למה המים שלנו "קשים"? הכל על אבנית ואיך להתמודד איתה

כבר יצא לכם לשמוע תלונות על זה ש"המים כאן כל כך קשים!" ותהיתם איך יכול להיות שמים הם קשים?! הרי הם נוזלים! 🤔

התשובה היא שקשה זה לא רק מוצק כמו אבן. מים "קשים" זה שם מיוחד שנותנים למים שיש בהם הרבה מינרלים מומסים - ובעיקר סידן ומגנזיום. התוצאה של המים הקשים האלה, זו אותה האבנית המעצבנת שמצטברת על הקומקום, על הברזים ובמקלחת שלנו.

מה זה בעצם אבנית?

אבנית היא המשקע הלבן-אפרפר (ולפעמים צהבהב) שאתם רואים בתוך הקומקום או כמו כתמים על הברזים. מבחינה כימית, זה בעיקר סידן קרבונט ומגנזיום קרבונט - שני חומרים שנוצרים כשהמים מתחממים או מתייבשים.

אבנית שהצטברה על גוף החימום של הקומקום החשמלי, אילוסטרציה

כדי להבין איך זה קורה, בואו נעקוב אחרי המסע של המים משירותי המים עד הקומקום שלכם:

המסע של המים - ואיך הם הופכים "קשים"

המים שזורמים מהברז אינם H₂O טהור (מימן+חמצן) כמו שלומדים בשיעור כימיה. לפני שהם מגיעים אלינו, המים עוברים מסע ארוך:

• הם נופלים כגשם,

• חודרים לאדמה,

• נעים בין סלעים,

• ועוברים דרך אקוויפרים (שכבות תת-קרקעיות של מים).

במהלך המסע הזה, המים פועלים כמו ספוג כימי קטן - הם "ממיסים" חלק מהחומרים משנמצאים בסלעים שהם עוברים דרכם. במיוחד הם אוהבים לקחת איתם סידן (קיווי הוא מקור טעים לסידור) ומגנזיום (נכון, יש בבננה) מסלעי הגיר.

כשהמים קרים, המינרלים האלה מומסים בהם לגמרי ואי אפשר לראות אותם. אבל כשמחממים את המים - בקומקום, במכונת הקפה או במקלחת - קורה משהו מעניין: רמת המסיסות של הסידן והמגנזיום פוחתת. כלומר, הם כבר לא "נמסים" טוב במים, ולכן הם מתגבשים חזרה למוצק ובגלל שהם יותר כבדים מהמים, הם שוקעים.

המוצק הזה "נדבק" לדפנות הכלים - וזה מה שאנחנו קוראים אבנית.

למה דווקא בישראל יש כל כך הרבה אבנית?

זה הכל עניין של גיאוגרפיה! 🗺️ בישראל רוב מי השתייה שלנו מגיעים ממי תהום. כל המקורות האלה עוברים דרך שכבות עבות של סלעי גיר - וגיר זה בעצם סידן קרבונט טבעי.

התוצאה? המים שלנו עמוסים במינרלים, במיוחד סידן ומגנזיום. לכן הם נחשבים "קשים" מאוד בסטנדרטים עולמיים.

באירופה, לעומת זאת, בהרבה מדינות המים מגיעים ממקורות כמו נהרות, אגמים, מי שלגים נמסים, ואזורים עם סלעים גרניטיים או בזלתיים, שלהבדיל מסלעי הגיר "מוסרים" הרבה פחות מינרלים למים, ולכן המים שם "רכים" יותר וכמעט ולא נוצרת אבנית.

הידעת? במתקני ההתפלה בישראל המים המותפלים עוברים תהליך מיוחד שמוציא מהם את רוב המינרלים ולכן כמעט ואין אבנית! אחרי ההתפלה מוסיפים בחזרה כמות קטנה של מינרלים כדי שהמים יהיו בריאים לשתייה ולא יישארו "ריקים" לגמרי.

איך מודדים עד כמה המים קשים?

יש מדד מיוחד למדידת קשיות מים, שנקרא "חלקיקים למיליון" (PPM – Parts Per Million) או "מיליגרמים לליטר". זה בעצם אומר כמה מיליגרמים של מינרלים יש בכל ליטר מים.

מים רכים הם עד כ-60ppm, מים בינוניים הם 60-120ppm, ומים קשים הם מעל 120ppm.

בישראל, הממוצע הוא בסביבות 300-400ppm - מים קשים מאוד לפי הסטנדרטים העולמיים! באזורים מסוימים, כמו באילת, המים יכולים להגיע אפילו ל-500-600ppm.

האם אבנית מזיקה לבריאות?

זו שאלה שהרבה הורים שואלים. התשובה היא לא! אבנית היא מינרלים טבעיים - סידן ומגנזיום - שהגוף שלנו אפילו צריך.

הבעיה שלה היא בעיקר טכנית:

היא סותמת צנרות, מקלקלת מכשירי חשמל (קומקומים, מכונות קפה), גורמת לבעיות במכונות כביסה ומדיחי כלים, ויוצרת כתמים מכוערים על הברזים והמקלחות.

הידעת? האבנית שיש לנו בשיניים - זו שבגללה הולכים לשיננית - היא לא אותה אבנית! אבנית השיניים נוצרת מחיידקים ושאריות מזון שמתקשים בכלל המינרלים שיש ברוק שלנו, ולא מהמים שאנחנו שותים 💧

איך מתמודדים עם אבנית בבית?

ניקוי טבעי של אבנית קיימת

החומץ הוא הגיבור הבלתי מעורער במלחמה נגד האבנית! החומץ הוא חומצה חלשה שמפרקת את הסידן קרבונט. כך תשתמשו בו:

• לקומקום: מלאו מחצית קומקום במים, הוסיפו כוס חומץ לבן, הרתיחו, תנו לעמוד שעה ואז שטפו היטב.

• לברזים ולמקלחת: ספגו מטלית בחומץ והניחו על האזורים המכוסים אבנית. אפשר גם למלא שקית ניילון בחומץ, לקשור אותה סביב הברז ולהשאיר כמה שעות.

• למכונת כביסה: הריצו מחזור ריק עם שתי כוסות חומץ במקום אבקת כביסה.

• חלק מהאנשים משתמשים גם בחומצת לימון (אבקה שקונים בחנויות למוצרי אפייה) - זה עובד על אותו עקרון, רק יותר חזק.

מניעת אבנית

הדרך הטובה ביותר להתמודד עם אבנית היא למנוע את הצטברותה מהתחלה:

• נגבו משטחים רטובים: אחרי כל מקלחת או שימוש בכיור, נגבו את הברזים והמשטחים. אבנית נוצרת כשהמים מתייבשים - אם אין מים שמתייבשים, אין אבנית!

• ריקון מכשירים: אחרי שימוש בקומקום או במכונת קפה, רוקנו את המים שנותרו בתוכם.

ניסוי קטן שאפשר לעשות בבית

רוצים לראות בעצמכם מה ההבדל בין מים קשים למים רכים? קחו שתי כוסות שקופות - מלאו אחת במי ברז והשנייה במי מינרליים מבקבוק. הוסיפו לכל אחת כפית סבון נוזלי וערבבו היטב עם כפית. שימו לב איזו כוס מקציפה יותר! מים רכים יוצרים הרבה יותר קצף, בעוד שמים קשים מקציפים פחות כי המינרלים "תופסים" חלק מהסבון.

מה הם מסננים ואיך הם עובדים?

יש כמה סוגים של מסננים שעוזרים להתמודד עם מים קשים:

• מסננים לברז הראשי

  אלה מותקנים בכניסה הראשית של המים לבית. הם מכילים בדרך כלל שרף מיוחד שמחליף את יוני הסידן והמגנזיום עם יונים של נתרן. זה הופך את המים מ"קשים" ל"רכים".

  החסרון: צריך להחליף את השרף מדי פעם, וזה יכול להיות יקר.

  היתרון: זה פותר את הבעיה בבת אחת גם למכונת הכביסה וגם לקומקום.

• מסנני פחם פעיל

  אלה טובים בעיקר לטעם, ריח וכלור, אבל לא באמת פותרים את בעיית הסידן והמגנזיום. הם נמצאים בהרבה מסננים ביתיים.

• מסננים מגנטיים

  חלק מהאנשים משתמשים במכשירים מגנטיים שאמורים לשנות את הרכב המים.

  אבל הדעות לגבי האפקטיביות שלהם - חלוקות.

עובדות מעניינות על אבנית

• 🧪 קשיות המים: במעבדות בודקים את קשיות המים על ידי הוספת סבון ובדיקה של כמה קצף נוצר, כי מים קשים יוצרים פחות קצף.

• 🌡️אבנית וטמפרטורה: אבנית נוצרת הכי מהר בטמפרטורה של 70-80 מעלות צלזיוס - בדיוק הטמפרטורה של מים רותחים בקומקום.

• ⚖️ משקל מפתיע: בבתים עם מים קשים מאוד, יכולים להצטבר כמה קילוגרמים של אבנית בשנה במכשירי החשמל!

• 🏔️ אבנית טבעית: גם בטבע יש "אבנית"! למשל הנטיפים במערות (שיורדים מהתקרה) והזקיפים (שעולים מהרצפה) נוצרים מהצטברות שקיעות הסידן שבטיפות המים. התהליך הזה לוקח אלפי שנים, אבל העיקרון זהה לחלוטין לזה שגורם לאבנית בקומקום שלכם!

🏛️ הידעת? כבר ברומא העתיקה התמודדו עם אבנית! ארכיאולוגים מצאו שרידי אבנית באמות מים רומיות בנות אלפי שנים, ומתוך כתבים עתיקים למדנו שהאדריכלים הרומיים ניקו את אמות המים באופן קבוע כדי שהמים ימשיכו לזרום בצורה תקינה.