מה אם היינו אומרים לכם שאפשר למדוד את מהירות האור - אחד הקבועים החשובים ביותר ביקום כולו - באמצעות חפיסת שוקולד ותנור המיקרוגל שבמטבח? נשמע כמו קסם, אבל זו בעצם פיזיקה טהורה. בואו נגלה איך עושים את זה. הערה: הניסוי מתאים לכולם (8 ומעלה), החישובים מתאימים לאוהבי מתמטיקה ומדעים בכיתות ה'-ו' ומעלה. אבל רגע לפני... למה זה בכלל עובד? תנורי מיקרוגל פועלים על ידי יצירת קרינה אלקטרומגנטית - אותו סוג קרינה כמו אור , רק בתדר אחר שאנחנו לא רואים בעיניים. ה גלים האלה נעים במהירות האור, ובתוך התנור הם מוחזרים מהדפנות המתכתיות ויוצרים תבנית של גלים עומדים (זוכרים את החזר האור בתוך הכף?) הידעת? 📚 גלים עומדים הם תופעה שנוצרת כשגלים נפגשים עם הגלים שמוחזרים מהדפנות. בתבנית הזו יש נקודות בהן האנרגיה מקסימלית (נקראות "בטנות") ונקודות בהן האנרגיה כמעט אפסית (אלו נקראות "צמתים"). זו גם הסיבה שלפעמים המזון מתחמם בצורה לא אחידה במיקרוגל. הצלחת המסתובבת במיקרוגל נועדה בדיוק לפתור את הבעיה הזו: היא מזיזה את המזון דרך הנקודות החמות והקרות כדי לחמם אותו באופן אחיד. אבל בניסוי שלנו, אנחנו דווקא רוצים למפות את הנקודות החמות האלה - ולכן נבטל את הסיבוב! המרחק בין שתי נקודות חמות סמוכות הוא בדיוק חצי אורך גל. וכשיודעים את אורך הגל ואת התדר של המיקרוגל - אפשר לחשב את מהירות האור! (על החלק הזה, תיכף, בהמשך). מה צריך לניסוי? תנור מיקרוגל ביתי רגיל חפיסת שוקולד גדולה (שוקולד מריר עדיף כי נקודת ההמסה שלו ברורה יותר) טיפ של אלופים : אפשר להשתמש גם ב מרשמלו או בגבינה צהובה מגורדת - החום מתפשט אצלם לאט יותר והנקודות נשארות ברורות יותר. אבל שוקולד זה הכי טעים! סרגל עם סימון של מילימטרים מחשבון (אפשר בטלפון) צלחת שטוחה עמידה במיקרוגל (בלי עיטורי זהב או כסף!) נייר אפייה (כדי לא ללכלך את הצלחת ולהקל על המדידה) איך עושים את זה? שלב 1 - הכנה חשובה: הוציאו את הצלחת המסתובבת מהמיקרוגל, כולל המנגנון שמסובב אותה מתחת (העיגול עם הגלגלים). המטרה היא שהשוקולד יישאר במקום קבוע לגמרי. הניחו את הצלחת השטוחה שלכם הפוכה בתוך המיקרוגל, ועליה נייר אפייה. שלב 2 - סידור השוקולד: הניחו את חפיסת השוקולד (או המרשמלו) בשורה ארוכה ורציפה על נייר האפייה. אם החפיסה קטנה, אפשר לחבר כמה חפיסות זו לצד זו. שלב 3 - הקרינה: הפעילו את המיקרוגל בעוצמה גבוהה, אבל היו ערניים! המטרה היא לא לבשל את השוקולד, אלא רק לזהות את הנקודות שמתחילות להימס ראשונות. זה לוקח בדרך כלל בין 15 ל-40 שניות. אל תורידו את העיניים! שלב 4 - תצפית: עצרו את המיקרוגל והוציאו את הצלחת ברגע שאתם רואים בועות המסה או שקעים רכים בשתי נקודות שונות על השוקולד. לא ראיתם שתי נקודות? לפעמים הגלים העומדים לא מסתדרים בדיוק איפה שהנחנו את השורה. הזיזו את הצלחת קצת ונסו שוב, או הניחו שתי שורות במקביל במרחק מה זו מזו. שלב 5 - מדידה: מדדו בסרגל את המרחק בין המרכז של נקודת המסה אחת למרכז של נקודת ההמסה השנייה. שלב 6 - החישוב: עכשיו מגיע החלק המתמטי! מתמטיקה, זה מדעי! הערה: החלק הזה בעיקר לגדולים יותר, כי זאת מתמטיקה שהצעירים עוד לא מכירים. כאן אפשר להיעזר בהורים או באחים הבוגרים. מצאו את תדר המיקרוגל שלכם, הוא כתוב לרוב על מדבקה בגב המכשיר או בתוך הדלת. ברוב המכשירים התדר הוא 2,450 מגה-הרץ (שזה 2.45 מיליארד הרץ, או 2.45×10⁹ Hz). המרחק שמדדתם בין נקודות ההמסה הוא חצי אורך גל. אז אורך הגל המלא הוא פי שניים מהמרחק הזה. הנוסחה לחישוב מהירות האור היא: מהירות = אורך גל × תדר לדוגמה: אם מדדתם מרחק של 6 ס"מ בין שתי נקודות המסה, אורך הגל המלא הוא 12 ס"מ (0.12 מטר). מכפילים ב-2,450,000,000 הרץ ומקבלים... 294,000,000 מטר לשנייה! 💡 המלצה: מומלץ להפעיל את המיקרוגל קצרות בכל פעם (כ־10–15 שניות), כדי להימנע מהתחממות יתר של השוקולד. רגע, זה לא המספר המדויק! נכון. מהירות האור האמיתית היא 299,792,458 מטר לשנייה. אז למה התוצאה שלנו קצת שונה? זה בעצם שיעור חשוב בפיזיקה על "שגיאת מדידה". כמה דברים משפיעים על הדיוק: הסרגל שלנו לא מדויק עד לאלפית המילימטר, קשה לדעת בדיוק איפה המרכז של נקודת ההמסה, והשוקולד עצמו משפיע קצת על התנהגות הגלים. ובכל זאת - להגיע לתוצאה כל כך קרובה למהירות האור עם ציוד מטבח בסיסי ? זה די מדהים. הידעת? 📚 במאה ה-17, המדען גליליאו גליליי ניסה למדוד את מהירות האור באמצעות שני אנשים עם פנסים על גבעות מרוחקות. הניסוי נכשל לחלוטין! האור פשוט מהיר מדי בשביל שעיני אדם יצליחו למדוד את ההבדל. היום, כל ילד יכול לעשות במטבח מה שגליליאו לא הצליח לעשות עם כל הציוד שהיה לו. ⚠️ זהירות הניסוי הזה דורש השגחת מבוגר, במיוחד בשלב הוצאת הצלחת החמה מהמיקרוגל. השוקולד יכול להתחמם מאוד - אל תיגעו בו ישר אחרי ההוצאה מהמיקרוגל. בהצלחה עם המדידה! ואל תשכחו - אחרי הניסוי מותר לאכול את השוקולד 😋

מדי יום, מיליוני אנשים בכל רחבי העולם עולים על אוטובוס כדי להגיע לעבודה, לבית הספר, או לטיול. אבל האם פעם עצרתם לחשוב איך נולד כלי התחבורה הזה, שהפך לחלק בלתי נפרד מהחיים המודרניים שלנו? מהסוס לקיטור - ההתחלה של הכל 🐎 הסיפור שלנו מתחיל לפני כ-200 שנה, כשהאוטובוס הראשון היה... עגלה גדולה עם סוסים! אומניבוס רתום לסוסים בלונדון, 1902. מקור: ויקימדיה ב-1662 הופעלה בפריז " כרכרת חמשת הסול " (הכרכרה נקראה כך לפי מחיר הנסיעה באותם ימים) - כלי רכב שהסיע מספר אנשים יחד במסלול קבוע תמורת תשלום. זו הייתה למעשה האמא של כל קווי האוטובוסים שאנחנו מכירים היום. ב-1826 נרשם פטנט על "אומניבוס" - מילה לטינית שמשמעותה "לכולם". וזה בדיוק מה שהאוטובוס היה: רכב לכולם, לא רק לעשירים שיכלו להרשות לעצמם כרכרה פרטית. המהפכה האמיתית הגיעה כשהומצא מנוע הקיטור. האוטובוס הראשון שהונע בקיטור נבנה בבריטניה ב-1831, והצליח להסיע נוסעים במהירות מדהימה - 25 קמ"ש! (כן, אז זה נחשב מהיר...) "אולד ביל" ("Ole Bill"), ששימש את בריטניה להובלת כוחות בחזית המערבית במלחמת העולם הראשונה. מוצג במוזיאון המלחמה האימפריאלי בלונדון. מקור: ויקימדיה הידעת? המילה "אוטובוס" (auto-bus) משלבת בין המילה "אוטו" שפירושה "עצמי" לבין "בּוּס" שמקורה באומניבוס. כלומר, כלי רכב שנוסע מעצמו ומשרת את כולם! הקפיצה למנוע בנזין עם המצאת מנוע הבנזין בסוף המאה ה-19, האוטובוסים הפכו קלים יותר, מהירים יותר, ונוחים יותר. האוטובוס המונע בבנזין הראשון הופעל בגרמניה ב-1895 והסיע - תשבו... - 8 נוסעים. בתחילת המאה העשרים (שזה לפני יותר מ-120 שנים) החלו להופיע אוטובוסים דו-קומתיים בלונדון - אותם אוטובוסים אדומים מפורסמים שהפכו לסמל של העיר. בהתחלה הקומה השנייה הייתה חשופה לגשם ולרוח, אבל הנוסעים דווקא לא התלוננו, הם נהנו מהנוף! מקור: Pixabay האוטובוס הצהוב המיוחד של ארצות הברית 🟨 כשחושבים על אוטובוס בארצות הברית, מיד עולה בראש האוטובוס הצהוב של התלמידים. למה דווקא צהוב? ב-1939 התקיימה ועידה לאומית שקבעה תקנים לאוטובוסי בית הספר, וצבע הצהוב נבחר כי הוא הכי בולט וקל לזיהוי - גם בערפל, גם בשלג, וגם בשעות החשוכות של הבוקר המוקדם. אוטובוס תלמידים משנת 1961. מקור: ויקימדיה האוטובוסים לבית הספר האמריקאים בנויים כמו מבצר קטן: דפנות פלדה מחוזקות במיוחד מושבים גבוהים עם ריפודים מיוחדים זרועות עם תמרור "עצור" שנפתחות כשהאוטובוס עוצר, כדי למנוע ממכוניות לעקוף אותו צבע צהוב בולט בשילוב פסים שחורים אצלנו בישראל, אין אוטובוסים מיוחדים לתלמידים כמו בארצות הברית. לא צהובים ולא בשום צבע אחר. אמנם יש יישובים שמפעילים הסעות לבתי ספר באוטובוס רגיל, אבל אלה לא בנויים במיוחד למטרה הזו - הם פשוט אוטובוסים רגילים, שמסיעים תלמידים. הידעת? מדי שנה, נוסעים באוטובוסים הצהובים האלה בארה"ב כ-26 מיליון תלמידים, למרחק כולל של 5.7 מיליארד קילומטרים! זה מספיק כדי להקיף את כדור הארץ 142,000 פעמים! סוגים שונים של אוטובוסים האוטובוס המפרקי (עם האקורדיון) 🎵 כן, זה שנראה כאילו הוא מתקפל באמצע. הוא נקרא אוטובוס מפרקי. ה'אקורדיון' באמצע הוא מבנה גמיש שמאפשר לו להתכופף בפניות תוך כדי שהוא נשאר ארוך. למה צריך אוטובוס כל כך ארוך? כי הוא יכול להסיע כמעט פי 2 נוסעים מאוטובוס רגיל! זה מפחית עומס בתחבורה הציבורית בערים צפופות. יש אפילו אוטובוסים עם שני מפרקים - שלושה חלקים מחוברים! המיניבוס - האח הקטן בדיוק כמה השם, זה אוטובוס, אבל קטן יותר. הוא מסיע בדרך כלל בין 8 ל-30 נוסעים, וגמיש יותר מאוטובוס רגיל, בגלל הגודל. המיניבוסים פופולריים מאוד במדינות מתפתחות, שם הם משמשים כ"מונית שירות" - כלי תחבורה ציבורית לא פורמלית שנוסעת במסלולים קבועים ועוצרת בכל מקום שמבקשים. אצלנו הם בערים הגדולות, כדי לתת תדירות גבוהה במסלולי הפופולריים. אוטובוסים חשמליים - העתיד הירוק ⚡ בעשורים האחרונים, בעקבות הדאגה לאיכות האוויר והסביבה, מתפתחים אוטובוסים חשמליים. המנוע החשמלי שקט, לא מזהם, ויעיל יותר ממנוע דיזל (רגע, דיזל ובנזין - מה ההבדל? שני סוגי הדלק הללו מפעילים מנועים שונים. מנוע בנזין משתמש במצתים כדי להצית את הדלק, בעוד שמנוע דיזל דוחס את האוויר עד שהוא מתלקח מעצמו. אוטובוסים משתמשים לרוב בדיזל כי הוא חזק יותר ויעיל יותר לרכבים כבדים). סין מובילה את המהפכה הזו - בערים כמו שנג'ן, כל האוטובוסים הם חשמליים! גם אצלנו התחילו להופיע אוטובוסים חשמליים בכמה ערים. היתרון הנוסף: אוטובוס חשמלי חוסך עד 80% מעלויות התחזוקה בהשוואה לאוטובוס דיזל, וההוצאה על "דלק" (חשמל במקרה הזה) נמוכה בכ-70%! הידעת? בשוויץ יש אוטובוסים שנטענים תוך כדי נסיעה! הם מחוברים לחוטי חשמל מעל הכביש, בדיוק כמו טרוליבוס, ויכולים לטעון את הסוללה שלהם גם בזמן שהם נוסעים. *מה זה טרוליבוס? אוטובוס חשמלי שמקבל חשמל ישירות מחוטים עיליים המותקנים מעל הכביש דרך מוטות מיוחדים על הגג. הטרוליבוס משלב את היתרונות של אוטובוס רגיל - גמישות בתנועה - עם אלה של רכבת חשמלית - אפס זיהום אוויר ופעולה שקטה. טרוליבוסים פופולריים בערים רבות באירופה, כמו ברלין (👇), ציריך ומוסקבה. שימו לב ל'משולש' המקלות על הגג שבאמצע ה'רכבת' חגורות בטיחות - לא רק במכונית! אחד הדברים החשובים ביותר לזכור בנסיעה באוטובוס: להיחגר! כן, גם באוטובוס יש חגורות בטיחות (לפחות בבינעירוניים), והן שם בשביל להגן עליכם. למרות שאוטובוסים נחשבים לאחד מכלי התחבורה הבטוחים ביותר, בתאונה (גם קלה) אדם לא חגור יכול להיזרק ממקומו ולהיפצע. אז תמיד, תמיד חגרו חגורה! למה אוטובוס ולא מכונית פרטית? אוטובוס אחד יכול להחליף כ-40 מכוניות על הכביש - פחות פקקים, זיהום, רעש... חוסך כסף - כרטיסים לאוטובוס עולה הרבה פחות מתחזוקת רכב ידידותי יותר לסביבה - אוטובוס מלא מזהם פחות (לנוסע) מאשר מכונית אפשר לקרוא, לעבוד, לעצום עיניים ולשמוע מוזיקה באוזניות, או סתם לנוח במהלך הנסיעה למה אוטובוס ולא רכבת? גמיש יותר: אוטובוסים יכולים להגיע למקומות שאין בהם מסילת רכבת זול יותר להקמה: בניית מסילת רכבת עולה הרבה יותר מאשר פתיחת קו אוטובוס קל יותר לשנות מסלולים: אם צריך לשנות את הקו, פשוט משנים את המסלול יותר תחנות - אוטובוס יכול לעצור כמעט בכל מקום. ואם רוצים להוסיף תחנה, לא צריך לעשות שום דבר מיוחד מעבר להחלטה הידעת? בעיר קוריטיבה שבברזיל פיתחו מערכת אוטובוסים כל כך יעילה, שהיא מכונה "הרכבת התחתית על פני השטח". האוטובוסים נוסעים בנתיבים ייעודיים, והתחנות בנויות כמו תחנות רכבת תחתית - עם רציפים גבוהים ותשלום מראש, כך שהעלייה מהירה ויעילה! האוטובוס בישראל האוטובוס הראשון בארץ ישראל התחיל לפעול ב-1921, והסיע נוסעים בין חיפה לעכו. בתקופת המנדט הבריטי, התחבורה הציבורית התבססה על קואופרטיבים אזוריים קטנים שחלקם הפעילו משאיות שהוסבו לאוטובוסים. ב-1933 נוסד הקואופרטיב המפורסם "אגד" (השם הוצע על ידי המשורר ח"נ ביאליק!), שהפך בהדרגה למפעיל האוטובוסים הבין-עירוני העיקרי בארץ. באזור תל אביב פעל קואופרטיב "דן", וכך נוצרה חלוקה פשוטה: אגד - בין-עירוני וברוב הארץ, ודן - בגוש דן (צדקתם, השם מכאן). החלוקה הזו נמשכה עשרות שנים כמעט ללא תחרות. אבל אז, בשנות ה-90 - מהפכה: הממשלה החליטה לפתוח את השוק התחבורתי למכרזים, כדי לשפר את השירות ולהוזיל מחירים. במקום שאגד ודן יפעילו את כל הקווים לנצח, נכנסות חברות חדשות - מטרופולין, סופרבוס, קווים, אפיקים ועוד. ככה שכרגע, יש (סוג-של) בחירה. המדינה בוחרת אחת לתקופה, במכרז, מפעיל (בעיקרון, לפי מחיר ואיכות). והתחרות הזאת - בסופו של דבר - טובה לנוסעים. הידעת? ישראל היא מדינה ייחודית בכך שברוב הערים התחבורה הציבורית כמעט ולא פועלת בשבת. והתלות בתחבורה ציבורית בלבד בעייתית למי שאין לו רכב פרטי. יש ערים ויישובים שמפעילים קווי סופשבוע מיוחדים, שמוגבלים בתדירות ובכיוונים. העתיד של האוטובוס מה העתיד צופן לאוטובוסים? אוטובוסים אוטונומיים, כי למה רק מכוניות כאלה?אז אוטובוסים ללא נהג כבר עוברים ניסויים בכמה מדינות. הם משתמשים בחיישנים, מצלמות ובינה מלאכותית כדי לנוע בבטחה. אוטובוסים מימניים, כשהמנוע משתמש בתאי דלק של מימן - מה שאומר שאין זיהום כי הם פולטים מים בלבד! אוטובוסים סולאריים, שמכוסים פאנלים סולאריים על הגג. הפאנלים טוענים את הסוללות תוך כדי נסיעה (אז מה עושים בחורף אפרורי? או בלילה? 🤔) אוטובוסים "חכמים" עם מערכות שמודיעות לנוסעים בזמן אמת על עיכובים, מזג אוויר, ואפילו כמה אנשים יש באוטובוס שמתקרב. רגע, היינו חייבים, כי הגלגלים של האוטובוס מסתובבים... לסיכום האוטובוס, שהתחיל כעגלה עם סוסים, הפך לאחד מכלי התחבורה החשובים והנפוצים בעולם. הוא מסיע מיליארדי אנשים מדי שנה, מפחית זיהום אוויר, חוסך כסף, ומחבר בין אנשים ומקומות. בפעם הבאה שתעלו על אוטובוס, תזכרו - אתם לא רק נוסעים מנקודה א' לנקודה ב'. אתם חלק ממסע היסטורי שמתחיל מעגלות רתומות לסוסים בפריז של המאה ה-17 ומגיע עד לאוטובוסים חכמים ללא נהג של העתיד. וכמובן - אל תשכחו להיחגר! 🚌

אז עכשיו אתם יודעים הכל על פעמונים - מאיפה הם הגיעו, איך הם עובדים, ולמה יש להם צליל כל כך מיוחד. אבל למה רק לקרוא? בואו נעבור לשלב הכיפי - להכין! אספנו לכם כמה סרטונים עם הוראות להכנת פעמונים שונים ומשונים. יש פה פעמוני רוח, פעמונים מחומרים ממוחזרים, ועוד כל מיני רעיונות יצירתיים. (ואגב, אם יש לכם צדפים בבית מהטיול האחרון - יש לנו גם פוסט על איך להכין פעמון רוח מצדפים 🐚). הערה להורים: הרבה פרויקטים משתמשים במספריים, דבק חם או חפצי מתכת. ילדים צעירים צריכים השגחת מבוגר. גם בהפעלת כלים חדים או חשמליים פעמון מוזיקלי שכולו עשוי מ...מים פעמון עשוי עציץ, הפוך פעמון רוח מחומרים ממוחזרים או כזה או כזה, שהחומר הגלם שבו הוא דיסקים ישנים והנה פעמון עשוי פחיות שימורים כוסות נייר (אגב, כאן, ספציפית, הם השתמשו בפעמונים הפשוטים והזולים מחנויות הסטוק, כעינבלים. לא חייבים, אפשר חרוזים) או, ממקלות צבועים של ארטיקים ולמה שלא נמחזר מפתחות ישנים? הם יתנגשו זה בזה וייצרו קולות מעניינים ואולי בכלל תכינו פעמון מדאס? הנה דוגמא לפעמון עשוי חימר בצורה של חיה אוהבים אלקטרוניקה? מכירים? הנה פרויקט קטן וכייפי שתוכלו לעשות כדי להכין פעמון חשמלי: ועכשיו, לא סרטונים , אלא הוראות הפעלה - מאתרים שונים (תרגמנו לכם): פעמון רוח מחרוזים ופקקים 🔔 פעמון רוח צבעוני ומיוחד,בעל צליל עדין ומראה מרהיב בצבעים שונים , שמשלב חרוזים עם פקקים ממוחזרים של סמוצ'י'ז של האחים הקטנים: (מקור: האתר הזה , באנגלית. שם יש גם תמונות) מה צריך? חוט שמשון (או חוט חזק אחר), חרוזים פונפונים מספריים מקל עץ 8-10 פקקים של שקיות הסמוצי'ז מקדחה (שימו ❤️: שצריך לתאם כי זה בא עם אבא צמוד). איך מכינים? קודחים חורים קטנים בפקקים ("קודחים". אבא קודח) משחילים חרוזים ופקקים על 5 חוטים באורכים שונים (האמצעי הכי ארוך, והצדדיים קצרים יותר - ליצירת צורת V). קושרים את החוטים למקל עץ מוסיפים פונפונים בקצוות החוטים עם החרוזים מוסיפים עיטורי חוט צבעוני למקל (נלפף, או שבכלל נצבע מראש, או שנדביק עליו גזירי עיתונים צבעוניים) יוצרים לולאת תלייה מחוט בחלק העליון, לתלייה על ענף עץ בגינה, או על מחזיק עציצים שבולט מהקיר. טיפ שימושי: עטפו דבק סלוטייפ סביב קצות החוטים כדי שיהיה קל יותר להשחיל את החרוזים - בדיוק כמו שרוכי נעליים! 💡הערה שלנו : אם יש לכם פקקי מתכת (כמו של בירה), אפשר להשתמש בהם במקום. עדיף אפילו לאורך , ולא לרוחב. זה יעשה 'צלצול' מתכתי יותר. איך להכין פעמוני רוח מסכו"ם זוהי יצירה קלה לגינה שלא דורשת כלים מיוחדים, אבל כן ממחזרת סכו"מים ש'איבדו'את ה'משפחה' שלהם... פעילות יצירה משפחתית, חסכונית ומשעשעת. (מקור: האתר הזה , באנגלית. שם יש גם תמונות) מה צריך? סט של מזלגות וכפות ישנים - עדיף ברזל/נירוסטה, בגלל הצלילים שנקבל (אפשר למצוא בכל מיני דוכנים בשווקים או להשתמש בסט ישן מהבית/לבקש מהשכנים). חרוזים חוט חוט תיל ליצירה (+קאטר לחתוך אותו) מקל לתלייה איך מכינים? בחרו את ה סכו"ם : ביחרו את ה מזלגות וה כפות ובידקו כמה מהם נכנסים יפה על המקל שבחרתם. הכנת התיל: חתכו כ-20 ס"מ של חוט תיל. חברו אותו לקצה התחתון של ידית המזלג או הכף בעזרת חרוז (לקיבוע). ליפוף והוספת חרוזים: התחילו ללפף את התיל סביב הידית, והוסיפו חרוזים תוך כדי הליפוף. השאירו לולאה קטנה בקצה העליון של הידית, אליה תקשרו את החוט בשלב הבא. חיבור למקל: השחילו חרוז או שניים על חוט הקשירה וחברו אותו ללולאה שיצרתם בסכו"ם. חזרו על הפעולה עם כל כלי הסכו"ם. לאחר מכן, קשרו את כולם למקל התלייה. חשוב : רווחו אותם בצורה שווה, אבל לא רחוק מדי זה מזה – אתם רוצים שהם יוכלו להתנגש זה בזה וליצור את צליל הפעמונים הנעים! לסיום: תלו את הפעמון באזור עם רוח ותיהנו! עכשיו תוכלו ממש "לשמוע" את הרוח בגינה שלכם. תהנו מהיצירה (מהתהליך וגם מהתוצאה)

אז חזרתם מהים עם מלא צדפים יפים (למי זה לא קרה?). שטפתם, ניקיתם, ניגבתם. ועכשיו מה? אז קבלו כמה רעיונות שמצאנו בשבילכם: שרשרת עם תליון צדף לקשט אותם עם מפיות יפות (אותה טכניקה שבסרטון עובדת נהדר גם על חלוקי נחל) רעיון שלנו : לא חייבים לצבוע, אפשר גם למרוח דבק ולטבול בנצנצים אגרטל לפרחים פעמוני רוח / מובייל ועוד 20 רעיונות שונים - בלי ה'איך', אבל אפשר להבין לבד מה צריך לעשות - כמו קישוט למסגרת לתמונה (או למראה), קישוט תלוי לקיר, מחזיק נר לשולחן חג ועוד ועוד...

מה היה לנו עד כה? עברנו על לוחות שהתחילו מהלידה של ישו - או מבריאת העולם, על קיסרים שאיפסו את הזמן , ועל אתיופיה שעדיין חיה ב-2018 . עכשיו, בפוסט האחרון בסידרה, נכיר את הלוח שעשה משהו יותר קיצוני: הוא ויתר על עונות השנה 😱. הלוח ההיג'רי המוסלמי הוא לוח ירחי טהור, שחושב רק לפי מופעי הירח , כלומר בדיוק 354 ימים בשנה, נקודה. אין תיקונים, אין סנכרון, אין חודשים מעוברים. התוצאה? חודש הרמדאן "מטייל" בכל העונות, השנה החדשה נודדת, וכל 33 שנים שמשיות שוות ל-34 שנים ירחיות. זו הייתה החלטה מודעת, לא טעות. והיא משקפת פילוסופיה שלמה על מה חשוב ומה לא. ספירת ההיג'רה: מההגירה, לא מהלידה 🕌 הלוח המוסלמי לא מתחיל מלידת מוחמד, כמו אצל ישו, או מבריאת העולם כמו אצל היהודים ואצל ה מאיה , לא מתחילת הוויכוח הדתי, ולא מכיבוש צבאי. הוא מתחיל מ ההיג'רה - שהיא ההגירה של מוחמד ממכה למדינה בשנת 622 לספירה (ו-כן, אתם צודקים, אפשר לנחש את זה מהשם...) למה דווקא? 🏜️ ב-622, מוחמד והמאמינים הראשונים באיסלאם נמלטו ממכה למדינה. זה לא היה רק מעבר פיזי - זה היה רגע מכונן. במכה, מוחמד היה מטיף מוקף באויבים. אבל במדינה, הוא הפך למנהיג של קהילה מאורגנת. זה היה הרגע שבו האיסלאם הפך מתנועה דתית לישות פוליטית וחברתית. לכן זה הרגע שממנו מתחילה הספירה. ההיג'רה התרחשה בסוף קיץ 622 (בערך בספטמבר). אבל הלוח ההיג'רי מתחיל רשמית ב- 1 מוחרם , שזה יוצא בסביבות ה-15-16 ביולי, 622 לפי הלוח הגרגוריאני. למה דווקא מוחרם (החודש הראשון) ולא החודש שבו התרחשה ההיג'רה בפועל? כי כשהח'ליף עומר בן אל-ח'טאב קבע את הלוח (סביב 638), הוא רצה נקודת התחלה ברורה נוחה שקל לחשב ולהתייחס אליה - תחילת שנה ירחית מלאה. בואו נבין איך מחשבים? 🔢 2026 (גרגוריאני) = 1447 (היג'רי) בינואר 2026 אנחנו בשנת 1447 היג'רי (1 מוחרם 1447 חל בסביבות יולי 2025). במהלך שנה גרגוריאנית אחת יש חלקים משתי שנים היג'ריות (כמו שנים 'יהודיות' או שנים אתיופיות) ולכן לפעמים תראו "1447-1448" כשמדברים על שנה גרגוריאנית שלמה. הנוסחה המשוערת: שנה היג'רית = (שנה גרגוריאנית - 622) × 1.03 או להיפך: שנה גרגוריאנית = (שנה היג'רית / 1.03) + 622 למה 1.03? כי שנה היג'רית היא 354 ימים, ושנה גרגוריאנית היא 365 ימים, אז אם נחלק 365÷354 נקבל 1.031. כלומר - כל 33 שנה שמשית שוות בערך ל-34 שנה ירחית. לוח ירחי טהור: בלי פשרות 🌙 הלוח ההיג'רי הוא אחד הלוחות הירחיים הטהורים היחידים שנמצאים עדיין בשימוש נרחב בעולם. זה אומר ש כל חודש מתחיל בירח החדש  - ממש, פיזית. כשרואים את הסהר הדק בשמיים, מתחיל חודש חדש. זה אומר גם שיש לנו בשנה אחת 12 חודשים של 29-30 יום והנה הם: מוחרם  (Muharram) - 29/30 ימים - חודש מקודש סַפר  (Safar) - 29/30 ימים רבּיעַ אל-אוואל  (Rabi' al-Awwal) - 29/30 ימים - חודש לידתו של מוחמד רביע א-ת'אני  (Rabi' al-Thani) - 29/30 ימים ג'וּמאדא אל-אוולא  (Jumada al-Ula) - 29/30 ימים ג'ומאדא א-ת'אניה  (Jumada al-Thaniya) - 29/30 ימים רג'ב  (Rajab) - 29/30 ימים - חודש מקודש שעבאן  (Sha'ban) - 29/30 ימים רמדאן  (Ramadan) - 29/30 ימים - חודש הצום! שוואל  (Shawwal) - 29/30 ימים - עיד אל-פיטר ד'ו אל-קעדה  (Dhu al-Qi'dah) - 29/30 ימים - חודש מקודש ד'ו אל-חיג'ה  (Dhu al-Hijjah) - 29/30 ימים - חודש מקודש, עיד אל-אדחא והחאג' סה"כ:  354 ימים ברוב השנים, 355 ימים בשנה מעוברת (כשמוסיפים יום אחד לחודש האחרון, לד'ו אל-חיג'ה). שנים מעוברות? כן. בכל מחזור של 30 שנה, 11 שנים הן מעוברות (עם יום נוסף). זה שונה מהלוח העברי שיש בו 7 שנים מעוברות ב-19 שנה. השנים המעוברות בלוח ההיג'רי הן: 2, 5, 7, 10, 13, 16, 18, 21, 24, 26, 29. (כמעט כל 3 שנים) איך יודעים מתי מתחיל חודש חדש? 👁️ כאן זה נהיה מעניין. יש שתי גישות: 👁️‍🗨️ תצפית בעין (ראייה): הגישה המסורתית. מחפשים את הסהר הדק בשמיים. אם רואים אותו, מתחיל חודש חדש. אם לא - החודש הקודם מקבל יום נוסף. זה אומר שאותו חודש יכול להתחיל בימים שונים במקומות שונים - תלוי אם ראו את הירח מתחיל או לא. מזג אוויר מעונן? אולי לא תראו. אזור גאוגרפי שונה? אולי תראו יום קודם או יום אחרי. 🧮 חישוב אסטרונומי: הגישה המודרנית. משתמשים בחישובים אסטרונומיים מדויקים כדי לקבוע מתי הירח החדש מופיע, בלי להסתמך על תצפית בפועל. כמה ארצות מוסלמיות (כמו טורקיה) משתמשות בחישובים. אחרות (כמו ערב הסעודית) עדיין מעדיפות תצפית. זה יוצר לפעמים מצבים מצחיקים שבהם רמדאן או עיד אל-פיטר מתחילים בימים שונים במדינות שונות! הידעת?  בערב הסעודית יש "ועדת צפייה בירח" רשמית שיוצאת לחפש את הסהר. אם הם רואים אותו - זה רשמי. אם לא - ממתינים עוד יום. זה יכול ליצור מצבים שבהם חלק מהעולם המוסלמי כבר חוגג, וחלק עדיין ממתין. רמדאן הנודד: החג שמשנה עונה 🌍 כמו שכבר הזכרנו, אחת ההשלכות המרתקות של לוח ירחי טהור היא שהחגים "נודדים" בין העונות. רמדאן  - הוא חודש הצום, החג המרכזי באיסלאם, שמתרחש בחודש התשיעי של הלוח ההיג'רי. אבל בגלל הלוח הירחי, הרמדאן "זז" אחורה בלוח השמשי בערך 11 ימים כל שנה. המשמעות המעשית: בקיץ:  רמדאן יכול לחול בימים הארוכים של הקיץ - 16-17 שעות של אור ביום. בצפון אירופה או בסקנדינביה, זה אומר שהם צריכים לצום מהשחר (03:30 בבוקר) עד השקיעה (22:00 בערב). זה מאתגר מאוד. בחורף:  רמדאן יכול לחול בימים הקצרים של החורף בהם יש רק 9-10 שעות של אור. הצום קצר הרבה יותר, מהשחר (07:00) עד השקיעה (16:00). הרבה יותר קל. בטח בטח בארצות סקנדינביה... המחזור המלא: לוקח בערך 33 שנים שמשיות עד שרמדאן עובר את כל העונות וחוזר לאותה עונה. דוגמה מהחיים: 1996:  רמדאן בפברואר (חורף) 2006:  רמדאן באוקטובר (סתיו) 2016:  רמדאן ביוני (קיץ) 2026:  רמדאן במרץ (אביב) 2029:  רמדאן בינואר-פברואר (חורף שוב) כלומר, אדם מוסלמי שחי 60 שנה יחווה את רמדאן בכל העונות - פעמיים! למה לא לתקן? 🤔 זו השאלה המתבקשת. הלוח העברי, למשל, מוסיף חודש מעובר כדי להסתנכרן עם העונות. למה הלוח ההיג'רי לא עושה את זה?? התשובה: זו הייתה החלטה מכוונת. חשיבות שווה לכל העונות: האיסלאם רצה שכל אדם יחווה את כל העונות. אם רמדאן תמיד יהיה באותה עונה, אז אנשים במקומות מסוימים תמיד יצומו בתנאים קלים או קשים. כשרמדאן נודד, כולם מקבלים את אותו האתגר - לפעמים קל, לפעמים קשה. בחיים שלך, אתה תחווה את שני הקצוות. זה יוצר שוויון אישי - אף אחד לא "בורח" מקיץ קשה לצמיתות. עצמאות מהחקלאות: לוח שמשי קשור לעונות כי חקלאות תלויה בעונות. אבל האיסלאם במאה ה-7 לא היה מבוסס רק על חקלאות - הוא היה תנועה של סוחרים, נוודים, ואנשי ערים. הירח היה הרבה יותר שימושי למטיילים במדבר (ניווט בלילה) מאשר העונות. לכן לוח ירחי טהור היה הגיוני. פשטות וניקיון: לוח ירחי טהור הוא פשוט יותר. אין צורך בחישובים מורכבים של חודשים מעוברים, אין ויכוחים מתי להוסיף חודש. הירח עולה - חודש חדש. פשוט. שוויון גאוגרפי: הירח נראה בכל מקום על פני כדור הארץ. העונות? לא כל כך. בקו המשווה אין ממש חורף או קיץ. בחצי הכדור הדרומי העונות הפוכות. לוח ירחי יוצר אחידות בכל העולם המוסלמי. אבל זה בתיאוריה... במציאות זה יוצר בעיות מעשיות: אז איך חיים עם לוח נודד? 🗓️ החיים עם לוח ירחי טהור יוצרים אתגרים מעשיים, ולכן והפתרון שמצאו הוא (תעשו פרצוף מופתע): שימוש במקביל בשני לוחות: הלוח ההיג'רי  - לדת ולחגים (רמדאן, החאג', עידים) הלוח הגרגוריאני  - לעבודה, חקלאות, לימודים וכלכלה כך הזמנים הדתיים "נודדים" כמתוכנן, אבל הפעילויות היומיומיות מסונכרנות עם העונות. זה לא באג - זו החלטה מכוונת. חקלאות 🌾 חגים מוסלמיים אינם קשורים לחקלאות או לעונות בכלל. בניגוד לחגים יהודיים כמו פסח (קציר שעורים) או שבועות (ביכורים), החגים המוסלמיים - עיד אל-פיטר ועיד אל-אדחא - קשורים לאירועים דתיים טהורים: התגלות הקוראן, ההיג'רה, והעקדה. הם "נודדים" בין העונות בכוונה. אבל החקלאות עצמה? לא יכולה להסתמך על לוח נודד. אי אפשר לתכנן זריעה וקציר לפי לוח ירחי שנודד. זריעת חיטה צריכה להתבצע בסתיו, לא משנה איזה חודש היג'רי זה. הפתרון: מדינות מוסלמיות משתמשות בלוחות שמשיים לחקלאות: איראן:  משתמשת בלוח שמשי היג'רי - לוח שמשי שמתחיל מההיג'רה אבל שומר על 365 ימים ומסונכרן עם העונות. השנה מתחילה ב-21 במרץ (נורוז, שנה חדשה פרסית ). מדינות ערביות אחרות:  משלבות את הלוח הגרגוריאני לתכנון זריעות וקציר. זה לא "פשרה" - זו הבנה שלוח דתי משרת מטרה אחת, ולוח חקלאי משרת מטרה אחרת. תכנון כלכלי 💼 קשה לתכנן תקציבים, חוזים, והסכמים כשהשנה שלך קצרה ב-11 ימים. הפתרון: רוב העולם המוסלמי משתמש בלוח הגרגוריאני לעסקים ומסחר, ובלוח ההיג'רי לדת ולחגים. ערב הסעודית  ייחודית בשימוש היג'רי רשמי למסמכים ממשלתיים - אבל גם שם, בעסקים בינלאומיים עוברים לגרגוריאני (מזכיר את הגישה היפנית ). התאריכים תמיד נכתבים בשני הפורמטים: 1/1/1447 = 26/6/2025 זה מאפשר גמישות: המדינה משמרת זהות דתית בלוח הרשמי, אבל העסקים יכולים לתפקד בשוק הגלובלי. חינוך 🏫 איך מתכננים שנת לימודים כשהלוח הדתי לא מסונכרן עם העונות? הפתרון: מערכות החינוך במדינות מוסלמיות פועלות לפי שנה שמשית (בדרך כלל ספטמבר-יוני), אבל עם חופשות מותאמות לחגים ההיג'ריים. כך התלמידים לא מפספסים ימים לימוד בגלל "נדידת החגים", והמערכת נשארת מסונכרנת עם העונות. עבודה במדינות שונות 🌐 נסו לתאם פגישה בינלאומית כשצד אחד אומר "10 ברמדאן" והצד השני שואל "זה מתי בדיוק?" הפתרון: המרה מתמדת. כמעט כל תאריך בעולם המוסלמי נכתב בשני לוחות - היג'רי וגרגוריאני. זה לא נטל - זה חלק מהחיים. למה זה עובד? כי האיסלאם רואה בלוח הירחי כעניין דתי טהור, ובלוח השמשי כמשהו פרקטי. כל דור חווה את רמדאן בכל עונה (33 שנה למחזור), מה שמבטיח שוויון - אף אחד לא "בורח" מקיץ קשה. זה לא חיסרון, אלא - כאמור - עיקרון פילוסופי של פשטות ושוויון גלובלי. החגים המרכזיים בלוח ההיג'רי 🎉 עיד אל-פיטר - חג סיום הצום 1 בשוואל (מיד אחרי רמדאן) חג של 3 ימים נחגג עם ארוחות חגיגיות, מתנות ומתן צדקה עיד אל-אדחא - חג הקורבן 10 בד'ו אל-חיג'ה מציין את עקדת ישמעאל, לפי המסורת המוסלמית (בניגוד לעקדת יצחק במסורת היהודית-נוצרית) מתרחש במהלך עונת החאג' למכה חג של 4 ימים נחגג עם שחיטת כבש או עז, וחלוקה לעניים מולד א-נבי - יום הולדת למוחמד 12 ברביע אל-אוואל נחגג בחלק מהעולם המוסלמי (לא בכולו) עאשורא - יום צום 10 במוחרם חשוב במיוחד לשיעים (ציון מותו של חוסיין בן עלי) הסונים צמים ביום הזה לזכר יציאת מצרים (!) לילת אל-קדר - הלילה המקודש אחד מ-5 הלילות האחרונים של רמדאן (לרוב 27 ברמדאן) הלילה שבו הקוראן התגלה למוחמד נחשב לחשוב יותר מאלף חודשים למה הלוח ההיג'רי שרד? 🕌 בניגוד ללוחות רבים אחרים, הלוח ההיג'רי לא רק שרד - הוא משגשג. מיליארד וחצי מוסלמים ברחבי העולם משתמשים בו יום יום. למה זה? כי: זהות דתית חזקה: הלוח קשור ישירות לפרקטיקה הדתית - רמדאן, עיד, חאג'. אי אפשר להיות מוסלמי מתרגל בלי לדעת איזה חודש היג'רי זה עכשיו. פשטות: הלוח פשוט. הירח = חודש חדש. אין כללים מורכבים, אין חריגים (מעבר לשנים המעוברות). גמישות תרבותית: בניגוד ללוח הגרגוריאני שניסה להיות "אוניברסלי", הלוח ההיג'רי מודע לעצמו כלוח דתי. הוא לא מתחרה עם לוחות אזרחיים - הוא משלים אותם. קשר לשמיים: יש משהו פואטי בלחכות לסהר הדק בשמיים. זה מחבר אנשים לטבע, למחזורים קוסמיים. בעולם מודרני שמנותק מהטבע, זה נדיר ויקר. לסיכום: ארבע דרכים לספור זמן, ואין אפילו דרך אחת "נכונה" ✨ עברנו מסע דרך ארבע מערכות שונות לחלוטין: הלוח הגרגוריאני:  נבחר מסיבות צבאיות-פוליטיות (מרד בספרד), תוקן על ידי האפיפיור, והפך לסטנדרט בגלל כוח קולוניאלי. יש בו טעות של 11 דקות, ואנחנו ב-2026 בגלל טעות חישוב של נזיר מהמאה ה-6. הלוח העברי והאתיופי:  שני לוחות "מורדים" - אחד סופר מבריאת העולם ומשתמש באותיות (תשפ"ה), והשני חי עדיין ב-2018 עם 13 חודשים בשנה. שניהם שמרו על עצמאות תרבותית מול לחצים חיצוניים. הלוח הסיני, היפני והמאיה:  שלושה לוחות שבהם קיסרים ואלים קבעו את הזמן. סין איפסה עם כל קיסר, יפן עדיין עושה את זה (רייווה 7), והמאיה ספרו כבר 1.8 מיליון ימים מבריאת העולם ובכל זאת לא גרמו לסוף העולם ב-2012 😉 הלוח ההיג'רי:  החליט לוותר לגמרי על עונות השנה. 354 ימים בשנה, רמדאן נודד, וחגים ש"מטיילים" בין הקיץ והחורף. זו לא באג - זו פיצ'ר. שוויון, פשטות, וקשר לירח. המסר המרכזי הוא ש: אין דרך "טבעית" או "נכונה" לספור זמן. כל מערכת משקפת את הערכים, הצרכים והפילוסופיה של התרבות שיצרה אותה: הרומאים - רצו כוח פוליטי היהודים - רצו זהות דתית הסינים - רצו סמכות קיסרית המאיה - רצו דיוק מתמטי המוסלמים - רצו שוויון ופשטות וכולם צדקו - לפי מה שחשוב להם. אז בפעם הבאה כשמישהו ישאל אתכם "איזו שנה אנחנו?", תוכלו לענות: 2026 (גרגוריאני) תשפ"ו (עברי) 2018 (אתיופי) רייווה 8 (יפני) 13.0.13.3.376 (מאיה) 1447 (היג'רי) ובכולם תהיו צודקים. 🌍⏰💪

אפרודיסני! מי לא אוהב את הנסיכות והגיבורים של דיסני? מי לא אוהב לצפות בסרטים הקסומים האלה? גם האפרוחים שלנו - כמו כולם - אוהבים את האגדות ורוצים להרגיש את הצבע ואבק הכוכבים. אז הם החליטו להתחפש! מה בחוברת? האפרוחים שלנו מתחפשים לדמויות האהובות מסרטי דיסני - כל אפרוח נסיכה אחרת. כל האפרוחים - בסצנות מהסרטים... בין השאר נמצא שם את: אפרוח אריאל, עם הזנב, החברים ואפרוחה-אורסולה 🧜‍♀️ אפרוחית יסמין על השטיח המעופף 🧝‍♀️ מואנה אפרוחית עם שרשרת וחצאית 🌺 פוקהונטס-פרוח עם השמלה והנוצות 🍂 ועוד ועוד ועוד... הרבה נסיכות ודמויות אהובות! כל עמוד מציג אפרוח אחר בתחפושת אחרת - עם כל הפרטים הקטנים שיהיה כיף לצבוע. טיפים לצביעה: קחו שרביט קסמים - יותר נכון, מכחול או עיפרון צבעוני - ותנו לאפרוחים שלנו להרגיש חלק מהקסם. תוכלו להשתמש בצבעים המוכרים של כל דמות, או להמציא גרסאות חדשות משלכם (מי אמר שאריאל לא יכולה להיות עם שיער צהוב?) אז... מי הדמות האהובה עליכם? איזה סרט דיסני הילדים הכי אוהבים? האם הם אי פעם התחפשו לדמות מדיסני? החוברת מתאימה לכל מי שאוהב את סרטי דיסני ואת הדמויות הקסומות שלהם, ונהנה לצבוע ולהתחבר לעולם של אגדות וקסמים. ואיך משיגים את החוברת? ממש כאן: אם יש בעיה, תוכלו להוריד ישר מה ספריה

מנגולד הוא אחד מאותם ירקות עלים שלא תמיד מקבלים את תשומת הלב שמגיעה להם. הוא ירוק, בריא, ויש לו גבעולים צבעוניים שנראים כאילו מישהו צבע אותם ביד. אבל מה עושים איתו חוץ מלזרוק למרק? הנה רעיון: לביבות. לביבות מנגולד הן דרך מצוינת להפוך צרור ירק לארוחה (או לחטיף) טעים ומזין. הן פשוטות להכנה, אפשר להקפיא אותן, והן עובדות מעולה כתוספת לארוחה או בתור מילוי לפיתה. בונוס: הן גם דרך נהדרת להכניס ירקות ירוקים לילדים שלא בטוחים לגבי הרעיון הזה. ובאמת שזה מתאים לא-רק-בחנוכה חומרים: צרור מנגולד, שטוף היטב מלח, פלפל, שום כתוש 2-3 ביצים 2-3 כפות פירורי לחם 50 גר' גבינת פטה (זה הסוד שלנו שנותן ללביבה את האקסטרה טעם הנפלא) אופן ההכנה: מכינים את המנגולד: - מנקים טוב (מחול ועניינים...) - מפרידים בין עלי המנגולד הירוקים לגבעולים הלבנים (ה"עמוד שידרה" שלהם). את הגבעולים אפשר להקפיא ולהוסיף למרק בעתיד, כמו סלרי. - שולקים את העלים במים רותחים ומשרים כ-20 דקות, שיתרככו (כן, זה נהיה מושי וכל בנפח היפה נעלם. אל תדאגו, מה שחשוב זה הטעם...) - מסננים מהמים, מקררים מעט (רק כדי שלא יהיה חם בידיים כשסוחטים), וחותכים גס (לרוחב ולאורך). יוצרים את התערובת: בקערה: מכניסים הכל - העלים החתוכים, הפירורים, הביצה. לא חשוב הסדר... את הגבינה מפוררים היטב עם מזלג, כדי שלא יהיו גושים גדולים ושהיא תתפזר בכל התערובת. מטגנים כמו לביבות של חנוכה: בשמן לא עמוק, כף גדושה מהתערובת במחבת, משטחים קצת, ומטגנים עד הזהבה משני הצדדים. מניחים על נייר סופג לספיגת עודפי שומן. הערות: אם התערובת ממש נוזלית - הוסיפו עוד כף פירורי לחם. אם היא לא מספיק רכה - עוד ביצה תעשה ת'עבודה. אפשר להכין את הלביבות עם עלי תרד טריים, אבל לתרד יש טעם יותר דומיננטי, קחו בחשבון. אם יש לכם גם מנגולד וגם תרד - תערבבו אותם יחד. כן, אפשר להקפיא. עדיף בין שכבות נייר אפייה ביניהן כדי שלא יידבקו. הידעת? 🌿 מנגולד הוא קרוב משפחה של סלק. שניהם שייכים לאותה משפחה של צמחים. ההבדל העיקרי: בסלק אוכלים בעיקר את השורש (החלק העגול והסגול), ובמנגולד אוכלים את העלים והגבעולים. אותם גבעולים צבעוניים (אדומים, צהובים, ורודים) הם למעשה "גרסת מנגולד" של השורש של הסלק - רק שהם גדלים למעלה ולא למטה באדמה. בתיאבון! 🍽️

אחרי שהצלחתם למצוא את כל הפילים (ב חידון הפילים הגדול ), הגיע הזמן לצלול למים ולחפש... דגים! הפעם הכנו לכם חוברת חידות חדשה שכולה שוחה סביב המילה "דג" (בהתחלה באמצע ובסוף - מילים שמשחקות עם המחשבה...). איך זה עובד? העיקרון זהה: בכל דף מסתתרות מילים שיש בהן את הרצף "דג". המטרה היא לזהות מתוך הציור רמזים ולגלות את המילה המתאימה. למשל: דג עם  שריון של צב שמנגן על פסנתר 👈 אדג'ו . הסבר: שריון של צב - מרמז על משהו איטי. מנגן בפסנתר - מרמז על מוזיקה. אדג'ו - זה לאט במוזיקה. דג שמחזיק טלפון סלולרי עם כיסוי שיש לו סנפיר בולט כמו של כריש, על הסנפיר ביד יש לו שעון חכם שנראה כמו אלמוג צבעוני, והוא מחזיק בסנפיר השניה מחזיק מפתחות שנראה כמו מונה קליקים 👈 גאדג'ט. הסבר: כיסוי הטלפון והשעון נראים כמו גאדג'טים טכנולוגיים מיוחדים, מונה הקליקים גם הוא סוג-של-גאדג'ט. דג שכותב ספר והוא נראה כמו בלש, והאווירה סביבו היא של פילם-נואר 👈 אדגר אלן פו . הסבר: הסופר, שידוע בספרי המתח שכתב. מה תמצאו בחוברת? החוברת מכילה 11 דפים מאתגרים , ובכל דף כתוב כמה "דגילים" (מילים עם דג 😂😜) מסתתרות בו. בסך הכל יש לכם קצת פחות מ-30 דגים  למציאה! איך פותרים את החידות? התהליך מחולק לשלבים: מסתכלים על הסצנה כולה  - איפה הדגים, מה הם עושים, איזה חפצים מופיעים, מה הרקע מחפשים רמזים חזותיים ברורים  - פעולה, כלי, בגד, מזג אוויר, שלט, צורה מרכיבים מהרעיון את המילה  עם "דג" בתוכה מוודאים שמצאתם את כל המילים  - בכל דף כתוב כמה "דגילים" מסתתרות בו טיפים לפתרון החידות כדי להצליח במשימה תצטרכו ל: לצלול עמוק  - להתחיל בפרטים הכי בולטים בסצנה, ואז לעבור לדברים הקטנים לשחות בין התחומים  - לחשוב על תחומים שונים: מוזיקה, ספורט, טכנולוגיה, חינוך, חקלאות, היסטוריה, תרבות לדוג במוח  - לבדוק הבעות פנים, תנועת הגוף, כיווני החצים, בועות מחשבה החידון הזה מלמד מילים מעניינות מתחומים מגוונים - מא דג 'ו במוזיקה ועד לסופר א דג ר אלן פו. ממילים בעברית בלבד ועד למילים לועזיות שבשימוש בעברית. עם גרש אחרי גימל או בלי. כללי המשחק החשובים ציור של דג לבדו לא נחשב תשובה - חייב להיות רמז ברור למילה צורות שונות של אותה מילה נספרות פעם אחת בלבד בדקו את מונה ה"דגיות" שמופיע בראש כל דף כדי לוודא שלא פספסתם איך להשתמש בחוברת? בחוברת יש הוראות ברורות שיסבירו לכם בדיוק איך לשחק. יש גם את הפתרונות  שאפשר להוריד בנפרד (כן, בלינק 👉) - אבל רגע! קודם תנסו לפתור לבד, אחרת מה?? חוברת-חידות-בציורים-חידון-הדגים-הגדול

חזרתם מטיול סופש ב יער עם שקית מלאה באיצטרובלים? מצוין! איצטרובלים הם מהחומרים הכי מגניבים שהטבע נותן לנו בחינם, והם מתאימים להמון פרויקטים שונים. קבלו רעיונות מה אפשר לעשות איתם, חוץ מלנקות ולהניח בקערה יפה... רגע לפני - קצת על האיצטרובלים שלנו 🌲 בישראל יש לנו בעיקר איצטרובלים של אורן וברוש. איצטרובלים הם למעשה הפרי של עצי המחט - זה המקום שבו מתפתחים הזרעים שלהם. כל קשקש באיצטרובל מסתיר מתחתיו זרע קטן שממתין לרוח שתפזר אותו. זה של האורן נקרא צנובר ואוכלים אותו. יאמי 😋. אחת התכונות של האיצטרובלים, זה היכולת להיפתח ולהיסגר לפי מזג האוויר: הם נפתחים כשהם מתייבשים, בגלל שהקשקשים עשויים שכבות של תאים שמתכווצות בקצבים שונים כשהם מתייבשים, ונסגרים כשרטוב, כדי להגן על הזרעים. הידעת? כל סוג של איצטרובל "יודע" מתי לפתוח את הקשקשים שלו: חלקם מגיבים ללחות באוויר, אחרים לטמפרטורה, ויש כאלה שמחכים לאש! כן, שמעתם נכון - יש איצטרובלים שנפתחים רק בשריפה. האיצטרובל הופך למעין "רימון פצצה" שמפיץ את הזרעים שלו למרחקים, וככה הטבע מפצה על נזקי השריפה ומאפשר התחדשות מהירה של היער. אז הנה. הסיבה שלשמה אנחנו כאן: יצירות קלות ומהירות מאיצטרובלים. חיות מאיצטרובלים הצורה הטבעית של האיצטרובל מזכירה גוף של חיות שונות. למשל, קיפוד. אבל כזה כבר נתנו לכם בפוסט של איך להכין קיפוד מכל מיני חומרים - וגם מאיצטרובלים, אז לא נחזור על זה שוב. במקום, קבלו כמה רעיונות אחרים: ינשופים : 🦉 הדביקו עיניים זזות על איצטרובל, או חתכו עיגולים מנייר. הוסיפו משולש קטן מנייר כתום למקור ושתי נוצות בצדדים לכנפיים. אפשר להשתמש באיצטרובל פתוח שייראה כמו נוצות פרושות. והנה שיטה קצת אחרת, שכוללת גם צמר-גפן, מה שגורם לגוף להראות כמו ינשוף מנוקד, או ינשוף שלג: עכברים : 🐁 איצטרובל סגור ומאורך - מושלם לעכבר. הדביקו אוזניים גזורות מלבד או קרטון, עיניים זזות קטנות, וזנב מחוט צמר או ממנקה מקטרות. וכאן בסרטון תמצאו עוד 2 שיטות/צורות, שגם יעשו שימוש ב'כוסות' של בלוטי האלון שאספתם (כן, ברור לנו שאספתם גם 😂) שועלים : 🦊 הדביקו מספר איצטרובלים זה לזה - אחד גדול לגוף, אחד קטן יותר לראש, ואיצטרובל רחב ופתוח לזנב העבה והאדמדם של השועל. צבעו בכתום, והדביקו עיניים זזות. או, השתמשו עם לבד כדי ליצור פרצוף יותר מפונפן פרחים ושושנים : 🌺🌹 איצטרובלים גדולים ופתוחים של אורן נראים ממש כמו פרחים או שושנים טבעיים, כי הקשקשים הפתוחים יוצרים מראה של עלי כותרת. לכן אפשר: לצבוע אותם בצבעי אקריליק או בספריי צבע להדביק אותם על מקל (גזר מהגינה או ענף) ליצירת זר פרחים להוסיף ברק או נצנצים בשביל גימור חגיגי ובכל זאת, קבלו גם את האפשרויות הבאות לסוגי פרחים שונים: או את זר הוורדים הללו: או פרחי לילך מובייל מאיצטרובלים קשרו חוטים באורכים שונים למספר איצטרובלים, וקשרו את כולם למקל או לחישוק עץ. התוצאה: מובייל טבעי ויפהפה שינוע כשהרוח נושבת. הנה דוגמא למובייל כזה שמצאנו תלוי ברחוב בדלית אל כרמל: בסרטון הבא תקבלו (בעיקר) רעיון לצבוע את האיצטרובלים בצבעי הקשת, כשאתם מנצלים את ספירלת הקשקשים. קערת ריח טבעי ערבבו איצטרובלים עם קליפות הדר מיובשות, קינמון, ציפורני ציפורן וכוכבי אניס. התוצאה היא קערה דקורטיבית שמפיצה ריח נעים בבית. אבל יש גם את השיטה הבאה, עם אבקת קינמון ודבק פעילויות למידה ומשחק אבל חוץ מעבודות יד, תוכלו לנצל את האוסף למשחקים ולמידה: ספירה ומיון לגילאים הצעירים. - מיינו איצטרובלים לפי גודל, צורה או מצב (פתוח/סגור). - סיפרו כמה קשקשים יש באיצטרובל אחד - זו תרגול מצוין לספירה וסבלנות. ניסוי מדעי וקסם: פתוח וסגור קסם שתוכלו לעשות כשאתם משתמשים במידע: - חפשו בקבוק פלסטיק שקוף עם פיה רחבה ככל שאפשר (בד"כ בקבוק מיץ, פחות קיים בבקבוק מים). מדדו את הקוטר. - חפשו איצטרובל פתוח גדול כאשר החלק הרחב שלו גדול פי 2~ מהקוטר של הבקבוק. - כסו את האיצטרובל במים, בקערה, עד שהוא 'ייסגר' לגמרי. זה ייקח זמן מה. כשהאיצטרובל נסגר במים, הוא מצטמצם משמעותית - בערך ל-40-50% מהגודל המקורי. - עכשיו, הכניסו את האיצטרובל הסגור שלכם לבקבוק שלכם. אם הוא עדיין רחב מדי - עשו זאת שוב עם איצטרובל פתוח שקצת יותר צר מזה. - עכשיו ניתן לאיצטרובל להתייבש ולהתחמם - ולהיפתח שוב, כך שהתקבלו איצטרובל פתוח בתוך הבקבוק, שייראה כמו ספינה בבקבוק. - מעכשיו - יש לכם בקבוק קסם בבית.הציגו את הבקבוק הסגור עם האיצטרובל הפתוח לחברים - שינסו להבין איך זה קרה. - ואז תציגו את פתרון החידה: מלאו את הבקבוק עם האיצטרובל במים וסגרו היטב. תוך זמן קצר - הקשקשים ייסגרו, והאיצטרובל יצטמצם. הניסוי/קסם הזה מראה בצורה מושלמת איך הטבע משתמש בלחות כדי לשלוט בפיזור הזרעים. משחק קליעה: ארגנו תחרות מי זורק איצטרובל הכי רחוק? מי מצליח לקלוע אותו לתוך דלי? אפשר לשחק בבית ביום קריר, או בחוץ ביום פחות רטוב. טיפים לעבודה עם איצטרובלים לפעמים יש חרקים קטנים באיצטרובלים. הדרך הכי פשוטה להיפטר מהם, זה להשאיר אותם על המרפסת או ליד החלון למספר ימים, כי החרקים בדרך כלל עוזבים מאליהם את ה'בית' הזה כשהאיצטרובל מתייבש. אפשרות נוספת: לשים את האיצטרובלים בשקית פלסטיק סגורה, במקפיא, למשך 48 שעות. אפשרות שלישית: לאפות בתנור על 100 מעלות למשך שעה. אבל זה דורש פיקוח צמוד של מבוגרים ותשומת לב שהאיצטרובלים לא ישרפו (הם לא אמורים, אבל, הי. זה תנור, לא מפעילים בלי השגחה). איצטרובלים סגורים שאתם רוצים לשמור כך - שמרו בשקית פלסטיק סגורה. כדי להדביק איצטרובלים - אקדח דבק חם עובד הכי טוב, אבל זה דורש עזרה של מבוגר צביעת איצטרובלים - הכי טוב ומהיר - עם ספריי צבע. אם משתמשים במכלול - צבע אקרילי ומכחול עבה יעשו את העבודה (צבעי מים לא ייצמדו טוב). לא לשכוח לעשות את זה על עיתון, כדי לשמור שהסביבה לא תתלכלך... קבלו שיא מעניין: האיצטרובל הגדול בעולם שייך לאורן הסוכר (Sugar Pine) שגדל בקליפורניה. הוא יכול להגיע לאורך של 66 סנטימטר! זה יותר ארוך מתינוק שנולד... אז בפעם הבאה שאתם יוצאים לטיול ביער - אל תשכחו לקחת שקית לאיצטרובלים. עם קצת דמיון ודבק, אתם יכולים ליצור דברים נפלאים מהמתנות הקטנות האלה של הטבע 🌲

לפני שנתחיל, בואו נבהיר משהו חשוב: יען  הוא ציפור ענקית שיכולה לרוץ במהירויות מטורפות, והוא בכלל לא מחביא את הראש בחול - לא כשהוא מפחד ולא בכלל! זו סתם אגדה אורבנית שהתחילה עוד בימי קדם. אבל האפקט שנקרא בשם " בת יענה " (על שם האגדה הזאת...) - הוא אמיתי לגמרי! אז למה בכלל קוראים לו "אפקט בת יענה"? כי המיתוס הזה על היען מתאר בדיוק איך אנחנו לפעמים מתנהגים: כשמשהו מפחיד או מלחיץ אותנו, אנחנו מעדיפים פשוט... לא להסתכל עליו. כאילו אם לא נראה את הבעיה, היא תיעלם מעצמה. הידעת? השם הנכון בעברית הוא - יען. השם בת-יענה הוא שם ישן שמקורו בתנ"ך, למרות שאין ודאות שהתכוונו שם לציפור הזאת. איך בכלל נולד המיתוס? 🐣 בעולם העתיק, אנשים ראו יענים מתכופפים לאדמה כדי לאכול או להפוך ביצים בקן שלהם. מרחוק, זה נראה כאילו הראש שלהם בתוך החול! וככה נולדה האגדה. זה מזכיר לנו משהו חשוב: גם מבוגרים טועים לפעמים , ולכן כדאי תמיד לבדוק עובדות ולא סתם להאמין למה שמספרים לנו - במיוחד בתקופה שלנו, כשכל כך קל לזייף ולשקר באינטרנט. אם אתם רוצים ללמוד איך להיות קוראים ביקורתיים שיודעים לזהות פייק ניוז, יש לנו פוסט מקיף על קריאה ביקורתית . אז מה זה בעצם אפקט בת יענה? אפקט בת יענה הוא הנטייה שלנו להתעלם ממידע לא נעים או מאיים, במקום להתמודד איתו. זה כמו לסגור עיניים ולקוות שהמפלצת מתחת למיטה תיעלם. היא לא (כי היא בכלל לא קיימת... אבל זה סיפור אחר 🙄). הבעיה היא שבעולם האמיתי, בעיות לא נעלמות מעצמן רק כי לא מסתכלים עליהן 🙈 איך זה נראה בחיי היומיום? בלימודים: לא פותחים את תיק הבית ספר אחרי הלימודים כי מפחדים שיש הרבה שיעורי בית דוחים כתיבת חיבור או עבודה כי זה מרגיש 'גדול עליכם' או שמסובך מדי לא שואלים שאלות בכיתה כי מפחדים שיגידו "איך אתה לא יודע את זה?" עם חברים: לא מדברים על ריב או בעיה כי מפחדים מעימות מתעלמים מכך שחבר עושה משהו שפוגע בנו כי לא רוצים להעליב לא אומרים "לא" למשהו שלא בא לנו לעשות כי "לא נעים" בבית: לא מודים שאיבדנו משהו חשוב, ומקווים שאף אחד לא ישים לב מסתירים ציון נמוך או הערה במחברת קשר לא מספרים להורים על בעיה בבית ספר בדיגיטל: לא נכנסים למערכת הכיתה כי יש שם משהו שדחוף להגיש מוחקים התראות של משימות כדי "לא לראות" אותן מתעלמים מהודעה של מישהו שכועסים עליו במשחקים וכסף: מפחדים לפתוח את המשחק אחרי כמה הפסדים לא סופרים כמה נשאר בקופת החיסכון כדי "לא להתבאס" למה זה קורה? 🤔 המוח שלנו מנסה להגן עלינו מכאב רגשי. כשאנחנו רואים מידע שגורם לנו לדאגה, לחרדה או לאשמה - זה ממש לא נעים! אז המוח מציע פתרון "גאוני": בואו פשוט לא נסתכל על זה. א-ב-ל... זו הקלה זמנית  בלבד. הבעיה עצמה לא נעלמת - היא רק מחכה שם, ולפעמים אפילו הופכת לגדולה יותר. הידעת? 📚 מחקרים מראים שאנשים מעדיפים לדחות קבלת מידע על בעיית בריאות אפילו בשבוע שלם! הם מעדיפים "לא לדעת" מאשר לקבל ידיעה שעלולה להיות לא טובה - גם אם הידיעה הזו יכולה לעזור להם לטפל בבעיה מוקדם יותר. מה הגוף מרגיש כשמתעלמים? 💓 כשאנחנו מתעלמים מבעיה, הגוף שלנו לפעמים מנסה להזהיר אותנו בדרכים שונות: דפיקות לב מהירות יותר בטן כואבת או " פרפרים בבטן " כאבי ראש קטנים קושי להירדם זה לא אומר שהגוף "מציק" לנו - הוא בעצם מנסה להגיד לנו משהו חשוב! זה כמו נורת אזהרה באוטו שנדלקת כשחסר דלק, או הצפצוף הזה שמזכיר לנו שלא חגרנו חגורת בטיחות. זה מזכיר לנו מאד גם את אפקט סטרייסנד  שכבר כתבנו עליו - גם שם אנשים מנסים להתעלם או להסתיר מידע, רק שבאפקט סטרייסנד מנסים להסתיר מידע מאחרים, ואילו באפקט בת יענה אנחנו מסתירים מידע מעצמנו! מתי זה דווקא יכול לעזור? יש מצבים נדירים שבהם דחייה קצרה של התמודדות עם בעיה יכולה לעזור. למשל, אם אתם ממש לחוצים לפני מבחן חשוב, אולי לא כדאי לבדוק עכשיו את הציון במבחן הקודם. אבל זה צריך להיות דחייה מודעת וקצרה , לא התעלמות מלאה! זה קצת כמו אפקט הדומינו  - כשמתעלמים מבעיה אחת קטנה, זה יכול להוביל לשרשרת שלמה של בעיות גדולות יותר. איך מתגברים על אפקט בת יענה? 💪 מקטינים את המנה במקום להגיד "אני חייב לפתור את כל הבעיה עכשיו", תתחילו בצעד קטן. למשל: "אני רק אבדוק מה יש בשיעורי הבית" או "אני רק אקרא את ההודעה, לא חייב לענות עכשיו". קובעים זמן ספציפי "אני אסתכל על זה אחרי ארוחת הערב" - ככה זה פחות מפחיד כי יש לזה זמן מוגדר. מפרידים בין עובדה לפרשנות "לא פתחתי את התיק היום לראות מה השיעורים" זו עובדה. "אני עצלן" זו פרשנות שלכם - ולא בהכרח נכונה! זוכרים שהבעיה לא תיעלם המציאות לא משתנה רק כי לא מסתכלים עליה. ככל שנדחה את ההתמודדות, כך זה יהיה יותר קשה. מחפשים עזרה ספרו למישהו שאתם סומכים עליו - הורה, אח גדול, מורה או חבר טוב. לפעמים רק לדבר על זה כבר עוזר. ניסוי מעניין 🔬 נסו את זה: פעם הבאה שיש לכם משהו שאתם מתעלמים ממנו (הודעה, משימה), שימו לב איך אתם מרגישים. האם זה באמת נעים? או שאולי יש לכם תחושה לא נוחה שמלווה אתכם כל הזמן? רוב האנשים מגלים שההתעלמות גורמת להם ללחץ כרוני נמוך - כמו רעש רקע מעצבן שלא יורד. וברגע שהם מתמודדים עם הדבר? הרעש הזה נעלם! אז מה למדנו? היען האמיתי הוא ציפור חכמה שיודעת להתמודד עם אתגרים - הוא כמו מכונית (רץ במהירות של 70 קמ"ש), ספורטאי טקוואנדו (יכול לבעוט בכוח עצום), והזאב מ" כיפה אדומה " (עם ה' סבתא - למה יש לך עיניים גדולות", כי יש לו יש לו עיניים חומות גדולות במיוחד עם ריסים שחורים ארוכים - מהגדולות בעולם הציפורים היבשתיות וגם יותר מהעיניים של הזאב...! 👀). אולי כדאי שגם אנחנו נלמד ממנו משהו: במקום להחביא את הראש, נסתכל על הבעיה בעיניים פקוחות, נתמודד איתה בצעדים קטנים, ונמשיך קדימה. זכרו שני דברים חשובים שכדאי שנטפח: אומץ  - זה לא להיות בלי פחד, אלא לעשות מה שצריך למרות הפחד! 🦸 סקרנות  - כשלא מחביאים את הראש, אפשר לגלות דברים חדשים על עצמנו. ציון נמוך יכול להיות מפחיד, אבל הוא גם מראה איפה אפשר לשפר. כל "טעות" היא בעצם מורה שמלמדת אותנו משהו ( אלברט איינשטיין אמר ש לטעות זה חלק מהתהליך  וראה בטעויות סימן לכך שמנסים דברים חדשים ומעזים לחשוב אחרת, והפילוסופיה של שרלוק הולמס רואה ב כישלון הזדמנות ללמידה וצמיחה מתמדת כי לדעתו החוכמה היא להודות בטעויות ולהפוך אותן לכוח  שמונע את הישנותן בעתיד). ⚠️ חשוב לדעת: אם יש בעיה שמפחיד לכם להתמודד איתה לבד - כמו הצקות, חרם, או פחד גדול - זו לא  בעיה שתוכלו "לסגור עם עצמכם". זה סימן חשוב לפנות למבוגר שאתם סומכים עליו: הורה, מורה, יועץ, או אח/אחות גדולים. אין בושה בלבקש עזרה - זה בעצם סימן לאומץ!

רוצים ללמוד כתב סתרים שרק מעטים יודעים לקרוא? בינגו ברייל הוא המשחק המושלם ללמוד את כתב הברייל בצורה מהנה וקבוצתית! כתב ברייל הוא מערכת כתיבה מיוחדת שפותחה עבור אנשים עיוורים וכבדי ראייה, ומורכבת מנקודות בולטות שאפשר לקרוא במישוש. אבל למה שלא נלמד אותו גם אנחנו? זה יכול להפוך לשפה סודית נהדרת להעברת מסרים חשאיים - בדיוק כמו כתב עם מיץ לימון (תמצאו איך גם ב ניסויים בכימיה , דפדפו מטה עד 'דיו סודית, וגם בניסויים עם פירות הדר)! ➡️ הידעתם? כתב ברייל - בכל העולם - תמיד יכתב וייקרא משמאל לימין, גם באנגלית וגם בעברית ! מה צריך למשחק? 🎲 פוסטר "מקרא" - פוסטר גדול שנתלה על הקיר, עם כל האלף-בית העברי בכתב רגיל ומולו הסימון בברייל (למשל: א = ⠁, ב = ⠃). הפוסטר ישמש כעזר לילדים במהלך המשחק חפיסת 'כרטיסי' מנחה - פתקים שכוללים את האות (או המילה) בעברית ובכתב ברייל . לוחות בינגו אישיים - לוחות של 9 משבצות (3×3) עם סימני ברייל, לצידם - מפתח ה'הצפנה', להקלה על הזיהוי. אמצעי סימון - מדבקות קטנות, מרקר צבעוני (כל ילד יכול לקבל צבע אחר), או סתם עט לסימון איקס. איך משחקים? שתי רמות קושי 🎯 הכרת האותיות (למתחילים) 🟢 בשלב זה מתמקדים בזיהוי צורני של אותיות בודדות. חלוקת לוחות ואמצעי סימון - כל משתתף מקבל לוח בינגו עם 9 משבצות, בכל אחת אות בודדת בכתב ברייל (למשל: ⠃, ⠋ וכו') המנחה מכריז - המנחה שולף כרטיס מהחפיסה ומכריז בקול (למשל: "האות היא... למד!") הצגת הכרטיס - המנחה מציג את הכרטיס לכולם, כך שיראו גם את האות הרגילה וגם את סימון הברייל שלה חיפוש בלוח - הילדים יכולים להיעזר בפוסטר שעל הקיר, או במפתח הקידוד שלצד הלוח שבידם, כדי להיזכר איך נראית האות (נניח, "למד") בברייל, ואז לחפש את הסימן בלוח שלהם סימון - מי שיש לו את האות בלוח מסמן לעצמו (איקס, מדבקה, או מרקר). חשוב לא לכסות לגמרי את סימני הברייל כדי שאפשר יהיה לבדוק בסוף... הגירסה המתקדמת: קוראים מילים 🟠 בשלב זה הילדים יצטרכו לזהות רצף של סימנים שיוצרים מילה שלמה. לא לשכוח שבברייל קוראים משמאל לימין! המילים הן תמיד בנות 3 אותיות בלבד (כמו: אבא, בית, לחם, ספר) - כי זה כבר מספיק מאתגר! לוחות חדשים - כל משתתף מקבל לוח עם 9 משבצות, בכל אחת מילה שלמה בברייל (למשל: ⠁⠃⠁) הכרזה - המנחה שולף כרטיס ומכריז: "המילה היא... אבא!" (⠁⠃⠁) הצגת הכרטיס - המנחה מציג את הכרטיס המראה את המילה בעברית ואת רצף הברייל שלה סריקת הלוח - הילדים צריכים לסרוק את הלוח ולחפש את הרצף התואם. טיפ: 💡 אפשר להנחות את הילדים לסרוק מהר את המילים בלוח שלהם לפי האות הפותחת של המילה (משמאל...) או האות הסוגרתש שלה (מימין). זה יצמצם את הבדיקה ויעזור לזיהוי וסימון מהיר איך מנצחים? 🏆 המשתתף הראשון שמצליח לסמן שורה או טור שלם צועק "בינגו!" המנחה בודק את הלוח שלו מול הכרטיסים שיצאו במהלך המשחק. אם הכל נכון - יש לנו מנצח! אפשר להחליט מראש איזה שורה היא המטרה, ואז איזה טור, אלכסון וכו'. ככה יכול להיות מצב שבו מישהו יסיים שורה לא נכונה ויצטרך לחכות, או שיכריזו עליה ואז הוא ישר יצעק בינגו - וזה יחסוך לו זמן לקראת בינגו של כל הלוח. וריאציות 📚 כדי לנצח, הילד צריך "להקריא" למנחה את האותיות או המילים שבזכותן הוא זכה. למשל: "היה לי גימל, דלת ו-שין". זה יוודא שהילד באמת זיהה נכון את הסימנים ולא סתם ניחש! וריאציה אחרת - לתת להם את הלוח בלי טבלת הקידוד שלצידה. את זה כדאי לעשות אחרי שכבר מכירים טוב את האותיות... הידעתם? 🤓 כתב הברייל הומצא על ידי נער צרפתי (לואי ברייל) שהתעוור בגיל 3. תוכלו ללמוד על הכתב בפוסט שכתבנו. למה זה כיף ללמוד ברייל? 🔐 כתב ברייל הוא כתב סתרים אמיתי ! הוא מורכב מ-6 נקודות שמסודרות בשתי עמודות בנות 3 נקודות כל אחת. כל שילוב שונה של נקודות מייצג אות, מספר או סימן פיסוק אחר. בדרך כלל רק אנשים עיוורים או כבדי ראייה יודעים לקרוא אותו, אז כשאתם לומדים אותו - יש לכם שפה סודית נהדרת להעברת מסרים חשאיים. אף אחד לא יבין מה כתבתם! זה בדיוק כמו לכתוב עם מיץ לימון או שפת ה-ב' - רק שזה אפילו יותר מיוחד - כי זה גם מלמד אתכם על דרך תקשורת חשובה של אנשים עיוורים. מה כתוב כאן? 🤔 ⠃ ⠗ ⠚ ⠚ ⠇ תהנו מהמשחק, וספרו לנו איזו רמה הכי אהבתם! 🎉 נ.ב. למה שלא תתנו להם לכתוב את השם שלהם בכתב ברייל? הי, אפשר אפילו לתת להם להכין שלט לחדר שלהם ליצור את זה ה'ברייל' אמיתי! איך? 'לצייר' את השם עם טוש על דף. להפוך את הדף לצד השני ועם עיפרון מחודד לנקב את ה'עיגולים' השחורים, כך שכשנהפוך את הדף בחזרה, נקבל את הבליטות. גם וגם - שלט לדלת שגם יכיל את שם הילד וגם את השם ה'ברייל' בולט, לטובת אורחים עיוורים

סיפור פנטזיה קלאסי לילדים שנכתב ב-1950 על ידי קלייב סטייפלס לואיס, כחלק מסדרת הספרים "דברי ימי נרניה" מספר על ארבעה אחים - לוסי, אדמונד, פיטר וסוזן - שמגלים ארון קסמים, שמוביל אותם לעולם אחר בשם נרניה. נרניה מלאה בחיות מדברות וקסמים, אבל גם בחורף נצחי בגלל המכשפה הרעה, עד להופעתו של אסלן ה אריה - גיבור עם כוח עצום. ב-Disney Plus יש שלושה סרטים שונים מסדרת "דברי ימי נרניה". כל סרט הוא סיפור עצמאי באותו עולם קסום - הראשון והמפורסם מכולם הוא " האריה, המכשפה וארון הבגדים ", והשניים שאחריו הם סיפורי המשך עם הרפתקאות חדשות. כאן נשתף (ונספר על) כולם. רגע לפני, כמה אנקדוטות מעניינות המחבר ממש אהב סיפורי אגדה ומיתולוגיה, ונהג לשוטט בחבורה עם סופר ידוע אחר - ג'יי. אר. אר. טולקין, זה שכתב את "שר הטבעות"! נרניה מלאה ביצורים מיתולוגיים כמו פאונים וקנטאורים (מ המיתולוגיה היוונית ), גמדים (מ המיתולוגיה הנורדית ) ושדים (לא ממש אבל בהשראת המיתולוגיה האירית והקלטית) - וכל אחד מהם יכול להפוך לחבר או לאויב. שבעה ספרים, שלושה סרטים. האריה, המכשפה וארון הבגדים נחשב לאחת היצירות הקלאסיות בפנטזיה לילדים והוא חלק מסדרת "דברי ימי נרניה" בת 7 הספרים, אבל רק שלושה מהם קיבלו עיבוד קולנועי מלא. 🦁 האריה, המכשפה וארון הבגדים (2005) הסרט הראשון והמוכר ביותר בסדרה. כאן מופיע האריה אסלן, הארון הקסום, המכשפה הלבנה, וארבעת האחים שמגיעים לראשונה לנרניה. זה הסיפור הקלאסי עליו כולם חושבים כשאומרים "נרניה". מומלץ לילדים מגיל 6-7 ומעלה, במיוחד אלה שאוהבים קסם, חיות מדברות, עולמות סודיים וסיפורים עם טוב ורע ברורים. הסרט הרפתקני אבל רך יחסית: יש מתח, אבל לא אכזרי. והדמויות הראשיות הן ילדים שקל להזדהות איתם. 🛑 הערה להורים: יש רגעים קצת מפחידים (המכשפה, זאב, קרבות קצרים), אבל זה נחשב לסרט הכי ידידותי לילדים מכל הסדרה. ☝️ זה הסרט הכי מומלץ להתחלה, ובדרך כלל גם היחיד שצריך. ⚔️ הנסיך כספיאן (2008) סיפור המשך, אבל לא אותו סיפור. ארבעת הילדים חוזרים לנרניה, אבל עוברות שם מאות שנים. נרניה נשלטת בידי בני אדם, ונסיך צעיר בשם כספיאן זקוק לעזרה. הארון? כבר לא במרכז הסיפור. מומלץ לילדים מגיל 8-9 ומעלה שכבר ראו את הסרט הראשון, בעיקר אם הם חובבי קרבות, מאבקים על שלטון וסיפורי נסיכים. בסרט הזה יש יותר מלחמות, יותר אלימות (עדיין לא קיצונית), פחות קסם תמים - אבל יותר דרמה. 🛑 הערה להורים: זה הסרט הכי "כבד" בסדרה - פחות חיות חמודות, יותר חרבות. ☝️ פחות מתאים לילדים רגישים או צעירים. 🚢 המסע בדורך השחר (2010) עוד סיפור אחר לגמרי, והפעם מסע ימי בספינה קסומה. רק חלק מהילדים חוזרים, והם משתתפים בהרפתקה בין איים מוזרים. פחות מלחמות, יותר מסע ודמיון. מומלץ לילדים מגיל 8 ומעלה שאוהבים מסעות, ספינות, איים מוזרים וסיפורי הרפתקאות בלי הרבה מלחמות. אפשר להבין שהסרט הזה יותר רגוע מהשני, פחות קרבות ויותר דמיון, ומלא הרפתקאות. 🛑 הערה להורים: יש רגעים מוזרים או קצת אפלים (חלומות, פחדים, אי חשוך), אבל הוא הרבה פחות אלים מהנסיך כספיאן. ☝️ טוב לילדים שכבר גדלו קצת, או כאלה שפחות אוהבים מלחמות. סיכום מהיר: ⭐ הכי מומלץ לילדים צעירים: האריה, המכשפה וארון הבגדים ⚠️ הכי פחות מתאים לצעירים: נסיך כספיאן 🌍 להרפתקנים שכבר ראו נרניה ורוצים עוד: המסע בדורך השחר