פילוסופים מעניינים: אפיקורוס - הפילוסוף שהפך למילת גנאי 🍇
- kidshamal
- לפני 3 ימים
- זמן קריאה 7 דקות
מכירים את המילה "אפיקורוס"? ידעתם שהיה פעם איש כזה? ולא סתם איש אלא פילוסוף אמיתי שחי לפני למעלה מ-2,300 שנה ביוון העתיקה, ושהרעיונות שלו היו הרבה יותר עמוקים ומעניינים ממה שאנשים יודעים עליהם?
בשביל זה אנחנו כאן. בואו נגלה מי היה האיש הזה ואיך קרה שהשם שלו הפך למשהו כל כך שונה ממה שהוא באמת לימד.
מי היה אפיקורוס? 👨🏫
אפיקורוס נולד בשנת 341 לפני הספירה באי סמוס שביון, כ-60 שנה אחרי מותו של סוקרטס. זאת אומרת שהוא מעולם לא פגש את סוקרטס אישית (להבדיל מאפלטון ואריסטו שהיו תלמידיו), אבל בוודאי שמע עליו והכיר את תורתו.
בגיל 18 הגיע אפיקורוס לאתונה ללמוד פילוסופיה, ושם הקים לקראת גיל 35 בית ספר פילוסופי מיוחד - לא באקדמיה המפורסמת, אלא בגינה הפרטית שלו. לכן קראו לתלמידיו "פילוסופי הגן".
מה באמת לימד אפיקורוס? 🌱
בניגוד למה שרוב האנשים חושבים, אפיקורוס לא לימד לחיות בהפקרות או בהנאות יתר. להפך! הוא לימד משהו עמוק הרבה יותר.
קבלו אותם, את שיעורי החיים שלו:
שיעור 1: אושר אמיתי הוא שקט, ולא התרגשות 😌
אפיקורוס האמין שמטרת החיים היא להגיע לאושר - אבל לא האושר הרועש שרוב האנשים מחפשים. הוא דיבר על שני מצבים חשובים:
אטרקסיה - שלווה נפשית ושלום פנימי
אפוניה - היעדר כאב גופני
לפי אפיקורוס, אושר אמיתי מושג כשיש לנו גם שלווה בנפש וגם היעדר כאב בגוף.
במקום לרדוף אחרי עונג פראי (כמו אכילת עוגות ללא הפסקה או מסע קניות מוגזם), הוא המליץ על הנאות פשוטות: שיחה עם חברים טובים, ארוחה צנועה אבל טעימה, הליכה בטבע.
למעשה, אפיקורוס חי בפשטות רבה ואכל בעיקר מזון בסיסי וזול כמו לחם, שעועית וגבינה. הוא שתה בעיקר מים, ולא רדף אחרי עושר או תהילה.
זה דומה למה שלימד פו הדוב על חיים פשוטים ומתוקים, אבל עם הרבה יותר תיאוריה פילוסופית מאחורי זה!
שיעור 2: לא כל הרצונות שווים 🎯
אפיקורוס לימד משהו חכם מאוד על סוגי הרצונות שיש לנו. הוא חילק אותם לשלוש קבוצות:
רצונות טבעיים והכרחיים - אוכל, מים, שינה, חברים. אלה חיוניים לאושר שלנו.
רצונות טבעיים אך לא הכרחיים - כמו מעדנים טעימים, בגדים יפים. זה נחמד שיש, אבל זה לא קריטי שיהיה לנו כדי להיות מאושרים.
רצונות לא טבעיים ולא הכרחיים - תהילה, כוח, עושר רב. כל אלה רק גורמים לנו לדאגה ולא יביאו אושר אמיתי.
זה קצת מזכיר את פירמידת הצרכים של מאסלו, אבל אפיקורוס הגיע לרעיון הזה כבר לפני 2,300 שנה!
שיעור 3: העולם עשוי מאטומים קטנטנים ⚛️
אפיקורוס טען (בהשראת הפילוסוף דמוקריטוס) שהעולם עשוי מאטומים זעירים שנעים בחלל ריק. זה היה רעיון מהפכני בתקופה שבה עוד לא התגלו אטומים עדיין!
אבל אפיקורוס הוסיף משהו מיוחד: הוא אמר שיש לאטומים סטייה קטנה ובלתי צפויה בתנועתם, וזה מה שמאפשר לאדם חופש לבחור. שבלי הסטייה הזאת, הכל היה קבוע מראש ולא היתה לנו שום בחירה בחיים.
(האם הוא חזה את מכניקת הקוונטים? 🤔)
שיעור 4: לא כדאי לפחד ממוות 💀
אחת התובנות המפורסמות של אפיקורוס היא שאין סיבה לפחד מהמוות. למה? כי זה לא רלוונטי בשבילנו... הוא אמר:
"המוות אינו דבר עבורנו, כי כאשר אנו קיימים, המוות איננו כאן. וכאשר המוות כאן, אין אנו קיימים."
זה עזר לאנשים בזמנו (ועד היום!) לא לחיות בפחד מתמיד ממה שיקרה בסוף.
שיעור 5: האלים קיימים, אבל הם לא מתעסקים איתנו 🏛️
וכאן מתחיל הבלבול הגדול. שלנו.
אפיקורוס לא אמר שאין אלים - להיפך. הוא אמר שיש אלים, אבל שהם לא מתערבים בחיים שלנו.
הם חיים את החיים המושלמים שלהם איפשהו רחוק, ולא מתעסקים עם בני האדם (תזכורת: במיתולוגיה היוונית היו כמה וכמה אלים, לא רק אחד כמו שאנחנו מכירים הדתות של ימינו).
למה הוא חשב ככה?
כי אם האלים היו באמת מושלמים ושלווים, הם לא היו עוסקים בדברים כל כך טרחניים כמו לנהל את העולם ולהעניש אנשים.
זו אמנם לא "כפירה" במובן שהוא הכחיש את קיומם של האלים, אבל זה כן אומר שאין טעם להתפלל אליהם או לפחד מהם - וזה היה רעיון מהפכני מאוד!
(כלומר, כפירה בעולם העתיק לא הייתה בהכרח הכחשת קיום האלים, אלא חוסר כבוד או זלזול בממסד הדתי ובטקסים המקובלים - וזה נחשב למסוכן מאוד למערכת החברתית...)
וכשנזכרים בהתעסקות האלים היווניים זה עם זה, אפשר אפילו להסכים איתו שאנחנו, בני האדם, לא באמת היינו מרכז החיים שלהם...
שיעור 6: חברות היא כמעט הכל 🤝
בדומה לפו הדוב שלימד אותנו שחברים הם האוצר הכי גדול, גם אפיקורוס האמין שחברות היא אחד הדברים החשובים ביותר בחיים.
בגן שלו, כל התלמידים חיו ביחד כמו משפחה אחת גדולה - גברים, נשים, עבדים וחופשיים. זה היה חריג מאוד לתקופה! הוא היה בין הראשונים ביוון שלא היפלו בין מגדר ומעמד חברתי, ובכך קידם את רעיון שוויון ערך האדם - רעיון שהיה מהפכני לחלוטין באותה תקופה (זוכרים שאפילו הדמוקרטיה אז היתה רק לגברים אתונאים אריסטוקרטים?)
"מכל הדברים שהחוכמה מספקת לאושר של החיים כולם, החשוב מכולם הוא רכישת חברות."
אז איך קרה שאפיקורוס הפך למילת גנאי? 😮
למה דווקא הפילוסוף שלימד חיים פשוטים, מתונים ומלאי ידידות - הפך לסמל של כפירה והפקרות?
יש לזה כמה סיבות:
הכנסייה הנוצרית
הרעיון שהאלוהים לא מתעסק בפרטים של החיים שלנו סתר את יסודות הדת, ולכן הכנסייה הציגה את אפיקורוס כאויב של האמונה.
היהדות
גם היהודים התנגדו לרעיון שאלוהים לא מתעסק בכל שטות שכל אדם עושה והמילה 'אפיקורוס' הפכה למונח גנאי עבור כל מי שמטיל ספק בדת או בתורה וכך גם התלמוד משתמש בה לתאר כל מי שמבזה חכמים או מזלזל באמונה.
אי-הבנה של התורה שלו
האויבים של אפיקורוס (ויש לו כמה טובים!) הציגו אותו כמי שמטיף להנאות בלי גבולות. הם לקחו את הרעיון שלו ש"עונג הוא המטרה" והפכו אותו למשהו שונה לגמרי ממה שהוא התכוון.
שאלת אפיקורוס 🤔
אחד הדברים המפורסמים ביותר שמיוחסים לאפיקורוס היא "שאלת אפיקורוס" - פרדוקס לוגי על קיום הרוע בעולם:
"אם אלוהים רוצה למנוע רעה אבל לא יכול - אז הוא לא כל-יכול. אם הוא יכול אבל לא רוצה - אז הוא לא טוב. אם הוא גם יכול וגם רוצה - אז מדוע יש רעה בעולם? ואם הוא לא יכול ולא רוצה - אז למה לקרוא לו אלוהים?"
רוב החוקרים חושבים שהניסוח הזה נכתב מאוחר יותר על ידי לקטנטיוס הנוצרי, אבל הרעיון בהחלט ממשיך את רוח תורתו של אפיקורוס.
זו שאלה שתיאולוגים (אנשים שחושבים על דת) מתמודדים איתה כבר אלפי שנים, והיא רלוונטית גם היום.
אפיקורוס מול סוקרטס - מה ההבדל? ⚖️
למרות שאפיקורוס לא פגש את סוקרטס, יש הבדלים מעניינים בגישה שלהם:
סוקרטס חשב שהדרך לחיים טובים היא לחקור ולשאול שאלות על אמת, ערכים ומשמעות. הוא אמר "חיים שלא בודקים אינם שווים חיים", כלומר - חיים בלי לחשוב ולבדוק את עצמנו הם חיים ריקים. הוא היה מוכן למות על האמת שלו.
אפיקורוס חשב שהדרך לחיים טובים היא למצוא שלווה נפשית ולהימנע מכאב - גם מכאב נפשי שנוצר מחשיבה יתר על שאלות שאין להן תשובה. הוא לא היה נגד חקירה, אבל רצה שהיא תביא לשלווה, ולא להתעסקות מתמדת בעצם הבדיקה.
במילים אחרות: סוקרטס רצה שנחקור ונשאל שאלות קשות, ואפיקורוס רצה שנמצא שלום ושלווה.
שניהם צדקו - זה תלוי במי שאתם.
איך אתם יכולים להיות יותר כמו אפיקורוס? (האמיתי, לא זה שחושבים עליו) 🌟
✨ תהנו מהדברים הפשוטים: לא צריכים דברים יקרים או מפוארים כדי להיות מאושרים. ארוחה טובה עם חברים, שקיעה יפה, או משחק משפחתי - זה יותר שווה מכל צעצוע חדש.
🧘 חפשו שלווה, לא ריגוש: במקום לרדוף כל הזמן אחרי דברים חדשים ומרגשים, נסו למצוא רגעים של שקט ושלווה.
🤝 טפחו חברויות אמיתיות: כי חברים טובים הם האוצר האמיתי בחיים.
🎯 הבדילו בין רצונות חשובים לפחות חשובים: שאלו את עצמכם: האם אני באמת צריך את זה כדי להיות מאושר, או שזה משהו שרק נראה לי שאני צריך?
🌿 אל תדאגו יותר מדי: רוב הדברים שאנחנו דואגים מהם לא באמת קורים. ורוב הדברים שכן קורים - אנחנו מתמודדים איתם כשהם מגיעים.
💭 שאלו שאלות, אבל אל תתקעו בהן: בניגוד לסוקרטס שתמיד חקר עוד ועוד ועוד, אפיקורוס היה אומר: שאלו מה שחשוב, אבל אם השאלה לא מוסיפה לכם אושר או שלווה - אולי אפשר לשחרר אותה...
הנה כמה עובדות מעניינות על אפיקורוס 🤓
אפיקורוס כתב יותר מ-300 כתבים, אבל רוב כתביו אבדו (בכל זאת , עברו אי-אלו שנים...). מצד שני, 3 המכתבים המפורסמים שלו - מכתב להרודוטוס (על הפיזיקה), מכתב לפיתוקלס (על תופעות שמיים), ומכתב למנוכיוס (על האתיקה) - השתמרו בשלמותם בכתביו של דיוגנס לארטיוס, היסטוריון פילוסופיה מהמאה ה-3 לספירה.
בסוף המאה ה-18 התגלו במערה בפומפיי מגילות פפירוס שמכילות כתבים אפיקוריאניים, בעיקר של פילודמוס - פילוסוף אפיקוריאני מאוחר. המגילות כל כך שבירות (כי הן התפחמו) שממש קשה לקרוא אותן, אבל הן עדיין מספקות מידע חשוב.
בגן של אפיקורוס חיו גם נשים - דבר חריג מאוד בזמנו! רוב בתי הספר הפילוסופיים לא קיבלו נשים.
אחת התלמידות המפורסמות שלו הייתה לאונטיון - אישה שנחשבה לחכמה גדולה, וזה היה סקנדל אמיתי באתונה של אז.
המילה "אפיקוריאן" באנגלית (epicurean) משמשת היום לתיאור אדם שמעריך אוכל ויין משובחים - שזה בדיוק ההפך ממה שאפיקורוס לימד!
אפיקורוס סבל מכאבים קשים בסוף חייו (כנראה אבנים בכליות), אבל לפי התיאורים הוא שמר על שלוות נפשו עד הרגע האחרון - בדיוק כמו שלימד.
ביוון ובאימפריה הרומית, "אפיקורוס" היה שם פרטי נפוץ!
במאות ה-17 וה-18, אפיקורוס זכה לרנסנס אמיתי! הוגים כמו תומס ג'פרסון וג'רמי בנת'ם גילו מחדש את הרעיונות שלו על חירות מחשבתית, אושר אישי וחיים ללא פחד מעונש אלוהי. הם ראו בו מקור השראה לחשיבה חופשית ולערכים הומניסטיים.
רעיונות לפעילויות בהשראת אפיקורוס 🎨
הנה איך תוכלו לתרגל ולהתרגל לרעיונות של חיי שלווה כמו שאפיקורוס התכוון:
יומן ההנאות הפשוטות: רשמו כל יום 3 דברים פשוטים שעזרו לכם לשמוח. למשל - שמש חמה, חיוך של חבר, או טעם טוב של פרי.
משחק סיווג הרצונות: הכינו רשימה של דברים שאתם רוצים, ואז חלקו אותם לשלוש הקטגוריות של אפיקורוס. האם רוב הרצונות שלכם הם באמת הכרחיים?
שיחת גינה: כמו בגן של אפיקורוס, שבו בגינה (או בפארק) עם חברים וקיימו שיחה פילוסופית על שאלה שמעניינת אתכם.
פיקניק חברים: הזמינו חברים לארוחה פשוטה, כדי ליהנות מהאוכל ומהחברה - בדיוק כמו שאפיקורוס המליץ.
שאלת אפיקורוס: נסו לנסח שאלה פילוסופית משלכם - כזו שמאתגרת את מה שכולם חושבים.
לסיכום 🌈
אפיקורוס היה פילוסוף שלימד דרך פשוטה לאושר: להנות מהדברים הקטנים, לטפח חברויות, להבדיל בין רצונות חשובים לפחות חשובים, ולא לדאוג יותר מדי.
אבל בגלל אי-הבנות ומלחמות אידיאולוגיות, השם שלו הפך לסמל של דברים שהוא בכלל לא לימד.
וזה אולי השיעור הכי חשוב שאפשר ללמוד מהסיפור הזה: לפעמים מה שאנשים אומרים עליך פחות חשוב ממי שאתה באמת. אפיקורוס חי את החיים הפשוטים והטובים שהוא האמין בהם, והרעיונות שלו שורדים עד היום - גם אם השם שלו קיבל משמעות שונה.
