דברים שמוצאים בחוץ: דם המכבים 🌺

אחד מהפרחים המעניינים שיש לנו בטבע הישראלי. כשיוצאים לטייל באביב, אי אפשר לפספס את הכדורים האדומים הבולטים שנראים כמו חרוזים קטנים וצפופים במרחבי החורש והבתה.

הי, אם קיבלתם מדבקה עם הפרח הזה עליה ביום העצמאות - אתם יודעים למי אנחנו מתכוונים. כן, זהו דם המכבים!

איך מזהים את דם המכבים? 🔍

דם המכבים הוא צמח רב-שנתי ממשפחת המורכבים שמגיע לגובה של 40-60 ס"מ.

כל חלקי הצמח שנמצאים שמעל האדמה מכוסים ב"לבד" לבן - מעין שכבת שיער קטנטנה המגנה עליו מפני התייבשות.

אבל הדבר המרתק ביותר בפרח הזה הוא דווקא האשליה האדומה שלו! מסתבר שהפרח האדום הוא בכלל לא פרח אדום...

• מה שנראה כמו פרחים אדומים הם למעשה חפים - אלה עלים קרומיים מיוחדים שעוטפים את הפריחה

• החפים האדומים האלה משרתים שתי מטרות:

  - הם מגנים על התפרחת

  - והם מושכים מאביקים

• הפרחים האמיתיים של דם המכבים הם בכלל זעירים וצהובים, ומסתתרים - כאמור - בתוך התפרחת הכדורית. הם החלק הפורה של הצמח !

• בסוף האביב (בסביבות מאי), כשהפרחים נפתחים, אפשר להבחין בצבע צהוב מבצבץ מתוך החפים האדומים

פריחה צהובה, מוקפת חפים אדומים. צילום עדי ברטשניידר

הידעתם? החפים האדומים הללו נשארים אדומים גם לאחר שהפרחים נקטפים ומתייבשים - ולכן הוא מכונה גם "פרח האלמוות" (וגם באנגלית, שמו המקביל הוא Red Everlasting או Red Cudweed)

מאין הגיע השם המיוחד? 📚

השם "דם המכבים" ניתן לפרח בשנת 1921 על ידי האגרונום אפרים הראובני.

מקור השם באגדה שמספרת כי בכל מקום שנפלה טיפת דם של לוחמי המכבים (היוש חנוכה...), צמח ועלה פרח אדום שאינו דוהה לעולם, כדי להנציח את גבורתם.

האגדה הזו היא גרסה ישראלית של סיפורים דומים הקיימים בתרבויות רבות (כמו מיתולוגיות), בהן פרחים אדומים קשורים לדם של גיבורים או קדושים. בערבית, למשל, הפרח מכונה "דם אל-מסיח" - דמו של המשיח.

הידעת? בעבר כינו בשם "דם המכבים" פרח אחר לגמרי, שנקרא כיום דמומית

דם המכבים ויום הזיכרון 🕯️

הקשר בין דם המכבים ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל נוצר בשנות המדינה הראשונות. המשורר חיים גורי כתב שיר לזכר הל"ה, והזכיר בו את הפרח האדום.

בראשית שנות ה-50, הפרח הפך לסמל רשמי של יום הזיכרון. הצבע האדום, העמידות לאורך זמן, והקשר לדם של לוחמים - הפכו אותו לסמל המתאים להנצחת הנופלים.

כיום, מחלקים בבתי ספר, ובטקסים מדבקות עם תמונת הפרח, להדבקה על דש הבגד.

הידעת? פרחים אדומים משמשים כסמל לזיכרון גם במדינות אחרות - למשל, הפרג באנגליה ובמדינות אירופה.

דם המכבים כמו שקל לזהות בטבע. צילום עדי ברטשניידר

עובדות מפתיעות על דם המכבים 🧠

• פרח מוגן: דם המכבים הוא אחד הפרחים הראשונים שהוכרזו כ"ערך טבע מוגן" בישראל. בגלל פופולריות הקטיף שלו לזרי פרחים יבשים, הוא כמעט הגיע להכחדה.

• דפוס צמיחה ייחודי: בניגוד לפרחי בר רבים, דם המכבים לא יוצר מרבדי פריחה גדולים, אלא גדל בדגם מפוזר של פרטים בודדים בשטח.

• תרופה עממית: בתרבות המסורתית של פעם, שמן מדם המכבים שימש לטיפול בגירויי עור ובעיות חניכיים. אבל אל תנסו את זה...

• צמח אנדמי: דם המכבים הוא צמח שגדל באופן טבעי רק באזור שלנו (שנקרא הלבנט - ישראל, סוריה, לבנון וטורקיה).

• בול ישראלי: הצמח הופיע לראשונה על בול ישראלי לכבוד יום הזיכרון בשנת תשי"ד (1954).

• השם הצבעוני: השם המדעי שלו הוא Helichrysum sanguineum, והוא מורכב מהמילה "helichrysum" שמשמעותה "זהוב כשמש" (על שם הפריחה הצהובה) ו-"sanguineum" שמשמעו "אדום כדם". ת'כלס - זה בדיוק מה שהוא. אדום וצהוב ביחד...

• נוסע עם הרוח: הזרעים של דם המכבים מתפזרים בעזרת הרוח, הודות לציצית קטנה שמאפשרת להם "לטוס" למרחקים.

איפה תוכלו למצוא אותו? 🗺️

את דם המכבים אפשר לראות בחודשי האביב (מרץ עד מאי) במקומות רבים בישראל:

• הרי הגליל והגולן

• הכרמל והגלבוע

• הרי השומרון ויהודה

• השפלה והשרון

• לפעמים גם באזורי החוף על סלעי כורכר

הפרח גדל בעיקר באזורי חורש ובתה, ומופיע בדרך כלל כפרטים בודדים מפוזרים, ולא כמרבץ. לכן צריך לפקוח עיניים כשמחפשים אותו.

אז בטיול הקרוב שלכם - פיקחו עיניים וחפשו את כדורי דם המכבים האדומים – אבל רק הסתכלו, אל תקטפו! ואם תתבוננו מקרוב, אולי תגלו את הפרחים הצהובים הקטנטנים מציצים מבין "טיפות הדם" האדומות. 🔍🌱