top of page

פילוסופים מעניינים: דוד בן-גוריון - הזקן שהתווכח עם המכונות 🤖📚

לפני יום אחד (1)
זמן קריאה 7 דקות

את בן-גוריון אתם בטח מכירים: מהכרזת המדינה, משם של שדה התעופה, מהאוניברסיטה בבאר שבע, ואולי מהתמונה שבה הוא עומד על הראש בחוף הים. אבל מעטים יודעים שמאחורי ראש הממשלה הראשון של ישראל היה גם אדם שקרא פילוסופיה בכל רגע פנוי, למד שפות עתיקות רק כדי לקרוא הוגים במקור, והתווכח עם מדענים על השאלה אם מכונה יכולה לחשוב, עוד לפני שהיה מחשב אחד בבית כלשהו בישראל.

אבל אנחנו כאן לא בשביל פוליטיקה ומלחמות, אלא על בן-גוריון ההוגה: מה הוא שאל, במה הוא האמין, ועם מי הוא התווכח.


מי היה בן-גוריון? 👴

דוד בן-גוריון נולד ב-16 באוקטובר 1886 בעיירה פלונסק שבפולין, בשם דוד גרין. אביו לא יכול היה לממן לו לימודים, ולכן הלימודים המסודרים שלו נגמרו אחרי בר המצווה. כל מה שידע אחר כך, הוא למד לבד.

ב-1906 עלה לארץ ישראל, וב-1909 בחר לעצמו שם עברי: "בן-גוריון", על שם יוסף בן גוריון, ממנהיגי המרד הגדול ברומאים. הוא הוביל את היישוב היהודי, הכריז על הקמת המדינה ב-14 במאי 1948, וכיהן כראש הממשלה עד 1963 (עם הפסקה קצרה באמצע). בגלל השיער הלבן הפרוע והמעמד שלו, דבק בו הכינוי "הזקן".

הוא נפטר ב-1 בדצמבר 1973 ונקבר בשדה בוקר שבנגב, יחד עם אשתו פולה.


ספרייה של 20,000 ספרים 📚

לבן-גוריון לא היו הרבה תחביבים יקרים. היה לו אחד: ספרים. בביתו בתל אביב נאספו כ-20,000 כותרים ב-37 שפות: פילוסופיה עתיקה וחדשה, ביולוגיה ופיזיקה, היסטוריה של דתות, שירה, ואפילו קיר שלם של ספרים על בודהיזם, יוגה וזן.

הוא דיבר וקרא ביידיש ובעברית, ולמד גם טורקית, אנגלית, רוסית, צרפתית וגרמנית. בגיל מבוגר הוסיף ספרדית ויוונית עתיקה. הוא אפילו קרא את "מורה נבוכים" של הרמב"ם בשפה שבה נכתב במקור: ערבית באותיות עבריות.

את הבית עם הספרייה הוריש למדינה, בתנאי שישמש מקום לקריאה, ללימוד ולמחקר. היום זה "בית בן-גוריון", ואפשר אפילו לבקר בו דרך חדר בריחה מקוון שבו עוזרים לבן-גוריון לפתור דילמות רגע לפני הכרזת העצמאות.

💡 הידעת? בשנים הראשונות של המדינה בן-גוריון התנגד להכנסת טלוויזיה לישראל. הנימוק שלו, לפי הדיווחים: "יהודים צריכים להמשיך לקרוא ספרים". 📺❌

למה ללמוד יוונית עתיקה כשמנהלים מדינה? 🏛️

ב-1940, כשבן-גוריון שהה בלונדון בזמן ההפצצות הגרמניות, היה לו פתאום זמן פנוי. מה הוא עשה איתו? קרא את אפלטון ואריסטו יומם ולילה, ושינן דקדוק יווני.

למה לא פשוט לקרוא תרגום? כי בן-גוריון האמין שתרגום הוא תמיד גם פרשנות. מי שקורא במקור שומע את ההוגה עצמו, בלי מתווך שמחליט בשבילו מה הוא "בעצם התכוון". (כן, זה בדיוק הרעיון שמאחורי בדיקת מקורות במקום להסתפק בצילום מסך של ציטוט ברשת.)

אפלטון, אגב, היה תלמידו של סוקרטס, ובספרו המפורסם "המדינה" טען שאת המדינה האידיאלית צריכים להנהיג פילוסופים. קשה שלא לחייך כשראש ממשלה אמיתי יושב בלילה וקורא את הספר הזה ביוונית...

בן-גוריון אהב במיוחד את ההיסטוריונים היוונים. לפי הדיווחים, הוא קרא את "תולדות מלחמת הפלופונסוס" של תוקידידס 16 פעמים. הוא גם למד ספרדית כדי לקרוא את "דון קישוט" במקור, וכדי לקרוא ספר על שפינוזה שנכתב בספרדית.


שפינוזה - הפילוסוף שבן-גוריון רצה להחזיר הביתה 🔍

אם היה פילוסוף אחד שבן-גוריון ממש התאהב בו, זה ברוך שפינוזה. בספרייה שלו יש כ-60 ספרים על שפינוזה בשפות שונות.

שפינוזה, שחי באמסטרדם במאה ה-17, הוחרם על ידי הקהילה היהודית בגלל רעיונותיו. בן-גוריון חשב שזו טעות היסטורית. בדצמבר 1953 פרסם בעיתון "דבר" מאמר בשם "יתוקן המעוות", שבו קרא להחזיר את כתבי שפינוזה לתרבות העברית, וכינה אותו הפילוסוף העמוק ביותר שקם לעם העברי באלפיים השנים האחרונות.

החרם עצמו מעולם לא בוטל רשמית, אבל באותה שנה קבע הרב הראשי יצחק הלוי הרצוג שאין איסור לקרוא את כתביו.

מה משך את בן-גוריון לשפינוזה? חלק מהחוקרים מציינים ששפינוזה כתב, כבר במאה ה-17, שייתכן שהיהודים יקימו שוב מדינה משלהם. וחוץ מזה, שפינוזה היה בדיוק מה שבן-גוריון אהב: אדם שחושב לבד, בודק כל רעיון בעזרת ההיגיון, ולא מקבל דברים רק כי "ככה אומרים". (אם זה מזכיר לכם את צמריקו, הטלה הצמרירי והאינדיווידואליסט, אז גם לנו... 🐑)

💡 הידעת? כבר ב-1952 כתב בן-גוריון לטדי קולק (אז דיפלומט בוושינגטון, ולימים ראש עיריית ירושלים) שהוא רוצה ליזום תרגום לעברית של כתבי אפלטון ושפינוזה. ראש ממשלה עם מיליון בעיות דחופות, שמוצא זמן לדאוג לתרגום של פילוסופיה. 📖

מדיטציה בבורמה ועמידות ראש 🧘

בן-גוריון לא הסתפק בפילוסופיה המערבית. בזקנתו הוא התעניין בבודהיזם ובהינדואיזם, ובדצמבר 1961, בזמן שהיה ראש ממשלה מכהן, בילה 16 ימים בבורמה (היום מיאנמר) כאורחו של ראש הממשלה הבורמזי, או נו. הוא התלבש בבגדים מקומיים, ולפי המסופר ישב כמה ימים ללמוד בודהיזם ולתרגל מדיטציה.

הסקרנות הזאת הגיעה גם לגוף: בן-גוריון היה מתרגל עמידות ראש בהדרכת משה פלדנקרייז, ממציא שיטת התנועה שנקראת על שמו. התמונה שלו עומד על הראש בחוף הרצליה הפכה לאחת התמונות המפורסמות שלו.

מה הרעיון הפילוסופי כאן? פתיחות. לא לחשוב שרק לתרבות שלנו יש תשובות, אלא ללכת וללמוד גם ממי ששונה מאיתנו.


האם מכונה יכולה לחשוב? הוויכוח עם המדען 🤖

עכשיו לחלק הכי מפתיע. בשנות ה-50 נבנה במכון ויצמן WEIZAC, המחשב הראשון של ישראל, שהתחיל לפעול ב-1955. הוא מילא חדר שלם, ובן-גוריון היה מסוקרן מאוד.

בקיץ 1959 התנהלה התכתבות בין בן-גוריון לבין פרופ' עמוס דה-שליט, פיזיקאי גרעיני ממכון ויצמן ואחד המדענים החשובים בישראל באותם ימים. השאלה: האם מכונה יכולה לחשוב כמו אדם?

מה טען בן-גוריון?

באותו זמן קרא בן-גוריון ספר של נילס בוהר, מאבות תורת הקוונטים, וציטט ממנו משפט שלפיו מנקודת המבט של הפיזיקה האטומית, כל השוואה בין יצורים חיים למכונות אינה רלוונטית.

בן-גוריון הסכים שהמחשבה תלויה בתהליכים פיזיים במוח, ושזרמים חשמליים קשורים לתהליך החשיבה. אבל לדעתו, כמו שאין גביש או מלח שמסוגל לעשות מה שעושה תולעת, כך גם המחשבה האנושית שונה מכל התהליכים הפיזיקליים, הכימיים והביולוגיים שאנחנו מכירים.

מה ענה המדען?

דה-שליט חשב שמכונה חושבת היא אפשרית, רק לא בטכנולוגיה של אז. הוא סיפר לבן-גוריון על ניסוי ב-MIT: מכונה "ראתה" צורות דרך מערכת אופטית, ונשאלה אם מדובר בעיגול או בצלב. בהתחלה התשובות שלה היו אקראיות לגמרי, אבל אחרי כל ניחוש אמרו לה אם צדקה. אחרי כ-200 "שיעורים" היא כבר ידעה להבחין בין הצורות, גם כשהיו מעט מעוותות.

שימו לב: זה בדיוק העיקרון שעליו בנויה הבינה המלאכותית של היום. לא כותבים למכונה מראש את כל התשובות, אלא נותנים לה המון דוגמאות ומשוב (נכון/לא נכון), והיא משפרת את עצמה. זה נקרא למידת מכונה.

דה-שליט סיים את המכתב בעקיצה: הוא התנצל על האורך, וכתב שמכונה טובה יותר משלו בטח הייתה מנסחת את כל המכתב בשורה או שתיים. 😄

והתשובה של בן-גוריון

בן-גוריון לא השתכנע. הוא כתב שמכונת החישוב יכולה לבצע רק את הפעולה שלשמה נוצרה, ושבעיקרון היא לא שונה מעגלה או ממנוף: היא לא "חושבת". וגם הוא סגר בעקיצה משלו.

💡 הידעת? כך סיכם בן-גוריון את הוויכוח (בתרגום חופשי): גדולתו (היחסית) של האדם היא בכך שהוא שואל, ולפעמים גם עונה - ואף מכונה לא תסביר מעצמה שאין הבדל בינה לבין המוח של עמוס דה-שליט. 🧠

המכתב לפרופ' קרייטלר (1963)

ארבע שנים אחר כך, ביולי 1963, חזר בן-גוריון לנושא במכתב לפרופ' הנס קרייטלר, ממקימי החוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב. המכתב עוסק במחשבים, בחשיבה האנושית וביחסים בין האדם למכונה, ובן-גוריון טען בו שגם המחשב המשוכלל ביותר הוא כלי שנוצר בידי אדם ופועל לפי תכנון אנושי. המכתב המקורי שמור בארכיון בן-גוריון.


אז... מי צדק? ⚖️

ת'כלס, הוויכוח עדיין לא הוכרע.

כבר ב-1950 שאל המתמטיקאי אלן טיורינג "האם מכונות יכולות לחשוב?", והציע מבחן: אם אדם מתכתב עם מכונה ולא מצליח להבחין שזו לא בן אדם, אולי צריך להודות שהיא "חושבת". מנגד, ב-1980 הציע הפילוסוף ג'ון סרל את ניסוי המחשבה "החדר הסיני": אדם שלא יודע סינית יושב בחדר עם ספר הוראות, ומחזיר תשובות נכונות בסינית לפי הכללים, בלי להבין מילה. האם הוא "יודע סינית"? סרל טען שלא, ושכך בדיוק עובד מחשב: הוא מסדר סמלים, אבל לא מבין.

ובין לבין, ב-1966, קרתה גם הפתעה מהכיוון ההפוך. ב-MIT נבנתה ELIZA, הצ'טבוט הראשון בהיסטוריה, תוכנה פשוטה מאוד שבעיקר החזירה למשתמשים את המילים שלהם בצורת שאלה. ובכל זאת, אנשים התחילו לשתף אותה ברגשות שלהם ולהתייחס אליה כאילו היא באמת מבינה אותם. כלומר, אולי השאלה היא לא רק אם מכונה יכולה לחשוב, אלא גם כמה מהר אנחנו, בני האדם, משוכנעים שהיא חושבת. בן-גוריון היה בטוח מרים גבה 🤨.


היום, כשמערכות בינה מלאכותית כותבות, מציירות ומשוחחות, משהו מהטענה של בן-גוריון נשמע פחות משכנע: הרי אף אחד לא כותב מראש כל תשובה שלהן. מצד שני, הן עדיין נבנות ומאומנות על ידי בני אדם, ונשאר פתוח מה שבן-גוריון חשב שהוא העיקר: האם מכונה יכולה להתפלא? לשאול שאלה כי היא באמת סקרנית?

ראוי גם לזכור שלא כולם התלהבו מהגישה שלו. חוקרים שבחנו את ההתכתבויות של בן-גוריון עם מדענים טוענים שהוויכוח היה עמוק יותר משאלת המחשבים: הייתה ביניהם מחלוקת פילוסופית על השאלה מהו ידע ואיך משיגים אותו, והיא הקשתה לפעמים על שיתוף הפעולה ביניהם. וזה בדיוק העניין בפילוסופיה: גם אנשים חכמים מאוד לא מסכימים.


מהמשרד אל המדבר 🌵

בדצמבר 1953, בשיא כוחו, התפטר בן-גוריון מראשות הממשלה ועבר לגור בצריף בקיבוץ שדה בוקר שבנגב, כחבר קיבוץ רגיל. אחרי כשנה הוא חזר לתפקיד, אבל אחרי פרישתו הסופית חזר לשדה בוקר ונשאר שם עד סוף חייו.

מאחורי המעשה הזה עמד רעיון שבן-גוריון חזר אליו שוב ושוב: דוגמה אישית. לא מספיק לנאום על חשיבות ההתיישבות בנגב, צריך גם לגור שם. הוא האמין שבנגב ייבחנו היצירתיות והחלוציות של המדינה.

💡 הידעת? אחד המשפטים המפורסמים ביותר שמיוחסים לבן-גוריון: "בישראל, כדי להיות ריאליסט, צריך להאמין בניסים." פילוסופיה בתוך משפט אחד: לפעמים מה שנראה בלתי אפשרי הוא בדיוק מה שצריך לנסות. ✨

5 עובדות מעניינות על בן-גוריון 🤓

  1. היה לו אח תאום: תעודת הלידה שלו, שנמצאה בפולין ב-2003, גילתה שנולד עם אח תאום שמת זמן קצר אחרי הלידה.

  2. שוויון מתחיל במילים: ב-1953 קיבל בן-גוריון הצעת חוק ובה המילה "בעל". הוא ביקש לשנות אותה ל"איש", כי לדבריו המילה "בעל" מרמזת על אדנות ובעלות, ולא מתאימה לכבודן של נשים, ששוות בזכויותיהן לגברים.

  3. אורז בן-גוריון: הפתיתים הומצאו בתקופת הצנע, כשהיה מחסור באורז, ולכן נקראו "אורז בן-גוריון". בעולם הם מוכרים היום כ-Israeli Couscous.

  4. מהאנשים החשובים במאה: מגזין "טיים" בחר בו לאחד ממאה האנשים החשובים ביותר של המאה ה-20.

  5. קם מוקדם, קורא הרבה: לפי מי שהכירו אותו, הוא נהג להתחיל לקרוא כבר בשעות הבוקר המוקדמות, ובן שיחו יכול היה למצוא את עצמו מקבל הרצאה על שפינוזה לפני שבע בבוקר.


רגע למחשבה 💭

  • בן-גוריון טען שהמכונה עושה רק את מה שתוכנתה לעשות. האם לדעתכם זה עדיין נכון לגבי הבינה המלאכותית של היום? מה הייתם אומרים לו?

  • הוא חשב שהדבר שמייחד את האדם הוא היכולת לשאול. האם לדעתכם מכונה יכולה להיות סקרנית באמת?

  • בן-גוריון התנגד לטלוויזיה כי חשש שאנשים יפסיקו לקרוא. חשבו על המסכים שלכם: מה הם נותנים לכם, ומה הם אולי לוקחים? האם יש לקדמה מחיר?

  • הייתם מוכנים ללמוד שפה חדשה רק כדי לקרוא ספר אחד במקור? איזה ספר זה היה?

  • ואם בן-גוריון היה חי היום ופוגש את הבינה המלאכותית, מה לדעתכם היה מפעים אותו יותר מכל, ומה היה מדאיג אותו?


למה בן-גוריון הפלספן רלוונטי גם היום? 🌍

כנראה שלא תמצאו את בן-גוריון ברשימות של "הפילוסופים הגדולים בהיסטוריה". הוא לא כתב תורה פילוסופית מסודרת, ורוב חייו היה עסוק בבניית מדינה. אבל הוא הראה משהו חשוב: שאפשר להיות אדם מעשי ועסוק מאוד, ועדיין לא להפסיק לשאול שאלות גדולות.

הוא למד לבד, קרא במקור, התווכח עם מדענים, נסע לצד השני של העולם ללמוד דת שלא הכיר, ושאל ב-1959 שאלה שאנחנו עדיין שואלים היום. ואולי זו התשובה שלו לשאלה על המכונות: כל עוד אנחנו ממשיכים לשאול, משהו בנו נשאר אנושי. 🐣


אפרוח סגול בתור בן גוריון, יושב ישיבת לוטוס בבגדי חאקי, עם ספר שיש עליו מגן דוד וסביבו ערימות של ספרים בשפות שונות ודגל ישראל. מאחוריו 3 חלונות שמכל אחד נשקף נוף אחר: תל אביב, נתב"ג שדה התעופה, ו-הנגב.

bottom of page