקבות אותו איום, ומערכת כיפת ברזל נכנסה לשימוש מבצעי ב-2011.

ההנדסה מאחורי זה מרשימה: מערכת הכיפה עוקבת אחרי רקטה שנורית, מחשבת בזמן אמיתי את מסלול הטיסה שלה ובעיקר - איפה היא הולכת לנחות. אם החישוב מראה שהיא תנחת בשטח פתוח אז לא מעשה כלום, כמו קודם, אבל אם החישוב מראה פגיעה באזור מיושב - ישוגר מיירט, שיפגוש את הרקטה באוויר בדיוק מחושב - וישמיד אותה. בזכות המתמטיקה, ההנדסה והפיזיקה!

💡 הידעת? מיירט של כיפת ברזל עולה כ-40,000-50,000 דולר. הרקטה שהוא פוגע בה - עולה אפילו פחות ממאה דולר. מבחינה כלכלית זה לא כדאי - אבל מבחינת חיי אדם, המחשבון עובד אחרת לגמרי.

איך יודעים מה קורה בבטן בלי לנתח? בולעים מצלמה 📷

1990. גבי מרון ושותפיו מחברת Given Imaging עמדו בפני בעיה קלאסית: איך רואים את המעי הדק בתוך הגוף שלנו? האנדוסקופ (מצלמה על צינור גמיש) לא מגיע לשם - הוא רק כמטר וחצי לעומת המעי עצמו שהאורך המתפתל שלו מגיע לכ-6-7 מטר! אז מה עושים? לנתח זה קצת יותר מדי, כשזה נועד רק כדי לראות, לאבחן - ולאו דווקא לתקן...

אז הפתרון שחשבו עליו אמר - מה אם מצלמה תטייל בתוך הגוף, לבדה? וכך הם פיתחו את PillCam - כמוסה (גלולה) בגודל של טבלייה גדולה, שמכילה מצלמה זעירה, סוללה ומשדר. הכל בתוך מעטפת פלסטיק חלקה.

הכמוסה מצלמת שתי תמונות בשנייה כשהיא עוברת את מערכת העיכול - נסחפת על ידי תנועות הפריסטלטיקה (שזה גלים של כיווצי שרירים, שדוחפים את המזון מהפה - מטה-מטה עד לקיבה) - ומשדרת את התמונות למכשיר חיצוני שהמטופל לובש - כמו חגורה - מסביב למתניו.

אורך המסע: 6-8 שעות. כ-50,000 תמונות. והרופא יושב לאחר מכן ובוחן את ה"סרט".

💡 הידעת? לאחר כ-8 שעות - הכמוסה יוצאת מהגוף בדרך הטבעית. ישר לאסלה. לא צורך לאסוף אותה.

כשילד בן שמונה נכשל בתרגיל מתמטיקה - זה לא אומר שהוא לא יצליח להיות מתמטיקאי

1977. אברהם למפל ויעקב זיו, שני חוקרים ישראלים מהטכניון, פרסמו מאמר שנראה טכני ומשעמם לחלוטין: אלגוריתם לדחיסת מידע. אלגוריתם LZ (על שם ראשי תיבות שמותיהם).

הרעיון: במקום לשמור כל תו בנפרד, נחפש דפוסים חוזרים ונייצג אותם בקוד קצר יותר. ככה "אבאבאבאב" הופך, למשל, ל-"אב×4". מתמטיקה פשוטה, השפעה עצומה.

למה זה מעניין אותנו בכלל? כי כל קובץ ZIP שאתם שולחים. כל תמונה שצילמתם. כל סרטון מצחיק שאי פעם ראיתם באינטרנט. כל אחד מהם עובד על הבסיס הזה שהניחו שני ישראלים מחיפה לפני כמעט 50 שנה.

כשיש לך ים מסביב אבל אין מה לשתות כי הים מלוח... 🌊

אלכסנדר זרחין, מהנדס, עמד בפני עובדה: לישראל אין כמעט מקורות מים. מצד שני - יש לה המון ים - אבל מי הים מלוחים ולא שמישים. הוא חשב: כשמים קופאים, המלח נשאר בחוץ, והקרח הוא בעצם מים טהורים. מה אם נקפיא את מי הים ואז נמיס את הקרח? מחשבה יפה, לא?

אז הוא פיתח תהליך התפלה בהקפאה - שבו מי ים עוברים לתאים קרים, המים קופאים לגבישי קרח טהורים, המלח נוזל החוצה, וגבישי הקרח נמסים - למים מתוקים. היום ישראל מתפילה מים בעיקר בשיטת אוסמוזה הפוכה (שיטה שבה דוחסים מים בלחץ גבוה מאוד דרך ממברנה שמסננת את המלח) ולא בשיטת ההקפאה של זרחין, אבל החשיבה שלו ושל אחרים כמוהו היא שהפכה את ישראל למובילה עולמית בתחום התפלת המים.

אגב, כיום פועלים בישראל 6 מתקני התפלה גדולים - באשקלון, פלמחים, חדרה, שורק 1, אשדוד ושורק 2 - בנוסף למתקנים קטנים יותר למים מליחים כמו מעגן מיכאל ותלמי יפה. כ-60% ממי השתייה בישראל מגיעים היום מהתפלה.

כשמוצא האדם אולי מהקוף, אבל מנסים לברוח מזה... 💅

1986. קיבוץ הגושרים. יאיר דר ושמעון יהב ישבו ותהו: יש מכונות גדולות למספרות - אבל אין כלי ביתי פשוט להסרת שיער מהשורש. השיטות הקיימות להסרת שיער מהרגליים היתה עם מכונות גילוח (שמגלחות ולא שולפות), שעווה או סוכר מותכים (וכואבים!), פינצטה (תנסו לעשות את זה על שתי הרגליים... עד שתסיימו את הרגל השניה, הראשונה כבר תצמח בחזרה - בהנחה שהכאב לא יגמור אתכם - ובהצלחה).

הם חשבו על מנגנון מכני פשוט: קפיץ מסתובב שתופס שערות ומסיר אותן מהשורש - פיזיקה פשוטה שאף אחד לא ממש חשב ליישם בכלי ביתי כזה לפניהם.

כך נולד האפיליידי - כלי שנמכר ב-50 מדינות ונמצא עד היום בחדרי האמבטיה של עשרות מיליוני אנשים ברחבי העולם.

כשאסור לשחק קלפים - ממציאים משחק חדש 🃏

לפעמים ההמצאה הכי טובה נולדת דווקא כשלוקחים לך משהו.

אפרים הרצנו היה יהודי שחי ברומניה בשנות ה-40. המשטר שם אסר על משחקי קלפים - נחשבו להימורים ולבטלה. אבל אנשים רצו לשחק. אז הרצנו ישב והמציא משחק שלא משתמש בקלפים בכלל - אלא באריחים עם מספרים. כך נולד רמיקוב (בעברית: רמי), שהפך לאחד ממשחקי הלוח הנפוצים בעולם.

ואם רמיקוב נולד מאיסור - טאקי נולד מרעיון פשוט: לקחת משחק קלפים ולהפוך אותו למהיר, רועש ומלחיץ. חיים שפיר המציא אותו ב-1983, ומאז הוא הפך לאחד ממשחקי הקלפים הנמכרים ביותר בישראל - ומוכר גם בחו"ל.

שני משחקים, שני ישראלים, ושתי הוכחות שגם בידור ופנאי דורשים יצירתיות אמיתית.

כשנמאס לך לכתוב מיילים לחבר שגר בניו יורק - ממציאים ICQ 💬

1996. ארבעה ישראלים צעירים - יאיר גולדפינגר, אמנון אמיר, אריק ורדי וספי ויגיסר - מחברת Mirabilis חשבו: למה שתקשורת בזמן אמיתי דרך האינטרנט תהיה מסובכת?

הם פיתחו את ICQ (תגידו את האותיות מהר - ותבינו מה הפירוש...) - התוכנה הראשונה בעולם לצ'אט מיידי בין אנשים, עם רשימת חברים, התראות כשמישהו מתחבר, ושליחת הודעות ישירות.

ב-1998 קנתה AOL את Mirabilis תמורת 407 מיליון דולר - אחת הרכישות הגדולות של חברות אינטרנט באותה תקופה. ה-ICQ הניח את היסודות לכל תוכנות המסרים שאנחנו מכירים מאז - כמו המסנג'ר, הווטסאפ, הטלגרם ולכל אפליקציית הודעות שאתם משתמשים בה היום.

💡 הידעת? בשיא הפעילות היו ל-ICQ יותר מ-100 מיליון משתמשים רשומים. וזה עוד לפני שהיו טלפונים חכמים ולפני שרוב האנשים ידעו מה זה "אינטרנט".

איך לוקחים אתכם מידע דיגיטלי בארנק? ממציאים דיסק-און-קי 💾

1999. דב מורן, מהנדס ישראלי, עמד בפני בעיה: דיסקטים מיושנים, CD לא נוח לנשיאה, ומחשבים ניידים עדיין נדירים ויקרים. איך מעבירים מידע ממחשב למחשב בקלות?

הפתרון: להכניס זיכרון פלאש (שהיה קיים, אך יקר ממש ובגדלים גדולים מדי שמתאימים לתוך קופסאות המחששב) לתוך מעטפת קטנה שמתחברת לכניסת USB - כבר קיים בכל מחשב. הקסם ההנדסי: זיכרון פלאש שומר מידע גם בלי חשמל (הגבישים הסיליקוניים שלו שומרים מידע דרך מטענים חשמליים שנלכדים בשכבות מבודדות). הדיסק-און-קי - ששמו רומז על כך שיש דיסק שלם על מחזיק מפתחות - סיפק ממשק פשוט לטכנולוגיה קיימת - ושינה את העולם.

אז... איך הכל קשור? 🧠

כל ההמצאות הנ"ל לא נולדו ממחשבה מופשטת על שולחן עבודה נוח. הן נולדו מצורך אמיתי, מבעיה שלא הייתה לה תשובה, ומאנשים שהחליטו שהם לא מקבלים את המציאות כפי שהיא.

ומה שאיפשר להם לפתור את הבעיות? הבנה של מדע. כמו הפיזיקה שמסבירה למה מים זורמים בלחץ. הכימיה שמבינה מה קורה כשחיטה נחשפת לחום. המתמטיקה שיודעת לחשב מסלול רקטה בזמן אמיתי. הביולוגיה שמבינה איך מעי דק עובד. הגיאומטריה שמסבירה למה נעילה מארבעה כיוונים חזקה ממנעול אחד.

לא חייבים להיות גאון כדי להמציא. צריך להיות סקרן, להבין מדע בסיסי, ולסרב לקבל "זה לא אפשרי" כתשובה.

הכלים שאתם לומדים בבית הספר? הם לא "חומר לבגרות". הם כלים לשנות עולם ומלואו. 🌍

ואם הייתם צריכים לפתור בעיה יומיומית אחת שמציקה לכם - איזו הייתם בוחרים?