פוקהונטס היא בת שבט אינדיאני ששייך לקונפדרציית הפוהטן. ג'ון סמית' הוא בריטי, חלק ממשלחת מתיישבים אנגלים שמגיעה לאמריקה הצפונית בחיפוש אחרי זהב. המפגש ביניהם אנקדוטות שאולי לא ידעתם פוקהונטס היה הסרט הראשון של דיסני שמבוסס על אישה היסטורית אמיתית - ולא על עלילת אגדה. אבל הסיפור האמיתי הוא של ילדה חכמה ואמיצה שניסתה לגשר בין שתי תרבויות בזמן קשה מאוד - ואילו מה שמוצג בסרט הוא אגדה שאין קשר בינה למציאות. כדי להגיע לרמת האותנטיות הרצויה, דיסני גייסה בעיקר שחקנים אמריקאים ילידים לדיבוב, השתמשה ביועצים ממוצא ילידי, ואפילו ערכה פגישה עם שאמן ("מכשף" אינדיאני) אמיתי. הסרט יצא לאקרנים ב-23 ביוני 1995 - לציון כ-400 שנה ללידתה המשוערת של פוקהונטס האמיתית. כדי לעצב את דמותה של פוקהונטס היה צריך 55 אנימטורים כל המדבבים הקול נפגשו לראשונה זה עם זה רק בבכורה. הם הקליטו לגמרי בנפרד. פוקהונטס ומלך האריות הופקו במקביל, ורוב האנימטורים רצו לעבוד דווקא על פוקהונטס. הם חשבו שזה יהיה הסרט היותר יוקרתי, אבל בסוף דווקא מלך האריות הצליח יותר. בתכנון המקורי של הסרט, את פוקהונטס היו אמורות ללוות 3 חיות: פליט (יונק הדבש), מיקו (הדביבון) - ותרנגול הודו מדבר - שבוטל, ובכלל זה הוחלט שכל החיות לא ידברו. פוקהונטס לא היה שמה האמיתי, אלא מאטואקה . פוקהונטס היה כינוי ושם חיבה שמשמעותו "ילדה שובבה" או "ילדה עליזה". כשג'ון סמית' הגיע ב-1607, פוקהונטס הייתה ילדה רק בת כ-10-12 שנים, ולא קרה בינה לבין ג'ון שום סיפור אהבה. האם במציאות פוקהונטס הצילה את ג'ון סמית'? התשובה היא - לא. אמנם סמית' עצמו כתב על זה שנים לאחר האירוע, אך רוב ההיסטוריונים סבורים שמדובר בטקס קבלה לשבט, ולא בהצלה ממוות. פוקהונטס האמיתית נחטפה על ידי מתיישבים אנגלים ב-1613, ששינו את שמה לרבקה, ניצרו אותה וחיתנו אותה עם ג'ון... רולף - לא ג'ון סמית'. ב-1616 נסעה לאנגליה, ומתה שם בת ~21, כנראה ממחלת ריאות. למי הסרט מתאים? מגיל 6 ומעלה. הסרט מאד יפה מבחינה ויזואלית, עם מוזיקה נהדרת, כשהשיר "צבעי הרוח" אפילו זכה באוסקר.

🇮🇱✨ חוברת פעילויות מהנה לכבוד יום העצמאות 🎉🎨 אנחנו כל כך נרגשים! 🥳 לכבוד החג המיוחד הזה, הכנו במיוחד בשבילכם חוברת פעילויות מדליקה שתעזור לכם לחגוג את יום הולדת המדינה בשמחה ובסטייל. 😎🎂 תצטרכו מספריים, דבק, קוקוס טחון, צבע מאכל, צבעים, דפי קרטון A4, מדפסת צבעונית, גפרורים, חשק ליצור, לצבוע ולשחק. ✂️🖨️🖍️🎨🤘 📕 החוברת שלנו מלאה בפעילויות כיפיות ומגוונות שמתאימות לכל המשפחה: חידות 🤔❓ (הערה: לא צריך לדעת תנ"ך. זה לא כזה חידון...) משחקים מיוחדים שיעבירו לכם את הזמן בכיף 🕹️🃏 דפי צביעה עם סמלים ישראליים מוכרים 🎨🖍️ מצא את ההבדלים / מצא את הדגל / מצא את השגיאות מבוך ועוד ועוד ועוד אז למה אתם מחכים? 😄 פשוט לחצו על הכפתור כדי להוריד את החוברת, הדפיסו אותה והתחילו בפעילויות עם המשפחה וחברים. 👨‍👩‍👧‍👦💙 אנחנו מאחלים לכם יום עצמאות שמח ומלא בדברים שאתם אוהבים! 🇮🇱💞 מקווים שתהנו מהחוברת שלנו ושתשתפו אותנו בחוויות שלכם. 📸😊 יאללה, לכו לחגוג! 🎉🇮🇱🎊

מכירים את החיה הקוצנית, שהיא הכי חמודה וממש לא עוקצנית? אז, קיפוד! פרק 1 ובו נעשה הכרות עם הקיפוד קיפודים הם יונקים קטנים שמכוסים בקוצים קצרים וחדים. הם ישנים ביום ויוצאים לפעילות בלילה. קיפודים חיים בעיקר באירופה, אסיה ואפריקה, ובדרך כלל ניתן למצוא אותם בגינות, חורשות ושדות. גם בעיר... פרק 2 שיספר מדוע הם נקראים קיפודים? השם האנגלי של קיפוד, Hedgehog, מגיע מהמקום שבו הם בונים את הקינים שלהם - שיחים וגדרות חיות (hedges) כשהחלק השני של השם (hog) מגיע מהקולות שהם משמיעים, שמזכירים קצת נחירות של חזיר. בעברית, המקור של "קיפוד" כנראה מגיע מהמילה "קִפּוּד", שהיא מילה מקראית, שחושבים שהיא מתייחסת לחיה קוצנית. אנחנו אהבנו את ההסבר האנגלי לשם... פרק 3 עם הסבר על ההגנה הקוצנית כאשר קיפוד מרגיש מאוים, הוא מתגלגל לכדור קוצני כדי להגן על עצמו מטורפים. כמו שצב נכנס לתוך השריון. זהו מנגנון הגנה יעיל מאוד שמרתיע חיות רבות שלא בא להן - בצדק - להידקר. פרק 4 ובו נלמד על הרגלי התזונה של הקיפודים קיפודים אוכלים בעיקר חרקים, תולעים, עכבישים, חלזונות ואפילו פירות וירקות - כי למרות שהם ידועים כאוכלי חרקים, הם יכולים לגוון את תזונתם עם מאכלים נוספים. פרק 5 שיביא לנו משב קצת קריר עם חורף ושנת חורף בחורף, כאשר המזון הופך נדיר להשגה, חלק מהקיפודים נכנסים להיברנציה - שינה עמוקה שמאפשרת להם לשמור על אנרגיה. כמו דובים. אבל לא כל סוגי הקיפודים נכנסים לשנת החורף הארוכה. זה תלוי במקום שבו הם חיים ובתנאי האקלים. פרק 6 שישווה לנו בין הדוקרנים - קיפוד מול דורבן למרות ששניהם קוצניים, יש הבדל ברור בין קיפוד לדורבן. הקיפוד הוא קטן יותר וקוציו קצרים, בעוד שהדורבן הוא גדול יותר וקוציו ארוכים יותר. הדורבן משתמש בקוצים שלו כאמצעי הגנה פעיל, בעוד שהקיפוד פשוט מתגלגל לכדור קוצים. אצל הקיפוד הקוצים הם תוספת קוצנית. אצל הדורבן, לעומת זאת , זה ממש השיער... פרק 7 שיעזור לקבל את ההחלטה הנכונה כשיופיע לו קיפוד בשדה הראייה אם מצאתם קיפוד על הכביש או בחצר, הכי טוב להניח לו לנפשו. אם הוא בסכנה, ניתן בעדינות להזיז אותו למקום בטוח יותר, אך חשוב לא להרים אותו בידיים חשופות בגלל הקוצים. אם מדובר בגור פצוע, כדאי לפנות לוטרינר. אבל אל תקחו אותו הביתה, הוא חיית בר, לא חיית מחמד (אפילו שהוא חמוד...) ויש לכם הזדמנות לעזור לנו לשמור על הקיפודים 🦔! כנסו לקישור " ראיתי קיפוד " ודווחו איזה קיפוד פגשתם פרק 8 ייתן לנו את הפן התרבותי קיפודים מופיעים ב סיפורים ובסרטים רבים. למשל - שמוליק קיפוד ! או קיפי, הקיפוד הורוד עם נעלי הבית, מרחוב סומסום (זוכרים אותו מנגן על פסנתר ? 😂). או סוניק, הדמות המצויירת של משחקי המחשב. כן-כן, סוניק הוא לגמרי קיפוד! ועכשיו נעשה רגע הפסקה קלה כדי לשיר ביחד על חנן שהיה הולך לישון עם... 'קיפוד על הזקן' 🎶 פרק 9 שידהים אותנו עם אנקדוטות וטריוויה קיפודים יכולים להתגלגל לכדור קוצים תוך שנייה אחת בלבד. יש יותר מ-20 סוגים שונים הם מכוסים בכ-5,000 עד 8,000 קוצים. הקובץ חלול בתוכו למרות שהם נראים קטנים ואיטיים, הם יכולים לרוץ מהר - עד 6 קמ"ש. קיפודים לא יכולים לשתות חלב כי הם רגישים ללקטוז (!) אי אפשר בכלל למצוא בטבע בארה"ב קיפודים! בקיצור, סיפרנו לכם כאן על קוצה של 'שערת' קיפוד על היצורים המופלאים והמעניינים שהם, הקיפודים , שמוסיפים צבע וחיים לטבע הסובב אותנו. מקווים שנהניתם לקרוא וללמוד עליהם! אל תשכחו לדווח עליהם כדי לשמור עליהם. והנה סרטון של כאן חינוכית שמסכם לכם את הקיפודים בצורה ויזואלית:

משפחה אחת. שלושה דורות. יבשת אחת של שמיים. ויליאם הרשל גילה את כוכב הלכת אורנוס . בנו ג'ון הרחיב את מיפוי השמיים לחצי הכדור הדרומי. וקרוליין - אחותו של ויליאם ודודתו של ג'ון - גילתה שביטים , זיהתה ערפיליות , ועזרה לבנות את אחד הקטלוגים הגדולים של גרמי השמיים שנוצרו עד אז. בדרך, היא גם הפכה ל אישה הראשונה בהיסטוריה שקיבלה את מדליית הזהב של החברה המלכותית ל אסטרונומיה . ועכשיו בואו נספר את הסיפור מההתחלה. הילדה שלא הספיקה לגדול 🌟 קרוליין לוקרציה הרשל נולדה ב-16 במרץ 1750 בהנובר שבגרמניה. היא הייתה הבת השמינית בין שמונה ילדים, ובגיל עשר חלתה בטיפוס - מחלה בקטריאלית חמורה שנגרמת מחיידק סלמונלה טיפי ומתפשטת בעיקר דרך מים ומזון מזוהמים. המחלה עצרה את גדילתה: קומתה נותרה 1.30 מ' וראייתה נפגמה בעין אחת. הוריה הסיקו מהר מאוד שלא יצליחו לחתן אותה. אמא שלה החליטה שהמסלול שלה הוא להיות משרתת, ולכן לא דאגה שתקבל חינוך ממשי - מעבר ללימוד בסיסי של קרוא וכתוב. פה ושם הצליחה קרוליין להשתלב בשיעורים שאביה לימד את הבנים, ולמדה לרקום מאחת השכנות. ולא, זאת לא תחילתה של סינדרלה. זאת תחילתה של אסטרונומית. ממשרתת לסופרנית - ומשם לשמיים 🎶 בגיל 22 עברה קרוליין לאנגליה, לבית אחיה וויליאם בעיר באת'. וויליאם היה נגן עוגב בכנסייה ומנצח מקהלה. קרוליין למדה לשיר, הצטרפה למקהלתו כסולנית סופרן, וניהלה את משק ביתו. אבל לוויליאם היה תחביב נוסף: אסטרונומיה. הוא התחיל לבנות טלסקופים בעצמו, ללטש עדשות, לבצע תצפיות - ולמכור את הטלסקופים שבנה. לאט לאט, התחביב הפך לעיסוק העיקרי, על חשבון המוזיקה. קרוליין לא הייתה מרוצה - היא רצתה לפתח קריירה כזמרת. אבל נכנעה לגחמותיו של אחיה, והפכה לעוזרת שלו בעבודה האסטרונומית: ללטש עדשות, להפעיל טלסקופים, להעתיק תרשימים, לתמצת מחקרים ולתעד תצפיות. בהדרגה, משהו השתנה: היא עצמה התאהבה בכוכבים. האח המפורסם ועשרים שנות עבודה משותפת ב-1781 קנה ויליאם הרשל שם עולמי עם גילוי כוכב הלכת אורנוס  - הכוכב הראשון שהתגלה בעזרת טלסקופ (שאר כוכבי הלכת הנראים לעין ידועים מאז העת העתיקה). ההישג הזה הביא לו מדליית קופלי היוקרתית, חברות בחברה המלכותית הבריטית, ותפקיד אסטרונום החצר של המלך ג'ורג' השלישי  - עם מלגת קיום. הוא המשיך משם לגלות שני ירחים של שבתאי , שני ירחים של אורנוס, ותיעד שינויים עונתיים בכיפות הקרח של מאדים. במשך יותר מעשור הוא ערך סקר שמיים מקיף לזיהוי ומיפוי ערפיליות (זוכרים? אלה עננים גדולים של גז ואבק בחלל, והרבה פעמים זה המקום שבו נולדים כוכבים חדשים) ואשכולות כוכבים (קבוצות של כוכבים שנולדו מאותה ערפילית ונעים יחד), ופרסם קטלוג מפורט של כ-2,500 עצמים כאלה. וקרוליין? היא הייתה שותפה מרכזית בעבודה הזו - תיעדה, העתיקה, חישבה, בדקה. כשוויליאם התחתן ב-1788 עם אלמנה עשירה, קרוליין (שכבר היתה בת 38) איבדה את מעמדה כגברת הבית ועברה לדירה בסמוך. אבל ביום-יום המשיכה לעבוד עם אחיה בדיוק כמו קודם. קרוליין לבד עם הטלסקופ 🔭 כשוויליאם היה עסוק, קרוליין לא ישבה בחיבוק ידיים. היא ניצלה את הזמן לתצפיות עצמאיות - ובין 1786 ל-1797 היא גילתה שמונה שביטים חדשים . שביט  הוא גוף קרח ואבק שמסתובב סביב השמש. כשהוא מתקרב אליה, החומר שלו מתנדף - מה שיוצר את הזנב המפורסם שרואים בשמיים. בתקופתה של קרוליין, גילוי שביט היה אחד ההישגים הגדולים שאסטרונום יכול לרשום לזכותו - בלי מצלמות, בלי מחשבים, בלי ניווט לווייני. 💫 הידעת?  אחד השביטים המפורסמים שקרוליין הרשל גילתה, התגלה ב-21 בדצמבר 1788 - נקרא 35P/Herschel-Rigollet  - כן-כן, הוא נושא את שמה עד היום. מעבר לשביטים, קרולין זיהתה בתצפיות עצמאיות גם כ-13 ערפיליות ואשכולות של כוכבים חדשים. ב-1798 היא ריכזה את כל ממצאיה בקטלוג מסודר של 500 כוכבים וגרמי שמיים. האסטרונום המלכותי הבריטי, נוויל מסקליין, הזמין אותה לביקור בן שבוע שלם במצפה הכוכבים בגריניץ' - ובסיומו כינה אותה "עמיתתי השווה באסטרונומיה" . לא בדיוק מה שאימה ציפתה לשמוע או בכלל (כזכור זאת היתה תקופה שבה נשים כמדעניות היו יוצאות דופן בגלל החברה). הקרדיט שהלך לאח 😬 ב-1802 יצא הקטלוג של קרוליין לאור כפרסום רשמי של החברה המלכותית הבריטית. תחת שמו של ויליאם. למען ההגינות - ויליאם ניצח על הפרסום, והמנגנונים המדעיים של התקופה לא היו מיועדים לתת קרדיט לנשים. אבל העובדה נותרת עובדה. ואם זה מזכיר לכם את אפקט מתילדה - אתם צודקים! הכרה שמגיעה סוף סוף 🥇 מותו של ויליאם ב-1822 שינה שוב את חייה של קרוליין. היא חזרה לגרמניה, להנובר, והמשיכה בעבודה המדעית שלה. איך? היא סייעה לאחיינה ג'ון הרשל  - שהלך בעקבות אביו ודודתו והפך גם הוא לאסטרונום מוערך, שהרחיב את מיפוי השמיים לחצי הכדור הדרומי - כדי לסדר ולהשלים את עבודת אביו. ב-1828, כשהייתה בת 77, קיבלה קרוליין הרשל את מדליית הזהב של החברה המלכותית לאסטרונומיה  (Royal Astronomical Society) - האישה הראשונה שזכתה בה אי פעם. 💫 הידעת?  יעברו עוד 168 שנים עד שאישה נוספת תקבל את הכבוד הזה. הפיזיקאית ורה רובין , שגילתה ראיות מכריעות לקיום החומר האפל. היא קיבלה את המדליה רק ב-1996. ב-1835 הפכה קרוליין, יחד עם המדענית מרי סומרוויל (כן, זאת שהושפעה מ ג'יין מרסט ), לאחת משתי הנשים הראשונות שקיבלו חברות כבוד בחברה המלכותית לאסטרונומיה. מה נשאר אחריה? קרוליין הרשל נפטרה ב-9 בינואר 1848 - כחודשיים לפני יום הולדתה ה-98. על מצבתה בהנובר נחרתה הכתובת: "עיניה של האישה המונצחת כאן פנו אל כוכבי המרומים." לאחר מותה נקראו על שמה, בין היתר, האסטרואיד לוקרציה  (על שמה האמצעי), מכתש הרשל על הירח , ואשכול הכוכבים NGC 7789 - המכונה "ורד קרוליין" , שגילתה בתצפיותיה העצמאיות. בחייה גילתה קרוליין הרשל 8 שביטים וכ-13 ערפיליות ואשכולות כוכבים חדשים, וסייעה לבנות קטלוג של כ-2,500 עצמים שמיימיים - עבודה שהניחה תשתית לאסטרונומיה המודרנית. היא עשתה את כל זה בלי לימודים פורמליים, בלי תואר, ובגוף שהפסיק לגדול כשהייתה בת עשר. היא גילתה עולמות חדשים - לא ביבשת ולא בים, אלא בשמיים. זה מספיק כדי לקרוא לה מגלת ארצות. אז איך בכלל מוצאים שביט? ✨ קרוליין ויליאם וג'ון עשו את כל עבודתם עם טלסקופים ידניים, עיניים עייפות, ומחברות תצפית שמולאו בכתב יד צפוף ומסודר (בכל זאת, חינוך גרמני...). כל לילה, לסרוק את השמיים לאט לאט, ולחפש נקודה שזזה - או נקודה שלא הייתה שם אתמול. היום יש טלסקופים חלליים, מצלמות רגישות במיוחד ומחשבים שמשווים אוטומטית תמונות מלילות שונים - ומוצאים גרמי שמיים חדשים הרבה יותר מהר. אבל הרעיון הבסיסי בדיוק אותו דבר: להסתכל בקפידה, לתעד הכל, ולשים לב למה שמשתנה. 🔭 תחשבו כמו מדענים איך אפשר לדעת אם נקודה קטנה בטלסקופ היא כוכב, שביט או ערפילית? למה צריך לכתוב כל תצפית במחברת ולא לסמוך על הזיכרון? איך הייתם מרגישים אם היו שוכחים לכתוב את השם שלכם על עבודה שעשיתם? ואם היה לכם טלסקופ חלל משלכם - מה הייתם מחפשים בשמיים?

"נהיה לי שחור בעיניים". "יום שחור". "שוק שחור"."כבשה שחורה". "שחור זה הכתום החדש". השפה העברית - וגם כמעט כל שפה אחרת - עמוסה בביטויים עם שחור, ורוב הסיכויים שרובם לא מחמיאים. אז עוד לפני שנדבר על פיזיקה ואיפור ואמונות תפלות - כדאי לשאול: מה יש לנו עם ה...שחור? שחור הוא היעדר אור נראה אז קודם כל בואו ונבהיר את השחור הזה אחת ולתמיד (😏 ראיתם מה עשינו פה?): מבחינה פיזיקלית, שחור הוא לא צבע!  שחור זה מה שקורה כשעצם כלשהו סופג את כל גלי האור הנראים ולא מחזיר אותם לעיניים שלנו. עצם שחור הוא עצם שסופג כמעט את כל האור הנראה ומחזיר מעט מאוד אור לעינינו - לא אדום, לא כחול, לא ירוק. להשוואה - לבן הוא בדיוק ההיפך: עצם שמחזיר לעינינו את כל  גלי האור גם יחד. ולכן אם מישהו אמר לכם ש"שחור ולבן הם ניגודים" - הוא לא ממש טעה, אבל הסיפור מורכב יותר. אגב, כשאמנים מערבבים צבעי ציור? הם שמים לב שממערבוב כחול, אדום וצהוב (צבעי היסוד) מקבלים חום כהה, ואי אפשר באמת להגיע לשחור "טהור" רק עם צבעים. שחור בציור הוא תמיד נפרד. כמה שחור הוא שחור? 🕳️ זו לא שאלה פילוסופית - זו שאלה מדעית ממש מעניינת. המדד לכמה "שחור" השחור, נמדד ביכולת שלו לספוג אור. לאחרונה פותח חומר שנקרא Vantablack  - חומר שסופג 99.965% מהאור  שפוגע בו. הוא נראה כמו חור בחלל. כשמניחים עצם תלת-ממדי ועוטפים אותו ב-Vantablack, הוא נראה שטוח לחלוטין - כאילו אין לו עומק בכלל, כאילו הוא לא תלת-מימדי . הוא פותח במקור לשימוש בטכנולוגיות חלל, אבל גם אמנים ניסו לשלב אותו ביצירות אמנות. ומה זה חור שחור? 🔭 השם "חור שחור" לא נובע מהצבע שלו - אלא מכך ששום אור לא יכול להימלט ממנו. חור שחור הוא אזור בחלל שבו כוח המשיכה כל כך עצום, שאפילו אור לא מצליח לחמוק ממנו מעבר לגבול שנקרא אופק האירועים . מה שנכנס פנימה - לא חוזר. לא חומר ולא אור. אז איך בכלל אנחנו יודעים שהם קיימים, אם אי אפשר לראות אותם? כי החור השחור מפעיל השפעת כבידה חזקה על כל הכוכבים והגז שמסביבו - ואת ההשפעה הזאת אנחנו דווקא כן רואים. בנוסף, ב-2019 הצליח צוות מדעי בינלאומי לצלם לראשונה "צל" של חור שחור - טבעת של אור ליד חור שחור ענקי ב גלקסיה M87, שהמסה שלו פי ~6.5 מיליארד פעמים מזו של השמש שלנו . שחור בשפה: לא רק צרות 🗣️ עברית ושפות רבות אחרות מלאות בביטויי שחור שמייצגים סכנה, אסון ומשבר. כנראה שהשחור של הלילה, לפני שהיה חשמל, פירש בדיוק את זה: חוסר ראייה, חוסר שליטה, סכנה. וזה נשאר בשפה גם אחרי שהמציאו את הנורה. כמה ביטויים מהסוג הזה: "נהיה לי שחור בעיניים"  - משהו שאמרת עשה לי רע "יום שחור"  - יום רע במיוחד "שוק שחור"  - מסחר בלתי חוקי שמסתתר מהעיניים "כסף שחור"  - כסף שלא מדווחים עליו לרשויות המס (לרוב, כסף מזומן, שאי אפשר לעקוב אחריו) "כבשה שחורה"  - מי שחריג ולא מתאים לסביבתו "נשמה שחורה"  - מישהו שנחשב לרע במיוחד "לוח שחור"  - עוד מישהו זוכר כזה? כנראה שהשם הגיע מהחומר שהיה עשוי ממנו לפני הלוחות לבנים של ימינו ובאנגלית: "Black sheep", "blackmail", "blackout", "black market"  - אותה תופעה בדיוק. אבל! יש גם שחור חיובי, וזה כתוב כאן "שחור על גבי לבן" . לא, באמת. הביטוי "כתוב שחור על גבי לבן" שמשמעותו - זה כתוב, מוכח, רשמי. ידיעה ודאית. השחור של הפנים: כחל ואיפור עיניים 👁️ אחד השימושים הכי עתיקים שיש לשחור הוא - על הפנים. כחל  היא משחה שחורה שהכינו ממינרלים כמו עופרת גופרתית, ששימשה לאיפור עיניים במזרח התיכון, בצפון אפריקה ובתרבויות רבות, לפחות 6,000 שנה. ב מצרים העתיקה , גברים ונשים כאחד עיטרו את עיניהם בקווים שחורים עבים. לא רק מסיבות אסתטיות - גם כהגנה מפני השמש החזקה (הצל עזר להפחית את הבוהק), ויש מחקרים שמראים שלתרכובות מסוימות של הכחל יוחסו תכונות אנטי-בקטריאליות חלקיות שייתכן שסייעו בהגנה מפני זיהומי עיניים. אפשר לראות את זה בציורים ובפסלים של פרעונים: קו שחור עבה מסביב לעיניים. הכחל ממשיך להיות בשימוש נרחב עד היום בהרבה מדינות, ואת האייליינר השחור - הצאצא המודרני שלו - אפשר למצוא בכל חנות קוסמטיקה בעולם, או על הפנים של כל דוגמן או דוגמנית בטיקטוק. 🖤 האם שחור באמת מרזה? יש לכך הסבר אופטי - בגדים כהים ומחוייטים יוצרים לפעמים אשליה חזותית של קו ארוך וצר יותר. אבל אם חיפשתם מחקר מדעי שמוכיח שדווקא שחור מרזה - לא תמצאו. אין כזה, כי זה ממש לא הוכח מדעית הפוגה מוזיקלית: למה השחור רוצה להיות לבן והלבן להיות שחור? (הויז'ואל בסרטון הזה ממש לא שייך...) שחור בתרבות: אבל, מרד, סטייל 🖤 מסתבר שאיפה שאתם נמצאים בעולם, הצבע השחור אומר דברים שונים לחלוטין: אבל - באירופה ובמערב, שחור הפך לצבע האבל המסורתי בתקופת ימי הביניים. המלכה ויקטוריה של בריטניה לבשה שחור כמעט 40 שנה אחרי מות בעלה הנסיך אלברט ב-1861, וחיזקה את המנהג עוד יותר. קניות - בעיקר בארה"ב, אבל גם בשאר העולם זה כבר מושג ידוע. כן בלק-פריידיי , אנחנו מדברים עליך... מרד ומהפכה  - תנועות כמו פאנק, גות', מטאל וסצנות אנטי רבות בחרו בצבע השחור כדי להבדיל את עצמן מהמיינסטרים. ז'קט עור שחור של שנות ה-50 נועד להתגרות באנשים. שמלה שחורה עם סמלים עליה - אותו דבר. השתמשו בצבע השחור כמרד. אלגנטיות  - זה המעניין: בדיוק אותו צבע נחשב לשיא האלגנטיות. ה"שמלה שחורה קטנה" (פריט שקוקו שאנל הפך לפופולרי בשנות ה-20 של המאה ה-20) הפכה לסמל של סטייל נצחי. ומי שמגיע ל"ערב שחור ולבן", יודע: שחור נחשב לחגיגי מאוד. קדושה ומיסתיקה  - בתרבויות רבות, שחור מייצג את הנסתר, הבלתי נראה, הקשר לעולם הבא. לכן גם מכשפות מולבשות גלימות שחורות, לכן עורבים מסמלים פחד. אמונה תפלה: חתול שחור - כסמל לאסון ולחושך. כתבנו על האמונה התפלה של חתול שחור כאן 🐈‍⬛, "אבל" כדאי שתדעו שיש מקומות בעולם שם חתול שחור נחשב לכזה שדווקא מביא מזל טוב . 😨 הידעתם? הפחד מחושך הוא עתיק מאוד ו אבולוציוני (כמו פחד מנחשים) - פחד שהגוף פיתח כי הוא עזר לשרוד, כי לאורך רוב ההיסטוריה האנושית, הלילה היה מסוכן באמת: טורפים, נפילות, אויבים. מי שפחד מחושך - שמר על עצמו טוב יותר. שחור בטבע: גם יפה וגם 'אופה'... 🦋 בעולם החי, שחור הוא כלי אסטרטגי: דרונגו (Drongo) - היא ציפור שחורה שידועה בגנבנות: היא מחקה את קריאות האזעקה של חיות אחרות כדי להבריח אותן מהאוכל שלהן ולגנוב אותו. פרפר המונרך  - נכון, הוא כתום בעיקר, אבל עם המון כתמים שחורים, כשהמטרה של השחור כאן הוא לסמן אזהרה. הצבע אומר לטורפים: "אני רעיל, אל תנסה אפילו" הפנתר השחור  - זה לא מין בפני עצמו, אלא גרסה שחורה של נמר או יגואר עם מוטציה גנטית. כשמסתכלים עליו בזווית מסוימת באור חזק, אפשר עדיין לראות את הכתמים מתחת לשחור. שחור מול לבן: שתי נקודות מבט על אותו דבר כבר הזכרנו קודם לכן שמבחינה פיזיקלית, הצבע הלבן מחזיר את כל האור ואילו הצבע השחור סופג אותו - ולכן הם "ניגודים" פיזיקליים. אבל בחיים? גם הצבע הלבן וגם השחור משמשים לאלגנטיות, לחגיגיות ולטקסים  - בהקשרים שונים. ובעולם האמנות, גם ציורים בשחור-לבן בלבד יכולים להיות עמוקים ומרגשים לגמרי. בציור, יש שפה שלמה שנבנית רק מההבדלים של שחור-לבן (יש לזה אפילו שם - קיארוסקורו, מהאיטלקית: אור-חושך) - טכניקה שאמנים של הרנסנס והבארוק כמו קרוואג'ו ורמברנדט פיתחו, ובה משחק בין האזורים האפלים לבהירים יוצר עומק, דרמה ותחושה תלת-ממדית. ואם אתם רוצים לקרוא עוד על הצבע הלבן - אפשר למצוא עליו ב פוסט על חולצה לבנה וחגיגית , וגם על הצבע הוורוד (שהפך משום מה לצבע של בנות אפילו שהוא בכלל התחיל בתור צבע של בנים. כן, זה כתוב שם). אז מה בסוף? שחור הוא רע? ממש לא. כמו שלבן זה לא בהכרח טהור. ורוד זה לא אופטימי. ירוק זה לא טבעי ואדום זה לא באמת אהבה. - אז גם שחור. שחור הוא צבע שמשמעותו נבנית תמיד מהקשר.  הוא ציפור שחורה שמאכילה גוזלים, שמלה שחורה בערב חגיגי, לוח גדול שהמדענים הגדולים למדו עליו, שמיים שחורים שמאפשרים לראות כוכבים - וגם חור שחור שהאור לא יכול להימלט ממנו. בסוף, שחור על גבי לבן : הצבע עצמו לא אשם בכלום. 🖤

ספירת הפרפרים הגדולה חוזרת! השנה היא מתקיימת בפעם השביעית בישראל, בין 29/3/2026  ל- 18/4/2026  - וכן, אנחנו עדיין בתוך התאריכים. עוד יש זמן! בגלל המצב, חלקנו היו קצת מוגבלים ביציאה לטבע בתחילת תקופת הספירה - וזו בדיוק הסיבה שחשוב עוד יותר לצאת עכשיו ולדווח. כל ספירה, גם הקצרה ביותר, חשובה. למה בכלל סופרים פרפרים? 🔬 פרפרים הם מה שמדענים קוראים "סמן ביולוגי"  - כלומר, מצבם מספר לנו הרבה על בריאות הסביבה שלנו. הם רגישים מאוד לשינויים באיכות האוויר, בסביבה ובאקלים. כשאוספים נתונים במשך שנים רבות, אפשר לזהות מגמות ושינויים באוכלוסיית הפרפרים - ובאנגליה, למשל, עוקבים אחריהם כבר למעלה מ-30 שנה! המידע שנאסף עוזר למדענים להבין אילו מינים בסכנת הכחדה, ולחקור איך שינויי האקלים משפיעים - למשל, פרפרים טרופיים שפתאום מופיעים באזורים שבעבר לא היו שם כלל. הנתונים שנאספים בספירה מגיעים למדענים ב אגודת חובבי הפרפרים , ב מוזיאון לטבע ע"ש שטיינהרדט , ב רמת הנדיב , ב חברה להגנת הטבע וב רשות הטבע והגנים . הם משתמשים בהם כדי ליצור מפות תפוצה, לזהות מגמות לאורך שנים ולפתח תוכניות שימור. וחשוב לדעת:  גם אם לא ראיתם אף פרפר - חשוב לדווח! גם זה מידע מדעי לגמרי תקף. חידוש השנה: אפליקציית הספירה של חמ"ל לילדים! 📱 השנה הכנו בשבילכם אפליקציה  כדי שיהיה לכם יותר קל לזהות ולדווח: תוכלו לבחור מתוך הפרפרים שאגודת חובבי הפרפרים בישראל מעוניינת לספור הפרפרים מסודרים לפי צבעים  - לפי מה שראיתם, לא משנה אם שמתם לב לצבע כשהכנפיים היו פתוחות או סגורות לכל פרפר יש פרטים נוספים שיעזרו בהבחנה, כמו גודל טיפ חשוב לשימוש באפליקציה:  אם אתם בחוץ, יתכן שהאינטרנט הסלולרי יאיט קצת את טעינת התמונות. אל תיבהלו, המתינו. ואם כבר הזנתם את הנתונים והוספתם הערות (אפשר לכתוב גם על מזג האוויר, או איפה בדיוק הייתם), מומלץ לשלוח את הדיווח רק ממקום שיש בו קליטה טובה. זה יכול להיות גם שעה אח"כ. אל תדאגו הנתונים נשמרים. איך סופרים נכון? הספירה עצמה פשוטה להפליא: בוחרים מקום  - כל מקום מתאים: גינה, פארק, חצר בית הספר, שמורת טבע, גבעה פורחת, הר שטיפסתם עליו ואפילו חצר הבית. מקדישים 15 דקות בלבד  - נשארים באותו מקום ומספרים את הפרפרים שרואים סביבכם. שימו לב לשעה  - עדיף לספור בין 9:00 ל-12:00 בצהריים, כשהפרפרים הכי פעילים. מוקדם יותר - קר להם; מאוחר יותר - חם מדי. אפשר גם עד 15:00, אבל ככל שהשעה מאוחרת יותר, הסיכוי לפגוש פרפרים - יורד. לא בטוחים אם זה אותו פרפר?  אם פרפר עף ואז חזר - לא סופרים אותו שוב. רק אם אתם חושבים שהוא פרפר חדש. ברור שזה לא מדויק ב-100%, אבל כשמצרפים נתונים מאלפי משתתפים, הטעויות מתאזנות והתמונה הכללית נשארת אמינה. איך מזהים את הפרפרים? 🔍 כמה טיפים שיעזרו: מנח הכנפיים  - האם הפרפר מחזיק את כנפיו פרוסות לצדדים, או מקופלות אנכית מעל גופו? צבע ודוגמה  - האם יש כתמים, פסים או נקודות? האם הדוגמה סימטרית? גודל  - קטנטן (2-4 ס"מ, כמו הכחלילים) או גדול יחסית (כמו לבנין הכרוב) או ממש ענקי (מעל 10 ס"מ)? חלקים מיוחדים  - האם יש "זנבות" בולטים על הכנפיים האחוריות? "עיניים" מדומות? באפליקציה תוכלו לראות את התמונות לפי הצבע ששמתם אליו לב (אל תדאגו, אם לפרפר יש כמה צבעים - הוא יופיע לכם בכולם). איך מדווחים? דרך האפליקציה שלנו, ממש כאן: * הערה: אם אתם מעדיפים את טופס הדיווח המקוון של הפרויקט, לחצו כאן . 🦋 הידעתם? אחרי שליחת דיווח הספירה  תוכלו גם להכיר לעומק  חלק מהפרפרים שדיווחתם עליהם. רוצים לראות את תוצאות הספירה של שנה שעברה? גם שנה שעברה השתתפתם ועזרתם לאסוף נתונים חשובים. לחצו כאן לתוצאות ספירת 2025 . לשאלות ועזרה בנושא הספירה, אפשר תמיד לפנות ל- 050-9297091 . לסיכום - גם השנה ספירת הפרפרים הגדולה מובלת על ידי אגודת חובבי הפרפרים  בשיתוף המוזיאון לטבע ע"ש שטיינהרדט , רמת הנדיב , החברה להגנת הטבע  ו רשות הטבע והגנים , והם מחכים לדיווחים שלכם. ספירה מוצלחת!

מרידה היא נסיכה סקוטית שמצטיינת בחץ וקשת, אוהבת לרכב על סוסים, ולא מתכננת להתחתן עם אף אחד - לא עכשיו, לא בקרוב, ולא בכלל. אמה המלכה רואה את זה אחרת. כשהניגוד ביניהן מגיע לנקודת שבירה, מרידה מבקשת ממכשפה שתשנה את דעת אמה - ומקבלת הרבה יותר ממה שביקשה. הקללה של המכשפה הופכת את האמא ל...דובה, ומרידה חייבת לתקן מה שעשתה - לפני שיהיה מאוחר מדי. כן, הכל האנימציה דיסנית והסרט אפילו זכה בפרס האוסקר לאנימציה הטובה ביותר ב-2013. הידעתם? אמיצה הוא הסרט הראשון של פיקסאר עם גיבורה - ולא גיבור. קצת מאחורי הקלעים 🎬 מרידה הייתה האתגר הטכני הגדול ביותר שפיקסאר לקחה על עצמה - בגלל השיער. "הפכתי לאובססיבית עם שיער מתולתל. הוא מתנהג בניגוד לחוקי הפיזיקה," אמרה קלאודיה צ'ונג, מנהלת הסימולציה. ולכן השיער של מרידה מורכב מ-1,500 תמונות של תלתלים, ידניות, שהופכות ל-111,000 קווים. כל פריים בסרט לקח 20-30 שניות לעיבוד - רק בשביל השיער. לקח להם כמעט 3 שנים להגיע למראה הסופי, וחודשיים שלמים רק לסצנה שבה מרידה מורידה את הקפוצ'ון ומגלה את שיערה המלא. בגלל התלתלים וההתנהגות שלהם, חברת פיקסאר נאלצ הלכתוב מחדש את כל מערכת האנימציה שלה - בפעם הראשונה מזה 25 שנה. בכל יום שישי, האנימטורים של הסרט נדרשו להגיע לעבודה עם החצאית הסקוטית המסורתית - הקילט - כדי להיכנס לאווירה הנכונה. הבמאית ברנדה צ'פמן הייתה האישה הבמאית הראשונה של פיקסאר. את עלילת הסרט היא יצרה בהתבסס על היחסים שלה עם הבת שלה. כמה דברים מעניינים על שיער אדמוני🔴 סקוטלנד היא המדינה עם שיעור הג'ינג'ים הגבוה ביותר בעולם - כ-13% מהאוכלוסייה. אחריה מגיעות אירלנד וויילס. השיער האדום קשור עמוקות לתרבות הסקוטית, כי בפולקלור הסקוטי, בעלי שיער אדום תוארו לעיתים כניחנים בכוחות מיוחדים - מנהיגים, חכמים או לוחמים שהאלים מעדיפים. הידעתם? בודיקה, היתה מלכה ולוחמת קלטית מהמאה הראשונה לספירה, שהובילה את עמה במרד נגד הרומאים, והיא נחשבת לבעל המלוכה הראשון עם כתר על שיער ג'ינג'י. גם מרי מלכת הסקוטים, ששלטה כבר מגיל 6 ימים, היא בעלת שיער אדום. מי יהנה מהסרט ? הסרט מתאים לגילאי 6 ומעלה. נכון, יש כמה סצנות מאיימות (עם הדוב, למשל) שעשויות להפחיד ילדים קטנים מאוד. אבל תיווך הורי פשוט יעשה את העבודה. זה סרט על אמא ובת, על בחירה, ועל מה שקורה כשמנסים לתקן דברים דרך קיצורי דרך. 🏴󠁧󠁢󠁳󠁣󠁴󠁿

מכירים את הארנב הציני הזה, שלועס גזר, אף פעם לא לחוץ, ותמיד מנצח - בתחבולות? מסתבר שאם בודקים לעומק, באגס באני הוא הרבה יותר מסתם קריקטורה מצחיקה - הוא פילוסוף אמיתי שמלמד אותנו על ביטחון עצמי, חשיבה יצירתית, ועל השאלה: מה זה אומר לא לתת לאף אחד להרגיל אותך לפחד? 🥕 "מה קורה, דוק'?" - כשנינוחות היא תפיסת עולם בכל פרק, לא חשוב מה קורה סביבו - באגס באני מגיע עם גזר ביד, מחייך, ושואל בנינוחות: "הי, מה קורה, דוק'?" זה לא רק משפט פתיחה מצחיק לשיחה (וגם, מה קשור 'דוקטור'??). זה הצהרת פילוסופיה שלמה. לסטואים, כמו הפילוסוף אפיקטטוס שחי לפני כ-2,000 שנה, הייתה גישה דומה: לא האירוע עצמו הוא שמכאיב, אלא הדרך שבה אנחנו מפרשים אותו. באגס באני חי את הרעיון הזה בכל רגע. כשהצייד השמנמן אלמר פאד מכוון אליו רובה, כשיוסמיטי סם (כן, זה עם השפם) רודף אחריו בזעם, כשהציידים מנסים לתפוס אותו או אפילו כשדאפי דאק מתעמת איתו - הוא לא נכנס לפאניקה. הוא עוצר, לועס גזר, ומחליט בצלילות מה הצעד הבא. זאת לא אדישות - זו שליטה שמאפשרת לו לחשוב ברגע הכי קשה. 🎭 חשיבה יצירתית כנשק אחד הדברים הכי מרתקים בבאגס באני הוא שהוא אף פעם לא מנצח בכוח. הוא לא הכי גדול, לא הכי חזק. אבל הוא הכי יצירתי. כשאלמר פאד מכוון אליו את קנה הרובה - באגס מציע לו לנסות עונה אחרת ("עונת הצייד!"). כשיוסמיטי סם מנסה לתפוס אותו - הוא מתחפש, משנה כיוון, הופך את הסיטואציה. כשמישהו גדול ממנו מנסה לאיים - הוא עוצר, חושב, ומוצא פתרון שאיש לא ציפה לו. הפילוסוף ג'ון דיואי, פילוסוף אמריקאי שכתב על חינוך דמוקרטי וחשיבה מעשית, טען שהדבר הכי חשוב שאפשר ללמד זה לא "מה לחשוב" אלא "איך לחשוב" - כלומר, להגיב לבעיות חדשות בצורה גמישה ומקורית, במקום לחפש פתרון מוכן מראש. באגס באני הוא הדגמה מושלמת לזה: הוא לא מנצח לפי כללים קבועים - הוא ממציא כללים חדשים בכל פעם. 🌊 לנצח בלי להילחם - הטאו של באגס הפילוסופיה הסינית העתיקה של הטאואיזם, שמופיעה בספר "טאו טה צ'ינג" בן כ-2,500 שנה, מלמדת על מושג שנקרא "וו ווי" - לפעול בלי להתנגד, לזרום עם המצב במקום לחסום אותו ראש בראש. המים, אומרת הפילוסופיה הזאת, הם הדבר הכי רך שיש - ובכל זאת הם יכולים לשחוק אבן קשה. באגס באני הוא גלגול מודרני של הרעיון הזה: הוא לא נלחם ביריב - הוא זורם סביבו. הוא לא חוסם - הוא מסיט. הוא לא צועק - הוא ממציא. ודווקא בגלל זה הוא תמיד מנצח. זה שונה לגמרי מהגישה של קונפוציוס, שהאמין בסדר, בכבוד להיררכיה, ובכללים ברורים. קונפוציוס היה מצפה מבאגס... לנהוג בכבוד כלפי הציידים. 😄 באגס? פחות... 😏 לא מתנצל - ולא מתנגח יש הבדל גדול בין להיות חצוף לבין להיות אגרסיבי. באגס מכיר את ההבדל הזה בדיוק. הוא לא בא להרוס לאלמר פאד את החיים. הוא לא מחפש קונפליקט. הוא פשוט מסרב לשחק לפי הכללים של מי שמנסה לשלוט בו. ברוח אלבר קאמי, שדיבר על מרד רגוע נגד הלא-הגיוני - יש מצבים שבהם הדבר הכי אנושי שאפשר לעשות זה לא להילחם חזרה בכוח, אלא לסרב בחיוך לקבל מה שלא מגיע. לא מרד כועס - אלא מרד נינוח וקליל. באגס באני הוא האיש של קאמי. הוא מתמרד - אבל עם גזר ביד. 🎩 אומן תחפושות - כשכולנו משחקים תפקידים אחד הדברים שבאגס עושה הכי טוב? להתחפש. הוא הופך לרופא, לבלרינה, לקצין, לדמות מכל מין וסוג - ואף אחד לא מזהה אותו (נניח... אנחנו, הצופים, תמיד נזהה). שייקספיר כתב פעם את המשפט המפורסם: "כל העולם במה" - וכולנו שחקנים שמשחקים תפקידים. הפילוסופיה הבודהיסטית מוסיפה שהתפקידים שלנו זמניים, שאסור לנו להיאחז בהם יותר מדי - כי מה שאנחנו באמת, זה הרבה יותר עמוק מכל תפקיד חיצוני. באגס באני יודע את זה אינטואיטיבית: הוא משחק את כל התפקידים - אבל תמיד נשאר באגס. הוא לא מתבלבל בין המסכה לבין מי שהוא באמת. 😄 הומור כחוכמה - ולא כבריחה הפילוסוף סוקרטס האמין שחוכמה אמיתית מתחילה ב"אני יודע שאני לא יודע כלום" - כלומר, בענווה. באדם שלא מתנפח יותר מדי מעצמו. ומי יותר מדגים את זה מבאגס באני? הוא חכם - אבל הוא לא מלמד הרצאות. הוא לא מסביר לאלמר פאד כמה הוא נחות ממנו. הוא פשוט... צוחק. ולועס גזר. הומור הוא הדרך שלו להראות שהוא לא לוקח את עצמו ברצינות מוגזמת - וזה, לפי סוקרטס, סוג של חוכמה. כשאתה מצליח לצחוק על מישהו שמנסה להפחיד אותך - אתה בעצם אומר לו: "אתה לא כזה גדול בעיניי." 🤝 על כבוד עצמי שלא צריך לצעוק מה שמיוחד בבאגס זה שהוא אף פעם לא מתנצל על מה שהוא. הוא ארנב. הוא חכם ממה שאפשר לצפות מארנב. הוא לא מסביר את עצמו, לא מנסה להתאים לציפיות, לא מבקש רשות להיות מי שהוא. זה מזכיר לנו משהו שמופיע גם אצל שרק (שלמד לא להתנהג "כמו שמצפים ממנו") וגם אצל בילבי בת-גרב (שחיה לפי הכללים שלה בלי לצעוק על זה): כבוד עצמי אמיתי לא מגיע מלהוכיח לאחרים שאתה שווה. הוא מגיע מלדעת שאתה שווה, בלי שצריך להוכיח. 🐣 מה זה "טריקסטר" ולמה באגס באני הוא אחד הגדולים? בפולקלור ובמיתולוגיה של תרבויות רבות בעולם יש דמות מיוחדת שנקראת "טריקסטר" - לרוב זהו בעל חיים קטן שחי בגבול שבין העולמות, שובב, תחמן, שמסרב לשחק לפי הכללים ומערבב את הסדר המקובל. בפולקלור האפריקאי זהו ארנב (Brer Rabbit) שמנצח חיות גדולות בחוכמה. בפולקלור הילידים בצפון אמריקה - קויוט (זאב ערבות). בפולקלור הנורדי - לוקי. באגס באני הוא הגרסה המודרנית של הטריקסטר - הדמות שמוכיחה שחוכמה, גמישות, ותעוזה יכולות לנצח גודל, כוח, ורצינות יתר. הטריקסטר לא עוקב אחרי כללים - הוא מזכיר לשאר שהכללים עצמם לא תמיד מוחלטים. 🤔 רגע של שאלות למחשבה האם יש מצב שבו ניסו "להגדיר אתכם" בצורה שלא הסכמתם איתה? מה עשיתם? מה ההבדל בין להיות חצוף לבין להיות בטוח בעצמך? האם הומור יכול לעזור לכם כשמישהו מנסה להרגיז אתכם? האם אתם יודעים לחשוב יצירתית כשנקלעים לבעיה - או מחפשים מיד את "הפתרון הרגיל"? מה הגזר שלכם? כלומר - מה הדבר שמרגיע אתכם ונותן לכם ביטחון גם כשהכל שוגע סביבכם? 💡 הידעתם? באגס באני נולד בשנת 1940 בסרטון A Wild Hare שיצרו טקס אייברי והאנימטור בוב קלמפט באולפני האחים וורנר השם "באגס" נוצר כשאחד מציירי הדמות, בן "באגס" הארדאוויי, סימן את השרטוטים בתיקיות האולפן כ-"Bugs' Bunny" - כלומר "הארנב של באגס" - ומשם השם נדבק לדמות לנצח. הגזר כנשק-נינוחות הפך לסמל כה חזק שהוא מזוהה עם באגס יותר מכל פרט אחר בדמותו "מה קורה, דוק'?" ("What's up, Doc?") נבחר פעמים רבות כאחד משפטי הפתיחה הסימבוליים ביותר בהיסטוריה של האנימציה באגס באני מתמודד שוב ושוב מול יריבים קבועים: אלמר פאד, יוסמיטי סם ו(כמעט)תמיד הם אלה שיוצאים מתוסכלים הביטוי "That's all, folks!" שמסיים כל פרק של לוני טונס שייך בעצם לפורקי החזרזיר - אבל באגס אימץ אותו ברוחו המיוחדת 🥕 לסיכום באגס באני מלמד אותנו שלא צריך להיות הכי גדול, הכי חזק, או הכי "רציני" כדי לנצח בחיים. צריך להיות נוכח, חושב, ובטוח בעצמך. הוא מראה לנו שאפשר להתמודד עם האתגרים הכי גדולים בנינוחות - ושלפעמים הנשק הכי חזק שיש לנו הוא לא חרב ולא שריון, אלא ראש צלול, חיוך, וגזר טרי. כי בסוף, כמו שבאגס באני אומר: "That's all, folks." - וזה מספיק.

שאלנו אתכם וקיבלנו כמה מתכונים (תודה!!!), אז קבלו, נסו, ו שתפו בתוצאות... אם עדיין יש לכם רעיונות נוספים, מוזמנים לשלוח לנו כאן . כדורי תמרים / דליה מצרכים: 200 גר' חמאה ½ ק''ג תמרים מגולענים 1-1.5 כוסות מיקס של ל אגוזים קצוצים כף ליקר לבחירתכם הכנה: בסיר נמיס חמאה+תמרים עד שייספג. נוסיף את השאר, נערבב ונקרר נגלגל כדורים בקוקוס או נגלגל לגליל ונעטוף בניילון נצמד נשמור במקפיא טיפ : הכניסו את הקוקוס לשקיות כריכים, הוסיפו טיפת צבע מאכל שונה לכל שקית ונערו היטב. עכשיו, כשתגלגלו כדורים בקוקוס תוכלו לקבל צלחת צבעונית נקניק מצות / נועה מצרכים: כוס סוכר ½ כוס אבקת קקאו לבישול ½ כוס חלב ¼ כוס יין כפית תמצית וניל כפית תמצית רום 200 גר' חמאה 3 ביצים כ½ ק''ג מצות מתפוררות (לא לאבקה, שיישארו חתיכות אבל קטנות) אפשר להוסיף צימוקים או אגוזים הכנה: לבשל הכל יחד ללא המצות להוסיף מצות, לקרר לשפוך על ניילון נצמד ולגלגל לנקניק. אפשר גם לגלגל בקוקוס לציפוי. להקפיא, להוציא ולפרוס להגשה עוגת שכבות חלבה / שרה מצרכים: 100 גר' חלבה 4 כפות אבקת קקאו לבישול כוס סוכר (תלוי במתיקות החלבה) 200 גר' חמאה 4 כפות חלב הכנה: מבשלים הכל על אש קטנה מצננים קצת מורחים שכבות על מצות שלמות טבולות בחלב+תמצית וניל בלינצ'ס מצות/ עינת מצרכים: גבינות : צפתית, שמנת, לבנה, בולגרית, גבינה צהובה מגוררת. כל מה שיש - הולך. the more, the merrier זיתים - לגלען ולחתוך לחתיכות. ואפשר במקום לעבוד קשה להשתמש בשימורי טבעות זיתים. ביצים. מלח ופלפל הכנה: מכינים עיסה מכל המצרכים. זה יהיה המילוי. מרטיבים מצות שיהיו רכות מספיק כדי לקפל אותן בלי שיישברו ממלאים מצה רטובה ורכה בבלילה, סוגרים כמו בלינצ'ס (קיפול מלמעלה ולמטה וגלגול הצידה) טובלים בביצה טרופה ומטגנים מ-2 הצדדים פשטידת מצות מתוקה / דיוויד מצרכים: 250 גר' (חבילה) גבינת כנען/טוב טעם 2 סוכר וניל 2 כפות סוכר (או יותר, לפי הטעם) חלמון אחד 3 ביצים 3 פעמים מצה וחצי (4.5 מצות) הכנה: מפוררים מצה וחצי, מערבבים עם ביצה ומטגנים 'חביתה' מניחים בצד מכינים שוב 'חביתייה' כזאת ומניחים בצד מערבבים את כל החומרים (ללא המצות והביצים, רק עם החלמון) לבלילה מטגנים פעם שלישית 'חביתה' במחבת, אבל לא מורידים מהאש שופכים מעליה חצי מהבלילה, ומבשלים קצת מניחים את אחת מ-2 ה'חביתות' שהנחנו בצד, ומבשלים קצת שופכים את חצי הבלילה השני ומבשלים מניחים מעל את ה'חביתה' האחרונה ומבשלים. טיפ : לאכול עם גיל או אשל, שילוב מוצלח מאוד. טוסט מצה במחבת / רחלי מצרכים ליחידה: מצה (1) פרוסת גבינה צהובה (2א) ממרח לפי טעמכם: קטשופ, שום, פלפלים, חרדל (2ב) תבלון לפי טעמכם (אורגנו, בזיליקום, אבקת שום, מלח, פלפל, צ'ילי...) (3) גבינת שמנת / טבעת גבינת עיזים, פרוסת גבינה בולגרית, נקניק / פרוסות פטריות (4) טבעות זיתים, בצל מטוגן יבש, ביצה + קצת חלב הכנה: מרטיבים מצה, עוטפים בנייר אפייה סוגרים במגבת/ניילון, כדי שתתרכך, כחצי שעה. מקשקשים ביצה + מלח-פלפל + קצת חלב גוזרים מלמטה, באמצע, עד האמצע, כך שנקבל - כביכול - חצי מצה 'שלמה' (למעלה) +2 רבעים (למטה, מימין ומשמאל). מניחים על רבע אחד את (1), מעליו, ברבע הדמיוני שבחצי המלצה את (2), ברבע שלידו את (3) וברבע התחתון את (4). שימו לב שבחירת החומרים - עליכם ולפי טעמכם (או לפי מה שנשאר לכם בבית...) מקפלים: את הרבע הראשון כלפי מעלה, ואז שמאלה על הרבע השלישי ואז למטה על הרבע הרביעי. טובלים בביצה המקושקשת ומטגנים מ-2 צדדים. טיפ/רעיון : גירסת ארוחת הצהריים: במקום גבנ"צ - שאריות עוף, רוסטביף; ממרח סנדוויץ'/חרדל; פרוסות תפוח אדמה מבושל, אורז מוכן; עלי חסה/פאקצ'וי, פלפל אדום. לטבול בביצה עם שומשום במקום חלב. ולטגן כמו קודם. לזניה מצות / אורית מצרכים: מצות מילוי לזניה כמו שאתם רגילים/אוהבים הכנה: כמו לזניה, רק במקום דפי הלזניה - מצות, בשכבות של מצה-מילוי-מצה-מילוי-מצה. את השכבה העליונה של המצות עדיף להרטיב לפני, שלא תהפוך ל'קרש'... מאכלי פסח קלאסיים כן, כי, נו... מצברייט - כי סותם ת'תיאבון (ואת הבטן) ולא נמאס אף פעם וגם, אולי יש וריאציה שעוד לא ניסיתם מינה - כי גם את זה בטח עוד לא ניסיתם 😂 יש לכם רעיונות נוספים? שלחו לנו ונשמח לעדכן...

ב-23 במרץ 1965, החללית ג'מיני 3 המריאה לחלל עם שני אסטרונאוטים: ג'ון יאנג ו גאס גריסום . אחת ממטרות המשימה הרשמיות הייתה - לא פחות ולא יותר - לבדוק אוכל חלל מיוחד שנאס"א פיתחה. ומה עשה יאנג? הוא כנראה פחד שזה לא יהיה לו טעים, אז הוא החביא בכיס חליפת החלל שלו כריך בשר על לחם שיפון, שקיבל מהאסטרונאוט וולי שירה (שהיה ידוע כבדחן). מה עושים עם הפירורים בחלל? גריסום לקח ביס מהסנדוויץ' ו...פירורים התחילו לרחף לכל עבר בתא הדחוס, ובמהירות הוכנס הכריך חזרה לכיס. כל האירוע נמשך בין 10 ל-30 שניות. התוצאה? דיון סוער בקונגרס. ה סנדוויץ' הזה כונה "הכריך שהיה עלול לעלות 30 מיליון דולר" (עלות המשימה כולה). נאס"א הכריזה שאסור בכלל לחם בחלל (מעניין מה הם היו עושים עם... מצות ), ואימצה במקומו טורטיות קמח  - שנבחרו במיוחד מפני שהן גמישות, אפשר לקפל אותן ולאכול בלי פירורים. האירוניה? יאנג וגריסום חיבלו בדיוק בניסוי שהם היו אמורים היו לבצע. הם הגיעו לחלל כדי לבדוק אוכל חללי - ובמקום זה הביאו כריך כדור-הארצי (ממסעדת קייפ קנוורל). 🔍 הידעת?  למה פירורים כל כך מסוכנים בחלל? בסביבה שבה הכל עף לכל כיוון בלי שליטה (כי - אין כבידה), פירור קטן יכול להיכנס למכשיר אלקטרוני, לעין, לריאות, ואפילו לחסום מערכות קריטיות. זו לא בעיה של ניקיון - זו בעיה של בטיחות אמיתית. הפשע היקר ביותר בחלל: כ-400 מעטפות דואר על הירח 📬 1971, משימת אפולו 15. שלושת האסטרונאוטים - דיוויד סקוט, ג'יימס אירווין ואלפרד וורדן - הסכימו לעסקה עם סוחר בולים גרמני בשם הרמן זיגר: הוא שילם לכל אחד מהם 7,000 דולר כדי שיבריחו 100 מעטפות דואר לירח ובחזרה. למה? כי מעטפה ששהתה על הירח שווה לאספנים הון עתק. כל אחד מהשלושה לקח גם 100 מעטפות נוספות לעצמו - ובסה"כ קיבלנו כ-400 מעטפות לא מאושרות, שהוברחו בכיסי חליפות החלל לכל אורך המשימה. ההסכם עם זיגר היה ברור: הוא ימכור אותן לכל המרבה במחיר רק לאחר שתוכנית אפולו תסתיים. כדי שלא ייתפסו והמשימה לא תיפגע. אבל בפועל? הוא לא התאפק, פרץ את ההסכם ומיד התחיל למכור. נו, ברור שנאס"א גילתה. וה עונש ? שלושת האסטרונאוטים לא הורשו יותר להמריא לחלל. איך אוכלים היום? ברוכים הבאים לארטמיס II 🌕 באפריל 2026 - בדיוק כשאתם קוראים את הפוסט הזה - נמצאים בחלל ארבעה אסטרונאוטים: ריד וייסמן (המפקד), כריסטינה קוק, ויקטור גלובר, וג'רמי הנסן (בחור מקנדה). הם המריאו ב-1 באפריל 2026 בחללית אוריון  (Orion) למסע של 10 ימים סביב הירח - לראשונה מאז 1972. אין נחיתה על הירח עדיין, אבל הם עוברים קרוב יותר ממה שעשה כל אדם מאז אפולו 17 (ולא סתם קרוב, אלא גם באיזור שבני אדם לא היו בו - הצד האפל של הירח!). אז מה אוכלים שם? תפריט ל-10 ימים נאס"א הכינה להם 189 פריטי מזון שונים . כן, מאה שמונים ותשעה. כולל חזה עוף בגריל, מקרוני גבינה, קיש ירקות, קוסקוס עם אגוזים, שעועית ירוקה חריפה, כרובית, ובגיזרת הקינוחים: עוגיות, פודינג, שוקולד ופאי פירות. וכדי שיהיה יותר טעים? חמישה סוגי רטבים חריפים  שיצאו גם הם לירח. ג'רמי הנסן הקנדי הביא גם 5 מוצרי מזון קנדיים: סלמון, שרימפס בקארי, דגני בוקר עם תות ולבנדר (מי אוכל לבנדר בדגני הבוקר? או בכלל??), עוגיות קרם מייפל - וכמובן, סירופ מייפל . לשתייה: קפה, תה ירוק, קקאו, לימונדה, סיידר תפוחים ושייק מנגו-אפרסק. לפי נאס"א, נדרשות 43 כוסות קפה  כדי ללעזור לצוות להרוות את הצמא - ואת החשקים. והגיזרת הפחממה? יש על הסיפון 58 טורטיות . כן, עדיין בגלל אותו כריך מ-1965. איך מכינים אוכל בחלל? בחלל אין מיקרוגל, אין כיריים, ואין אפשרות להבעיר להבה (חמצן ואש בחלל - תאונה קטסטרופלית). ישנם שני כלים בלבד: מתקן מים חמים  - לשחזור מזון מיובש-הקפאה. תהליך ייבוש-הקפאה (Freeze-drying) מסיר את הלחות מהמזון תוך שמירה על טעם וערכים תזונתיים. מוסיפים מים, ממתינים קצת, ומקבלים מקרוני גבינה. מחמם אוכל בצורת מזוודה  - גאדג'ט חדש שתוכנן במיוחד עבור אוריון. זה נראה כמו תיק ג'יימס בונד שחור ומבריק. כריסטינה קוק, שבילתה כמעט שנה בתחנת החלל הבינלאומית, אמרה שהיא מופתעת מהמגוון: "מנות שלא היית מדמיין שאפשר לשחזר מייבוש-הקפאה, ולמעשה - אפילו טעימות." ובשיגור ובנחיתה - כשמתקן המים לא פעיל? אוכלים רק אוכל מוכן לאכילה ישירה, ללא הכנה כלל. ואיך הם אוכלים? על כלי האכילה שמשמשים אסטרונאוטים ראו עוד בפוסטים סכו"ם בחלל  (כדי להבין על כלי האוכל החלליים) ו כפות - המדריך המלא (כדי להבין איך אוכלים שם מרק...) 🔍 הידעת?  האוכל בארטמיס II מגיע ב-3 צורות: מוכן לאכילה ישירה, מיובש-מוקפא (ש'חוזר לחיים' עם מים חמים), ומחומם במיוחד לפני האריזה כדי להרוג חיידקים ולהאריך חיי מדף). כל שיטה מתאימה לשלב אחר של הטיסה. להתרבח בחלל: כמה מקום יש? 📐 החללית אוריון היא כ- 9.3 מטר מעוקב של מרחב מגורים  - בערך כמו שני מיניוואנים , לארבעה אנשים, ל-10 ימים. לשם השוואה: חלליות אפולו היו כ- 6 מ"ק  לשלושה אנשים. אוריון גדולה ב-60%, שזה עדיין... צפוף מאוד. מיד לאחר ההמראה האסטרונאוטים עוברים לסדר את ה'דירה': הם מפרקים את המחצית התחתונה של המושבים ומאחסנים אותם מתחת לרשתות, מוציאים את חליפות החלל ותולים גם אותן. כך נוצר מרחב מגורים שמרגיש (יחסית) יותר פתוח - כי בחלל, בניגוד לכדור הארץ, אפשר לנוע בשלושה ממדים : לצוף מעל חבר שעובד "ליד הרצפה", לעבוד מה"תקרה", להשתמש בכל משטח בחללית. ככה שמה שנראה כמו חדר קטן הופך לסביבת עבודה שמנצלת כל סנטימטר. ואיך ישנים? בתוך שקי שינה שקשורים לקיר. אין מיטות, אין כריות - כי לא באמת צריך משהו רך ונעים. הרי מרחפים בחלל... כולם ישנים בו-זמנית לפי לוח זמנים של 8 שעות, בחלל המשותף, בלי קירות בין אחד לשני. (אגב, בתחנת החלל הבינלאומית יש תאי שינה נפרדים עם בידוד קולי - אבל חללית כמו אוריון, קטנה מדי בשביל זה.) ובגזרת הניקיון? : אין מקלחת. מנגבים עם סבון נוזלי ושמפו ללא שטיפה. השירותים היקרים בגלקסיה 🚽 מערכת ניהול הפסולת של אוריון (שנקראת UWMS - Universal Waste Management System) עלתה לנאס"א בין 23 ל-30 מיליון דולר. לשם השוואה: זה יותר מעלות הסנדוויץ' האגדי שפתח את הפוסט הזה. בתנאי חוסר כבידה, אי אפשר לסמוך על כוח המשיכה שיוביל את הפסולת לאן שצריך. וגם לא בא לנו לשחות עם... אז מה עושים? במקום אסלה וניאגרה ושירותים כמו שאנחנו מכירים, זה יש מערכת של זרימת אוויר  שמנתבת את הפיפיקקי אל המערכת: שתן מועבר אל מיכל, מחוסן עם חומרים כימיים למניעת היווצרות חיידקים, ו'מושלך' מחוץ לחללית מדי יום. הפסולת המוצקה נאספת, נדחסת בתוך מיכלי פח, ו... חוזרת הביתה עם הצוות. הנחיתה בים בתא הקטן? כן, גם זה מחכה שם. א ב ל ב-1 באפריל 2026, בתוך שעות ממש מההמראה, מישהו בצוות האסטרונאוטים דיווח על נורת תקלה מהבהבת . דובר נאס"א הודיע בשידור חי: "דווח שמאוורר השירותים תקוע." הסתבר שהייתה תקלה באלקטרוניקה שמפעילה את אוסף השתן - מה שאומר שהמערכת יכלה לקלוט פסולת מוצקה, אבל לא שתן. בינתיים הצוות קיבל ציוד גיבוי: שקיות איסוף מתקפלות מסוג אפולו, בדיוק כמו אלו שהאסטרונאוטים של אפולו השתמשו בהם לפני 50 שנה. כריסטינה קוק, שהייתה בעלת הניסיון הרב ביותר בצוות, פתרה את התקלה יחד עם מרכז הבקרה בהיוסטון - והשירותים חזרו לפעולה מלאה עוד באותו יום. (אגב, כריסטינה ציינה, בקטנה, שהשירותים גם רועשים במיוחד - "צריך ממש אטמי אוזניים כשנכנסים לשם.") 🔍 הידעת?  בשנת 1969, בעת משימת אפולו 10, הדליק המפקד תומס סטאפורד אזעקה לאחר שדגימת פסולת מרחפת עברה בתא הצוות. לא צחוק. זה היה מסמך ממשלתי חסוי שנחשף שנים אחר כך. אם לא זזים - השרירים הולכים 🏋️ על כדור הארץ, כל תנועה - לקום, ללכת, לקחת כוס מים - מפעילה שרירים שנלחמים בכוח המשיכה. אבל בחלל? הכל קל, ולכן: השרירים מתנוונים, ועצמות מאבדות את צפיפות העצם - תהליך שנקרא אטרופיה  (Atrophy). בלי טיפול מתאים, אסטרונאוט עלול לאבד עד 20% ממסת שריריו בחודש אחד! כדי למנוע את זה, אסטרונאוטים חייבים  לעשות כושר מדי יום. זו לא המלצה - זו ממש פקודה. בתחנת החלל הבינלאומית (ISS) מתאמנים שעתיים ביום, 6-7 ימים בשבוע , עם הליכון (שיש לו רתמה שמדמה כבידה ושומרת את הגוף על הרצועה של 'רצפת' ההליכון), אופניים נייחים, ומכשיר ARED לאימון כוח. בזכות שגרת כושר זו, חלק מהאסטרונאוטים חוזרים ארצה עם יותר מסת שריר ממה שהיה להם לפני הטיסה . אבל בחלליות קטנות כמו אוריון, אין מקום לציוד כזה. במקום זה הם קיבלו גלגל תנופה קטן (Flywheel)  - מכשיר מבוסס כבל שפועל כמו יו-יו. את הכוח שמפעילים עליו - הוא מחזיר בהתנגדות, עד כ-180 ק"ג . המכשיר שוקל 14 ק"ג בלבד  ונכנס אפילו בתוך תיק מטען קטן. לעומת ציוד הכושר בתחנת החלל, ששוקל 1,800 ק"ג  ותופס כ-80 מ"ר. זה הפרש של פי 130 במשקל. 🔍 הידעת?  המחקר על אובדן עצמות אצל אסטרונאוטים תורם ישירות לפיתוח תרופות לאוסטאופורוזיס (דלדול עצמות) על כדור הארץ. אסטרונאוטים בחלל, וקשישים בבית - אותה בעיה בדיוק. מעכשיו תקראו לסבא רבה שלכם - אסטרונאוט... נוזלים בחלל: לא שותים מכוס 💧 אז אכלנו וזזנו. ומה עם לשתות? בחלל אי אפשר לשפוך נוזל לכוס - הוא יצור בועה כדורית שתצוף לכל עבר. אז מה עושים? האסטרונאוטים שותים מ שקיות מיוחדות עם שסתום וקשית , או מ" כוסות אפס-כבידה " שמנצלות כוח קפילרי  (זה הכוח שמושך נוזלים בצינורות דקים ללא צורך בכוח משיכה, אותו עיקרון שמאפשר לפרח להעלות מים מהקרקע עד לעלי הכותרת). ואחרי כל זה: מה אמר ג'רמי הנסן על האוכל? הנסן אמר לילדים קנדים ביום הרביעי של המשימה: "אנחנו צריכים לאכול ירקות גם בחלל, אבל אל תדאגו - הם גם נתנו לנו מקרוני גבינה." ויאנג - ההוא מהכריך המפורסם? המשיך לטוס לחלל עוד פעמים רבות אחרי 1965, וב-1972 אף פסע על הירח בראש משימת אפולו 16. אבל יותר הוא לא אכל שם לחם (וגם לא מצות...).

כשהאביב מגיע, כמעט כל תרבות בעולם מוצאת סיבה לאכול, לרקוד, לשפוך מים על אנשים זרים, או לזרוק ביצים. מרץ-אפריל. הפרחים פורחים, הציפורים מצייצות, והבני-אדם... ממציאים לעצמם חגיגות. ממש סיבוב בעולם. 🌷 ישראל ועדות ישראל: פסח כולנו מכירים את זה - שבועיים של ניקיון (שגם ככה ה אובך מקלקל...), ואז שבוע שלם של מצות - שרק עושות פירורים... פסח הוא אחד החגים הוותיקים בעולם, שמציין את יציאת מצרים לפני אלפי שנים. כל עדה חוגגת בדרך קצת שונה: האשכנזים מגישים קניידלעך (כדורי מצה) במרק עוף, הספרדים מרשים לעצמם אורז ועדשים (כי זה לא קמח ולא תופח), והתימנים - עדיין מטגנים. אבל סדר, הגדה, אפיקומן ו"מה נשתנה" משותפים לכולם. והכי חשוב - חופשה. תמיד יש חופשה. ארוכה... ✝️ העולם הנוצרי: פסחא (Easter) פסחא הוא אחד החגים הנוצריים החשובים ביותר - הוא מציין את תחייתו של ישו לאחר מותו, רגע שמסמל תקווה והתחדשות, בדיוק כמו האביב. המועד משתנה כל שנה ומחושב על פי לוח ירח עתיק ומסובך (זוכרים את חישובי לוחות השנה השונים?). מה שמעניין הוא המסורות של החג שבכלל לא קשורות לישו או לדת: ביצי פסחא הצבעוניות  ו ארנב הפסחא . אלה מסורות עממיות אירופיות ישנות שמסמלות פוריות ואביב - הביצה כסמל לחיים חדשים, והארנב כסמל לפוריות (כן, בדיוק מהסיבה שאתם חושבים). עם הזמן הן אומצו לתוך החג, ואיתן הגיע השוקולד - הרבה שוקולד בצורת ביצים וארנבים. לנו נראה שזו הסיבה האמיתית שכולם אוהבים את פסחא. 🎆 איראן ועמי המזרח התיכון: נורוז נורוז (שמשמעותו "יום חדש" בפרסית) הוא ראש השנה הפרסי - ומצוין ב-21 במרץ, ב יום השוויון האביבי , כשהיום והלילה שווים באורכם בדיוק. זהו אחד החגים העתיקים ביותר בתולדות האנושות (כן, זה קשור ל מיתולוגיה הפרסית ) - מעל 3,000 שנה. את נורוז חוגגים היום מאות מיליוני אנשים - באיראן, אפגניסטן, אזרבייג'ן, אוזבקיסטן, קזחסטן, קורדיסטן ועוד. על השולחן מציבים שבעה פריטים שמתחילים באות ס' בפרסית (כולל נבטים, שום וחומץ). ובסיום החג? קופצים על גחלים בוערות. כנראה זה מסלק רוחות רעות. או שסתם בא להם להרגיש את עקצוצי הסכנה וההתרגשות... 💦 תאילנד: סונגקראן הפסטיבל הרטוב ביותר בעולם, אבל ממש. בחגיגות ראש השנה התאי (בערך סביב ה- 13-15 באפריל) עושים דבר אחד מאוד פשוט: שופכים מים על כולם. על עוברי אורח. על אנשים זרים. על מכוניות חולפות. עם דליים, מיכלים, רובי מים. למשך 3 ימים. המים סימלו במקור טיהור ושטיפת הרע מהשנה הישנה - אבל כיום זה בעיקר קרב מים ארצי שמשאיר את כל המדינה רטובה לגמרי. 🌊 🎨 הודו: הולי הולי מפורסם גם כ" חג הצבעים " - ואחת הסיבות לכך ברורה לחלוטין: כולם מסתובבים ומשפריצים אחד על השני אבקות צבע בגווני ורוד, צהוב, כחול, ירוק וכתום. החג מציין את ניצחון הטוב על הרע ואת הפרידה מהחורף. בשנים האחרונות התפשט הולי לאירופה, לאמריקה ולמקומות רבים בעולם, כי - בואו נודה בזה - מי יכול לסרב ל'מלחמה' צבעונית, או סיבה לבלגן משעשע ומאורגן? 🏮 סין: קינגמינג (חג ניקוי הקברים) בסין, בתחילת אפריל, מגיע קינגמינג  - חג שמוקדש לאבות הקדמונים (מימי המיתולוגיה הסינית ). משפחות יוצאות לבתי הקברות כדי לנקות ולסדר את הקברים, להדליק מדורות טקסיות ולהגיש מנחות. במקביל יוצאים לטיולים בטבע, כי האביב פורח. אז קינגמינג הוא שילוב יפה ונדיר: חצי חג אבל וחצי טיול משפחתי לאוויר הצח. 🌸 יפן: האנאמי ביפן, פריחת עצי הדובדבן (הסאקורה) היא אירוע לאומי של ממש. מהות האנאמי  (שמשמעותו "צפייה בפרחים") היא פשוטה: יוצאים לפארק, פורשים מחצלת מתחת לעץ דובדבן פורח, ואוכלים ושותים. עצי הסאקורה מסמלים ביפן את היופי החולף של החיים - כי פריחתם המרהיבה נמשכת רק כמה ימים, וזה מזכיר להעריך את הרגע. זה ממש חג יפני עתיק . בעיתונות היפנית מתפרסמות תחזיות פריחה מפורטות כמו תחזית מזג האוויר - כי ממש חשוב לדעת להיכן לקחת את הבנטו. 🌍 ומה עם מי שלא ממש מציין? לא כולם מתרגשים מהאביב. אוסטרליה, ניו זילנד, ארגנטינה וחלקים מדרום אמריקה  נמצאים בחצי הכדור הדרומי, שם מרץ-אפריל הוא בעצם... תחילת הסתיו. אז בזמן שאנחנו כאן שמחים לפרחים, הם מתכוננים לסוודרים. 🧥 🏛️ ואיך עמי קדם חגגו את האביב בעבר? לפני שנסתכל קדימה, שווה להסתכל אחורה, כי האנושות חוגגת אביב כבר אלפי שנים, והמנהגים שלנו היום נשענים על המנהגים והרעיונות של פעם: ב מסופוטמיה  (אזור עיראק של היום) חגגו את אקיטו  - אחד החגים העתיקים בתולדות האנושות, שנחגג בניסן, תחילת האביב. הוא נקשר לזריעת שעורה, לחידוש הטבע ולסדר הקוסמי. ב יוון העתיקה  לא היה חג אביב אחד אלא כמה - כמו אנת'סטריה , שנקשר לדיוניסוס, לפריחה ולשמחה קהילתית, ו דיאסיה  ו פלינטריה  באותה עונה. כולם סביב רעיונות של פוריות, התחדשות ושמחה. ב מצרים העתיקה  חגגו את שאם אל-נסים  - חגיגת אביב קדומה שנקשרה להתחדשות החיים ולפתיחת עונת החקלאות. מה שמדהים הוא שחג זה עדיין קיים! מצרים חוגגים אותו עד היום. אצל ה וויקינגים  התקיים סיגרבלוט  - טקס הקרבה עונתי בתחילת האביב, שנועד לבקש פוריות והצלחה ולסמן את פתיחת עונת המסעות. בני המאיה  לא חגגו חג אביב אחד מסודר, אבל יום השוויון האביבי היה בעל משמעות דתית ואסטרונומית עמוקה. הפירמידות שלהם תוכננו כך שבאותו יום בדיוק האור יוצר אפקטים ויזואליים מרהיבים - עדות לכך שהם עקבו אחרי האביב בדיוק מדהים. ב אירלנד הקלטית  חגגו את בלטיין  ב-1 במאי - חג שמסמל את המעבר בין אביב לקיץ, עם מדורות גדולות וטקסים של פוריות והגנה על העדרים. 🌐 אז... מה משותף לכולם? אי אפשר שלא לשים לב לדפוס: כמעט כל תרבות, חוגגת את האביב. חגיגות האביב קשורות לאוכל, לניקיון (פיזי או סמלי), ליציאה החוצה ולרגע של תקווה - שה קור נגמר, שהשנה החדשה מתחילה, שהרוע עבר. כולם ממציאים לזה צורות שונות, אבל הרגש האנושי - די זהה. חג אביב שמח!

שיחקנו רמי ואז חשבנו לעצמנו: למה לא להמציא משחק קלפים משלנו - עם האפרוחים האהובים שלנו, דומה אבל שונה? 🐥 אז הנה: חבילת קלפים אחת, שני משחקים שונים לגמרי. האחד מהיר, רועש וכייפי, לכל הגילאים - כולל הקטנטנים. השני - קצת יותר אסטרטגי, לגדולים יותר ולמשפחות שאוהבות לחשוב, ועדיין אוהבות רעש ובלגאן. רוצים לקפוץ ישר לחוקים? הקליקו כאן כדי לעבור למשחק ה"מה זה, זה?" , או כאן כדי לעבור למשחק ה"רמי אפרוחים" . 🐥 החבילה - מה יש בפנים? החבילה כוללת 62 קלפים - 60 קלפי משחק ו-2 קלפי ג'וקר (אבל רק במשחק השני - נגיע לזה). כל קלף מציג אפרוח בסיטואציה מצחיקה וחמודה. כל תמונה שייכת ליותר מקטגוריה אחת. למשל: אפרוח נוהג במכונית אדומה עם שקית קניות מלאה פירות על המושב שלידו - אז זה גם כלי תחבורה וגם אוכל. או, אפרוח צולל עם דולפין - זה גם חיות וגם ים. אפרוח מנגן גיטרה על גג של אוטובוס? (😱 הי, זה לא באמת, זה רק איור!) - והנה גם כלי תחבורה וגם מוזיקה בקלף אחד. ואפרוח DJ עם אוזניות ענק ליד הים - זה גם ים וגם מקצוע וגם מוזיקה. בקיצור, הבנתם, לא? 10 הקטגוריות בחבילה: 🚗 תחבורה 🍕 אוכל 🐘 בעלי חיים ⚽ ספורט 🎸 מוזיקה 🌊 ים 🌧️ מזג אוויר 🌳 טבע 👷 מקצועות 👒 לבוש מיוחד 💡 אם בא לכם להחליט על עוד קטגוריות (בתנאי שזה הגיוני לפי הקלפים ומה שמצוייר עליהם) - לכו על זה. 🐣 איך מכינים את הקלפים? לפני שמשחק - נכין את הקלפים. הורידו את הקובץ שהכנו לכם כאן (pdf מוכן להדפסה בדפי A4). הדפיסו במדפסת צבעונית - עדיף על נייר קשיח יותר מ-A4 רגיל. אפשר גם לגזור קלפים מבריסטול ולהדביק את התמונות על צד אחד שלהן. או אפילו על חבילת קלפים ישנה. 🎮 משחק ראשון: מה זה, זה? גילאים: מגיל 3 ומעלה שחקנים: 2 ומעלה זמן משחק ממוצע: כ-15-20 דקות מטרת המשחק לאסוף כמה שיותר קלפים. מי שיש לו הכי הרבה קלפים ביד בסוף - מנצח! הכנות ערבבו את כל 60 הקלפים (את 2 קלפי הג'וקר מניחים בצד - לא משתמשים בהם במשחק הזה). הניחו את החפיסה הפוכה במרכז השולחן. איך משחקים? שחקן אחד הופך את הקלף העליון מהחפיסה ומניח אותו על השולחן באמצע כשהתמונה למעלה - לעיני כל. כל השחקנים מסתכלים על הקלף בו זמנית . מי שצועק ראשון שם של קטגוריה נכונה שמופיעה בתמונה - מקבל את הקלף ושומר אותו ביד. אפשר לצעוק כל קטגוריה נכונה שרואים בתמונה - תחבורה, אוכל, ים, מקצועות - כל תשובה נכונה עובדת! צעקו שניים ביחד? רק שניהם ימשיכו לסיבוב נוסף. שאר השחקנים מחכים בצד, והמהיר מבין השניים בסיבוב הבא יקבל את כל הקלפים הפתוחים על השולחן! ממשיכים כך עד שנגמרת החפיסה. מנצח? מי שצבר הכי הרבה קלפים! 💡 טיפים למשפחות עם ילדים קטנים אם יש פער גדול בין גיל הילדים - תנו לקטנים לבחור קטגוריה שהם מכירים טוב (למשל, הם אחראים על "בעלי חיים" ו"אוכל") ולגדולים את שאר הקטגוריות. ככה כולם שחקנים שווים. עוד אפשרות - השתמשו בפחות קלפים, ביחרו רק 2-3 קטגוריות. כן, אם ילד צועק שם של צבע, וזה בצבע הנכון של האפרוח - אפשר להחליט שזו גם קטגוריה (צבעים של אפרוחים) ועוד אפשרות - השאירו גם את קלפי הג'וקר במשחק ותנו להם לצעוק "ג'וקר". ואפשר להוסיף שמי שלוקח ג'וקר חייב לקום ולרקוד "כמו ג'וקר" לפני שממשיכים. ועוד אפשרות - כל ילד מקבל 4 קלפים מהקופה המעורבבת וממציא סיפור לפי הציורים שעל 4 הקלפים שלו. כולם מנצחים, כי זה רק משחק דמיון. 🃏 משחק שני: רמי אפרוחים גילאים: מגיל 7 ומעלה שחקנים: 2-4, אבל באמת שאפשר יותר. זמן משחק: כ-30-45 דקות מטרת המשחק להיפטר מכל הקלפים שביד לפני כולם - על ידי בניית סדרות (קטגוריות) ו"הורדתן" לשולחן. הכנות ערבבו את כל 62 הקלפים (כולל 2 קלפי הג'וקר). כל שחקן יקבל 7 קלפים לידו. שאר הקלפים מונחים הפוכים במרכז השולחן כ"קופה". מהי סדרה? סדרה היא לפחות 3 קלפים ששייכים לאותה קטגוריה. למשל: 3 קלפים שכולם מכילים "תחבורה" - זו נחשבת לסדרת תחבורה. חשוב לזכור: כי כל קלף שייך ליותר מקטגוריה אחת, אותו קלף יכול להשתתף בסדרות שונות על השולחן - אבל רק פעם אחת בכל פעם! קלף הג'וקר - יכול להצטרף לכל סדרה שרוצים ולהחליף כל קלף שחסר לנו. איך משחקים? בתחילת כל תור - שולפים קלף אחד מהקופה. לאחר מכן אפשר לעשות אחד מהדברים הבאים: להוריד סדרה לשולחן אם יש ביד לפחות 3 קלפים מאותה קטגוריה, מניחים אותם בגלוי על השולחן ומכריזים: "סדרת [שם הקטגוריה]!" כל השחקנים בודקים שהסדרה נכונה. ברגע שהורדתם סדרה - מותר לכם לערבב את השולחן מיד באותו תור. להוסיף קלף לסדרה קיימת על השולחן אם יש ביד קלף שמתאים לסדרה שכבר נמצאת על השולחן, אפשר לצרף אותו אליה. כמובן, רק בתנאי שכבר הורדתם לפני כן סידרה מלאה (בתור קודם, או בתור הזה). לערבב את השולחן כאן מתחיל הכיף האמיתי של המשחק! ערבוב מאפשר לפרק סדרות קיימות ולבנות מהן סדרות חדשות - ובלבד שבסוף הערבוב כל הקלפים שהיו על השולחן עדיין על השולחן, מסודרים בסדרות תקינות. לדוגמה: על השולחן יש סדרת תחבורה עם 5 קלפים. אחד מהם הוא גם קלף שיש בו "ים". ביד יש לך עוד 2 קלפי ים, אז אפשר לקחת את הקלף עם הים מסדרת התחבורה, לצרף אליו את 2 קלפי הים שביד - וכך להוריד 2 קלפים תוך כדי יצירת סדרת ים חדשה של 3 קלפים. סדרת התחבורה נשארת עם 4 קלפים - שזה עדיין תקין! לא לעשות כלום. כי אם עדיין לא הורדת סידרה לשולחן, ואין לך סידרה להוריד (או שכבר הורדתם, אבל אין לך קלף להוריד) - מדלגים על התור. שימו ❤️: אי אפשר "לגנוב" קלף מהשולחן לתוך היד. רק מי שכבר הוריד לפחות סדרה אחת שלמה בעצמו - רשאי לערבב את הקלפים שעל השולחן. כל תור חייב להתחיל בלקיחת קלף מהקופה, מורידים רק אחר כך. סוף המשחק השחקן הראשון שנפטר מכל הקלפים שבידו - מנצח! או אם נגמרת הקופה לפני שמישהו נפטר מכל הקלפים. ואז, מנצח מי שנשארו לו הכי פחות קלפים ביד. 🎨 מה עוד אפשר לעשות? לכל משחק אפשר להכין דף ניקוד פשוט - צרו טבלה, כתבו את שמות השחקנים, ורשמו נקודות. ב" מה זה, זה? " - כמות הקלפים שצבר כל שחקן. על הדרך תוכלו ללמד את הקטנטנים איך סופרים, ואת הקמת יותר גדולים, איך מסמנים חמישיות עם קווים. ב" רמי אפרוחים " - נקודה למנצח בכל סיבוב. מי שמגיע ראשון ל-5 - אלוף האפרוחים! 🏆 לשחק משחק שאתם תמציאו. עם הילדים. נשמח לשמוע אם אהבתם 🥰 ואם המצאתם עוד משחקים. כיתבו לנו למייל .