אביב הגיע - איך חוגגים אותו בעולם? 🌸

כשהאביב מגיע, כמעט כל תרבות בעולם מוצאת סיבה לאכול, לרקוד, לשפוך מים על אנשים זרים, או לזרוק ביצים. מרץ-אפריל. הפרחים פורחים, הציפורים מצייצות, והבני-אדם... ממציאים לעצמם חגיגות.

ממש סיבוב בעולם.

🌷 ישראל ועדות ישראל: פסח

כולנו מכירים את זה - שבועיים של ניקיון (שגם ככה האובך מקלקל...), ואז שבוע שלם של מצות - שרק עושות פירורים... פסח הוא אחד החגים הוותיקים בעולם, שמציין את יציאת מצרים לפני אלפי שנים. כל עדה חוגגת בדרך קצת שונה: האשכנזים מגישים קניידלעך (כדורי מצה) במרק עוף, הספרדים מרשים לעצמם אורז ועדשים (כי זה לא קמח ולא תופח), והתימנים - עדיין מטגנים. אבל סדר, הגדה, אפיקומן ו"מה נשתנה" משותפים לכולם. והכי חשוב - חופשה. תמיד יש חופשה. ארוכה...

✝️ העולם הנוצרי: פסחא (Easter)

פסחא הוא אחד החגים הנוצריים החשובים ביותר - הוא מציין את תחייתו של ישו לאחר מותו, רגע שמסמל תקווה והתחדשות, בדיוק כמו האביב. המועד משתנה כל שנה ומחושב על פי לוח ירח עתיק ומסובך (זוכרים את חישובי לוחות השנה השונים?).

מה שמעניין הוא המסורות של החג שבכלל לא קשורות לישו או לדת: ביצי פסחא הצבעוניות וארנב הפסחא. אלה מסורות עממיות אירופיות ישנות שמסמלות פוריות ואביב - הביצה כסמל לחיים חדשים, והארנב כסמל לפוריות (כן, בדיוק מהסיבה שאתם חושבים). עם הזמן הן אומצו לתוך החג, ואיתן הגיע השוקולד - הרבה שוקולד בצורת ביצים וארנבים. לנו נראה שזו הסיבה האמיתית שכולם אוהבים את פסחא.

🎆 איראן ועמי המזרח התיכון: נורוז

נורוז (שמשמעותו "יום חדש" בפרסית) הוא ראש השנה הפרסי - ומצוין ב-21 במרץ, ביום השוויון האביבי, כשהיום והלילה שווים באורכם בדיוק. זהו אחד החגים העתיקים ביותר בתולדות האנושות (כן, זה קשור למיתולוגיה הפרסית) - מעל 3,000 שנה. את נורוז חוגגים היום מאות מיליוני אנשים - באיראן, אפגניסטן, אזרבייג'ן, אוזבקיסטן, קזחסטן, קורדיסטן ועוד. על השולחן מציבים שבעה פריטים שמתחילים באות ס' בפרסית (כולל נבטים, שום וחומץ). ובסיום החג? קופצים על גחלים בוערות. כנראה זה מסלק רוחות רעות. או שסתם בא להם להרגיש את עקצוצי הסכנה וההתרגשות...

💦 תאילנד: סונגקראן

הפסטיבל הרטוב ביותר בעולם, אבל ממש. בחגיגות ראש השנה התאי (בערך סביב ה- 13-15 באפריל) עושים דבר אחד מאוד פשוט: שופכים מים על כולם. על עוברי אורח. על אנשים זרים. על מכוניות חולפות. עם דליים, מיכלים, רובי מים. למשך 3 ימים.

המים סימלו במקור טיהור ושטיפת הרע מהשנה הישנה - אבל כיום זה בעיקר קרב מים ארצי שמשאיר את כל המדינה רטובה לגמרי. 🌊

🎨 הודו: הולי

הולי מפורסם גם כ"חג הצבעים" - ואחת הסיבות לכך ברורה לחלוטין: כולם מסתובבים ומשפריצים אחד על השני אבקות צבע בגווני ורוד, צהוב, כחול, ירוק וכתום.

החג מציין את ניצחון הטוב על הרע ואת הפרידה מהחורף.

בשנים האחרונות התפשט הולי לאירופה, לאמריקה ולמקומות רבים בעולם, כי - בואו נודה בזה - מי יכול לסרב ל'מלחמה' צבעונית, או סיבה לבלגן משעשע ומאורגן?

🏮 סין: קינגמינג (חג ניקוי הקברים)

בסין, בתחילת אפריל, מגיע קינגמינג - חג שמוקדש לאבות הקדמונים (מימי המיתולוגיה הסינית). משפחות יוצאות לבתי הקברות כדי לנקות ולסדר את הקברים, להדליק מדורות טקסיות ולהגיש מנחות.

במקביל יוצאים לטיולים בטבע, כי האביב פורח. אז קינגמינג הוא שילוב יפה ונדיר: חצי חג אבל וחצי טיול משפחתי לאוויר הצח.

🌸 יפן: האנאמי

ביפן, פריחת עצי הדובדבן (הסאקורה) היא אירוע לאומי של ממש. מהות האנאמי (שמשמעותו "צפייה בפרחים") היא פשוטה: יוצאים לפארק, פורשים מחצלת מתחת לעץ דובדבן פורח, ואוכלים ושותים.

עצי הסאקורה מסמלים ביפן את היופי החולף של החיים - כי פריחתם המרהיבה נמשכת רק כמה ימים, וזה מזכיר להעריך את הרגע. זה ממש חג יפני עתיק.

בעיתונות היפנית מתפרסמות תחזיות פריחה מפורטות כמו תחזית מזג האוויר - כי ממש חשוב לדעת להיכן לקחת את הבנטו.

🌍 ומה עם מי שלא ממש מציין?

לא כולם מתרגשים מהאביב. אוסטרליה, ניו זילנד, ארגנטינה וחלקים מדרום אמריקה נמצאים בחצי הכדור הדרומי, שם מרץ-אפריל הוא בעצם... תחילת הסתיו. אז בזמן שאנחנו כאן שמחים לפרחים, הם מתכוננים לסוודרים. 🧥

🏛️ ואיך עמי קדם חגגו את האביב בעבר?

לפני שנסתכל קדימה, שווה להסתכל אחורה, כי האנושות חוגגת אביב כבר אלפי שנים, והמנהגים שלנו היום נשענים על המנהגים והרעיונות של פעם:

• במסופוטמיה (אזור עיראק של היום) חגגו את אקיטו - אחד החגים העתיקים בתולדות האנושות, שנחגג בניסן, תחילת האביב. הוא נקשר לזריעת שעורה, לחידוש הטבע ולסדר הקוסמי.

• ביוון העתיקה לא היה חג אביב אחד אלא כמה - כמו אנת'סטריה, שנקשר לדיוניסוס, לפריחה ולשמחה קהילתית, ודיאסיה ופלינטריה באותה עונה. כולם סביב רעיונות של פוריות, התחדשות ושמחה.

• במצרים העתיקה חגגו את שאם אל-נסים - חגיגת אביב קדומה שנקשרה להתחדשות החיים ולפתיחת עונת החקלאות. מה שמדהים הוא שחג זה עדיין קיים! מצרים חוגגים אותו עד היום.

• אצל הוויקינגים התקיים סיגרבלוט - טקס הקרבה עונתי בתחילת האביב, שנועד לבקש פוריות והצלחה ולסמן את פתיחת עונת המסעות.

• בני המאיה לא חגגו חג אביב אחד מסודר, אבל יום השוויון האביבי היה בעל משמעות דתית ואסטרונומית עמוקה. הפירמידות שלהם תוכננו כך שבאותו יום בדיוק האור יוצר אפקטים ויזואליים מרהיבים - עדות לכך שהם עקבו אחרי האביב בדיוק מדהים.

• באירלנד הקלטית חגגו את בלטיין ב-1 במאי - חג שמסמל את המעבר בין אביב לקיץ, עם מדורות גדולות וטקסים של פוריות והגנה על העדרים.

🌐 אז... מה משותף לכולם?

אי אפשר שלא לשים לב לדפוס: כמעט כל תרבות, חוגגת את האביב. חגיגות האביב קשורות לאוכל, לניקיון (פיזי או סמלי), ליציאה החוצה ולרגע של תקווה - שהקור נגמר, שהשנה החדשה מתחילה, שהרוע עבר. כולם ממציאים לזה צורות שונות, אבל הרגש האנושי - די זהה.

חג אביב שמח!