דברים שמוצאים בחוץ: שטפונות - המים שמופיעים יש מאין 💦

כשמדבר יבש ושקט הופך תוך דקות לנהר גועש וחום - זהו אחד מופעי הטבע המרהיבים והמפתיעים ביותר בישראל.

שיטפונות בנחלי אכזב הם תופעה ייחודית שמתרחשת דווקא באזורים היבשים ביותר של ארצנו - הנגב, הערבה ומדבר יהודה. תופעה שמושכת אלפי צופים כל חורף. אבל מאחורי הקסם של המים-יש-מאין, מסתתרים כוחות אדירים שחשוב להכיר ולהבין.

מה זה בעצם "נחל אכזב" ולמה קוראים לו כך?

השם "נחל אכזב" נשמע אולי קצת עצוב, אבל יש לו סיפור מעניין. הנחלים האלה "מאכזבים" את מי שמגיע לראות אותם, כי רוב השנה הם פשוט יבשים לגמרי! בניגוד לנהרות כמו הירדן שזורם כל השנה, בנחלי האכזב זורמים מים רק כשיורד גשם, ולפעמים הזרימה היא רק לכמה שעות בלבד.

מדענים מבחינים בין 3 סוגי נחלים:

1. "נחל איתן" שזורם כל השנה,

2. "נחל אכזב" שזורם בעיקר בחורף,

3. "נחל אפיזודי" שזורם רק בזמן שיטפונות ונעצר תוך שעות.

   רוב הנחלים במדבריות ישראל הם למעשה נחלים אפיזודיים - הם "מתעוררים לחיים" רק כשיורד גשם חזק.

איך נוצר שיטפון במדבר? המדע שמאחורי הקסם

דמיינו את זה כך: יורד גשם חזק על ההרים, אבל הקרקע במדבר קשה כמו סלע ולא יכולה לספוג את המים. המים מתחילים לזרום על פני השטח, נכנסים לערוצים קטנים שמתחברים לערוצים גדולים יותר, וכל המים "מתרכזים" ביחד לנחל אחד עוצמתי.

הדבר המדהים ביותר? השיטפון יכול להגיע למקום שבו לא ירדה אפילו טיפת גשם אחת!

הגשם יורד קילומטרים רחוקים משם, ב"אגן הניקוז" של הנחל (כלומר, כל השטח שממנו מתנקזים המים לנחל), והמים מגיעים כהפתעה גמורה.

זו הסיבה שחשוב כל כך להקשיב לאזהרות - גם כשהשמיים בהירים לגמרי מעל הראש.

המספרים שיפתיעו אתכם 💧

הנתונים האמיתיים מרשימים במיוחד:

• השיטפון החזק ביותר שנמדד בישראל היה בינואר 2010 בנחל ניצנה: 1,420 מטר מעוקב לשנייה. להשוואה, נהר הירדן זורם בממוצע רק 16 מטר מעוקב לשנייה! זה אומר שנחל מדברי יבש יכול לזרום פי 90 יותר חזק מנהר הירדן!

  אם עשיתם רפטינג על הירדן, תחשבו כמה מפחיד זה פי 10 יותר מהר (וכאן זה כמעט פי 100!)

• כמה זמן לוקח למים להגיע? באגני ניקוז קטנים (עד 100 קמ"ר) המים יכולים להגיע תוך פחות משעה מרגע שיורד הגשם. ולפעמים זה תוך דקות ספורות בלבד.

• הכוח של המים: מחקרים הוכיחו ש-15 ס"מ של מים זורמים יכולים להפיל אדם מבוגר ולהזיז מכונית ששוקלת טון! מים בגובה של 30 ס"מ יכולים לסחוף רכבים, ו-60 ס"מ יכולים להזיז אפילו ג'יפים כבדים.

  מי היה חושב שמים רדודים מסוכנים כל כך 😱

איפה? המקומות המפורסמים של השיטפונות

• הערבה ומכתש רמון:

  נחל פארן הוא הנחל הגדול ביותר בישראל - 150 קילומטר אורך! הוא מגיע מסיני וברוחבו המקסימלי מגיע לכ-4 קילומטרים!

  באפריל 2023 שיטפון עוצמתי בנחל ציחור עקר עצי שיטה בני 200 שנה.

• מדבר יהודה:

  הקניונים הצרים של נחלים כמו נחל ערוגות ונחל דוד שליד עין גדי מפורסמים בשיטפונות דרמטיים. במאי 2024 נסגר נחל ערוגות לאחר שיטפון, אף ש-90% מאגן הניקוז לא קיבל בכלל גשם!

• הר הנגב:

  נחל צין, שעובר ליד עין עבדת, הגיע לשיא של 1,280 מטר מעוקב לשנייה ב-2014.

  הנה איך מתחיל שיטפון:

מתי זה קורה? יש עונת שיטפונות?

השיטפונות בישראל מתרחשים בעיקר בתקופת החורף והמעבר.

לפי מחקר שבדק 107 אירועי שיטפון בנחל צין בשנים 1954-2016:

• 58% מהשיטפונות התרחשו בחורף (דצמבר-פברואר)

• 42% מהשיטפונות התרחשו בעונות המעבר (סתיו ואביב)

עובדה מפתיעה: דווקא עונות המעבר יכולות להיות מסוכנות יותר! סופות הרעמים באביב ובסתיו מגיעות בפתאומיות גדולה יותר, והן קשורות לשיטפונות עוצמתיים במיוחד.

איך השיטפונות מחיים את המדבר 🌱

למרות שזה נראה הרסני, השיטפונות הם הלב הפועם של החיים במדבר!

• הזרעים שמחכים בסבלנות: צמחים מדבריים כמו רותם המדבר או השיטה מפיצים את הזרעים שלהם במים הזורמים. הזרעים מכוסים בקליפה קשה שנפתחת רק אחרי ששיטפון שוחק אותה ומשרה אותה בבוץ ובחומרים אורגניים. כך הם מתפזרים למרחקים ומקבלים את הלחות והחומרים שעוזרים להם בתחילת החיים.

• החיות שיודעות מתי להגיע: קוראים לזה "צרכני הזדמנויות" - חרגולים, עכבישים וחיפושיות מתעוררים לאחר שיטפון כשיש לפתע שפע של צמחייה ירוקה. צפרדעים ש'ישנו' תחת האדמה יוצאות להטיל ביצים בשלוליות הזמניות, וגם ציפורים רבות מגיעות לשתות מהמים הזורמים.

• המארב שמחכה: טורפים כמו שועלים ועקרבים יודעים שאחרי שיטפון יהיה ריכוז של חרקים וטרף קטן ליד ערוצי הנחלים, ומגיעים לחפש מזון.

הידעת? 🪾 עצי השיטה במדבר תלויים כמעט לחלוטין בשיטפונות כדי להתרבות. הזרעים שלהם זקוקים לשחיקה החזקה של המים כדי להיפתח, ולכן דווקא באזורי השיטפונות הם צומחים בצפיפות הגבוהה ביותר.

חכמת הבדואים: איך הם ידעו לחזות שיטפונות

הבדואים והקהילות המדבריות בסיני ובנגב חיו דורות על הידע של הזקנים לגבי מי השיטפונות. הוואדיות (ערוצי הנחלים) היו מקור מים מרכזי, והם ידעו בדיוק היכן בטוח להתמקם והיכן לא.

הסימנים שהבדואים הכירו הם:

• ריח האדמה הרטובה - גם כשהשמיים נקיים, אפשר להריח אדמה רטובה שמגיעה מרחוק באמצעות הרוח, וזה סימן שהגשם יורד במקום אחר

• רוח קרה פתאומית - שינוי בכיוון הרוח וירידה של הטמפרטורה מבשרים על גשם

• צבע העננים - עננים כהים ונמוכים מעל ההרים מעידים על גשם חזק

• ניצול חכם של המים: הבדואים בנו טרסות (מדרגות אבן) בערוצי הנחלים כדי להאט את זרימת המים ולנצל אותם לחקלאות ולמרעה. הם ידעו שהצמחייה העיקרית תצמח דווקא בערוצים, והתכננו בהתאם.

הידעת? מחקרים מודרניים על שיטפונות משתמשים בעדויות של זקנים בדואים שמתארים אירועי שיטפון מלפני עשרות שנים - הזיכרון הקהילתי שלהם על עוצמת וזמן השיטפונות נחשב אמין מאוד!

מערכות ההתראה: הטכנולוגיה ששומרת עלינו 🚨

ישראל פיתחה מערכות התראה מתקדמות במיוחד:

• חיישנים אוטומטיים בכבישים: בכביש 90 ובמקומות נוספים הותקנו תחנות חכמות עם שני סוגי חיישנים - אחד שמזהה הגעת מים ואחד שמודד את גובה הזרימה. כשמתגלים מים, המערכת שולחת התראות אוטומטיות, מפעילה שלטי אזהרה, מורידה מחסומים במקומות שונים ומדליקה רמזורים אדומים - והכל 10 דקות לפני שהמים מגיעים לכביש!

• אתרי מידע ואפליקציות:

  - השירות המטאורולוגי הישראלי מפרסם תחזיות ואזהרות

  - רשות הטבע והגנים (*3639) מעדכנת על סגירת שבילים

  - קבוצות פייסבוק כמו "ציידי שיטפונות" חולקות מידע ותיעודים

כללי הבטיחות החשובים ביותר ⚠️

1. הכלל הכי חשוב: לעולם לא נכנסים לערוץ נחל כשיש אזהרת שיטפון - גם אם הערוץ יבש לגמרי וגם אם אין עננים בשמיים!

2. לפני טיול: תמיד לבדוק את תחזית מזג האוויר ולהתקשר לרשות הגנים לוודא שהשביל פתוח.

3. בזמן הטיול: להקשיב לעדכונים ברדיו ולציית להוראות הרשויות.

   אם נתקעתם, צריך לטפס מיד לאיזור גבוה מעל הערוץ ולחכות עד שהמים יירדו.

4. לגבי נסיעה ברכב: לעולם לא לחצות כביש שמכוסה במים זורמים! גם כשזה נראה רדוד, המים יכולים להיות עמוקים הרבה יותר ממה שנראה, והזרם החזק יכול לסחוף רכבים תוך שניות.

קצת סקירה היסטורית: 87 שנות מחקר ופיתוח

התיעוד המדעי של שיטפונות בישראל התחיל לפני כמעט 90 שנה, כלומר עוד לפני שנוסדה המדינה:

• 1938: ד"ר דב אשבל פרסם את המחקר המדעי הראשון על שיטפונות בסיני ובנגב.

• 1947: השירות ההידרולוגי הישראלי התחיל לאסוף נתונים באופן שיטתי.

• 1957: נחקק חוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות.

• 1970: נמדד שיטפון שיא בנחל פארן - 1,160 מ"ק/שנייה - שהפך לאבן דרך במחקר.

• 1997: רפורמה גדולה איחדה 26 רשויות ניקוז ל-11 רשויות אזוריות שמכסות את כל שטח המדינה.

• 2018: לאחר אסון נחל צפית הוקם המרכז הלאומי לחיזוי שיטפונות, שמספק מפות וחיזויים שמתעדכנים כל 6 שעות בזמן אירועי גשם.

שיטפון בנחל אוג, פברואר 2020. צילום עדי ברטשניידר

שינוי אקלים: האם השיטפונות מתחזקים? 🌍

זו שאלה חשובה ומורכבת, האם ההתחממות הגלובלית משפיעה על האקלים, גורמת גם ליותר או פחות שטפונות. המחקרים מראים תמונה מעניינת:

• מה קורה עם הגשם? מסתבר שבשנים האחרונות מספר ימי הגשם בישראל יורד אך מופעי הגשם עצמם - מתחזקים. כלומר יש יותר "מכות גשם" בעוצמה גבוהה ובזמן קצר.

• אסון נחל צפית באפריל 2018 היה דוגמה קיצונית - באזורים מסוימים בנגב נמדדו עוצמות גשם של "אירוע של פעם ב-75-100 שנה" בפרק זמן קצר. המחקר על הסופה הזאת מצא מאות תאי גשם קונבקטיביים (שזה עננים שמתפתחים במהירות) קטנים וחזקים, שיצרו שיטפון קטלני.

• מה צפוי בעתיד? עלייה בתדירות ובעוצמה של אירועי גשם קיצוניים קצרים. מחקרי מדבר במקומות אחרים (כמו במדבר סיני ובצפון אפריקה) מראים שבתרחישי התחממות, שיטפונות קיצוניים במדבר עלולים להתחזק ב-30% ומעלה מבחינת ספיקת שיא, אפילו אם כמות הגשם השנתי יורדת.

הידעת? ההבדל בין "פחות גשם בסך הכל" ל"יותר גשם קיצוני פתאומי" הוא מה שהופך את השיטפונות המדבריים למסוכנים יותר, כי דווקא הגשם החזק והממוקד הוא זה שיוצר את השיטפונות העוצמתיים!

שיטפון במצפה רמון. אם תסתכלו טוב תוכלו לראות אנשים ולהבין כמה שזה רחב. נובמבר 2018. צילום עדי ברטשניידר

זה רק בישראל? 🌎

התשובה הקצרה היא - לא. שיטפונות בנחלי אכזב מתרחשים במדבריות בכל העולם! הנה כמה דוגמאות מרתקות:

• אריזונה, ארה"ב: הקניון המפורסם (אנטילופ), עם צורות הסלע המפותלות והצבעוניות שלו, נוצר במשך אלפי שנים על ידי שיטפונות! עונת המונסון (יולי-ספטמבר) מביאה סופות עזות. לאחר אסון ב-1997 שבו נהרגו 11 תיירים, הותקנו מדרגות מתכת, רשתות בטיחות, והקניון הפך לשמורה בה חובה לטייל רק עם מדריך מוסמך.

• אוסטרליה: במרכז היבשת יש נהרות שרוב השנה הם יבשים, אבל הם יכולים להציף שטח עצום! כשאגם אייר - הנמוך ביותר באוסטרליה - מתמלא, מיליוני חסילונים (שרימפס) קטנים בוקעים מביצים שחיכו באדמה היבשה במשך שנים, וציפורים מגיעות אליו ממרחקים של אלפי קילומטרים.

• ירדן - העיר העתיקה פטרה: הנבטים שבנו את פטרה לפני 2,000 שנה ידעו על השיטפונות ותכננו תעלות מים להגנה! גם היום, כשיש אזהרת שיטפון, האתר נסגר ואלפי תיירים מפונים.

• מדבר אטקמה, צ'ילה: זהו המדבר הכי יבש בעולם. יש בו מקומות שלא ראו גשם 400 שנה! אבל ב-2015 ירדו 2.5 סנטימטר גשם ביום אחד, ונהר שהיה יבש 17 שנה הפך לזרם סוער.

תראו איך נראה שיטפון במקום האחרון שהיינו חושבים שיכול להיות. בשווייץ...

כמה עובדות מפתיעות לסיום

1. כוח השיטפון: מים שזורמים במהירות יכולים להזיז סלעים במשקל 40 קילוגרם!

2. השוואה מדהימה: שיטפון חזק בנגב יכול להגיע לכמחצית מהספיקה של נהרות גדולים בעולם כמו נהר הריין או הנילוס.

3. שעות השיא: רוב השיטפונות מגיעים לשיאם בין 12:00-19:00, כי בסטטיסטיקה הגשמים החזקים יורדים בדרך כלל אחר הצהריים.

4. מהירות הגעה: באריזונה, ערוץ יבש יכול להתמלא במים תוך 58 שניות בלבד!

סיכום: לצפות, להתפעל, להיזהר

שיטפונות בנחלי אכזב הם אחד ממופעי הטבע המרשימים ביותר בישראל. הם מזכירים לנו שגם מדבר שנראה שקט ויבש מסתיר כוחות עצומים.

עם הידע הנכון ומערכות ההתראה המתקדמות שיש לנו היום, אפשר ליהנות מהמראות המדהימים האלה בבטחה - מנקודות התצפית המיועדות ותוך הקפדה על כללי הבטיחות.

בפעם הבאה כשתשמעו על אזהרת שיטפונות בחדשות, תדעו שמאחוריה עומדים יותר מ-80 שנות מחקר מדעי, מערכות חיישנים חכמות, ועבודה של מדענים ואנשי הצלה שדואגים שנוכל להמשיך להתפעל מהטבע המדהים הזה בבטחה.

והתפקיד שלכם - להזהיר את ההורים או הנהגים שלא יכנסו לאיזורי הסכנה. גם כשנראה שהמים רדודים, אסור לנסות לעבור דרכם! עדיף לעמוד בצד, איפה שמותר, לחכות בסבלנות וליהנות המראה המיוחד.