פילוסופים מעניינים: אלזה - המלכה שלמדה לקבל את עצמה ❄️

מכירים את "לשבור את הקרח"? ברור ... אבל האם ידעתם שאלזה מלמדת אותנו בעצם את אחת השאלות הכי חשובות בחיים: איך להיות עצמנו האמיתיים, גם כשהעולם לא מבין אותנו?

מי היא אלזה?

אלזה היא נסיכה שנולדה עם כוח קסום - היא יכולה ליצור קרח ושלג. בהתחלה זה נראה מדהים, אבל הכוח הזה גם הפך אותה לשונה מכולם.

ההורים שלה פחדו מהכוח שלה, ולכן ביקשו ממנה להסתיר אותו ולא לספר לאף אחד. וכך חיה אלזה שנים רבות מאחורי דלתות נעולות, מנסה להיות "רגילה" ולהסתיר את מי שהיא באמת.

על פחד מעצמנו

השאלה הגדולה של אלזה היא שאלה שהרבה מאיתנו מכירים: מה קורה כשמי שאנחנו באמת לא מתאים למה שהעולם מצפה מאיתנו?

אלזה למדה לפחד מהכוח שלה, לחשוב שהוא משהו רע. כי היא שמעה כל הזמן:

"הסתירי את זה, אל תרגישי את זה, אל תתני לאחרים לדעת"

אבל מה קורה כשאנחנו מנסים להסתיר חלק מעצמנו? הכוח של אלזה רק הפך לחזק יותר ויותר, עד שבסוף הוא פרץ החוצה.

הרגע הגדול - "Let It Go"

כשאלזה סוף סוף מפסיקה להסתיר ומתחילה להשתמש בכוח שלה בחופשיות, משהו מדהים קורה. היא לא רק בונה ארמון קרח מרהיב - היא גם הופכת ליותר חזקה, יותר יפה ויותר שמחה מתמיד.

זה מלמד אותנו משהו חשוב: כשאנחנו מקבלים את עצמנו כמו שאנחנו, אנחנו הופכים לגירסה הכי טובה של עצמנו.

הכוח של קבלה עצמית

הפסיכולוג קארל יונג אמר פעם משהו דומה למה שאלזה גילתה: "הדבר שאנחנו הכי מנסים להסתיר הוא בדיוק הדבר שיכול להפוך אותנו לחזקים ביותר."

יונג קרא לזה "הצל" - כל הרעיונות, הרגשות והכוחות שאנחנו מנסים לדחוק ולהסתיר. אבל כשאנחנו לומדים להכיר אותם ולקבל אותם, הם הופכים ממשהו מפחיד למקור של כוח וחיוניות.

זוכרים , אגב, שגם לפיטר פן יש צל? אבל שם הצל מייצג את הקשר שלנו למציאות ולהתבגרות, בעוד שאצל יונג ואלזה, "הצל" הוא בעצם כל החלקים שלנו שאנחנו מתביישים בהם, למרות שדווקא הם יכולים להיות המקור הכי גדול לכוח שלנו.

אלזה גילתה שהכוח שלה, שנראה לה כמו קללה, הוא בעצם המתנה הכי גדולה שלה. אבל זה קרה רק אחרי שהיא הפסיקה לרוץ מעצמה והתחילה לחבק את מי שהיא.

לפעמים דווקא מה שאנחנו הכי מתביישים בו יכול להיות הניצוץ הכי יצירתי בנו.

חופש ובחירה

אלזה מלמדת אותנו על סוג מיוחד של חופש - החופש להיות עצמנו האמיתיים, גם כשזה מפחיד.

הפילוסוף ז'אן-פול סארטר טען שכל אדם חופשי לבחור את הדרך שלו, גם אם זה קשה.

אלזה עומדת בפני הבחירה הכי קשה: להישאר בטוחה אבל לא אמיתית עם עצמה, או להיות אמיתית אבל לקחת סיכון. היא בוחרת באמת - ובזה נמצא הכוח שלה.

השאלה הפילוסופית שאלזה מציבה בפנינו היא: מה יותר מפחיד - להישאר כמו שהעולם רוצה, או להיות מי שאני באמת?

על דימוי עצמי וגבולות בין עצמי לאחר

המסע של אלזה הוא גם מסע של שינוי בדימוי העצמי שלה. בהתחלה היא רואה את עצמה כמסוכנת ורעה, ובסוף היא מבינה שהיא יכולה להיות גם עוצמתית וגם אוהבת.

אבל אלזה גם מלמדת אותנו שיעור חשוב על אחריות: הכוח שלה פוגע באנה כשהיא לא יודעת איך להשתמש בו. זה מראה לנו שאפילו כשאנחנו נאמנים לעצמנו, אנחנו צריכים להיזהר שלא לפגוע במי שסביבנו.

כוח זה דבר חשוב, אבל גם האחריות שבו - לדעת להשתמש בו בלי לפגוע במי שאנחנו אוהבים.

על אהבת אחים אמיתית

אנה, האחות של אלזה, מראה לנו סוג אחר של חוכמה: אהבת חבר נצחית.

גם כשאלזה הקפיאה את הלב שלה, אנה לא ויתרה עליה. היא הבינה משהו שלוקח לרבים מאיתנו שנים ללמוד:

אהבה אמיתית היא לראות אדם אחר במלוא הפוטנציאל שלו, גם כשהוא עצמו לא רואה את זה.

על חסד וחלומות - השיעור של אולף ⛄

אולף הוא לא סתם איש שלג חמוד. הוא מלמד אותנו על סוג מיוחד של אהבה: אהבה ללא תנאים.

הוא אוהב את כולם בלי יוצא מן הכלל - גם את אלזה כשהיא "רעה", גם את אנה, ובכלל - גם את כל מי שהוא פוגש. הוא מראה לנו שאהבה אמיתית היא לא תלויה במה שמישהו עושה או איך הוא נראה.

אבל אולף גם מלמד אותנו משהו יפה על חלומות: הוא חולם על קיץ, חום ושמש - למרות שהוא איש שלג! הוא יודע שזה לא מציאותי, אבל זה לא מפריע לו להנות מהחלום. כמו פו הדוב שחולם על דבש אינסופי, אולף מזכיר לנו שחלומות יכולים להיות מתוקים גם אם הם לא הגיוניים ומראה לנו שאפשר למצוא אושר גם כשהמציאות לא מושלמת.

"בקיץ אני אעשה את כל מה שאוהבים לעשות בקיץ!" - הוא אומר בהתרגשות, ומלמד אותנו ליהנות מהתחושה של הדמיון - ואז לחזור למציאות, בחיוך. 😊

"יש אנשים ששווה להינמס בשבילם"

מה קורה כשאנחנו לא מקבלים את עצמנו?

כשאלזה ניסתה להסתיר את עצמה, הממלכה שלה קפאה והאנשים בה היו מבולבלים ועצובים.

זה מראה לנו איך הרגשות שלנו יכולים להשפיע גם על אחרים - כשאנחנו לא אמיתיים לעצמנו, זה משפיע על כל מה שסביבנו.

הפחד והחרדה של אלזה גרמו לכוח שלה להיות הרסני במקום יצירתי.

רק כשהיא למדה לקבל את עצמה, הכוח הפך למשהו בונה במקום הרסני.

להיות שונים

"שונה" זה לא רע - זה מיוחד!

אלזה מלמדת אותנו שהדברים שמבדילים אותנו מאחרים הם לא משהו שצריך להסתיר, אלא משהו שיכול לעשות את העולם ליותר יפה ומעניין.

כמו שאלזה מספרת לאנה:

"אני לא מושלמת, אני לא נטולת פחדים - אבל אני לא לבד יותר"

אז איך להיות כמו אלזה?

• 🌟 קבלו את מה שמיוחד בכם - אפילו אם זה לא מה שכולם מצפים לו

• ❄️ זיכרו ששונה 🟰 יפה - העולם יותר מעניין כשכל אחד תורם משהו שונה

• 💙 מיצאו אנשים שאוהבים אתכם כמו שאתם - לא כולם צריכים להבין אתכם, אבל מספיק שיהיו כמה שכן. הם חברים טובים!

• 🏰 היו סבלניים עם עצמכם - לאלזה לקח שנים ללמוד לקבל את עצמה, וזה בסדר. למדו לאהוב את עצמכם

• ✨ זכרו שכוח גדול בא עם אחריות גדולה... מה שמיוחד בנו יכול לפעמים גם לעזור לאחרים, לא רק לעצמנו

רעיונות לפעילויות בהשראת אלזה

• יומן הכוחות המיוחדים: כתבו על הדברים שעושים אתכם שונים ומיוחדים - אולי אתם מאוד אמפתיים, אולי יצירתיים בצורה מיוחדת, או שיש לכם תחביב שאף אחד לא מבין

• בניית "ארמון הקבלה": ציירו או בנו (עם לגו, קלקר, קוביות, סתם חפצים או... כלום!) ארמון שמייצג את מי שאתם באמת - בלי להסתיר כלום

• מכתב לעצמי הפנימי: כתבו מכתב ל"אני" הפנימי שלכם - לחלק שלכם שאתם לפעמים מנסים להסתיר. ספרו לו שהוא אהוב, מיוחד, ושכדאי לתת לו לצאת החוצה לעולם. זה יכול להיות מכתב מאוד אישי ומרגש!

  תוכלו לשלוח לעצמכם בדואר, וכתבו על המעטפה "לפתוח בשנה הבאה".

  מעין קפסולת זיכרון מהעבר...

לסיכום ❄️

אלזה מלמדת אותנו שהדרך לאושר אמיתי עוברת דרך קבלת עצמנו. זה לא אומר שאנחנו מושלמים, אבל זה אומר שאנחנו לא צריכים להסתיר מי שאנחנו כדי לקבל אהבה. כשאנחנו מקבלים את עצמנו, אנחנו נותנים רשות גם לאחרים להיות עצמם האמיתיים.

ואם מתקשים לזכור את זה, פשוט תשירו:

"Let it go, let it go, can't hold back anymore..."