מהפכות: ספרטה - המדינה שעשתה הכל כדי לא להשתנות
כשאומרים "ספרטה", רובנו רואים מיד לוחמים בגלימות אדומות, מגנים עגולים ואת 300 הלוחמים מתרמופילאי. אבל ההיסטוריונים היוונים התפעלו מספרטה בגלל משהו אחר לגמרי: היא כמעט לא השתנתה. במשך בערך 400 שנה היא שמרה על אותה שיטת שלטון, בלי עריצים ובלי הפיכות, בזמן שאתונה ושאר הערים היווניות החליפו משטרים שוב ושוב.
אז מה עושה מדינה כל כך יציבה בסדרה על מהפכות? 🤔
התשובה: ספרטה נולדה ממהפכה (ואז עשתה הכל כדי שלא תהיה עוד אחת. ובגלל זה בדיוק, כשהמהפכה הבאה הגיעה בסוף, היא הגיעה מאוחר מדי).
🏛️ המהפכה הראשונה: ליקורגוס ממציא את ספרטה
ספרטה שכנה בחבל לקוניה שבדרום יוון. ההיסטוריון הרודוטוס כתב שלפני שהכל התחיל, דווקא לספרטנים היו חוקים מהגרועים ביוון, והם כמעט לא באו במגע עם זרים.
ואז, לפי המסורת, הופיע ליקורגוס, מחוקק שהתייעץ עם האורקל (ה'רבי'/שאמאן/נביא. זה שהאמינו שהוא-הוא הצינור לאלים. הוא ישב בדלפי, המקום שבו אפשר היה לדבר איתם) וחזר עם מערכת חוקים חדשה לגמרי. חשוב לדעת: היסטוריונים לא בטוחים שליקורגוס בכלל היה אדם אמיתי, וההערכות לגבי התקופה שבה הוא חי נעות על פני כמה מאות שנים. אבל השיטה שמיוחסת לו הייתה אמיתית מאוד:
שני מלכים בבת אחת, משתי משפחות שונות, כדי שאף אחד מהם לא יצבור יותר מדי כוח.
מועצת זקנים (גרוסיה) של 28 גברים מעל גיל 60, יחד עם שני המלכים.
אספת אזרחים (אפלה) של כל הגברים האזרחים מעל גיל 30. (נשים, כמו כמעט בכל העולם עד המאה ה-20, לא השתתפו).
חמישה אפורים (משגיחים) שנבחרו מחדש כל שנה, והיה להם כוח עצום, לפעמים אפילו מעל המלכים.
הידעתם? באספת האזרחים הספרטנית לא הצביעו בפתקים או בהרמת ידיים, אלא ב...צעקות. הצד שצעק חזק יותר ניצח. ההיסטוריון תוקידידס מספר על פעם אחת שבה אפור לא הצליח להכריע מי צעק חזק יותר, וביקש מהאנשים פשוט ללכת לשני צדדים שונים.
והאגדה הכי סמלית: לפי פלוטרכוס, ליקורגוס השביע את הספרטנים לא לשנות אף חוק עד שיחזור מדלפי. ואז הוא יצא לדרך, ולא חזר לעולם. כך, כבר בסיפור הלידה של ספרטה, מוטבע המסר המרכזי שלה: לא משנים.
⚔️ מדינה אחת גדולה של מחנה אימונים
החיים בספרטה היו בנויים סביב מטרה אחת: לייצר לוחמים.
האגוגה: מגיל 7 עברו הבנים למסגרת חינוך צבאית. הם קיבלו מעט אוכל ועודדו אותם להשיג עוד בעצמם, כולל לגנוב. מי שנתפס - נענש. לא על הגניבה, אלא על כך שלא היה מספיק זריז.
ארוחות משותפות (סיסיטיה): כל אזרח אכל ערב עם קבוצה קבועה של כ-15 גברים, והיה חייב לתרום לה מזון כל חודש.
בנות: גם בנות התאמנו בריצה ובהיאבקות, ונשים ספרטניות יכלו להחזיק ברכוש ובאדמות. זה, אגב, היה נדיר מאוד ביוון של אז. לפי אריסטו, בתקופתו כ-40% מהאדמות בספרטה היו שייכות לנשים.
הידעתם? המילה "לקוני" (תשובה קצרה וחדה) מגיעה מחבל לקוניה בספארטה, כי הספרטנים היו ידועים בדיבור מינימליסטי. כשפיליפוס, מלך מוקדון, איים עליהם שאם יכבוש את לקוניה הוא ישמיד את העיר, הם ענו לו במילה אחת: "אם."
🧱 החומה הבלתי נראית: איך סוגרים מדינה
במשך מאות שנים לספרטה לא הייתה חומה בכלל. הספרטנים התגאו שהלוחמים שלהם הם החומה. אבל היו לה חומות מסוג אחר:
מטבעות ברזל: במקום כסף וזהב, ספרטה השתמשה במטילי ברזל כבדים שלא היו שווים כלום מחוץ לגבולותיה. כי כסף שווה משהו רק כל עוד אחרים מסכימים לקבל אותו, וזה נכון גם למטבעות של היום. לפי פלוטרכוס, כדי לשאת סכום בינוני היה צריך עגלה וזוג שוורים. התוצאה: כמעט לא היה מסחר, וסוחרים זרים פשוט לא טרחו להגיע.
קסנלסיה: מדי פעם ספרטה גירשה את הזרים שהיו בתוכה, והגבילה מאוד את היציאה של האזרחים שלה לחו"ל.
אזרחות סגורה: כדי להיות אזרח ספרטני מלא (ספרטיאט) היה צריך להיוולד להורים ספרטנים, לעבור את האגוגה ולשלם את חלקך בארוחות המשותפות. מבחוץ כמעט אי אפשר היה להצטרף. הרודוטוס מספר שבכל ההיסטוריה של ספרטה, רק שני זרים קיבלו אזרחות.
חשוב לדייק: ספרטה לא הייתה מנותקת מהעולם. היא עמדה בראש הליגה הפלופונסית, ברית של ערים בדרום יוון, וידעה לחבור לאחרים כשהיה צורך במלחמה (בכל זאת, היא גידלה חיילים...). אבל הדלת הפנימית, זו שדרכה אנשים, רעיונות וכסף נכנסים ומתערבבים, נשארה סגורה.
הידעתם? בקרב תרמופילאי (480 לפנה"ס) הספרטנים לא היו לבד. 300 הלוחמים המפורסמים שלהם היו רק חלק מכוח יווני גדול בהרבה, של כ-7,000 לוחמים מערים שונות. וביום האחרון של הקרב, כשרוב הכוח כבר נסוג, נשארו לצד הספרטנים גם כ-700 לוחמים מהעיר תספיאי. הם כמעט אף פעם לא מופיעים בסרטים.
⛓️ מי עשה את כל העבודה? ההלוטים
לאזרחים הספרטנים היה אסור לעבוד בחקלאות או במלאכה. אז מי עבד?
ההלוטים: אוכלוסייה משועבדת, רובה מחבל מסניה השכן שספרטה כבשה. הם עיבדו את האדמות ונתנו לספרטנים בערך מחצית מהיבול.
הפריאויקים ("הגרים מסביב"): תושבים חופשיים בלי זכויות אזרח, שעסקו במסחר ובמלאכה.
ההלוטים היו רבים בהרבה מהספרטנים. הרודוטוס מספר שבקרב פלטאה (479 לפנה"ס) הגיעו שבעה הלוטים על כל לוחם ספרטני. וזה מעניין, כי בדרך כלל, כשמדברים על קבוצה בלי זכויות, מדובר במיעוט. בספרטה זה היה הפוך: המיעוט שלט, והרוב היה משועבד.
השיטה כולה נשענה על פחד: מדי שנה הכריזו האפורים מלחמה רשמית על ההלוטים, ויחידה סודית בשם קריפטיה פעלה כדי להטיל עליהם אימה. אריסטו כתב שההלוטים היו כמו אויב שמחכה בסבלנות לרגע שבו לספרטה יקרה אסון.
🌋 רעידת אדמה ומרד: המהפכה מלמטה
והאסון הגיע. ב-464 לפנה"ס פגעה בספרטה רעידת אדמה הרסנית (לפי פלוטרכוס, נשארו בעיר רק חמישה בתים שלמים). ההלוטים בחבל מסניה ניצלו את הרגע, מרדו והתבצרו על הר איתומי.
ספרטה ביקשה עזרה מבעלות הברית שלה, ובהן אתונה, ששלחה 4,000 חיילים. אבל אז קרה משהו מוזר: הספרטנים כל כך חששו שהאתונאים - עם הרעיונות הדמוקרטיים שלהם - ישפיעו על המורדים, ושלחו הביתה רק אותם. האתונאים נעלבו, ניתקו את הברית, וזה היה אחד הצעדים בדרך למלחמה הפלופונסית (431-404 לפנה"ס), מלחמה של 27 שנה שהתישה את כל יוון.
המרד עצמו נמשך כעשר שנים, ובסופו המורדים הורשו לעזוב בתנאי שלא יחזרו. ומי קלט אותם? אתונה.
הידעתם? במחזה "ליזיסטרטה" של אריסטופאנס, הגיבורה מזכירה לספרטנים שאתונה באה פעם להציל אותם עם 4,000 חיילים. על ליזיסטרטה ועל הדמוקרטיה האתונאית כתבנו כאן.
📉 המחלה השקטה: מדינה שמתכווצת
הבעיה הכי גדולה של ספרטה לא הגיעה מבחוץ. היא הגיעה מהמספרים:
480 לפנה"ס: לפי הרודוטוס, כ-8,000 אזרחים לוחמים.
המאה ה-4 לפנה"ס: לפי אריסטו, פחות מ-1,000.
המאה ה-3 לפנה"ס: כ-700 בלבד, כאשר רק כ-100 מהם החזיקו באדמה.
למה זה קרה?
כי מי שהתרושש ולא יכול היה לשלם על הארוחות המשותפות איבד את האזרחות שלו.
ובמקביל, דרך ירושות ונדוניות, האדמות הצטברו בידי משפחות עשירות מעטות, כך שפחות ופחות ספרטנים החזיקו אדמה משלהם. ובגלל שאי אפשר היה להצטרף מבחוץ, אף אחד לא מילא את השורות המתרוקנות. אריסטו סיכם שספרטה לא עמדה אפילו במכה אחת, ונפלה בגלל מחסור באנשים.
המכה הזו הגיעה ב-371 לפנה"ס, בקרב לאוקטרה. צבא העיר תבאי, בהנהגת המצביא אפמיננדס, השתמש בטקטיקה חדשה: הוא ריכז את הכוח שלו בדיוק מול הספרטנים. מתוך כ-700 ספרטיאטים שנלחמו, נפלו כ-400. יותר מחצי. זמן קצר אחר כך שחרר אפמיננדס את חבל מסניה, וספרטה איבדה בבת אחת חצי מהשטח שלה ואת ההלוטים שעבדו בשבילה.
הידעתם? כשפיליפוס ובנו אלכסנדר הגדול איחדו את יוון, ספרטה סירבה להצטרף. אחרי הניצחון הראשון שלו על הפרסים, שלח אלכסנדר לאתונה 300 מערכות שריון ונשק שנלקחו מחיילים פרסים שנפלו בקרב. אצל היוונים היה מקובל להקדיש שלל מלחמה לאלים כתודה על הניצחון, ולכן השריונים נתלו באקרופוליס כמנחה לאלה אתנה. על ההקדשה נכתב שהיא מוענקת בשם אלכסנדר והיוונים - חוץ מהספרטנים.
🔥 המהפכה האחרונה: הניסיון לפתוח את הדלת
במאה ה-3 לפנה"ס, שני מלכים צעירים הבינו שאם שום דבר לא ישתנה, ספרטה פשוט - תיעלם.
אגיס הרביעי - המלך שרצה להתחיל מחדש
בסביבות 244 לפנה"ס עלה לשלטון אגיס הרביעי, בן 20 בערך. התוכנית שלו הייתה מהפכנית:
מחיקת כל החובות.
חלוקה מחדש של האדמות: 4,500 חלקות לספרטנים ו-15,000 לפריאויקים.
צירוף אזרחים חדשים (פריאויקים וזרים ראויים), במטרה למלא מחדש את השורות.
אמו וסבתו של אגיס, מהנשים העשירות בספרטה, תמכו בו ותרמו את הרכוש שלהן.
החובות אכן נמחקו: שטרות החוב נשרפו בכיכר העיר, ודודו של אגיס, שהיה בעצמו בעל חובות גדולים, אמר בלגלוג שמעולם לא ראה אש בהירה יותר. אבל את חלוקת האדמות אותו דוד דחה שוב ושוב. כשאגיס יצא למלחמה, מתנגדיו השתלטו על העיר, ובשנת 241 לפנה"ס הוא הוצא להורג, הפעם הראשונה שאפורים הוציאו להורג מלך ספרטני.
קליאומנס השלישי - לנסות שוב, הפעם בכוח
עשר שנים אחר כך, המלך קליאומנס השלישי לקח את רעיונותיו של אגיס צעד אחד קדימה.
ב-227 לפנה"ס הוא ביצע הפיכה, סילק בכוח את האפורים וביטל את המוסד כולו. ואז:
מחק חובות וחילק את האדמות מחדש, כשהוא מתחיל ברכוש שלו עצמו.
הגדיל את מספר האזרחים ל-4,000, בעיקר על ידי צירוף פריאויקים.
החזיר את האגוגה, בעזרת הפילוסוף הסטואי ספאירוס.
ספרטה קמה לתחייה וניצחה שוב ושוב את הליגה האכאית, ברית הערים החזקה של דרום יוון.
עניים בערים אחרות התחילו לראות בה מודל, ומנהיג הליגה, ארטוס, נבהל וחשש שהמהפכה תתפשט אליו.
ואז הגיע הטוויסט: הליגה האכאית הוקמה במקור כדי להתנגד למוקדון, אבל ארטוס פנה דווקא למלך מוקדון, אנטיגונוס השלישי לעזרה, ושילם לו במבצר החשוב של קורינתוס. פתאום ספרטה עמדה לבד מול שני אויבים מאוחדים. קליאומנס ניסה להשיג כסף וחיילים בכל דרך, ואפילו שחרר כ-6,000 הלוטים שיכלו לשלם על החופש שלהם.
אבל זה לא הספיק. וב-222 לפנה"ס, בקרב סלאסיה, הצבא הספרטני נמחץ.
קליאומנס ברח למצרים ומת שם כעבור 3 שנים. לפי המקורות, זו הייתה הפעם הראשונה שצבא זר נכנס לעיר ספרטה. אנטיגונוס החזיר את האפורים, והמהפכה בוטלה.
🏺 ואחרי כל זה?
ספרטה המשיכה להתקיים, אבל כבר לא הייתה מעצמה. ב-192 לפנה"ס היא צורפה בכוח לליגה האכאית, ובהמשך עברה לשלטון רומא. היא תמכה באוקטביאנוס במלחמה על השלטון ברומא, וכשהוא הפך לאוגוסטוס הוא אפילו ביקר בה.
והאירוניה הגדולה? בתקופה הרומית ספרטה הפכה ל...אטרקציה תיירותית. רומאים הגיעו לראות "מנהגים ספרטניים אמיתיים", חלקם שוחזרו כמופעים, ולצד מקדש אחד הם אפילו בנו תיאטרון לצופים.
וכך, המדינה שסירבה להשתנות במשך מאות שנים, הפכה בסוף להצגה של העבר של עצמה. 🎭
🤔 רגע למחשבה
ספרטה הייתה חזקה, ממושמעת ויציבה. היו לה צבא מעולה ומערכת שלטון שפילוסופים, כולל חוג תלמידיו של סוקרטס, התפעלו ממנה. ובכל זאת, היא התכווצה במשך דורות שלמים, כשכולם יכלו לספור את האזרחים ולראות מה קורה (להתעלמות כזו ממידע לא נעים יש אפילו שם: אפקט בת יענה).
כמה שאלות שכדאי לחשוב עליהן:
מה חזק יותר - שיטה שאף פעם לא משתנה, או שיטה שיודעת להשתנות בזמן?
האם סגירת הדלת בפני זרים, סחורות ורעיונות מגינה על מדינה, או מחלישה אותה?
למה דווקא כשספרטה נשארה לבד, האויבים שלה מצאו דרך להתאחד?
וכדי להיות הוגנים: גם הדמוקרטיה האתונאית, הפתוחה והסוחרת, לא החזיקה לנצח, והייתה לה רשימה ארוכה של בעיות משלה. אין כאן תשובה פשוטה, רק סיפור ששווה להכיר.
לסיום
רוב הפוסטים בסדרת המהפכות מספרים על רגע שבו מישהו שינה את העולם. הסיפור של ספרטה מראה את הצד השני: מה קורה כשמדינה עושה הכל כדי למנוע שינוי, ומגלה שהמהפכה שבאה בסוף, באה מאוחר מדי. ⏳
