מגלי ארצות: דייוויד ליווינגסטון - חוקר מרכז אפריקה שהפך לאגדה 🗺️🌍

דייוויד ליווינגסטון היה רופא, מיסיונר סקוטי וחוקר אפריקה שחי בין השנים 1813-1873. הוא נולד למשפחה עניה בסקוטלנד, עבד במפעל טקסטיל כבר מגיל 10, ובמקביל למד בבית ספר ערב. למרות הקשיים הכלכליים, הוא המשיך ללמוד רפואה ותיאולוגיה, והפך לרופא מיסיונרי שיצא לאפריקה.

ליווינגסטון הגיע לדרום אפריקה ב-1841, והתחיל מסע שנמשך 32 שנה של מיפוי, מחקר ורפואה ביבשת המסתורית ביותר באותה תקופה. הוא לא חיפש זהב או תבלינים, אלא רצה לחקור את היבשת, לרפא את תושביה, וגם (כן, זה היה חלק מהמשימה 🤷‍♀️) להפיץ את הנצרות.

החלום האפריקאי 🌄

כשליווינגסטון הגיע לאפריקה, רוב היבשת הייתה עדיין "נקודה לבנה" על המפה - לפחות עבור האירופאים. הוא החליט שהוא רוצה לחקור את מרכז אפריקה, איזור שכמעט אף אירופאי לא הגיע אליו (כי החופים 'תויירו' ע״י מגלי הארצות האחרים, זוכרים?).

מה שהתחיל כעבודת מיסיונר רפואי הפך למשהו הרבה יותר גדול: מסע חיפוש אחר מקורות הנילוס, גילוי מפלים מרהיבים, ומיפוי של אזורים שמעולם לא תועדו.

הוא היה שונה ממגלי ארצות אחרים: הוא למד את השפות המקומיות, התיידד עם הילידים, ואפילו נלחם נגד סחר העבדים שפשט באפריקה - דבר שהפך אותו לדמות מורכבת וסותרת, כי מצד אחד הוא היה מיסיונר אירופאי (כלומר, חלק מהקולוניאליזם), אבל מצד שני הוא התנגד בתוקף לאחד האספקטים הנוראיים שבו.

💡 הידעת? כשקרטוגרפים (אנשים שמציירים מפות) ציירו את מפות העולם, הם השאירו אזורים שלא ידעו עליהם כלום בצבע לבן. מאז הביטוי "חור לבן" מסמל משהו לא ידוע (ולעניינינו, ליווינגסטון רצה למלא את ה"חורים הלבנים" האלה במפה ולגלות מה באמת נמצא שם)

⚓ המסע הראשון לחציית אפריקה (1853-1856)

ליווינגסטון החליט לעשות משהו שאף אירופאי לא עשה לפניו - לחצות את אפריקה מחוף לחוף. הוא יצא מאזור המרכז לכיוון החוף המערבי (אנגולה של היום), ואז חזר וחצה את כל היבשת עד שהגיע לחוף המזרחי (מוזמביק של היום).

במהלך המסע הזה הוא עבר מרחק של כ-11,000 קילומטרים (תוך חציית נהרות ענקיים כמו הזמבזי, יערות, מדבריות ואגמים) - שזה כמעט פי 3 מהמרחק בין ישראל לאנגליה! 🚶

במהלך המסעות, ליווינגסטון למד מהמקומיים איך לשרוד בתנאים הקשים של אפריקה. הם לימדו אותו איך לחצות נהרות סוערים, אלו פירות וצמחים אפשר לאכול בג'ונגל, ואיך להימנע ממפגשים מסוכנים עם חיות בר. הוא אפילו למד מונחים רפואיים בשפות המקומיות, מה שעזר לו לטפל בחולים מהשבטים השונים.

ליווינגסטון פגש עמים שונים ותרבויות עשירות לאורך דרכו, כמו שבט המאקולולו באזור זמביה, שבט הזולו בדרום אפריקה, ועוד עשרות שבטים שלכל אחד היו מנהגים, שפה ומסורות ייחודיות.

הוא גילה שאפריקה ממש לא הייתה "יבשת ריקה", כפי שאירופאים רבים חשבו, אלא עולם מלא חיים, תרבויות עתיקות וידע שהועבר מדור לדור.

בדרך הוא גילה את אחד הפלאים הטבעיים המדהימים בעולם: מפלי ויקטוריה 💦

מפלי ויקטוריה - הגילוי המרהיב

ב-1855, ליווינגסטון הגיע למקום שהילידים המקומיים קראו לו "Mosi-oa-Tunya" - "העשן שרועם". הוא היה האירופאי הראשון שראה את המפלים העצומים האלה, שבהם נהר זמבזי צונח מגובה של 108 מטר (כמו מגדל בן 36 קומות!) לתוך ערוץ צר.

המפלים נמצאים על גבול זמביה וזימבבואה של היום. ליווינגסטון קרא להם "מפלי ויקטוריה" לכבוד המלכה ויקטוריה של בריטניה. היום הם נחשבים לאחד משבעת פלאי הטבע בעולם, ואתר מורשת עולמית של אונסק"ו.

המפלים כל כך עצומים שהם מייצרים ערפל מים שנראה מרחוק כמו עמוד עשן ענק - ואפשר לראות אותו אפילו ממרחק של 30 קילומטר! במהלך עונת הגשמים, מיליון ליטר מים צוללים מהמפל למטה בכל שנייה 😱

⚓ המסע השני - למקורות הנילוס (1858-1864)

אחרי שחזר לבריטניה כגיבור לאומי, ליווינגסטון לא הצליח להתרגל לחיים בלונדון. הוא חזר לאפריקה ב-1858 למסע חדש - הפעם עם ספינת קיטור ועוד חוקרים. המטרה: למפות את נהר זמבזי ולמצוא את מקורות הנילוס.

המסע הזה היה קשה יותר.

הספינה התקלקלה, אנשים מתו ממחלות, והיחסים בין חברי המשלחת התדרדרו. בסופו של דבר, המסע נחשב לכישלון, אבל ליווינגסטון גילה עוד אגם חשוב - אגם ניאסה (אגם מלאווי של היום), והמשיך לתעד ולמפות אזורים שלא היו ידועים.

אגב, היום אנחנו יודעים שנהר הנילוס (שנחשב לארוך בעולם) הוא בעצם שני נהרות ראשיים שמתאחדים יחד: הנילוס הלבן (שמקורותיו באגם ויקטוריה שבין אוגנדה, קניה וטנזניה) והנילוס הכחול (מאתיופיה), שניהם נפגשים בסודן וזורמים צפונה, דרך מצרים, אל הים התיכון.

⚓ המסע השלישי, האחרון והמסתורי (1866-1873)

ב-1866, כשהוא כבר היה בן 53, ליווינגסטון יצא למסע האחרון שלו. הוא ממש רצה למצוא את מקורות הנילוס - תעלומה שהעסיקה חוקרים במשך אלפי שנים. הוא נעלם למרכז אפריקה, והעולם המערבי איבד איתו קשר.

אחרי שש שנים בלי לשמוע ממנו, העולם חשב שהוא מת.

"דוקטור ליווינגסטון, אני מניח?" 🎩

ב-1871 (5 שנים אח"כ) העיתון "ניו יורק הראלד" שלח את העיתונאי הנריך מורטון סטנלי למצוא את ליווינגסטון. אחרי חודשים של חיפושים, סטנלי מצא את ליווינגסטון ליד אגם טנגניקה (טנזניה של היום).

הפגישה ההיסטורית הזו נכנסה לתרבות הפופולרית בגלל המשפט המפורסם שסטנלי כביכול אמר: "דוקטור ליווינגסטון, אני מניח?" - משפט נימוסי ובריטי לחלוטין באמצע ג'ונגל אפריקאי 😄

(האמת? ייתכן שזה לא בדיוק מה שהוא אמר, אבל זה מה שסטנלי כתב בספר שלו, והמשפט הפך לאגדה!)

סטנלי ביקש מליווינגסטון לחזור איתו לציוויליזציה, אבל ליווינגסטון סירב. הוא רצה להמשיך לחפש את מקורות הנילוס. זו הייתה הפעם האחרונה שאירופאי ראה אותו חי.

💡 הידעת? סטנלי עצמו המשיך לחקור את אפריקה אחרי מותו של ליווינגסטון, והפך בעצמו למגלה ארצות מפורסם. הוא חקר ומיפה את נהר הקונגו - אחד הארוכים והמסוכנים בעולם. הגילויים שלו היו מהגדולים באפריקה באותה תקופה!

סופה של האגדה 💔

ב-1873, משרתיו המסורים של ליווינגסטון מצאו אותו מת בכפר צ'יטמבו (בזמביה של היום). הוא כרע ליד מיטתו כאילו הוא מתתפלל, ונפטר ממלריה (מחלה שמגיעה מיתושים) ודיזנטריה (מחלה שמגיעה ממזון או מים מזוהמים).

ואז, המשרתים האפריקאים שלו, סוסי ותומא, עשו משהו מדהים: הם החליטו להחזיר את גופתו של ליווינגסטון לבריטניה, מולדתו.

הם הוציאו את איבריו הפנימיים וקברו את ליבו מתחת לעץ באפריקה (כי הם ידעו שליבו היה באפריקה), ייבשו את גופתו ונשאו אותו ברגל מעל 1,500 קילומטר עד לחוף, לאונייה, מסע של 9 חודשים!

העץ תחתיו קבור ליבו של ליווינגסטון עדיין עומד בזמביה, עם שלט שמציין את 🌳 המקום.

גופתו של ליווינגסטון הובאה לבריטניה ונקברה במנזר וסטמינסטר בלונדון - המקום שבו קוברים את האנשים החשובים ביותר של בריטניה.

עובדות מעניינות וטריוויה 🎯

• ליווינגסטון והאריה

  ב-1844, ליווינגסטון הותקף על ידי אריה ונשברה לו הזרוע. הוא שרד, אבל הזרוע מעולם לא החלימה לגמרי - היא נותרה עקומה כל חייו. בזכות הפציעה הזו הצליחו לזהות את גופתו כשמשרתיו הביאו אותו חזרה לבריטניה, כי רופאים ראו את השבר הישן בעצם!

• ליווינגסטון נגד סחר העבדים

  ליווינגסטון ראה את הזוועות של סחר העבדים באפריקה ונלחם בו בכל כוחו. הוא תיעד מקרים נוראיים והפיץ אותם באירופה, מה שעזר להגביר את הלחץ הבינלאומי נגד סחר העבדים.

• הכשרון הרפואי שלו

  כרופא, ליווינגסטון ריפא אלפי אפריקאים ממחלות שונות. הוא למד את המחלות הטרופיות והיה מהראשונים שקישרו בין יתושים למלריה - גילוי מדעי חשוב!

• הספר רב-המכר

  ליווינגסטון כתב ספר על מסעותיו שהפך לרב-מכר ענק בבריטניה ב-1857. הוא נמכר ב-70,000 עותקים, שזה נחשב המון לתקופה ההיא.

• ליווינגסטון על מטבעות ושטרות

  דמותו של ליווינגסטון הופיעה בעבר על שטרות כסף של זמביה - מדינה שהוא חקר וסייע למפות.

המורשת שהשאיר 🌍

דייוויד ליווינגסטון מיפה אזורים עצומים של אפריקה, גילה מפלים ואגמים, ותרם למאבק בסחר העבדים. אבל המורשת שלו מורכבת: מצד אחד הוא היה אנושי, דאג לילידים וחי איתם כשווים, אבל מצד שני הוא גם פתח את הדרך לקולוניאליזם האירופאי באפריקה - משהו שהביא לסבל רב בהמשך.

💡 הידעת? אחרי שליווינגסטון גילה חלקים נרחבים של אפריקה, מדינות אירופה התחילו להתעניין ביבשת יותר ויותר - לפעמים מסיבות לא טובות בכלל, כמו שליטה וניצול. זה הוביל למה שקוראים לו "חלוקת אפריקה", כשמדינות אירופה חילקו ביניהן את היבשת בלי לשאול את התושבים המקומיים.

ליווינגסטון לא פחד לטעות או להיכשל - הוא פשוט רצה לדעת מה עוד יש מעבר לאופק. הוא יצא למסעות שלא הצליחו, התמודד עם מחלות ואובדן, אבל המשיך הלאה. זה בדיוק מה שעוזר לכל ממציא, מדען או חוקר - גם היום.

היום אנחנו זוכרים אותו בעיקר בגלל המסירות שלו, הסקרנות האין-סופית, והיכולת שלו ללכת (ממש ללכת!) קילומטרים אינסופיים כדי לגלות מה שעוד לא ידוע. הוא הוכיח שגם ילד עני מסקוטלנד יכול להפוך לאחד מחוקרי העולם המפורסמים ביותר - אם יש לו מספיק אומץ, התמדה וסקרנות.

וזה לא שונה בכלל ממרקו פולו שגם הוא הלך והלך עד שגילה עולמות חדשים, או מבנימין מטודלה שנדד כדי למצוא קהילות יהודיות - רק שליווינגסטון עשה את זה ביבשת הכי מסוכנת ולא-נודעת באותה תקופה!

הוא הראה לעולם שסקרנות יכולה לשנות היסטוריה. אולי גם אתם תהיו המגלה הבא - לא בהכרח של יבשת חדשה, אלא של כוכב בחלל, רעיון חדש, המצאה מיוחדת, או דרך לפתור בעיה שאף אחד לא פתר לפניכם! ✨🌍