תוצאות חיפוש

" האמפטי-דמפטי " או "נחום-תקום" - זה לא רק שם מצחיק, אלא גם אחד הצעצועים הכי פשוטים והכי מהפנטים שאפשר להכין בבית! הבובה הקטנה הזאת שתמיד חוזרת לעמוד זקופה מדגימה בצורה מושלמת עקרון פיזיקלי מעניין: מרכז הכובד ויציבות דינמית. רוצים לדלג על המבוא ולרוץ ישר ליצירה? הקליקו כאן... מה זה בעצם האמפטי-דמפטי? האמפטי-דמפטי הוא צעצוע עתיק שמתבסס על עיקרון פיזיקלי פשוט: מרכז הכובד. הבובה בנויה בצורה מיוחדת כך שהחלק התחתון שלה כבד הרבה יותר מהחלק העליון. כשדוחפים אותה, היא מתנדנדת אבל תמיד חוזרת למצב זקוף - כי מרכז הכובד שלה נמצא נמוך, וכוח המשיכה מושך אותה חזרה למצב יציב. מהו מרכז הכובד? מרכז הכובד זו הנקודה המרכזית שבה כל המשקל של העצם מתרכז. כשאנחנו עומדים על רגל אחת, אנחנו מאזנים את מרכז הכובד שלנו מעל הרגל. אצל האמפטי-דמפטי, מרכז הכובד נמוך מאוד - כמעט בתחתית - אז הוא תמיד יחזור לעמוד זקוף. 💡 רוצים להבין את הצד המדעי הרחב יותר של חוקי התנועה? קראו על חוקי ניוטון ואיך הכל זז בעולם שלנו  - שם תמצאו הסבר מפורט על הפיזיקה שמאחורי תנועה ושיווי משקל! 🎯 ועוד על מרכז כובד ואיזון: אתגר ערימת הספרים - איך להגיע לערימה אינסופית שלא נופלת  - דוגמה נוספת ומרתקת של איך מרכז הכובד קובע האם משהו יפול או יישאר במקום! היסטוריה מעניינת על הצעצוע הקטן הצעצוע הזה קיים כבר מאות שנים! הגרסה הראשונה שלו נמצאה ב יפן במאה ה-17, שם הוא נקרא "דארומה" על שם הנזיר הבודהיסטי בודהידהרמה. האגדה מספרת שהנזיר הזה ישב במדיטציה תשע שנים רצופות מול קיר, עד שהרגליים שלו התנוונו - ומכאן הצורה הייחודית של הבובה ללא רגליים. ביפן, בובת הדארומה משמשת כקמע לאושר ולהגשמת משאלות. כשקונים אותה, היא מגיעה בלי עיניים - מציירים עין אחת כשקובעים משאלה, ואת השנייה כשהמשאלה מתגשמת! 👁️👁️ באירופה הצעצוע הפך פופולרי במאה ה-20 וזכה לשם "אמפטי-דמפטי" על שם הדמות המפורסמת מחרוזי האומה האנגלית - ביצה שישבה על קיר ונפלה. אבל בניגוד לסיפור המקורי, הגרסה הצעצועית שלנו כן מצליחה להתאסף בחזרה! 🥚 נחום-תקום בטבע🐧 בטבע יש חיות שפיתחו מבנה גוף שעוזר להן לשמור על איזון או לחזור לעמידה בקלות 🐧 פינגווינים  הם מאסטרים של יציבות! מרכז הכובד שלהם נמוך מאוד בגלל הגוף האליפטי והרגליים הקצרות. הם מסוגלים לשמור על שיווי משקל טוב אפילו על קרח חלק. הם אמנם מתנועעים בתנועת נדנדה קלה קדימה ואחורה כדי לשמור על האיזון, ויש להם בסיס של שתי רגליים (ולא בלי רגליים בכלל כמו האמפטי-דמפטי), אבל העיקרון של מרכז כובד נמוך נותן להם יציבות מדהימה 🪲 אורי-כדורי (רולי פולי)  - הפרוק-רגליים הקטן הזה ממשפחת הכדרורונים (Armadillidiidae) יכול להתכרבל לכדור מושלם כשהוא מפוחד. המבנה הקשיח והמעוגל שלו מאפשר לו לחזור למצב פתוח וזקוף אחרי שהוא מתגלגל - ממש כמו אמפטי-דמפטי, רק שהוא מתגלגל כדי להגן על עצמה וחוזר למבנה רגיל. 🐱 חתולים - המאסטרים האולטימטיביים! הם תמיד נוחתים על הרגליים בזכות שילוב מדהים של רפלקסים מהירים, גמישות וחוש איזון מושלם. זה אמנם ממש לא העיקרון שגורם להאמפטי-דמפטי 'לעמוד' תמיד על הבסיס התחתון , אבל התוצאה דומה - הם תמיד "מתהפכים" למצב הנכון (לכן הוספנו אותו לכאן). 🥚 הטבע גילה עוד צורות מיוחדות שמבוססות על מרכז כובד - יש צורה גאומטרית מדהימה שנקראת גומבוץ - הצורה הקסומה שתמיד נוחתת על הרגליים , שעובדת רק על בסיס הצורה שלה ובלי שום משקולות חבויות! הידעתם?  יש דגים שנקראים "דגי כדור" שכשהם מתנפחים, הם הופכים לכדור כמעט מושלם עם מרכז כובד מושלם במרכז. זה עוזר להם לצוף ביציבות גם כשיש זרמים חזקים במים. שיאים ואנקדוטות מדהימות הצעצוע המתנדנד הזה, הכי גדול מסוגו בעולם, נמצא ביפן ואורכו 9.21 מטר! הוא נכנס לספר השיאים של גינס ב-2008. דמיינו כמה כבד צריך להיות הבסיס שלו כדי לשמור על העיקרון ההאפטי-דאמפטי שלו... באלסקה, ה אינואיטים מכינים גרסאות ענקיות מקרח וחול כחלק ממשחקים מסורתיים. הם מכנים את זה " משחק הדוב הזקוף " - כי הצעצוע מזכיר להם דוב עומד על הרגליים האחוריות. אחת הסירות הבטוחות ביותר בעולם היא "RNLI lifeboat" - סירת הצלה שעוצבה כמו אמפטי-דמפטי ענק! גם אם גלים ענקיים הופכים אותה, היא תמיד חוזרת למצב זקוף בזכות מרכז הכובד הנמוך שלה. עד היום היא הצילה אלפי אנשים בים! נחום-תקום בעולם האמיתי חברות צעצועים משתמשות בעיקרון הזה ליצירת בובות תינוק שלא יכולות להפיל - גם אם התינוק דוחף אותן, הן חוזרות לעמוד. בתחבורה ציבורית, חלק מהאוטובוסים והרכבות מתוכננים עם מרכז כובד נמוך כדי שלא יתהפכו בפניות חדות. זה אותו עיקרון בדיוק, רק בגדול! 🚌 יאללה, ליצירה... איך להכין האמפטי-דמפטי בבית שיטה אחת: עם בלון וגולה🎈 מה נצטרך: בלון גולה גומייה טושים שיטה שניה: בלון ובטון שיטה שלישית: קלקר וגולה את ביצת הקלקר תוכלו להשיג בחנויות היצירה שיטה רביעית: דמות נתנדנדת מקרטון מה נצטרך: קרטון גזור בעיגול ומקופל ל-2 חצי עיגול מקרטון דבק פלסטלינה את חצי הקרטון והקרטון העגול נצייר ונצבע כרצוננו. בסרטון המצורף - זה ליצן, אבל תוכלו להחליט על כל דבר! הארי פוטר, כראמל החתול, פייה, סופרמן. או אפרוח מציץ מביצה, כמו באימוג'י הבא 🐣 ! אתם תחליטו. למה ילדים (וגם מבוגרים!) כל כך אוהבים את הצעצוע הזה? הפתעה וסקרנות:  יש משהו קסום בלראות איך משהו "מתנגד" לכוח שמפעילים עליו ותמיד חוזר למצב המקורי. זה מעורר סקרנות טבעית ורצון להבין איך זה עובד. הצלחה מיידית:  בניגוד לצעצועים מורכבים, האמפטי-דמפטי תמיד "מצליח" - תמיד חוזר לעמוד. זה נותן לילדים תחושת הישג ושליטה. משחק אינטואיטיבי:  אין חוקים מסובכים - פשוט דוחפים ורואים מה קורה. זה מאפשר משחק חופשי וניסויים. רגיעה ופיתוח מוטורי:  התנועה החוזרת והמקצבית מרגיעה, והמשחק מפתח קואורדינציה עין-יד לקטנטנים. ניסויים מעניינים שאפשר לעשות משימת ניסוי 1:  נסו להוסיף משקל לחלק העליון של הבובה (עם דבק זמני). מה קורה? באיזה שלב הבובה מפסיקה לחזור למצב זקוף? משימת ניסוי 2:  נסו להכין שתי בובות זהות אבל עם משקלים שונים בתחתית. איזו תחזור מהר יותר למצב זקוף? משימת ניסוי 3:  האם אפשר לגרום לבובה לא לחזור לעמידה בכלל? (רמז: כן, אם מרכז הכובד יזוז למעלה מספיק...) הופכים את הבובה לקמע אישי בהשראת המסורת היפנית, אפשר להפוך את הבובה שלכם לסמל לחלום אישי! ציירו עליה את מה שחשוב לכם - אולי ציון טוב במבחן, לימוד נגינה על כלי מסוים, או חברות חדשה. כל פעם שהבובה תחזור לעמוד, תיזכרו שגם אתם יכולים לחזור ולעמוד אחרי נפילות! 🌟 טיפים להצלחה ככל שהמשקל התחתון יותר כבד, הצעצוע יעבוד טוב יותר גובה מרכז הכובד קובע כמה מהר הצעצוע יחזור למצב זקוף אפשר להוסיף פעמון קטן פנימה כדי שהצעצוע יעשה רעש מעניין שימוש בחומרים שונים (חול דק, אורז, חצץ) ישפיע על התנועה בצורה אחרת. נסו את זה! אז אם תרגישו שאין לכם מה לעשות, תזכרו - צעצוע מדהים, שתוכלו להכין בעצמכם, מחכה לכם ממש כאן. ווגם אחרי שסיימתם להכין אותו, העניין רק מתחיל - כי עכשיו אפשר להתחיל להבין איך הפיזיקה עובדת בחיי היומיום שלנו. 🔬

יוצאים לטיול משפחתי? התחילו את החוויה כבר מהדרך! פודקאסט "על הדרך" מיועד להאזנה משפחתית. בכל פרק נספר לכם על היסטוריה של אחד ממסלולי הטיול המומלצים ביותר בישראל, ניתן טיפים לקראת הטיול ואפילו מידע מרתק על הטבע שאתם עומדים לראות, לחוש, להריח, ולחוות. לאחר שתאזינו ל"על הדרך" חווית הטיול תהיה עשירה ומשמעותית יותר. יוצרות ומגישות: לירן ליפשיץ ויטבת פייראיזן-וייל, בית אבי חי. אורח מיוחד: יניב ביטון - אפרים הפקח מ"ילדי בית העץ" כאן חינוכית.

חדר בריחה לחנוכה - מהבית משחק ה'בריחה' מחולק ל-3 דפים בכל דף חידה אחת או שתיים ואפשר לגזור למשתתפים את הדפים בהתאם לסימונים שמופיעים בדף. יש קובץ צבעוני או שחור/לבן להדפסה. להורדת הדף הצבעוני - https://drive.google.com/file/d/15t7OfrWDBWYx7HqOIOhX___PC_v50DbH/view?usp=drivesdk להורדת הדף השחור/לבן - https://drive.google.com/file/d/15u1bA8E59haOqw3-DpbyP50azNejwIZC/view?usp=drivesdk להורדת דף ההנחיות למשחק (והפתרונות): https://drive.google.com/file/d/15vOYE7GbemfNtBytaC0fBGR9sd6cfviX/view?usp=drivesdk מאת הדס מליק יוצרת ובעלת חברת אתגר האוצר - חדרי בריחה ניידים טל' 050-4660999 ואם אתם רוצים את הפתרון, אז הנה, כאן בסרטון:

אז מצאנו לכם כמה פסטיגלים מפעם לצפייה וזמזום... מוזמנים להינות ולזייף בכיף ספיישל פסטיגל 1984, עם יגאל בשן או, קבלו את סרט הפסטיגל המלא של 2019 או זה, מ2010

דן פגיס כתב את הסיפור הזה לפני יותר מחמישים שנה. סיפור מקסים על ביצה שלא מרוצה מעצמה ויוצאת למסע בעולם בחיפוש אחר זהות חדשה. סיפור שמלמד כמה חשוב להעריך את עצמנו ולקבל את מי שאנחנו. אז קבלו כמה גירסאות לסיפור הנוסטלגי הזה, שלא התיישן. הגירסה הקלאסית (ספר+הקראה) גירסת האנימציה גירסת תיאטרון הבובות גירסת התיאטרון ( הקליקו כאן ) גירסת הספר הדיגיטלי (ספויילר: לא עם הגרפיקה המוכרת והידועה): הקליקו כאן על הלינק

כשהטמפרטורות עולות והשמש לוהטת, אין כמו כוס תה קר מרענן כדי להתקרר (ולא. זה לא במקום מזגן ...). בניגוד למה שחושבים, תה קר הוא לא המצאה חדשה - הוא נוצר כבר במאה ה-19 באמריקה, כשסוחר תה בשם ריצ'רד בלצ'ינדן הגיש תה קר במדינת מיזורי במהלך תערוכה, לאחר ששם לב שהאורחים לא רצו לשתות משקה חם בקיץ הלוהט ☀️ קבלו כמה דרכים ומתכונים להכנת תה קר ביתי: הדרך הקלאסית - תרכיז תה הדרך הפשוטה ביותר מתחילה בהכנת תרכיז חזק. שמים 5 שקיקי תה מהסוג שאוהבים (שחור, ירוק, צמחים) בספל או סיר קטן ושופכים עליהם מים רותחים. משאירים בהשרייה עד שהוא מתקרר לגמרי - כך התרכיז נהיה חזק במיוחד. מוזגים את התמצית לקנקן, מוסיפים קרח ומים קרים, וכך מקבלים תה קר מאוזן בטעמו. אפשר להוסיף פרוסות לימון למיץ רענן נוסף, או להמתיק עם סוכר (הכי טוב להוסיף כשהתה עדיין חם, כך הסוכר נמס טוב יותר). 🌿 עלי נענע טריים יהפכו את התה למרענן במיוחד. משמאל - ההכנה. מימין - ההגשה. צילום (והכנה) גל אפרתי הערה: לא חייבים לזרוק לפח את התיונים המשומשים. מזכירים לכם שיש לנו פוסט איך לנצל את שקיות תה המשומשות ... הדרך התבלינית - מרק תבלינים מתקרר לאוהבי טעמים מורכבים יותר, אפשר לבשל על האש מים עם קינמון, ג'ינג'ר ותבלינים נוספים כמו הל או ציפורן. אחרי הבישול מצננים את התערובת, מסננים אותה, ומשתמשים בה כמו בתרכיז של מיץ ממותק. קצת תרכיז, הרבה מים קרים. הדרך הזו נותנת תה קר עם עומק טעם מיוחד, שמזכיר קצת את הצ'אי ההודי אבל בגרסה קרה. תה לבנוני של וויסאם אבו סאלם מנצרת מתכון מיוחד זה משלב תבלינים מזרחיים לתה ארומטי במיוחד. מכינים את המתכון הזה: 8 כוסות מים 4 מקלות קינמון שבורים פרוסות ג'ינג'ר מחתיכה של כ-5 ס"מ כפית זרעי אניס רבע כפית אגוז מוסקט מגורר פלפל לבן (קורט קטנה) מבשלים את כל הרכיבים יחד כשעה וחצי על אש נמוכה. מוסיפים 135 גרם (⅔ כוס) סוכר ומערבבים עד שנמס. 🌪️ הטוויסט של וויסאם : לפני ההגשה מפזרים בכוס אגוזי מלך קצוצים ומסננים מעל את התה החם - רוב האגוזים יצופו ויהוו קישוט יפה. וגם כיף לאכול אותם. אפשר להוסיף גם קצת קוקוס מגורר. אבל גילוי נאות: זה יאמי בתה חם 😋, לא באמת טעמנו ככה עם התוספות בתה קר. אחרי הקירור מקבלים תה קר עם טעם עשיר ומורכב. מימין קפה אבו סאלם בנצרת (שקיים מ-1914!), ששיתף את המתכון. משמאל - כוס התה מבושל עם האגוזים הצפים. צילום עדי ברטשניידר הדרך הפירותית - סירופ פירות ביתי זו הדרך הכי מרשימה והכי טעימה! מכינים תרכיז סירופ מפירות יער כמו פטל, אוכמניות או דובדבנים בתהליך מדויק: ראשית שוטפים את פירות היער הטריים או הקפואים (כקילו אם רוצים כמות סירופ גדולה). מבשלים את הפירות בסיר על אש בינונית יחד עם כמות שווה של סוכר (נניח קילו סוכר על כל קילו פירות). מערבבים מדי פעם ומביאים לרתיחה עד שהסוכר נמס והפירות מתרככים. מותר למעוך. במהלך הבישול חשוב להסיר את הקצף שנוצר כדי לשמור על צבע יפה וברק בסירופ. מסננים את התערובת כדי להפריד את המיץ מסיבי הפרי. מצננים את הסירופ ומעבירים לבקבוקים נקיים. אם רוצים לשמור לאורך זמן, שומרים במקרר. כשהסירופ מוכן, מערבבים מעט ממנו עם מים קרים ותה בסיסי ליצירת תה קר פירותי מרענן. 🍋 אפשר להוסיף מעט לימון או נענע טרייה לפי הטעם לדרגת רעננות נוספת. 💡 רעיון: הוסיפו את 'בשר' הפרי שסיננתם החוצה לעוגה בחושה / טורט פשוטה, לשידרוג טעמים. הכנת סירופ לימונדה ביתית. למטה מימין - סוחטים לימונים. למעלה משמאל - בסיר גדול מיץ לימון+ סוכר (אחד על אחד), למעלה מימין- הסיר על האש מעלה קצץ וגלעינים, אותם מכפים החוצה עם כף (לקערה הקטנה שיש ממש מתחתיו). ואז, משאירים את הסירופ המבול והצלול להתקרר (בתמונה למטה משמאל). הכנה וצילומים עדי ברטשניידר טיפים מיוחדים להכנה ושמירה כדי לשמור על הטריות של התה הקר לאורך זמן, כדאי לשמור אותו בקירור בכלי אטום. טיפ חשוב: עדיף להוסיף קרח רק לפני השתייה ולא מראש, כך התה לא ידולל ויישמר הטעם החזק שלו. להמתקה טבעית יותר, אפשר להשתמש בדבש במקום סוכר - אבל כדאי להוסיף אותו כשהתה עדיין פושר כדי שיתמזג היטב. עלי נענה או מנטה קפואים בקוביות קרח יוסיפו ריחניות ומראה מיוחד למשקה. 💡 רעיון לאירוח: אפשר להקפיא את התמצית המרוכזת במגשי קוביות קרח בצורות שונות (לבבות, כוכבים, פרחים) ולהוסיף לכוס מים רגילים 2-3 קוביות קרח צבעוניות. כך מקבלים אירוח יפה וצבעוני וגם מים בטעמים שמשתנים בהדרגה כשהקרח נמס 🎨 הגשה יצירתית לילדים 🧊 כדי להפוך את התה הקר למשקה מושך במיוחד לילדים, אפשר להוסיף פירות חתוכים צבעוניים כמו תותים, אוכמניות או קיווי. קשיות צבעוניות וכוסות מעוצבות עם קישוטי פירות יהפכו את השתייה לחוויה כיפית. פרחי יסמין מיובשים יוסיפו ריח עדין ומראה יפהפה למשקה. למה תה קר זה בדיוק מה שצריך בקיץ? תה קר הוא הפתרון המושלם לימי הקיץ הלוהטים, במיוחד עבור מי שצריך לשתות הרבה ורוצה לתת טעם למים שלו. בניגוד למשקאות מתוקים מהחנות, תה קר ביתי מאפשר לשלוט על רמת המתיקות ואפילו להוסיף ויטמינים טבעיים מפירות טריים. הידעתם? בארצות הברית שותים כ-85% מהתה במצב קר, בעיקר בחודשי הקיץ. בישראל המגמה הזו מתחילה לתפוס תאוצה, במיוחד בקרב צעירים שמחפשים אלטרנטיבה בריאה למשקאות ממותקים.

הרגשתם פעם את התחושה המוזרה הזאת שהרגל שלכם פתאום "נרדמת" ואתם מרגישים כאילו אלף נמלים קטנות מטיילות עליה? או אולי כמו שמישהו דוקר אתכם בסיכות זעירות? זו תחושה מצחיקה ולא נעימה בו זמנית - ויש לה הסבר מדעי מעניין! מה בעצם קורה כשהרגל "נרדמת"? 🧠 כשאנחנו אומרים שהרגל "נרדמת", בעצם לא הרגל עצמה נרדמת אלא העצבים שלה! העצבים האלה הם כמו חוטי חשמל דקים שמעבירים מסרים בין הרגל למוח. כשיושבים או לוחצים חזק על אזור מסוים, הלחץ מפריע לאותות החשמליים שעוברים בעצבים וגם לעיתים לזרימת הדם שמזינה את העצבים. התוצאה? העצבים עובדים אחרת ומעבירים אותות בצורה לא תקינה - יש כמו האטה או שיבוש בתקשורת ביניהם לבין המוח. ברגע שאנחנו זזים ומשחררים את הלחץ, העצבים חוזרים לפעולה תקינה - ואז אנחנו מרגישים את התחושה המוזרה הזאת. השם המדעי: נימול (או בלעז - Paresthesia) 🔬 השם הרשמי של התחושה הזאת הוא "נימול" - איבוד או חזרה זמנית של תחושה. זה לא תמיד מרגיש כמו נמלים! לפעמים זה יכול להיות דגדוג, דקירות, שריפה קלה או תחושת חום. המדענים קוראים לזה Paresthesia - מילה יוונית שמשמעותה "תחושה מוזרה". יש גם ביטוי נחמד באנגלית: "Pins and needles" - סיכות ומחטים! הידעתם? נימול קצר זמן בכלל לא מזיק - אם זה עובר מהר, אין מה לדאוג! למה דווקא ברגל זה קורה הכי הרבה? 🪑 הרגל היא המקום הכי פופולרי לתחושה הזאת, בעיקר בגלל איך שאנחנו יושבים: כשיושבים עם רגליים שלובות, אנחנו לוחצים על העצב הסיאטי הגדול ליד הברך כשיושבים על הרגל או מתחתיה, אנחנו חוסמים את זרימת הדם העצבים ברגל עוברים במקומות שקל ללחוץ עליהם בטעות ידעתם? העצב הכי פופולרי שנלחץ הוא העצב הסיאטי ברגל, והעצב המדיאני ביד! רגע-רגע, מה עושה מערכת העצבים בגוף שלנו ואיך זה קשור ללהיות עצבני? מערכת העצבים היא כמו רשת של "כבישים מהירים" שמחברת בין כל חלקי הגוף למוח. יש לה שני חלקים עיקריים: המוח וחוט השדרה (מערכת עצבים מרכזית), והעצבים שמתפזרים לכל הגוף (מערכת עצבים היקפית). העצבים נקראים כך כי במקור המילה "עצב" בעברית באה מהשורש ע.צ.ב שקשור לכאב ולתחושה. בעבר חשבו שהעצבים אחראים על כל הרגשות והתחושות שלנו. אבל כשאנחנו אומרים שמישהו "בעצבים" כשהוא כועס - זה לא באמת קשור למערכת העצבים שלנו! זה רק ביטוי שנתקע בשפה העברית. הכעס והרגש מגיעים בעיקר מהמוח, והם כן עוברים דרך העצבים אל השרירים (בשביל לצעוק או להתכווץ), אבל המקור של הכעס הוא במוח, ולא ב"עצבים" עצמם. איברים אחרים שיכולים "להירדם" 💤 הרגל היא לא היחידה! גם איברים אחרים יכולים לחוות נימול: 🤚 הידיים והאצבעות - במיוחד כשישנים על היד או כשעובדים הרבה זמן במחשב 🦶 הרגליים - כולל כפות הרגליים והבהונות 👤 הפנים - במיוחד השפתיים והלחיים אחרי ביקור אצל רופא השיניים 🤷‍♂️ הגב והכתפיים - כשנשענים על כיסא בתנוחה לא נוחה איברים שאף פעם לא "נרדמים" 🚫 יש איברים שכמעט אף פעם לא חווים נימול, ויש לכך סיבות מעניינות: 💖 הלב - העצבים שלו מוגנים במיוחד ויש להם זרימת דם עצמאית 🫁 הריאות - העצבים שלהן נמצאים במקומות שקשה ללחוץ עליהם 🧠 המוח - אין לו קולטני כאב או מגע, לכן לא יכול להרגיש נימול 👀 העיניים - המבנה שלהן לא מאפשר לחץ על העצבים באופן שיגרום לנימול הפוגת קריאה: חיות נרדמות (למה דווקא? כי לא מצאנו סרטון חמוד על רגליים שנרדמות...) מה קורה בגוף כשהעצבים "מתעוררים"? ⚡ כשמשחררים את הלחץ, קורה תהליך מרתק: הדם זורם חזרה לעצבים במהירות העצבים מתחילים לשלוח אותות למוח בצורה לא מסודרת המוח מתבלבל מכל האותות ומפרש אותם כ"סיכות ונמלים" לאט לאט העצבים חוזרים לעבוד כרגיל והתחושה נעלמת למה זה לפעמים כואב? 😣 התחושה יכולה להיות לא נעימה ואפילו כואבת כי המוח מנסה לפענח המון אותות בבת אחת. זה כמו להקשיב ל-10 שיחות טלפון בו זמנית - מבלבל ומעצבן! איך להקל על נימול ולמנוע אותו? 🚶 כשזה קורה: לזוז בזהירות - לא לקפוץ מיד, כי איזון יכול להיות קצת מופרע לעמוד ולנער בעדינות את הרגל ללכת קצת כדי לעזור לדם לזרום לכופף ולישר את הרגל כמה פעמים תרגילים פשוטים לשיפור זרימת הדם: תנועות סיבוביות של הקרסול קיווץ ושחרור אגרופים (לידיים) הרמה והורדה של הידיים לסירוגין צעידה על כריות כפות הרגליים ועל העקבים למניעה: לזוז ולשנות תנוחה כל 15-20 דקות לא לשבת עם רגליים שלובות זמן רב לעמוד ולהתמתח מדי פעם לשתות מים (זה עוזר לזרימת הדם) ✈️ בטיסות ארוכות, יש סיכון מוגבר לנימול בגלל הישיבה הממושכת! לכן חשוב במיוחד לזוז כל חצי שעה ולשתות מים. כשזזים עם רגל ישנה? חשוב לא למהר! כי רגל שנרדמה יכולה להיות יותר חלשה לכמה דקות. נתונים מעניינים על נימול 📊 כמעט כל אדם חווה נימול לפחות פעם בשנה התחושה יכולה להימשך בין כמה שניות לכמה דקות ילדים חווים את זה פחות מבוגרים כי הם זזים יותר העצב הכי פופולרי שנלחץ הוא העצב הסיאטי ליד הירך מתי כדאי להיזהר? ⚠️ בדרך כלל נימול זה בטיחותי לחלוטין, אבל כדאי לספר להורים ולפנות לרופא אם: נימול שלא עובר הרבה זמן התחושה מופיעה צמוד לכאב חזק או חולשה נימול מופיע פתאום בלי הסבר ברור זה קורה הרבה בלי סיבה ברורה הידעתם? נימול יכול לקרות גם בגלל מחסור בוויטמינים (במיוחד B12) עובדות מפתיעות על העצבים שלנו 🤯 יש לנו יותר מ-7 טריליון עצבים בגוף! האותות עוברים בעצבים במהירות של עד 120 מטר לשנייה העצבים יכולים להתחדש לאחר פציעה, בניגוד למוח החוש הכי רגיש שלנו נמצא בקצות האצבעות נימול נפוץ במיוחד אצל אנשים שיושבים הרבה, אבל גם אצל נגנים וספורטאים נימול עלול להופיע גם בזמן מתח או נשימת יתר בגלל חוסר איזון בגזים בדם האם זה קורה גם לחיות? 🐶 כן! גם חיות יכולות לחוות נימול. כלבים וחתולים עם מערכת עצבים דומה לשלנו עשויים להרגיש את זה כשהם שוכבים זמן רב על גפה מסוימת. הם לא יכולים לספר לנו על זה, אבל לפעמים רואים אותם מנערים רגל, מתמתחים או מראים אי-נוחות זמנית אחרי שקמו מתנוחה לא נוחה. דגים כמעט לא חווים את זה כי הם בתנועה מתמדת במים ולא יושבים או לוחצים גפיים על משטח כמו יונקים! נסו בבית: ניסוי קטן 🧪 רק אם הורים מסכימים ובפיקוח! שבו על הרגל למשך דקה, ואז עמדו בזהירות. הרגשתם את הנימול? זה הדגמה בטוחה של מה שקורה לעצבים כשלוחצים עליהם! בפעם הבאה שתרגישו שהרגל "נרדמת", קודם כל - אל תתעצבנו... תזכרו שזו בעצם הדרך של הגוף שלכם להגיד לכם שהפרעתם לעצבים לעבוד (או במילים אחרות - תיזכרו כמה מתוחכמת מערכת העצבים), ולא פחות חשוב, זה לא מסוכן, רק קצת לא נוח - והכי חשוב, זה עובר מהר.

מחפשים משהו מעמיק לכל יום? הפודקאסט (הסכת) "שלושה שיודעים" מכאן תרבות הוא אחד הפודקאסטים החינוכיים הוותיקים והמוכרים בישראל. מה מיוחד בפודקאסט? 🎙️ מדי יום מתארחים מומחים מתחומי המדע, הטכנולוגיה, הבריאות, ההיסטוריה, הארכיאולוגיה, הביולוגיה, הפילוסופיה ועוד. הפודקאסט משלב גישה חינוכית עם מגע הומוריסטי נעים. ההיסטוריה שלו 📻 התוכנית עלתה לשידור ב-15 במאי 2017 ברדיו כאן תרבות, ועברה דרך מספר מנחים מוכשרים: דודו ארז הנחה במשך כ-4.5 שנים (2017-2021) שרון קנטור המשיכה את הדרך (2022-דצמבר 2024) מדצמבר 2024 המנחה הוא אורי גוטליב כמה תוכן יש? 📚 עם כ-1,632 פרקים זמינים (ועולה מדי יום!), יש כאן ים של ידע לחקור. כל פרק נמשך בערך שעה - זמן מספיק להעמיק בנושא. למי זה מתאים? 🎯 הפודקאסט מיועד לקהל הכללי הרחב - החל מגילאי 13 ומעלה. מושלם לבני נוער שמתעניינים במדע ותרבות ושאוהבים ללמוד דברים חדשים כל יום.

האפרוחים שלנו גילו את הכיף הגדול של ספורט ימי! הם לבשו חליפות צלילה, חגרו אפודי הצלה, מרחו קרם הגנה, ויצאו להרפתקאות מרגשות על המים. בכינרת הכחולה, בים התיכון הגדול או בנחלים הקטנים - הם נהנים מכל רגע על המים! 🌊 מה מחכה לכם בחוברת? אפרוחים טסים מעל המים בקייט סרפינג - עם עפיפון ענק שמושך אותם, הם גולשים על הגלים ומרגישים כמו שהם טסים משוטים בקייקים צבעוניים - כל אפרוח במשוט שלו, חותר בעדינות ונהנה מהשקט על המים עומדים על לוחות סאפ - שיווי משקל, רוגע, ומבט יפה על הנוף סביב גולשים על גלים בגלשן גלים - תופסים את הגל המושלם ורוכבים עליו עד החוף מפליגים במפרשית לבנה - הרוח מנפחת את המפרש והם נהנים מהשיט הרגוע מתרוצצים על אופנועי ים - מהירות, התזות מים, והרבה צחוק על הגלים מחליקים על המים בסקי מים - נגררים מאחורי סירה ומרגישים כמו דולפינים על פני המים ועוד... טיפים לצביעה 🎨 נסו לצבוע את המים בגוונים שונים - כחול בהיר לכינרת השקטה, כחול כהה לים הגדול, וירוק בהיר לנחלים הצלולים. תוכלו גם להוסיף צבעים מרגשים לציוד הספורט - גלשנים צבעוניים, מפרשים בצבעים זוהרים, וקייקים אדומים. זו גם הזדמנות נהדרת להורים לשוחח עם הילדים על בטיחות במים, על סוגי ספורט ימי שונים, ועל הכיף שיש בפעילויות על המים. למי מתאימה החוברת? החוברת מתאימה לכל הגילאים ולכל מי שאוהב מים והרפתקאות. הקטנטנים יהנו מהצביעה והציורים החמודים של האפרוחים, והגדולים יותר יוכלו להיזכר בכל סוגי הספורט הימי שונים ואולי להתלהב לנסות בעצמם כזה שעוד לא ניסו בכלל. איך משיגים את החוברת? הקליקו על הכפתור להורדת החוברת, הדפיסו במדפסת שלכם - והתחילו לצבוע את ההרפתקאות המים של האפרוחים! אם יש בעיה, תוכלו להוריד ישר מהספריה .

האמפטי-דמפטי ישב על הקיר, האפטי-דמפטי לא היה זהיר - כי פתאום הוא קרה דבר: הוא נפל ונשבר! אבל במשחק שלנו - הוא יכול להתחבר שוב! זה משחק שבו כולם עוזרים לבנות מחדש את מה שנפל, רק שהפעם זה לא רק דמות הביצה שהוא, אלא כל מיני דברים שונים שהולכים ומסתבכים... המטרה 🎯 לבנות ביחד "קיר של דברים" שמחזיק מעמד הכי הרבה שאפשר, בלי ששום דבר "ייפול" ויגרום לנו להפסיד... מה צריך? מקום לשבת במעגל (אפשר לשחק גם ברכב, בנסיעה) דמיון טוב 🧠 זיכרון חד ✨ איך משחקים? הגרסה הבסיסית - "קיר האמפטי-דמפטי" כולם יושבים במעגל השחקן הראשון אומר: "על הקיר יושב האמפטי-דמפטי" השחקן השני חוזר על המשפט ומוסיף: "ולידו יושב..." (ומוסיף דבר חדש שיושב על הקיר) השחקן השלישי חוזר על הכל ומוסיף עוד דבר כל שחקן צריך לחזור על כל הדברים שעל הקיר לפי הסדר ולהוסיף דבר חדש אם מישהו שוכח או מבלבל את הסדר  - "הקיר קורס!" וכולם צועקים "האמפטי-דמפטי נפל!" ומתחילים מהתחלה. וריאציות למשחק וריאציה 1: "תיקון הקיר" (עבודת צוות) כשמישהו טועה, במקום להתחיל מהתחלה - כל השחקנים האחרים יכולים לעזור לו "לתקן את הקיר" על ידי רמיזות (בלי להגיד את התשובה ישירות). אם מצליחים לתקן תוך 30 שניות - המשחק מתמשך! וריאציה 2: "הקיר המיוחד" (משחק לפי נושא) מחליטים על נושא מסוים - למשל: על הקיר יושבים רק בעלי חיים 🐱 על הקיר יושבים רק דברים אדומים 🔴 על הקיר יושבים רק דמויות מאגדות 👑 וריאציה 3: "הקיר המשוגע" (עם תנועות) כל דבר שמוסיפים לקיר מקבל תנועה מיוחדת. כשחוזרים על הרשימה, צריך גם לעשות את כל התנועות לפי הסדר! 🤹 פחות מתאים אם משחקים ברכב. וריאציה 4: "קרב הקירות" (תחרות קבוצות) מתחלקים לשתי קבוצות. כל קבוצה בונה קיר משלה, וכשקבוצה אחת נכשלת - הקבוצה השנייה זוכה בנקודה. הקבוצה שמגיעה ל-3 נקודות ראשונה מנצחת! מי מנצח? כולם. זה משחק שיתופי שבו כולם מנצחים ביחד למי מתאים המשחק? 👥 מגיל 5 ומעלה 4-12 משתתפים מושלם למסיבות, לכיתה, לבית מארח, לחגיגת יומולדת, לאירוח חברים, או לערב משפחתי טיפים למשחק מוצלח 💡 התחילו עם דברים פשוטים וברורים תנו לכל השחקנים זמן לחשוב עודדו יצירתיות - "על הקיר יכול לשבת כל דבר!" אם המשחק קשה מדי, הקטינו את מספר הפריטים שצריך לזכור או עברו לשחק בוריאציה אחרת. קצת מידע על האמפטי-דמפטי המקורי 📚 השיר המפורסם על האמפטי-דמפטי שתרגמנו את ההתחלה שלו ביד חופשית כאן למעלה, הוא למעשה חידה עתיקה שמופיעה בתרבויות שונות ברחבי העולם. במקור, זו הייתה חידה: "מהו הדבר שכשהוא נופל ונשבר, אף אחד לא יכול לתקן אותו?" התשובה: ביצה! "האמפטי-דמפטי" הופיע במקור לראשונה בספרי ילדים באנגליה במאה ה-18 בדמות של ביצה. בעברית נתנו לו שם 'מעוברת' - "נחום-תקום", שמטרתו להדגיש את הפעולה, ופחות את הצורה... לסיכום 🎲 המשחק דומה ל" פנטומימת החפצים " (משחק זיכרון עם חפצים דמיוניים) ול" פופקורן מספרים " (משחק קבוצתי שדורש תיאום וריכוז), אבל עם טוויסט אחר, של בניית עולם משותף שכולם אחראים עליו!

מכירים את המשחק "נחום תקום"? הבובה הזאת שלא משנה איך דוחפים אותה, היא תמיד חוזרת לעמוד זקוף? ומה אם נגיד לכם שמדענים גילו צורה גאומטרית ייחודית שעושה את אותו הדבר - אבל ללא כל תחבולות או משקולות חבויות? מה זה גומבוץ? הכירו את הצורה הכי מיוחדת בעולם הגוֹמבּוֹץ (Gömböc) הוא צורה תלת-ממדית שנראית כמו ביצה שמישהו צבט לה את הצד. השם "גומבוץ" פירושו "כדור קטן" בהונגרית, והוא נקרא כך בזכות המתמטיקאים ההונגרים שגילו אותו. הידעתם?  יש מאכל הונגרי בשם "גומבוץ" שזה כמין כופתאות מתוקות - לא קשור בכלל לצורה המתמטית! וחשוב לא להתבלבל גם עם המילה "גומץ" שהאקדמיה ללשון העברית נתנה לחלק הפנימי של המרפק 😄 ככה נראה גומבוץ - בתנוחת שיווי המשקל היציב שלו. תמונה ששיתף דומוקוס לנחלת הכלל למה הגומבוץ כל כך מיוחד? בואו נחשוב על צורות שאנחנו מכירים: קוביה : יכולה לנוח על כל אחד מ-6 הצדדים שלה (6 מצבים יציבים) ביצה : יכולה לשכב על הצד באינסוף דרכים כמעט יציבות, או לעמוד זקוף על אחד מקצותיה (מצב לא יציב (או מצב רופף) הוא מצב שבו אפילו דחיפה קטנה תגרום לביצה להתהפך) כדור : מתגלגל עד שמישהו עוצר אותו (אינסוף מצבים יציבים) אבל הגומבוץ? יש לו רק מצב יציב אחד  ו מצב לא יציב אחד ! זה אומר שלא משנה איך תזרקו אותו, הוא תמיד יתהפך וינוח באותו מצב בדיוק - כמו חתול שתמיד נוחת על הרגליים, רק שהגומבוץ לא זקוק לזנב או לרפלקסים מהירים! איך זה עובד? הפיזיקה מאחורי הקסם הסוד נמצא במושג שנקרא מרכז מסה  (center of mass). זו הנקודה הדמיונית שבה כל המשקל של החפץ מתרכז - כמו נקודת האיזון של נדנדה . כל חפץ שמונח על משטח שטוח "רוצה" להביא את מרכז המסה שלו לנקודה הנמוכה ביותר האפשרית. זה בגלל כוח הכבידה  - הכוח שמושך הכל כלפי מטה. אצל הגומבוץ, יש רק נקודה אחת שבה מרכז המסה נמצא במקום הכי נמוך שאפשר - וזה המצב היציב שלו. כל מצב אחר יגרום לו להתגלגל ולהתהפך עד שהוא מגיע למצב הזה. בואו נראה את הגומבוץ בפעולה ונשמע עוד קצת על התכונות המיוחדות שלו: הסיפור המדהים של הגילוי במשך אלפי שנים, מתמטיקאים חשבו שצורה כזו פשוט לא יכולה להתקיים. הם הוכיחו שבצורות דו-ממדיות (שטוחות) תמיד חייבים להיות לפחות 2 מצבים יציבים, אבל איש לא ידע מה קורה בתלת-ממד. ב-1995, המתמטיקאי הרוסי ולדימיר ארנולד הציע בכנס מדעי השערה נועזת: "אולי בתלת-ממד הכללים שונים, ואולי יש צורה עם מצב יציב אחד בלבד?" המהנדס ההונגרי גאבור דומוקוס, שנכח בכנס, לא הצליח להוציא את השאלה הזו מהראש. הוא ושותפו פטר ורקוני עבדו על הבעיה 10 שנים שלמות ! ב-2006 הם סוף סוף הצליחו: הם לא רק הוכיחו שצורה כזו יכולה להתקיים - הם גם מצאו אותה ויצרו את הגומבוץ הראשון! בואו נבין את זה בניסוי פשוט:  קחו מטבע או חתיכת קרטון שטוחה ונסו להעמיד אותה על קצה השולחן. תגלו שיש לפחות שתי דרכים שבהן היא יכולה לעמוד: על כל אחד מהקצוות שלה. זה הכלל במישור דו-ממדי: כל צורה שטוחה "על מקל" תוכל לעמוד לפחות בשתי נקודות! כמה רגיש הגומבוץ? הגומבוץ הוא צורה רגישה באופן מדהים. לא, לא בגלל שהוא לוקח ללב... כדי שהוא יעבוד בצורה מושלמת, הוא חייב להיות מדויק לחלוטין: סטייה של 0.1 מילימטר בלבד בגומבוץ בגודל 10 סנטימטר יכולה ליצור מצב שווי משקל נוסף סטייה של כמה מילימטרים תיצור כבר יותר מ-10 מצבים נוספים! זאת הסיבה שלקח למדענים זמן כל כך רב לא רק למצוא את הצורה, אלא גם להבין איך לייצר אותה בדיוק הנדרש. הידעתם?  הגומבוץ שגילו דומוקוס וורקוני הוא לא הצורה הייחודית היחידה מסוגה, יש למעשה אינסוף פתרונות של צורות שונות שמתנהגות כמו גומבוץ - אבל כולם כמעט-כדוריים ורגישים בטירוף. זה כמו להגיד שיש אינסוף דרכים "לצבוט" כדור כדי שיהפוך לגומבוץ, אבל כל צביטה חייבת להיות מדויקת לחלוטין! גילוי מדהים: הטבע הכיר את הגומבוץ הרבה לפני האדם! אחרי שהמדענים גילו את הגומבוץ, הם גילו משהו מפתיע: הטבע כבר השתמש ברעיון הזה מיליוני שנים! איך הצבים פתרו את "בעיית ההיפוך" בעזרת האבולוציה ! דמיינו צב שחי בסביבה מסוכנת - במדבר או בערבה שטוחה. אין לו הרבה מקומות להתחבא, וגם לא הרבה עצים או סלעים שהוא יכול להיעזר בהם כדי להתהפך אם הוא נופל על הגב. הצב הזה נמצא במצב קריטי: אם הוא מתהפך על הגב, הוא חשוף לטורפים ויכול למות. בטבע, יש לצבים כאלה שתי אפשרויות עיקריות לטיפול בבעיה: הפתרון הראשון - תנועות דינמיות:  רוב הצבים משתמשים ברגליים, בזנב ובצוואר כדי להתהפך. הם מכווצים את הגפיים, מתמתחים, ומנסים ליצור תנועה שתהפוך אותם. זה עובד, אבל דורש הרבה אנרגיה וזמן - וזמן זה דבר מסוכן כשטורפים מסתובבים באזור. הפתרון השני - צורה "קסומה":  כאן נכנסת ההסתגלות האבולוציונית . לאורך מיליוני שנים, צבים מסוימים (בעיקר אלה שחיים באזורים שטוחים עם גפיים קצרות יחסית) פיתחו צורת שריון מיוחדת. איך זה קרה? תהליך ההסתגלות האבולוציה עבדה כך: צבים עם שריון קצת יותר "מעוגל" מלמעלה ומלמטה היו מצליחים להתהפך מהר יותר אלה שנשארו תקועים על הגב זמן רב היו בסיכון גבוה יותר - לכן פחות מהם שרדו והתרבו לאורך דורות רבים, רק הצבים עם הצורה ה"מוצלחת" יותר העבירו את הגנים שלהם לדורות הבאים כך נוצרה הסתגלות: שריון שדומה מאוד לגומבוץ! איך זה עובד בפועל? השריון של הצבים האלה בנוי בחכמה מיוחדת: מלמעלה : הוא מעוגל ומעט נטוי באופן שכשהצב על הגב, כוח הכבידה גורם לו להתחיל להתגלגל מלמטה : יש לו נקודת איזון אחת ברורה - המקום שבו הצב "נועד" לנוח התוצאה:  הצב פשוט "מתהפך בחזרה" כמעט מבלי לעשות כלום! כמו נחום תקום טבעי. לא כל הצבים - רק החכמים האבולוציוניים חשוב לדעת שמתוך כל מיני הצבים שקיימים בעולם, רק כשלושה מינים בודדים פיתחו את הכישרון הזה. למה? כי להיות "גומבוץ חי" זה לא פשוט: השריון חייב להיות מדויק מאוד בצורתו צורה כזו עלולה להיות פחות מתאימה לפעילויות אחרות (כמו הגנה מפני טורפים או שחייה) האבולוציה פיתחה פתרון כזה רק כשהיתרון היה גדול מספיק כדי להצדיק את המחיר זה דוגמה נהדרת לאיך האבולוציה  פותרת בעיות הנדסיות מורכבות - לא על ידי "תכנון מראש" אלא באמצעות תהליך של ניסוי וטעייה שנמשך מיליוני שנים, שבו רק הפתרונות הכי יעילים שורדים! בואו נתנסה: איך לבדוק את עקרון מרכז המסה בבית אמנם לא נוכל לבנות גומבוץ אמיתי בבית (זה דורש מדויקות של מחרטות ממוחשבות), אבל אפשר להבין את העקרון: מה נצטרך: ביצה מבושלת קשה משטח חלק (למשל מגש) מטבעות קטנים דבק או מדבקות פלסטלינה או בצק משחק איך מתנסים: הניחו את הביצה על המגש ובדקו על אילו צדדים היא יכולה לנוח באופן יציב הדביקו מטבע אחד לצד אחד של הביצה בדקו שוב - איך זה השפיע על המצבים היציבים? הוסיפו עוד מטבעות ובדקו שוב אתגר נוסף:  נסו לבנות מפלסטלינה צורה שנוחתת רק על צד אחד! תראו כמה זה קשה ליצור צורה כזו - זה מדגיש עד כמה מיוחד הגומבוץ תראו איך מרכז המסה  משתנה וכיצד זה משפיע על האופן שבו הביצה נחה! הידעתם?  " ביצת קולומבוס " הוא ניסוי קלאסי שמלמד על פתרונות יצירתיים לבעיות שנראות בלתי פתירות, ועל איך לפעמים הפתרון הכי פשוט הוא הכי גאוני. שימושים מעשיים של הגומבוץ הגילוי של הגומבוץ פתח דלת לשימושים מרתקים בתחומים שונים: רפואה וטכנולוגיה רפואית חוקרים מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) פיתחו קפסולת תרופות  בצורת גומבוץ. הקפסולה מתייצבת בקיבה במצב הנכון ומבטיחה שהתרופה תוזרק למקום המדויק - לא משנה באיזה מצב האדם שוכב! רובוטיקה ורחפנים מהנדסים יצרו מסגרות הגנה לרחפנים  בצורת גומבוץ. אם ה רחפן נופל ונוחת על הגב, המסגרת גורמת לו להתהפך אוטומטית למצב הנכון וכך הוא יכול להמשיך לטוס! ימאות והנדסה ימית השראה מהגומבוץ מובילה לפיתוח סירות והצלה ומצופים  שלא יכולים להתהפך. תחשבו איך עיצוב כזה יכול להציל חיים בים סוער! אריזה ולוגיסטיקה חוקרים בוחנים עיצוב של קופסאות אריזה  שתמיד "נוחתות" זקופות, מה שיכול למנוע נזק למוצרים שבירים במהלך המשלוח. אדריכלות והנדסה אזרחית מחקרים בוחנים שימוש בצורות דומות לגומבוץ ב מבנים זמניים או מקלטים קלים  שיכולים "לתקן את עצמם" אחרי רעידות אדמה או רוחות חזקות. כלי חינוך ומשחקים הגומבוץ משמש ללימוד מתמטיקה ופיזיקה  בבתי ספר, וגם לפיתוח צעצועים חכמים שמלמדים ילדים על איזון וכוחות. אמנות ועיצוב למרות שזה עשוי להישמע כנושא מדעי בלבד, הגומבוץ שימש השראה ליצירות אמנות . ממשלת הונגריה אף הוציאה בול מיוחד לכבודו  והעניקה עיטור כבוד למגליו! הידעתם? דומוקוס, ה'ממציא' של הגומבוץ, ממשיך לחקור צורות תלת-ממדיות. הוא פיתח שיטות למדידת תכונות של אבנים, ובעזרתן הוכיח שאבני מאדים שצולמו על ידי קיוריוסיטי עברו שחיקה של עשרות קילומטרים - הוכחה לכך שבמאדים זרמו פעם מים! לסיכום: למה הגומבוץ מעניין אותנו? הגומבוץ מלמד אותנו כמה דברים חשובים: ⚛️ על פיזיקה:  איך כוחות פשוטים כמו כוח הכבידה יוצרים התנהגויות מורכבות 🧮 על מתמטיקה:  איך שאלה תיאורטית יכולה להוביל לגילויים מעשיים 🔬 על מחקר:  איך התמדה של 10 שנים יכולה לפתור בעיה שנחשבה בלתי פתירה 🌳 על הטבע:  איך האבולוציה מוצאת פתרונות גאוניים שהאדם לוקח לו שנים לגלות הפיזיקה מלאה בהפתעות כאלה - צורות, כוחות ותופעות שנראים פשוטים מבחוץ אבל מסתירים עולם שלם של מדע מרתק. לפעמים כדאי להפסיק, להסתכל סביב ולשאול: " איך זה בכלל עובד? " - בדיוק כמו שעשה דומוקוס עם השאלה על הצורה שתמיד נוחתת על הרגליים. הידעתם?  צעצועי "נחום תקום" באמת לא עובדים כמו גומבוץ! הם מסתמכים על משקולת כבדה בתחתית, בעוד שהגומבוץ עובד בגלל הצורה הגאומטרית המדויקת שלו בלבד - בלי שום תוספות או תחבולות! נכתב בזכות ציוץ של הפיזיקאי יונתן אלבז

אמיליה ארהארט לא גילתה יבשת חדשה או איים רחוקים, אבל היא פתחה עולם חדש לגמרי - את השמיים. בתקופה שבה נשים נחשבו "לא מתאימות" לתעופה, אמיליה הוכיחה שהיא לא רק יכולה לטוס, אלא גם להיות הטובה בעולם בזה, ואפילו פתחה נתיבים חדשים שאף אחד בעולם לא הצליח לפניה, למרות שניסו. ✈️ הילדה שאהבה גובה אמיליה מרי ארהארט נולדה ב-1897 בקנזס, ארצות הברית. כבר בילדותה היא הייתה שונה - טיפסה על עצים, בנתה רכבת הרים בחצר האחורית שלה (!) ואספה גזירי עיתונים על נשים שעבדו במקצועות "גבריים". היא פשוט לא הבינה למה להגביל את עצמה. את הטיסה הראשונה שלה ערכה ב-1920, כשהייתה בת 23. אחרי 10 דקות באוויר היא מייד הבינה - זה מה שהיא רוצה לעשות כל החיים. "ברגע שהמטוס עזב את הקרקע, ידעתי שאני חייבת לטוס", היא כתבה בזכרונותיה. שק של תפוחי אדמה ב-1928, אמיליה הפכה לאישה הראשונה שחצתה את האוקיינוס האטלנטי במטוס - בזכות זה שישבה כנוסעת - האישה היחידה, שצורפה לטיסה כדי לשמש כ"סמל נשי" למשימה. התקשורת כינתה אותה "רק שק של תפוחי אדמה" 😤 אמיליה שנאה את הכינוי הזה ונשבעה להוכיח אותם - ואת העולם - שהיא יכולה לטוס באמת. הטיסה שהכל שינתה ב-20 במאי 1932, בדיוק 5 שנים אחרי טיסת הסולו הראשונה של צ'רלס לינדברג לחציית האוקיינוס האטלנטי במטוס חד-מנועי מניו-יורק לפריז (טיסה שלקחה 33.5 שעות!), אמיליה יצאה לטיסה לבדה מניופאונדלנד, קנדה עם אותה מטרה (פריז). אבל זה תמיד ההבדל בין תיאוריה למציאות, כי אחרי 15 שעות של טיסה מורטת עצבים, עם בעיות טכניות ומזג אויר קשה, היא נחתה בשדה באירלנד הצפונית. שזה - אירופה, ואחרי האוקיינוס האטלנטי... וכך היא הפכה לאישה הראשונה שחצתה בטיסת סולו את האטלנטי! 🌊 העולם השתגע. היא קיבלה מדליות, פרסים, וכולם רצו לפגוש אותה. אבל בשביל אמיליה זה היה רק ההתחלה. יש מעט מאוד קטעי וידאו ארכיוניים של אמיליה ארהארט. כאן, רואים אותה מייד לאחר הנחיתה האיקונית מהוואי בינואר 1935, כשהיא הפכה מייד לאדם הראשון (והאישה הראשונה) שצלחה בהצלחה את השמיים בטיסת סולו מעבר לאוקיינוס השקט שיאים מדהימים הטיסה הסולו הבין-יבשתית הראשונה לאישה : ב-1932 היא גם הפכה לאישה הראשונה שטסה לבדה מחוף לחוף ברחבי ארצות הברית - 19 שעות ו-5 דקות! מהונולולו לאוקלנד : ב-1935 היא טסה לבדה מהונולולו שבאיי הוואי לאוקלנד שבקליפורניה - 2,400 ק"מ מעל האוקיינוס השקט. טיסה מסוכנת בטירוף, כי אם תטעה בניווט - אין שום מקום לנחות 😰 שיאי גובה : אמיליה שברה שיא גובה נשים כמה פעמים. כבר ב-1922 היא הייתה האישה הראשונה שטסה סולו מעל 14,000 רגל (כ-4,267 מטרים - זה קצת יותר מגובה החרמון!), ובהמשך הגיעה לגבהים עוד יותר מרשימים. הצלב המוזהב : אמיליה הייתה האישה הראשונה שקיבלה את עיטור "צלב התעופה המכובד" (Distinguished Flying Cross) - פרס שעד אז היה שמור רק לגברים! 🏅 למה "מגלת ארצות"? כי היא גילתה את השמיים כשהם עדיין היו "בלתי נודעים" בשנות ה-30 של המאה הקודמת, טיסה מעבר לאוקיינוס הייתה כמו שיט אל הלא נודע. לא היה GPS, לא היו תחזיות מזג אוויר מדויקות, והמנועים היו... בואו נגיד "לא אמינים" 😅. כל טיסה ארוכה הייתה למעשה מסע גילויים - איך מתנווטים בעננים, איך מוצאים את הדרך עם רק רדיו וכוכבים, ואיך לא נגמר הדלק באמצע האוקיינוס. אמיליה לא רק טסה - היא תיעדה הכל. איך הרדיו עובד בגבהים שונים, איזה ציוד עוזר בניווט, ומה קורה כשטסים במסלולים שאף אחד לא ניסה לפניה. כל המידע הזה עזר לטייסים הבאים אחריה. "ראשונה מסוגה" זה עדיין מגלת ארצות חשבו על זה כך: אמיליה הייתה הראשונה שהוכיחה ש נשים יכולות: - לחצות את האטלנטי לבד (1932) - לטוס מהוואי לקליפורניה מעל האוקיינוס השקט הענקי (1935) - ואפילו לפני גברים - להגיע לגבהים של יותר מ-4,000 מטר זה לא "רק" שיא - זה פתח שער חדש לחצי מהאוכלוסייה בעולם! פתאום בנות יכלו לחלום על להיות טייסות, כי מישהי הוכיחה שזה אפשרי. המשימה הגדולה - להקיף את העולם בדרך הקשה ביותר ב-1937, אמיליה לא בחרה בדרך הקלה להקיף את כדור הארץ. היא בחרה במסלול הכי ארוך וקשה - דרך קו המשווה, 47,000 ק"מ של טיסה מעל מדבריות, אוקיינוסים ואיים זעירים. אף אחד לא ניסה את המסלול הזה לפניה. מגלת ארצות = מחברת בין עולמות מגלי הארצות הגדולים כמו קולומבוס לא "המציאו" את אמריקה - הם חיברו אותה לעולם הישן. אמיליה עשתה בדיוק את אותו הדבר בשמיים - היא חיברה בין יבשות, הוכיחה שאפשר להגיע לכל מקום בעולם דרך האוויר, ופתחה דרכים שהפכו אחר כך לקווי תעופה רגילים. לא רק שיאים - היא בנתה את העתיד אמיליה לא הסתפקה בטיסות מרהיבות. היא: - הקימה ארגון לנשים טייסות שפועל עד היום - כתבה ספרים שלימדו אנשים על תעופה - עבדה בחברת תעופה כדי לעשות טיסות בטוחות ונגישות יותר היא לקחה את ה"הרפתקה" ועשתה ממנה טכנולוגיה שכולם יכולים להשתמש בה. אמיליה הרחיבה את המפה האנושית. היא גילתה עולמות חדשים לא רק בשמיים, אלא בחברה, ופתחה דלתות שעד אז היו נעולות למחצית מהאנושות. זה בדיוק מה שמגלי ארצות עושים - הם מרחיבים את הידוע ומגלים מה שאפשר להשיג 🌍✈️ נשות ה-99 👩‍✈️ ב-1929, אמיליה הקימה את ארגון "ה-99" - קבוצה של 99 נשים טייסות (מתוך 117 הטייסות המוסמכות בארצות הברית באותה תקופה!). המטרה: לעודד עוד נשים להצטרף לתעופה ולשנות את הדעה הקדומה שטיסה זה רק לגברים. הארגון קיים עד היום ויש בו יותר מ-5,000 חברות ברחבי העולם! המסתורין הגדול 🔍 ב-2 ביולי 1937, אמיליה יצאה למשימה הכי אמביציוזית שלה - להקיף את כדור הארץ יחד עם הניווט שלה, פרד נונאן. הם טסו במטוס אלקטרה מיוחד שעבר שיפוצים. אחרי חודש של טיסה מוצלחת, כשהם כבר עברו 35,000 ק"מ מתוך 47,000 ק"מ מתוכננים, המטוס נעלם מעל האוקיינוס השקט באזור אי הווילנד (Howland Island). הטיסה האחרונה שלהם הייתה מניו גינאה לאי הווילנד - 4,000 ק"מ מעל מים. הם פשוט נעלמו. לא מצאו - לא את המטוס ולא שרידים כלשהם שלו. התיאוריות על ההיעלמות היו רבות: התרסקות בים : התיאוריה הרווחת ביותר היא שנגמר להם הדלק והם התרסקו בים. נחיתת חירום : יש כאלה שחושבים שהם נחתו על איי הפניקס הנידחים ומתו שם. תיאוריית הריגול : כמה היסטוריונים טוענים שהיא הייתה מרגלת אמריקאית ונתפסה על ידי היפנים. שרדה : יש אפילו תיאוריות שהיא שרדה ובחרה לנצל את ההתרסקות כדי לשנות זהות. הגילוי המדהים של 2024 🔍 אבל! אחרי 87 שנות חיפושים, בינואר 2024 חברת הרובוטיקה הימית "Deep Sea Vision" פרסמה תמונות סונאר שמראות מה שנראה כמו מטוס לוקהיד אלקטרה 10E - בדיוק כמו זה של אמיליה - מונח על קרקעית האוקיינוס השקט בעומק של 5,000 מטרים (במקביל, חוקרים אחרים מצאו באי ניקומורורו שברי אלומיניום ופריטים אישיים שכנראה נסחפו מהמטוס)! הוא נמצא כ-100 מייל ממערב לאי הווילנד. ובפברואר 2025, החוקרים הכריזו ב-95% ודאות שזה באמת המטוס של אמיליה! 🎯 אז אחרי כמעט 90 שנה, אחד המסתורין הכי מפורסמים בהיסטוריה סוף סוף קיבל תשובה! זה לא מפחית מהמורשת המדהימה של אמיליה - זה רק מוסיף עוד פרק לסיפור הבלתי נשכח שלה. התיאוריה החדשה : אמיליה כנראה הצליחה לבצע נחיתת חירום מבוקרת על המים (כמו טייסת מנוסה), אבל המטוס בסופו של דבר טבע, וחלק מהחלקים נסחפו לאיים הקרובים. בסרטון הבא תראו המון צילומים וסרטונים של אמיליה. וגם את הגילוי האחרון: עובדות מדהימות על אמיליה 🔧 מכונאית במקור : לפני שהפכה לטייסת מפורסמת, אמיליה עבדה כמכונאית מטוסים! 💍 נישואין מיוחדים : היא התחתנה עם הוצא לאור ג'ורג' פטנם, אבל דרשה "נישואין פתוחים" ושמרה על השם "ארהארט" כחלק משם המשפחה שלה 👗 אופנה : היא עיצבה קו אופנה לנשים "אקטיביות" - בגדים נוחים לנשים שרוצות לעבוד ולעשות ספורט 📚 סופרת : כתבה כמה ספרים על הטיסות שלה 💰 עסקים : הייתה דוברת רשמית של מזוודות, סיגריות ולוטוס (כן, באותה תקופה לא ידעו שהעישון מזיק לבריאות) נשים פורצות דרך בתעופה - לוחמות השמיים והשראה לדורות מעבר לאמיליה ארהארט, ישנן נשים רבות שפרצו דרך בעולם התעופה והיוו דוגמאות מעוררות השראה לטייסות של היום ושל העתיד: איימי ג'ונסון (Amy Johnson) - טייסת בריטית מ-1929, שנודעה בטיסות הסולו הארוכות והמסוכנות שלה, כולל הטיסה הראשונה מלונדון לאוסטרליה. היא שברה שיאים רבים ועוררה השראה לטייסות צעירות. אלן דוטריו (Hélène Dutrieu) - האישה הבלגית הראשונה שקיבלה רישיון טיס ב-1910, ידועה כ"אשת הנץ" בזכות שיאי מרחק ומהירות וטייסת מבחן מוקדמת בתולדות התעופה. בסי קולמן (Bessie Coleman) - הטייסת האפרו-אמריקאית הראשונה שקיבלה רישיון טיס ב-1921. בגלל גזענות וסקסיזם לא יכלה ללמוד בארה"ב, אז למדה בצרפת ושברה מחסומים הן בתחום הגזעי והן המגדרי. ז'קלין קוקרן (Jacqueline Cochran) - הטייסת הראשונה שטסה מהר יותר מהקול (על-קולי)! והאישה הראשונה שזכתה להשתלב כטייסת בחיל האוויר האמריקאי. ריימונד דה לרוש (Raymonde de Laroche) - האישה הראשונה בעולם עם רישיון טיס (1910). ב-1919 קבעה שיא גובה של 4,800 מטר - פיתוח יוצא דופן לנשים ולתחום בכלל באותה תקופה. סביהה גקצ'ן (Sabiha Gökçen) - טייסת הקרב הראשונה בהיסטוריה ממדינה מוסלמית, עם תפקיד משמעותי במלחמת העולם השנייה ועל שמה נקרא נמל התעופה באיסטנבול. בישראל: עם הקמת המדינה שירתו נשים טייסות בחיל האוויר הישראלי כמו זהרה לביטוב (שנהרגה במלחמת העצמאות באוגוסט 1948), רנה לוינסון ו רות בוקבינדר . אך ב-1954 סגר חיל האוויר את הדלתות בפני נשים. אליס מילר , מהנדסת אווירונאוטיקה, נלחמה ב-1994 בבג"ץ לפתיחת קורס הטיס לנשים - והצליחה לשנות את המדיניות, גם אם היא עצמה לא הפכה לטייסת. איך נשים אלו השפיעו ואימנו טייסות עתידיות? נשים אלו לא רק שברו שיאים בעולם הטיסה אלא גם היו חלק משמעותי ביצירת תשתיות ללימוד והכשרת טייסות. הן התמודדו עם קשיים חברתיים, הרחיבו את גבולות המקצוע וטיפחו את ההכרה שנשים יכולות להצטיין בתעופה. כיום, בזכות הדרך שהניחו, ישנם תכניות הכשרה מיוחדות לנשים בחברות תעופה אזרחיות וצבאיות, ארגוני תמיכה לנשים טייסות כמו "ה-99" שייסדה אמיליה ארהארט ומיזמים חדשים המעודדים נשים להיכנס לתחום. הידעת? 🤔 מרוץ אוויר לנשים : אמיליה ועמיתותיה יצרו לראשונה מרוצי אוויר מיוחדים לנשים - "Women's Air Derby", מרוץ שכלל טייסות בלבד מעבר לאמריקה. ההשפעה המטורפת : בעקבות מעשיה של אמיליה, מספר הנשים עם רישיון טיס בארה"ב הוכפל פי ארבעה במהלך שנות ה-30! הטיסה הכי מסוכנת : הטיסה מהוואי לקליפורניה ב-1935 לא הייתה רק הראשונה לאישה - אמיליה הייתה גם האדם הראשון שטס את המסלול הזה בחיים! כל הטייסים שניסו לפניה לא הצליחו. השפעתה על העולם אמיליה ארהארט הייתה הרבה יותר מטייסת. היא הייתה סמל למשהו חדש - לאישה שיכולה לעשות כל מה שהיא רוצה. היא עודדה נשים להגשים חלומות, לא להתפשר על פחות ממה שמגיע להן, ולא לתת לאף אחד להגיד להן מה הן לא יכולות לעשות. בתקופתה, אמיליה לא הסתפקה רק בטיסה - היא נלחמה למען זכויות נשים, דיברה בכנסים על שוויון הזדמנויות, ואפילו התמודדה עם הלחץ החברתי להתחתן ולהיות "אישה רגילה". היא בחרה לשמור על עצמאותה ולהמשיך לעקוב אחר החלומות שלה. היום יש נשים טייסות, אסטרונאוטיות, מהנדסות תעופה ואפילו מפקדות טייסת. הרבה מזה התחיל עם אמיליה, שהוכיחה שהשמיים הם הגבול - ורק אם את רוצה. שאלות למחשבה 🤔 כשאתם חושבים על אמיליה ארהארט ועל הנשים שבאו אחריה: מה לדעתכם היה הדבר הכי קשה שאמיליה נאלצה להתמודד איתו - הטיסות המסוכנות או הדעות הקדומות של האנשים? איזה תחום שהיום נחשב "רק לבנים" או "רק לבנות" לדעתכם צריך להשתנות? אם הייתם יכולים לשאול את אמיליה שאלה אחת, מה הייתם שואלים אותה?