קרה לכם שהבטתם בשמיים, בלילה, וראיתם פתאום קו אור חולף? זה כנראה היה מטאור, או בשמו העממי - "כוכב נופל". אבל מה קורה כשיש הרבה כאלה בבת אחת? זה נקרא מטר מטאורים, והוא אחד המחזות המרהיבים ביותר שהטבע מציע לנו!
מקור המילה "מטאור" - ביוונית, ומשמעותה "משהו שמיימי".
מהו מטר מטאורים?
מטר מטאורים (או, גשם הכוכבים) מתרחש כאשר כדור הארץ חוצה את המסלול של שביט או אסטרואיד, וכך עובר דרך שובל של אבק וסלעים קטנים שהם השאירו אחריהם (השביטים, בסיבובם סביב השמש, משאירים אחריהם שובל של חלקיקים!).
כשהחלקיקים האלה - שנקראים מטאורואידים - נכנסים לאטמוספירה שלנו במהירות גבוהה (לפעמים מעל 200,000 קמ"ש!), הם מתחממים ונשרפים, וכך נוצרים קווי האור שאנחנו רואים בשמיים.
אם חלק מהמטאורואיד מצליח לשרוד את הכניסה לאטמוספירה ופוגע בקרקע, הוא נקרא מטאוריט, והוא יכול להיות חתיכת סלע או מתכת.
איך נוצרים מטאורים?
תהליך יצירת המטאורים כולל:
חיכוך עם האטמוספירה: הכניסה לאטמוספירה יוצרת חיכוך רב עם מולקולות האוויר ⬅️
התחממות קיצונית: החיכוך מוביל להתחממות החלקיקים לטמפרטורות גבוהות מאוד ⬅️
דחיסת אוויר: בנוסף לחיכוך, דחיסת האוויר לפני המטאורואיד מגבירה את החום ⬅️
יצירת אור: כתוצאה מההתחממות והחום, המטאורואידים מאירים ויוצרים את פס האור המוכר כ"מטאור" או "כוכב נופל".
מטרי מטאורים קבועים ומעניינים
ישנם כמה מטרי מטאורים שמתרחשים מדי שנה בתאריכים קבועים. הנה כמה מהמפורסמים ביותר:
הפרסאידים (אוגוסט): אחד המטרים הפופולריים ביותר, עם עד 100 מטאורים בשעה בשיאו.
הג'מינידים (דצמבר): נחשב למטר המטאורים הטוב ביותר בשנה, עם עד 120 מטאורים בשעה.
הליונידים (נובמבר): ידוע בפעילות מחזורית חזקה כל 33 שנים, עם אלפי מטאורים בשעה.
האוריונידים (אוקטובר): קשור לשביט המפורסם הליי, עם כ-20 מטאורים בשעה.
הקוודרנטידים (ינואר): מטר קצר אך חזק, עם עד 120 מטאורים בשעה בשיאו.
מה חשבו על זה פעם?
בעבר, לפני חקר המדע, אנשים לא הבינו את המקור של מטרי המטאורים, ולכן בתרבויות עתיקות רבות, מטרי מטאורים נחשבו לאותות משמיים או לנבואות.
היוונים הקדמונים חשבו שהמטאורים הם כוכבים שנופלים מהשמיים.
בימי הביניים, מטרי מטאורים נחשבו לעיתים לסימן לאסון קרב.
רק במאה ה-19 המדענים הבינו את הקשר בין מטרי מטאורים לשביטים.
עובדות מעניינות
המטאורים הבהירים במיוחד נקראים "בולידים" או "כדורי אש".
רוב המטאורים מתרחשים בגובה של 80-120 ק"מ מעל פני כדור הארץ.
האזכור הראשון של המונח 'מטר מטאורים' היה כבר במאה ה-7 לפני הספירה.
הצבע של המטאור יכול להעיד על הרכבו הכימי: לדוגמה, מטאור ירוק מכיל בדרך כלל מגנזיום.
המטאור הגדול ביותר שתועד בהיסטוריה המודרנית היה מעל רוסיה ב-2013, והוא גרם בנפילתו לנזק ממשי ולפציעות קלות.
בגלל שכדור הארץ הוא 'עגול' והמטאורים מגיעים מלמעלה, הפרספקטיבה גורמת לנו לראות כאילו המטאורים יוצאים מנקודה אחת, למרות שהם נעים בקוים מקבילים. היא נקראת נקודת ההקרנה.
עם הזמן, התחילו לקרוא לכל מטר על שם קבוצת הכוכבים שבה מצויה נקודת ההקרנה שלו. לכן יש לנו שמות כמו הפרסאידים (מקבוצת פרסאוס) או האוריונידים (מקבוצת אוריון).
זרקור על האוריונידים של חודש אוקטובר
האוריונידים הם אחד ממטרי המטאורים המרתקים ביותר, המתרחש מדי שנה בחודש אוקטובר.
נקודת ההקרנה שלהם היא קבוצת הכוכבים אוריון, ומכאן שמם.
הנה כמה עובדות מעניינות על מטר מטאורים זה:
מקור: האוריונידים נגרמים על ידי שביט הליי המפורסם, שמסלולו סביב השמש הוא כל 76 שנים.
מתי: המטר מתחיל ב-2 באוקטובר ונמשך עד ה-7 בנובמבר, כאשר השיא מתרחש סביב ה-21 באוקטובר.
מהירות: האוריונידים ידועים במהירותם הגבוהה, המגיעה ל-66 קילומטרים לשנייה!
כמות: בשיאו, ניתן לצפות בכ-20 עד 30 מטאורים לשעה (תחת תנאים אידיאליים), שזה בממוצע כוכב נופל כל 2-3 דקות.
בהירות: למרות שכמות המטאורים במטרה האורינידים אינה מהגבוהות ביותר, הם נחשבים למרשימים מאוד בזכות מהירותם הגבוהה ויכולתם ליצור בולידים ("כדורי אש") בהירים במיוחד.
השנה (2024) השיא צפוי להתרחש בלילה שבין ה-21 ל-22 באוקטובר
איך לצפות במטר מטאורים?
בדקו את לוח השנה האסטרונומי לתאריכי מטרי המטאורים הקרובים.
מצאו מקום חשוך, רחוק מאורות העיר (בגלל זיהום האור, כמובן) לערוך בו את 'פיקניק' הצפייה.
תנו לעיניים להסתגל לחושך במשך כ-30 דקות.
התרווחו והביטו לשמיים - אין צורך בציוד מיוחד כמו טלסקופ, זה מראה מרהיב כמות שהוא! הכי כיף - לפרוס מזרן יוגה ולשכב עליו עם המבט לשמיים (רק אל תרדמו...).
התאזרו בסבלנות, כי לפעמים יש הפסקות ארוכות בין מטאור למטאור.
שיא היסטורי: מטר הלאונידים של 1833
אחד השיאים הידועים והמפורסמים ביותר של מטר מטאורים התרחש במטר הלאונידים בשנת 1833.
האירוע היה כל כך מרשים, שהוא נחשב לאחד מהאירועים האסטרונומיים המרהיבים ביותר בהיסטוריה המתועדת, שגם תרם רבות להבנה המדעית של תופעת המטאורים.
כל תושבי צפון אמריקה (!) היו עדים למחזה.
הוא היה עצום: אלפי מטאורים בשעה, כשבשיאו, קצב המטאורים הגיע לכ-100,000 מטאורים בשעה!
מטרי מטאורים הם תזכורת מרהיבה ליופי ולפלא של היקום שלנו. בפעם הבאה שתשמעו על מטר מטאורים מתקרב, אל תחמיצו את ההזדמנות לצאת החוצה ולהתפעל מהמופע המדהים הזה! מומלץ!
