לומדים אסטרונומיה: תתרבחו ותסעדו - איך אוכלים (וזזים) בחלל? 🚀
- לפני יומיים (2)
- זמן קריאה 6 דקות
ב-23 במרץ 1965, החללית ג'מיני 3 המריאה לחלל עם שני אסטרונאוטים: ג'ון יאנג וגאס גריסום. אחת ממטרות המשימה הרשמיות הייתה - לא פחות ולא יותר - לבדוק אוכל חלל מיוחד שנאס"א פיתחה.
ומה עשה יאנג? הוא כנראה פחד שזה לא יהיה לו טעים, אז הוא החביא בכיס חליפת החלל שלו כריך בשר על לחם שיפון, שקיבל מהאסטרונאוט וולי שירה (שהיה ידוע כבדחן).
מה עושים עם הפירורים בחלל?
גריסום לקח ביס מהסנדוויץ' ו...פירורים התחילו לרחף לכל עבר בתא הדחוס, ובמהירות הוכנס הכריך חזרה לכיס. כל האירוע נמשך בין 10 ל-30 שניות.
התוצאה?
דיון סוער בקונגרס. הסנדוויץ' הזה כונה "הכריך שהיה עלול לעלות 30 מיליון דולר" (עלות המשימה כולה). נאס"א הכריזה שאסור בכלל לחם בחלל (מעניין מה הם היו עושים עם... מצות), ואימצה במקומו טורטיות קמח - שנבחרו במיוחד מפני שהן גמישות, אפשר לקפל אותן ולאכול בלי פירורים.
האירוניה?
יאנג וגריסום חיבלו בדיוק בניסוי שהם היו אמורים היו לבצע. הם הגיעו לחלל כדי לבדוק אוכל חללי - ובמקום זה הביאו כריך כדור-הארצי (ממסעדת קייפ קנוורל).
🔍 הידעת? למה פירורים כל כך מסוכנים בחלל? בסביבה שבה הכל עף לכל כיוון בלי שליטה (כי - אין כבידה), פירור קטן יכול להיכנס למכשיר אלקטרוני, לעין, לריאות, ואפילו לחסום מערכות קריטיות. זו לא בעיה של ניקיון - זו בעיה של בטיחות אמיתית.
הפשע היקר ביותר בחלל: כ-400 מעטפות דואר על הירח 📬
1971, משימת אפולו 15. שלושת האסטרונאוטים - דיוויד סקוט, ג'יימס אירווין ואלפרד וורדן - הסכימו לעסקה עם סוחר בולים גרמני בשם הרמן זיגר: הוא שילם לכל אחד מהם 7,000 דולר כדי שיבריחו 100 מעטפות דואר לירח ובחזרה. למה? כי מעטפה ששהתה על הירח שווה לאספנים הון עתק.
כל אחד מהשלושה לקח גם 100 מעטפות נוספות לעצמו - ובסה"כ קיבלנו כ-400 מעטפות לא מאושרות, שהוברחו בכיסי חליפות החלל לכל אורך המשימה.
ההסכם עם זיגר היה ברור: הוא ימכור אותן לכל המרבה במחיר רק לאחר שתוכנית אפולו תסתיים. כדי שלא ייתפסו והמשימה לא תיפגע. אבל בפועל? הוא לא התאפק, פרץ את ההסכם ומיד התחיל למכור.
נו, ברור שנאס"א גילתה.
והעונש?
שלושת האסטרונאוטים לא הורשו יותר להמריא לחלל.
איך אוכלים היום? ברוכים הבאים לארטמיס II 🌕
באפריל 2026 - בדיוק כשאתם קוראים את הפוסט הזה - נמצאים בחלל ארבעה אסטרונאוטים: ריד וייסמן (המפקד), כריסטינה קוק, ויקטור גלובר, וג'רמי הנסן (בחור מקנדה). הם המריאו ב-1 באפריל 2026 בחללית אוריון (Orion) למסע של 10 ימים סביב הירח - לראשונה מאז 1972. אין נחיתה על הירח עדיין, אבל הם עוברים קרוב יותר ממה שעשה כל אדם מאז אפולו 17 (ולא סתם קרוב, אלא גם באיזור שבני אדם לא היו בו - הצד האפל של הירח!).
אז מה אוכלים שם?
תפריט ל-10 ימים
נאס"א הכינה להם 189 פריטי מזון שונים. כן, מאה שמונים ותשעה. כולל חזה עוף בגריל, מקרוני גבינה, קיש ירקות, קוסקוס עם אגוזים, שעועית ירוקה חריפה, כרובית, ובגיזרת הקינוחים: עוגיות, פודינג, שוקולד ופאי פירות. וכדי שיהיה יותר טעים? חמישה סוגי רטבים חריפים שיצאו גם הם לירח. ג'רמי הנסן הקנדי הביא גם 5 מוצרי מזון קנדיים: סלמון, שרימפס בקארי, דגני בוקר עם תות ולבנדר (מי אוכל לבנדר בדגני הבוקר? או בכלל??), עוגיות קרם מייפל - וכמובן, סירופ מייפל.
לשתייה: קפה, תה ירוק, קקאו, לימונדה, סיידר תפוחים ושייק מנגו-אפרסק.
לפי נאס"א, נדרשות 43 כוסות קפה כדי ללעזור לצוות להרוות את הצמא - ואת החשקים. והגיזרת הפחממה? יש על הסיפון 58 טורטיות. כן, עדיין בגלל אותו כריך מ-1965.
איך מכינים אוכל בחלל?
בחלל אין מיקרוגל, אין כיריים, ואין אפשרות להבעיר להבה (חמצן ואש בחלל - תאונה קטסטרופלית). ישנם שני כלים בלבד:
מתקן מים חמים - לשחזור מזון מיובש-הקפאה. תהליך ייבוש-הקפאה (Freeze-drying) מסיר את הלחות מהמזון תוך שמירה על טעם וערכים תזונתיים. מוסיפים מים, ממתינים קצת, ומקבלים מקרוני גבינה.
מחמם אוכל בצורת מזוודה - גאדג'ט חדש שתוכנן במיוחד עבור אוריון. זה נראה כמו תיק ג'יימס בונד שחור ומבריק. כריסטינה קוק, שבילתה כמעט שנה בתחנת החלל הבינלאומית, אמרה שהיא מופתעת מהמגוון: "מנות שלא היית מדמיין שאפשר לשחזר מייבוש-הקפאה, ולמעשה - אפילו טעימות."
ובשיגור ובנחיתה - כשמתקן המים לא פעיל? אוכלים רק אוכל מוכן לאכילה ישירה, ללא הכנה כלל.
ואיך הם אוכלים? על כלי האכילה שמשמשים אסטרונאוטים ראו עוד בפוסטים סכו"ם בחלל (כדי להבין על כלי האוכל החלליים) וכפות - המדריך המלא (כדי להבין איך אוכלים שם מרק...)
🔍 הידעת? האוכל בארטמיס II מגיע ב-3 צורות: מוכן לאכילה ישירה, מיובש-מוקפא (ש'חוזר לחיים' עם מים חמים), ומחומם במיוחד לפני האריזה כדי להרוג חיידקים ולהאריך חיי מדף). כל שיטה מתאימה לשלב אחר של הטיסה.
להתרבח בחלל: כמה מקום יש? 📐
החללית אוריון היא כ-9.3 מטר מעוקב של מרחב מגורים - בערך כמו שני מיניוואנים, לארבעה אנשים, ל-10 ימים. לשם השוואה: חלליות אפולו היו כ-6 מ"ק לשלושה אנשים. אוריון גדולה ב-60%, שזה עדיין... צפוף מאוד.
מיד לאחר ההמראה האסטרונאוטים עוברים לסדר את ה'דירה': הם מפרקים את המחצית התחתונה של המושבים ומאחסנים אותם מתחת לרשתות, מוציאים את חליפות החלל ותולים גם אותן. כך נוצר מרחב מגורים שמרגיש (יחסית) יותר פתוח - כי בחלל, בניגוד לכדור הארץ, אפשר לנוע בשלושה ממדים: לצוף מעל חבר שעובד "ליד הרצפה", לעבוד מה"תקרה", להשתמש בכל משטח בחללית. ככה שמה שנראה כמו חדר קטן הופך לסביבת עבודה שמנצלת כל סנטימטר.
ואיך ישנים? בתוך שקי שינה שקשורים לקיר. אין מיטות, אין כריות - כי לא באמת צריך משהו רך ונעים. הרי מרחפים בחלל... כולם ישנים בו-זמנית לפי לוח זמנים של 8 שעות, בחלל המשותף, בלי קירות בין אחד לשני. (אגב, בתחנת החלל הבינלאומית יש תאי שינה נפרדים עם בידוד קולי - אבל חללית כמו אוריון, קטנה מדי בשביל זה.)
ובגזרת הניקיון?: אין מקלחת. מנגבים עם סבון נוזלי ושמפו ללא שטיפה.
השירותים היקרים בגלקסיה 🚽
מערכת ניהול הפסולת של אוריון (שנקראת UWMS - Universal Waste Management System) עלתה לנאס"א בין 23 ל-30 מיליון דולר. לשם השוואה: זה יותר מעלות הסנדוויץ' האגדי שפתח את הפוסט הזה.
בתנאי חוסר כבידה, אי אפשר לסמוך על כוח המשיכה שיוביל את הפסולת לאן שצריך. וגם לא בא לנו לשחות עם... אז מה עושים? במקום אסלה וניאגרה ושירותים כמו שאנחנו מכירים, זה יש מערכת של זרימת אוויר שמנתבת את הפיפיקקי אל המערכת: שתן מועבר אל מיכל, מחוסן עם חומרים כימיים למניעת היווצרות חיידקים, ו'מושלך' מחוץ לחללית מדי יום. הפסולת המוצקה נאספת, נדחסת בתוך מיכלי פח, ו... חוזרת הביתה עם הצוות. הנחיתה בים בתא הקטן? כן, גם זה מחכה שם.
א ב ל ב-1 באפריל 2026, בתוך שעות ממש מההמראה, מישהו בצוות האסטרונאוטים דיווח על נורת תקלה מהבהבת. דובר נאס"א הודיע בשידור חי: "דווח שמאוורר השירותים תקוע." הסתבר שהייתה תקלה באלקטרוניקה שמפעילה את אוסף השתן - מה שאומר שהמערכת יכלה לקלוט פסולת מוצקה, אבל לא שתן. בינתיים הצוות קיבל ציוד גיבוי: שקיות איסוף מתקפלות מסוג אפולו, בדיוק כמו אלו שהאסטרונאוטים של אפולו השתמשו בהם לפני 50 שנה. כריסטינה קוק, שהייתה בעלת הניסיון הרב ביותר בצוות, פתרה את התקלה יחד עם מרכז הבקרה בהיוסטון - והשירותים חזרו לפעולה מלאה עוד באותו יום.
(אגב, כריסטינה ציינה, בקטנה, שהשירותים גם רועשים במיוחד - "צריך ממש אטמי אוזניים כשנכנסים לשם.")
🔍 הידעת? בשנת 1969, בעת משימת אפולו 10, הדליק המפקד תומס סטאפורד אזעקה לאחר שדגימת פסולת מרחפת עברה בתא הצוות. לא צחוק. זה היה מסמך ממשלתי חסוי שנחשף שנים אחר כך.
אם לא זזים - השרירים הולכים 🏋️
על כדור הארץ, כל תנועה - לקום, ללכת, לקחת כוס מים - מפעילה שרירים שנלחמים בכוח המשיכה. אבל בחלל? הכל קל, ולכן: השרירים מתנוונים, ועצמות מאבדות את צפיפות העצם - תהליך שנקרא אטרופיה (Atrophy). בלי טיפול מתאים, אסטרונאוט עלול לאבד עד 20% ממסת שריריו בחודש אחד!
כדי למנוע את זה, אסטרונאוטים חייבים לעשות כושר מדי יום. זו לא המלצה - זו ממש פקודה.
בתחנת החלל הבינלאומית (ISS) מתאמנים שעתיים ביום, 6-7 ימים בשבוע, עם הליכון (שיש לו רתמה שמדמה כבידה ושומרת את הגוף על הרצועה של 'רצפת' ההליכון), אופניים נייחים, ומכשיר ARED לאימון כוח. בזכות שגרת כושר זו, חלק מהאסטרונאוטים חוזרים ארצה עם יותר מסת שריר ממה שהיה להם לפני הטיסה.
אבל בחלליות קטנות כמו אוריון, אין מקום לציוד כזה. במקום זה הם קיבלו גלגל תנופה קטן (Flywheel) - מכשיר מבוסס כבל שפועל כמו יו-יו. את הכוח שמפעילים עליו - הוא מחזיר בהתנגדות, עד כ-180 ק"ג. המכשיר שוקל 14 ק"ג בלבד ונכנס אפילו בתוך תיק מטען קטן. לעומת ציוד הכושר בתחנת החלל, ששוקל 1,800 ק"ג ותופס כ-80 מ"ר. זה הפרש של פי 130 במשקל.
🔍 הידעת? המחקר על אובדן עצמות אצל אסטרונאוטים תורם ישירות לפיתוח תרופות לאוסטאופורוזיס (דלדול עצמות) על כדור הארץ. אסטרונאוטים בחלל, וקשישים בבית - אותה בעיה בדיוק. מעכשיו תקראו לסבא רבה שלכם - אסטרונאוט...
נוזלים בחלל: לא שותים מכוס 💧
אז אכלנו וזזנו. ומה עם לשתות? בחלל אי אפשר לשפוך נוזל לכוס - הוא יצור בועה כדורית שתצוף לכל עבר.
אז מה עושים? האסטרונאוטים שותים משקיות מיוחדות עם שסתום וקשית, או מ"כוסות אפס-כבידה" שמנצלות כוח קפילרי (זה הכוח שמושך נוזלים בצינורות דקים ללא צורך בכוח משיכה, אותו עיקרון שמאפשר לפרח להעלות מים מהקרקע עד לעלי הכותרת).
ואחרי כל זה: מה אמר ג'רמי הנסן על האוכל?
הנסן אמר לילדים קנדים ביום הרביעי של המשימה: "אנחנו צריכים לאכול ירקות גם בחלל, אבל אל תדאגו - הם גם נתנו לנו מקרוני גבינה."
ויאנג - ההוא מהכריך המפורסם? המשיך לטוס לחלל עוד פעמים רבות אחרי 1965, וב-1972 אף פסע על הירח בראש משימת אפולו 16. אבל יותר הוא לא אכל שם לחם (וגם לא מצות...).



