המילים "סבא" ו"סבתא" מוכרות לכולנו, אך האם ידעתם שבשפות אחרות הן מסתירות עולם שלם של תרבות והיסטוריה? בואו נצא למסע לשוני מרתק בעקבות הסבתות ברחבי העולם, כי אם לסבתא היו גלגלים...!
בארץ הקודש: עברית וארמית
בעברית המילה "סבא" מגיעה מהשורש ס-ב-ב (לא, לא בגלל שכשהוא רואה נכדים הוא מסתובב משמחה), אך ההפתעה האמיתית היא בצורת הרבים. הצורה התקנית של "סבא" היא "סָבִים" (ולא "סבאים") ושל "סבתא" היא "סָבוֹת" (ולא "סבתות")? 🤯
נשמע לנו לא סבבה...
מדוע סבות ולא סבתות? כי כמו שצורת הרבים של הסבא היא "סָבִים" (מצורת היחיד סָב, ולא "סַבָּאִים"), כך צורת הרבים של סבתא היא "סבות" (מצורת היחידה סָבָה, ולא "סבתות" או "סבתאות" או "ספתות").
וכשמדובר באמא של סבתא שלנו, אנחנו אומרים "סָבְתָא רַבְּתָא" - ביטוי שמקורו בארמית, שבה "רבתא" פירושה "גדולה". כי "תָא" בארמית זה סיומת לנקבה. גם במילה 'סבתא' (בעברית התנ"כית, אגב, השתמשו במילה "סָב" לתיאור זקן או מנהיג קהילה, אך כיום המונח הארמי נפוץ יותר).
ומה עם צורת הרבים של "סבא רבא" ו"סבתא רבתא"? דרך הארמית בנטיית הרבים שונה מדרכה של העברית (ולכן לפי הארמית צורת הרבים של סַבָּא רַבָּא צריכה להיות "סָבֵי רַבְרְבֵי" 🤦), ועל כן החליטה האקדמיה ללשון העברית שברבים עוברים לעברית: סָבִים גְּדוֹלִים ו-סָבוֹת גְּדוֹלוֹת.
אבל אקדמיה ומציאות, לא תמיד חיות ביחד (מי אומר 'סבות???), אז במקום סבתא רבתא הנינים יקראו לה בשמה, למשל "סבתא חנה", .ולסבתא וסבתא - בכינויי חיבה כמו "סבתוש" ו"סבוש"!
בסין: גאוגרפיה משפחתית מדויקת
בסינית מנדרינית יש 6 מילים שונות לסבתא, בהתאם לצד המשפחתי:
נאינאי - לסבתא מצד האבא (nǎinai)
לאוֹלאוֹ - לסבתא מצד האמא, בצפון סין (lǎolao)
וואֶיפּוֹ - לסבתא מצד האמא, בדרום סין (wàipó)
הבחנה הזו משקפת מסורת קונפוציאנית הדוגלת בתיעוד מדוקדק של שושלות יוחסין.
בספרדית: בין מסורת לחיבה
בספרדית, המילה "אַבּוּאֶלָה" (abuela) משמשת לכינוי סבתא, בעוד "אַבּוּאֶלִיטָה" (abuelita) היא צורת חיבה מקובלת, בדומה ל"סבתא'לה" בעברית. המילה נגזרת מהמונח הלטיני avus (סבא).
ולסבתא רבתא?
קוראים "בִּיסַאבּוּאֶלָה" (bisabuela), כי הקידומת bis- מציינת דור קודם.
הידעתם? בכפרים ספרדיים נוהגים להשתמש בכינוי "טָאטָא" לסבתא, מילה בעלת שורשים פרה-רומיים.
בארצות הנורדיות: הבחנות משפחתיות מדויקות
בנורווגית ושבדית פיתחו שיטה מדויקת:
מוֹרמוֹר (mormor) – לסבתא מצד האם ("אמא-אמא")
פַרמוֹר (farmor) – לסבתא מצד האב ("אבא-אמא")
כי מוֹר זה אמא ופַאר זה אבא.
באיסלנדית השתמרה המילה העתיקה "אַמָּה" (amma) לסבתא, והסבתא רבתא כונתה "לַאנְג-אַמָּה" (langamma), שפירושה המילולי "סבתא ארוכה"...
מעניין אם זה משהו שנולד עוד בימי המיתולוגיה הנורדית...
ברוסיה: בבושקה – סמל לחוכמה משפחתית 🪆
המילה הרוסית "בַּבּוּשְׁקָה" היא צורת ההקטנה של "בַּבָּה" – מונח סלאבי עתיק לאישה נשואה.
אגב, למרות הבלבול הנפוץ, הבובות המסורתיות המכונות "בבושקה" בעברית נקראות ברוסית "מַטְריוֹשְׁקָה", אפילו אם הן נראות קצת כמו סבתא'לה.
הידעתם? יש פתגם רוסי שאומר ש"סבתא יודעת הכול". זה מבטא את מעמדה של הסבתא כנושאת הידע המשפחתי. מחקר מצא ש-82% מנשים רוסיות מעל גיל 60 מעדיפות את הכינוי הזה על פני תוארי כבוד רשמיים.
באפריקה: כבוד לזִקנה
בשפת יורובה שבניגריה, קוראים לסבתא "אמא גדולה".
בשפת האוסה שבצפון ניגריה, המילה "kaka" מתייחסת גם לסבתא וגם לדודה, ומשקפת את חשיבות המבוגרים במשפחה המורחבת.
באוסטרליה: חוכמת דורות במאות שפות
בקרב הילידים האבוריג'ינים קיימות מאות מילים לסבתא, שמשתנות לפי השבט וקרבת הדם. למשל:
בשפת הבַּרְדִי (Bardi): "גַרְמִינִי" (Garminy) לסבתא מצד האם, ו"גוֹלִי" (Golli) לסבתא מצד האב
בשפת היולינגו (Yolngu): "גאמִי" (Gami) לסבתא ביולוגית, "מָארִימַאנְגוּ" (Marimangu) לסבתא מהשבט עצמו
הידעתם? מחקר אנתרופולוגי מצא כי בשפות ילידיות באוסטרליה יש בממוצע 3-4 מילים שונות לסבים, לעומת 1-2 בשפות אירופיות (אולי בגלל מבני השבטים)
בניו זילנד: סמל לחוכמה שבטית
בתרבות המאורית, המילה "קוּיָה" (kuia) מתארת לא רק סבתא ביולוגית, אלא גם נשים מבוגרות הנושאות ידע מסורתי.
בטקס הפּוֹווהירי (טקס קבלת פנים מסורתי), יש לקוּיָה תפקיד מרכזי בקביעת כבוד האורחים.
ביפן: כבוד בין דורות 👘
ביפנית, הכינוי הפורמלי לסבתא הוא "סוֹבּוֹ", אך במשפחות נהוג להשתמש ב"אוֹבָּא-סאן" או בגרסה החביבה "אוֹבָּא-צָ'אן".
הידעתם? מחקר מאוניברסיטת טוקיו מ-2024, מצא ש-62% מיפנים מעל גיל 70 מעדיפים את הכינוי "אוֹבָּא-צָ'אן" כסמל לקשר חם עם הנכדים.
באירופה: שכבות של דורות
בצרפתית יש הבדל מעניין בין 'Grand-mère' (סבתא) ל-'Arrière-grand-mère' (סבתא רבתא) – המילה 'Arrière' פירושה 'מאחור', כאילו הדורות הקודמים עומדים מאחורינו בתור.
באיטלקית, סבתא רבתא היא ביסנונה ('Bisnonna') - הצירוף של 'bis' (פעמיים) + 'nonna' (סבתא). כאילו היא "סבתא בריבוע"!
במזרח התיכון: שורשים עתיקים
בערבית קוראים לסבתא "ג'דה" - מילה שחולקת שורש עם המילה "גדוד" בעברית, אולי זה רמז לתפקידה באיחוד המשפחה.
בפרסית הביטוי הוא "מדר-בוזורג" - שפירושו המילולי הוא "אמא גדולה".
באזור הארקטי: חוכמה בין קרחונים
בשפת האינוקטיטוט (של האסקימואים) קוראים לסבתא "נִינְגִיוּק" (ningiuq), מילה המשמשת גם לתיאור "אישה זקנה חכמה". במיתולוגיה האינואיטית, הסבתא מקושרת לסֶדְנָה – אלת הים השולטת בבעלי החיים הימיים.
סבתא בעידן הדיגיטלי 📱
נכון ל-2025, באמוג'י קיימים 3 סמלים ל"סבתא":
👵 (סטנדרטי),
🧓 (סבתא צעירה ברוח),
🤶 (סבתא חוגגת).
הראשון, מסתבר, הוא הכי שימושי בקרב הנכדים...
אז הקשר עם סבא וסבתא הוא אחד המשמעותיים בחיי ילדים. הם מספקים פרספקטיבה היסטורית, חוכמת חיים, והבנה עמוקה יותר של מי אנחנו ומאין באנו. ולפעמים גם ממתקים בכמויות לא הגיוניות! 🍬
וסבתא סורגת? זה בכלל משחק ילדים עם חוטים... 👇
