מסע של כסף: מטבעות קריפטו - כסף שאי אפשר לגעת בו 🪙

ב-22 במאי 2010 מתכנת אמריקאי בשם לאסלו הניץ' רצה פיצה. הוא הציע באינטרנט 10,000 ביטקוין למי שיביא לו שתי פיצות, ומישהו הסכים. השבוע, כשביטקוין אחד נסחר סביב 81,800 דולר, שתי הפיצות האלה שוות בערך 820 מיליון דולר. מאז, 22 במאי נחגג בעולם הקריפטו כ"יום הפיצה של ביטקוין". לאסלו, אגב, אומר שהוא לא מתחרט. הפיצות היו טעימות.

בפוסט קודם בסדרה שמסביר מה זה בעצם כסף, עברנו מעגבניות ותפוחים, דרך מטבעות מתכת ושטרות צבעוניים, ועד לכסף שהוא בסך הכול מספרים במחשבים של הבנק. בסוף הצצנו לרגע אל "העתיד של הכסף". והיום ניכנס אליו בהרחבה: כסף שאין לו שטר, אין לו מטבע, אין מאחוריו לא מדינה וגם לא בנק, ובכל זאת אנשים קונים בו פיצות, בתים ואפילו מדינות שלמות 'כורות' אותו, למרות שעדיין צריך גם בנקים.

מה זה בכלל מטבע קריפטו?

מטבע קריפטו הוא כסף דיגיטלי שקיים רק כרישום ברשת של מחשבים. המילה "קריפטו" באה מ"קריפטוגרפיה", תורת ההצפנה. כלומר, מה ששומר על הכסף הזה הוא לא כספת ולא בנק, אלא מתמטיקה.

ההבדל הגדול מהכסף הדיגיטלי שאתם מכירים (נגיד, כשאמא משלמת בטלפון):

• בכסף רגיל יש מתווך. הבנק מחזיק את הרשימה של מי שילם למי, ואנחנו סומכים עליו.

• בקריפטו אין מתווך. הרשימה מוחזקת בתוך אלפי מחשבים בו זמנית, ואף אחד מהם לא "הבוס".

המטבעות המפורסמים

יש היום אלפי סוגים של מטבעות קריפטו, אבל רובם קטנים מאוד. הגדולים ביותר הם:

• ביטקוין - הראשון, הגדול וה"זהב הדיגיטלי". נכון לאמצע אוקטובר 2026 שוויו הכולל היה כ-1.6 טריליון דולר, כ-60% מכל שוק הקריפטו.

• את'ריום - זה לא רק כסף, אלא פלטפורמה שאפשר לבנות עליה אפליקציות. הממציא שלו, ויטליק בוטרין, הציע את הרעיון כשהיה בן 19 בלבד.

• טת'ר (USDT) - "מטבע יציב" ששווה תמיד לערך של דולר אחד. שוויו הכולל (10/26) כ-184 מיליארד דולר.

• סולאנה ו-XRP- נבנו כדי להיות מהירים וזולים יותר מביטקוין.

• דוג'קוין - התחיל ב-2013 כבדיחה, עם תמונה של כלבה מגזע "שיבא אינו" היפני, שהפכה לממ מפורסם ברשת. ואז אילון מאסק התחיל לצייץ עליו, והבדיחה הפכה לשווה מיליארדים (לא שמנו כאן את התמונה בגלל זכויות יוצרים)

איך נקבע המחיר?

אין בנק מרכזי שקובע כמה שווה ביטקוין. המחיר נקבע רק לפי ביקוש והיצע, בדיוק כמו קלפי פוקימון נדירים:

• בורסות קריפטו הן שוק ענק שפתוח 24/7. מצד אחד אנשים שרוצים לקנות ("אשלם 80 אלף דולר"), ומצד שני אנשים שרוצים למכור ("אני רוצה 81 אלף").

• המחיר הוא העסקה האחרונה שנסגרה. כשיותר אנשים רוצים לקנות, המחיר עולה. כשיותר רוצים למכור, הוא יורד.

• מה מזיז את הביקוש? חדשות, חוקים חדשים, ריבית בבנקים, קרנות השקעה גדולות, פחד, התלהבות, ולפעמים ציוץ אחד של מישהו מפורסם.

• לכל בורסה מחיר קצת שונה. תוכנות אוטומטיות קונות בבורסה הזולה ומוכרות ביקרה, וכך המחירים נשארים קרובים.

• המטבעות היציבים הם יוצא הדופן: החברה שמנפיקה אותם טוענת שעל כל מטבע יש אצלה דולר אמיתי בצד, ולכן המחיר שלהם נשאר סביב דולר.

הידעתם? שווי שוק = מחיר × כמות המטבעות. לכן מטבע שעולה אגורה אחת יכול להיות "גדול" יותר ממטבע שעולה 1,000 דולר, אם יש ממנו הרבה יותר.

מי זה, מי זה, מי זה? (הממציא הסודי)

ב-2008 פרסם מישהו בשם סאטושי נקאמוטו מסמך של 9 עמודים שתיאר "מערכת מזומנים אלקטרונית מאדם לאדם". בינואר 2009 הוא הפעיל את הרשת.

וסאטושי השאיר רמז למה הוא בנה את זה: בתוך הבלוק הראשון של ביטקוין הוא הטמין כותרת מעיתון בריטי מאותו יום, על ממשלה שעומדת להציל שוב בנקים בכסף ציבורי. המסר היה ברור: הוא רצה כסף שלא תלוי בבנקים ובממשלות.

הידעתם? אף אחד לא יודע מי זה סאטושי. אולי אדם אחד, אולי צוות שלם. ב-2011 הוא פשוט נעלם. לפי ההערכות, הוא מחזיק כמיליון ביטקוין שמעולם לא זזו. כל כמה שנים מישהו צץ וטוען "אני סאטושי!", אבל עד היום אף אחד לא הוכיח את זה.

בלוקצ'יין: המחברת המשותפת

סדר זה סדר, אז בואו נעשה סדר בכל הנושגים האלה...

אבני הכסף של האי יאפ

באי יאפ שבאוקיינוס השקט השתמשו פעם באבנים ענקיות ככסף. חלקן היו כבדות מכדי להזיז, אז כשמישהו "שילם" באבן, היא נשארה במקום. מה שהשתנה היה הזיכרון של כל תושבי הכפר: מעכשיו כולם יודעים שהאבן הזאת שייכת למישהו אחר.

לפי הסיפור, אבן אחת אפילו טבעה בים בזמן ההובלה. היא המשיכה לשמש ככסף, כי כולם הסכימו שהיא קיימת ושייכת למשפחה מסוימת.

זה, בערך, בלוקצ'יין. רק שבמקום כפר, יש רשת של אלפי מחשבים.

איך זה עובד?

תדמיינו מחברת שבה כתוב כל תשלום שקרה אי פעם: "דנה העבירה 2 מטבעות לעומר". לכל מחשב ברשת יש עותק מלא של המחברת.

• בלוק = דף במחברת, עם רשימה של תשלומים חדשים.

• צ'יין (שרשרת) = כל דף מכיל "טביעת אצבע דיגיטלית" של הדף הקודם. אם מישהו ינסה לשנות שורה בדף ישן, טביעת האצבע שלו תשתנה, וכל הדפים שאחריו "יישברו". וכולם יראו מיד שמשהו לא בסדר.

• טביעת אצבע (האש) = תוצאה של חישוב מתמטי. מספיק לשנות אות אחת בדף, וטביעת האצבע תשתנה לגמרי.

ככה אי אפשר לזייף: כדי לרמות, תצטרכו לשנות בבת אחת את רוב העותקים בעולם.

המפתח הפרטי: כל העוצמה בכמה מילים

לכל אחד יש "כתובת" (שזה כמו מספר תא דואר שכולם יכולים לראות ולשלוח אליו), ומפתח פרטי, סוד שרק אתם יודעים, שמאפשר להוציא את הכסף. לרוב המפתח הזה נשמר כרשימה של 12 או 24 מילים.

מי שיודע את המילים, הכסף שלו. נקודה. אין בנק שאפשר להתקשר אליו. תזכרו את זה, נחזוא לנקוד הזאת תיכף, בהמשך.

למה קוראים לזה "כרייה"?

ביטקוין חדש לא מודפס כמו שטר של 100. הוא "נכרה", בדיוק כמו זהב. התיאור הזה אפילו נבחר בכוונה:

• זהב מוגבל בכמותו, וגם ביטקוין: יהיו לעולם רק 21 מיליון. אגב, כ-20.09 מיליון כבר נכרו. נשאר רק פחות ממליון...

• זהב דורש עבודה קשה כדי להוציא אותו מהאדמה, וכך גם ביטקוין.

• ככל שכורים יותר, נהיה קשה יותר.

לא במקרה קוראים לביטקוין "זהב דיגיטלי".

אז איך כורים?

כל 10 דקות בערך צריך לסגור דף חדש במחברת. כדי לסגור אותו, המחשבים מתחרים בחידה.

לכל דף יש טביעת אצבע, ואי אפשר לבחור אותה. אבל מותר להוסיף לדף "מספר מזל", וכל שינוי במספר המזל משנה את טביעת האצבע לגמרי.

החוק קובע שטביעת האצבע של דף חדש חייבת להתחיל בהרבה אפסים (היום זה כ-19 אפסים ברצף). מי שמוצא מספר מזל שנותן טביעת אצבע כזאת, מנצח.

אין דרך חכמה לפתור את החידה. אין נוסחה. רק לנסות מספר אחרי מספר, שוב ושוב ושוב.

זה כמו הגרלה שבה כל כרטיס שמתחיל ב-000000 זוכה: אין כרטיס זוכה אחד, אבל כמעט כל הכרטיסים מפסידים, אז קונים כמה שיותר כרטיסים, ומהר ככל האפשר.

המחשב הראשון שמוצא את המספר "מנצח", סוגר את הדף ומקבל פרס כפול:

• ביטקוינים חדשים (היום זה 3.125 ביטקוין לכל דף).

• טיפים. כל מי ששולח ביטקוין מצרף להעברה שלו עמלה קטנה, כדי שירשמו אותה במחברת. בכל דף יש מקום רק לכמה אלפי העברות, אז הכורים מעדיפים את מי שמשאיר טיפ גבוה. ממהרים? משלמים יותר. מוכנים לחכות? משלמים פחות. המנצח לוקח את כל הטיפים שבדף.

כמה ביטקוינים נולדים, ולמה הפרס מתכווץ?

בואו נעשה חשבון. אם כל 10 דקות נסגר דף, ועל כל דף מקבלים 3.125 ביטקוין, אז...:

• בשעה: נסגרים 6 דפים, כלומר כ-19 ביטקוין חדשים.

• ביום: 144 דפים, כלומר 450 ביטקוין.

• בשנה: כ-164 אלף ביטקוין.

אבל הקצב הזה לא נשאר לנצח. סאטושי קבע חוק: כל 210,000 דפים, הפרס נחתך בחצי. קוראים לזה "חציון" (Halving). ו-210,000 דפים כפול 10 דקות יוצא בערך ארבע שנים.

אז ככה זה נראה עד היום:

• 2009: 50 ביטקוין לכל דף.

• 2012: 25 ביטקוין לדף

• 2016: 12.5 ביטקוין לדף

• 2020: 6.25 ביטקוין לדף

• 2024: 3.125 ביטקוין לדף

• בסביבות 2028: נרד ל-1.5625, כלומר, רק כ-82 אלף ביטקוין חדשים בשנה.

כלומר... נשארו לכרות פחות ממיליון ביטקוין. בקצב של היום הם היו נגמרים תוך פחות משש שנים. אבל בגלל שכל ארבע שנים הקצב נחתך בחצי, הכמות שנכרית הולכת וקטנה, והביטקוין האחרון ייכרה רק בסביבות שנת 2140.

זה כמו לאכול כל פעם חצי מהעוגה שנשארה: אף פעם לא ממש מסיימים, אבל הפרוסות נהיות זעירות.

ומה יקבלו הכורים אחרי 2140? רק את העמלות שאנשים משלמים על ההעברות.

אפשר לכרות במחשב הביתי?

טכנית כן, מעשית לא.

בהתחלה זה עבד: סאטושי כרה על מחשב רגיל, וגם הרבה מהכורים הראשונים כרו על מחשבים ניידים. אז היו בעולם רק כמה עשרות כורים.

היום זה מרוץ אחר לגמרי:

• הרשת כולה מנחשת בערך 941 EH/s, כלומר כ-941 מיליארד מיליארדים ניחושים ב-שנייה.

• מחשב ביתי חזק מנחש בסדר גודל של מאות מיליוני עד מיליארד ניחושים בשנייה.

• החשבון: בקצב כזה, מחשב ביתי ימצא בממוצע דף אחד בערך פעם בעשרות עד מאות מיליוני שנים. כלומר, אם הוא היה מתחיל לכרות בתקופת הדינוזאורים, אולי הוא היה מצליח בערך עכשיו.

מה כן כורה? מכונות שנקראות ASIC: מחשבים שיודעים לעשות רק דבר אחד, לנחש ניחושי ביטקוין, אבל עושים את זה בערך פי 100,000 מהר יותר ממחשב ביתי.

ומה עושים כורים קטנים? מצטרפים ל"מאגרי כורים": אלפי כורים שמאחדים כוחות, וכשמישהו מהקבוצה מנצח, הפרס מתחלק לפי כמה כל אחד עבד. קצת כמו קבוצה שקונה הרבה כרטיסי לוטו ביחד.

למה זה "אוכל" כל כך הרבה חשמל?

מחשב אחד לא זולל הרבה. אבל כל מכונת ASIC צורכת בערך כמו קומקום חשמלי שרותח 24 שעות ביממה, כל השנה. ויש בעולם כמה מיליונים כאלה, שאף פעם לא נכבים. המכונות הללו גם מתחממות כמו תנורים, אז צריך לקרר אותן.

הטריק? המערכת מכוונת את עצמה. אם נכנסים עוד כורים והדפים נסגרים מהר מדי, החידה נהיית קשה יותר באופן אוטומטי, כדי לשמור על קצב של סגירת דף כל 10 דקות. יותר מכונות = חידה קשה יותר = עוד חשמל. ממש מירוץ חימוש, רק בלי קו סיום.

כמה זה יוצא? לפי חוקרי אוניברסיטת קיימברידג', צריכת החשמל השנתית של ביטקוין הגיעה לכ-190 טרה-וואט שעה בדצמבר 2025. זה בערך פי 2.5 מכל צריכת החשמל של כל מדינת ישראל. החדשות הטובות יותר: מקורות דלי פחמן מספקים כבר 59.4% מהחשמל של כריית ביטקוין.

רגע, אז למה לא לבטל את כל העניין? כי החשמל הוא בדיוק מה ששומר על הרשת. כדי לרמות בביטקוין, צריך יותר כוח חישוב מכל שאר הכורים בעולם ביחד. זה כל כך יקר, שלא משתלם לנסות.

איפה בעולם כורים הכי הרבה?

כורים הולכים לאן שהחשמל זול והאוויר קר. לפי הנתונים העדכניים, ארצות הברית מובילה עם 35.6% מכוח הכרייה, אחריה רוסיה עם 18.1% וסין עם 11.7%. רוסיה נהנית משפע של גז טבעי וחשמל ממים, ואקלים קר באזורים כמו סיביר, כלומר קירור בחינם.

והנה 2 עובדות משעשעות:

• סין אסרה על כרייה כבר ב-2021, ובכל זאת היא במקום השלישי. כי למרות האיסור הרשמי, היא ממשיכה לתרום חלק משמעותי מכוח הכרייה דרך פעילות מחתרתית או כזו שמעלימים ממנה עין.

• ארצות הברית מאבדת כורים לטובת הבינה המלאכותית. חלק מהירידה שלה נובע מחוות כרייה שמוסבות לבינה מלאכותית ומיחשוב עתיר ביצועים. אותם אולמות, אותו חשמל, רק שבמקום לנחש מספרים, המחשבים עונים לשאלות שלכם בצ'אטים...

בהוטן: הממלכה שהפכה נהרות לביטקוין

זוכרים את בהוטן, המדינה שסופרת כמה שעות ישנתם? יש לה הרבה נהרות שזורמים מהרי ההימלאיה, ולכן חשמל הידרו (מכוח מים) זול במיוחד.

אז הממשלה עשתה חשבון פשוט: עדיף להשתמש בחשמל העודף לכריית ביטקוין. קרן ההשקעות הממלכתית שלה הגיעה בשיאה לכ-13,000 ביטקוין, ורוב הביטקוינים של בהוטן נכרו ולא נקנו, מה שהופך אותה למקרה כמעט יחיד בעולם. בשנה האחרונה היא מוכרת חלק מהם כדי להכניס כסף לקופה.

יש דרך אחרת?

כן. ב-2022 את'ריום הציע שיטה אחרת: במקום מירוץ ניחושים, מי שמפקיד כסף כ"ערבון" מקבל זכות לאשר דפים, ואם הוא מרמה - הוא מפסיד את הערבון. צריכת החשמל של את'ריום ירדה ביותר מ-99%. ביטקוין, לעומת זאת, נשאר בשיטה הישנה.

ומה הבינה המלאכותית עושה כאן?

הרבה יותר ממה שחושבים:

• מתחרה על אותו חשמל. חוות שרתים של בינה מלאכותית צריכות בדיוק מה שיש לכורים: הרבה חשמל, מבנים גדולים וקירור. לכן כורים בוחנים מעבר לבינה מלאכותית ומחשוב עתיר ביצועים, וחלק מחברות הכרייה כבר משכירות את האולמות שלהן לחברות AI.

• עוזרת לרמאים. סרטוני דיפ-פייק של מפורסמים ש"מבטיחים" להכפיל לכם את הקריפטו, וצ'טבוטים שמנהלים שיחות שכנוע אוטומטיות עם אלפי קורבנות בו זמנית.

• עוזרת גם לשוטרים. חברות מעקב משתמשות בלמידת מכונה כדי לזהות דפוסים חשודים במחברת הענקית של הבלוקצ'יין ולעקוב אחרי כסף גנוב.

• מוצאת חורים באבטחה. בינה מלאכותית יודעת לסרוק קוד ולמצוא בו באגים. זה טוב למגינים, ומסוכן כשזה מגיע לידיים הלא נכונות. מפתחי ביטקוין שינו לאחרונה את כללי האבטחה שלהם בגלל שבינה מלאכותית הופכת מציאת באגים לקלה בצורה מסוכנת.

• "בוט מסחר חכם". יש תוכנות AI שקונות ומוכרות קריפטו אוטומטית. ויש הרבה רמאים שמוכרים "בוט AI שמבטיח רווח". אין דבר כזה. אל תתפתו להבטחות פייק ואל תיפלו ברשת.

מטבעות קריפטו - היתרונות 👍

• בלי מתווך. אפשר לשלוח כסף לצד השני של העולם בלי בנק.

• פתוח 24/7. אין "הבנק סגור בשבת".

• שקוף. כל אחד יכול לראות את כל ההעברות במחברת.

• כמות מוגבלת. אף אחד לא יכול "להדפיס" עוד ביטקוינים.

• נגיש. יותר ממיליארד אנשים בעולם אין להם חשבון בנק, אבל לרבים מהם יש טלפון.

• קשה לחסום. ממשלה לא יכולה להקפיא חשבון בלחיצת כפתור.

...והחסרונות 👎

• רכבת הרים. ביטקוין הגיע לשיא של כ-126 אלף דולר ב-6 באוקטובר 2025, וב-1 ביולי 2026 הוא כבר עמד מתחת ל-59 אלף. פחות מחצי, בתוך תשעה חודשים.

• זולל חשמל, כמו שראינו.

• אין "בטל העברה". שלחתם לכתובת הלא נכונה? הכסף הלך. כמו ביט...

• אין מי שיציל אתכם. אין בנק, אין ביטוח, אין מוקד שירות.

• איטי. ביטקוין מעבד בערך 7 תשלומים בשנייה. חברות אשראי מסוגלות לעבד אלפים.

• לא באמת אנונימי. השמות לא כתובים, אבל כל ההעברות גלויות לנצח. משטרות כבר תפסו עבריינים בדיוק בגלל זה.

אפשר לנהל מדינה שלמה רק עם קריפטו? 🏛️

מדינה אחת ניסתה. ב-2021 אל סלבדור שבמרכז אמריקה הייתה למדינה הראשונה בעולם שהפכה את ביטקוין לכסף רשמי.

כל חנות חויבה לקבל אותו, והממשלה חילקה לכל אזרח ארנק דיגיטלי עם ביטקוין במתנה.

ומה קרה? לפי החוק היה צריך לקבל ביטקוין בכל מקום, אבל מי שניסה לשלם בו בפועל הצליח רק לעיתים רחוקות. ב-2025, כדי לקבל הלוואה מקרן המטבע הבינלאומית, השימוש בביטקוין הפך לוולונטרי לגמרי, ואי אפשר עוד לשלם בו מיסים. וגם בשיא הניסוי, הדולר והבנקים לא נעלמו לרגע.

למה מדינה לא יכולה להסתדר רק עם קריפטו ובלי בנקים?

• דמיינו שהמשכורת של אמא פתאום שווה חצי ממה שהייתה לפני תשעה חודשים. או שהמחירים של הלחם בסופרמרקט מתחלפים כל בוקר.

• אין מי שיציל בזמן משבר. במגפה, במלחמה או במשבר כלכלי, הבנק המרכזי יכול להוריד ריבית או להזרים כסף כדי לעזור. אבל עם מטבע הקריפטו, כמות הביטקוין קבועה, ואין לו "הנהלה" שתחליט לעזור.

• בלי בנקים קשה מאוד לקנות דירה, לפתוח עסק או לבנות כביש. כי אין מי שילווה לך כסף ל'אבנים הגדולות'.

• פקק תנועה. ביטקוין מעבד בערך 7 תשלומים בשנייה. מדינה שלמה צריכה להתמודד עם הרבה, הרבה יותר.

• הפסקת חשמל = הפסקת כסף. אין אינטרנט? שכחתם סיסמה? הכסף תקוע או אבוד.

• מיסים ופשיעה. כי הרבה יותר קשה לגבות מיסים, וקל יותר להבריח כסף.

אז בינתיים, קריפטו יכול להיות חלק מהכסף של מדינה, אבל לא לבוא במקום הבנקים.

הצד האפל של המטבע 🌑

ארגוני פשיעה ומדינות שודדות

כסף בלי מתווך מושך גם עבריינים: סוחרים בדברים אסורים, תוקפי כופרה שנועלים מחשבים של בתי חולים ודורשים תשלום בקריפטו, וגם מדינות שלמות. האקרים הקשורים לצפון קוריאה גנבו לפחות 2.02 מיליארד דולר בקריפטו ב-2025, רובם בפריצה אחת לבורסת קריפטו בשם Bybit.

בסך הכול, כתובות קריפטו בלתי חוקיות קיבלו שיא של 154 מיליארד דולר ב-2025. מספר מפחיד, אבל כדאי לדעת שגם ככה החלק הבלתי חוקי נשאר מתחת ל-1% מכל פעילות הקריפטו.

מטבעות שנולדו רק כדי לגנוב

כל אחד יכול להמציא מטבע קריפטו חדש בתוך שעה. וזה בדיוק מה שרמאים עושים:

• "משיכת השטיח". ב-2021 הושק מטבע בשם "סקוויד גיים", בהשראת הסדרה. המחיר זינק באלפי אחוזים, ואז היוצרים מכרו הכול ונעלמו. המטבע צנח כמעט לאפס בתוך דקות. מתברר שהקונים בכלל לא יכלו למכור, רק לקנות.

• "מלכת הקריפטו". רוז'ה איגנטובה הקימה את "וואנקוין", מטבע שבכלל לא היה לו בלוקצ'יין אמיתי. היא אספה מיליארדי דולרים מאנשים בכל העולם, וב-2017 נעלמה. היא נמצאת ברשימת המבוקשים של ה-FBI עד היום.

• הבורסה שקרסה. FTX הייתה אחת מבורסות הקריפטו הגדולות בעולם. ב-2022 התברר שהמייסד השתמש בכסף של הלקוחות. הוא נידון ל-25 שנות מאסר.

כשהסיסמה נעלמת, הכסף מת 💀

• ג'יימס האוולס מוויילס זרק לפח ב-2013 כונן קשיח עם המפתח ל-7,500 ביטקוין (בכתבות אחרות מדובר ב-8,000), שכרה בעצמו על מחשב ביתי בימים הראשונים. במשך 12 שנה הוא ניסה לקבל אישור לחפור במזבלה, עם רובוטים וחיפוש בעזרת AI, הציע לחלוק עם העירייה ואפילו לקנות את המזבלה. בית המשפט קבע שהכונן הפך לרכוש העירייה ברגע שנכנס למזבלה, ובינואר 2026 הוא הודה סופית בהפסד.

• סטפן תומאס, מתכנת מסן פרנסיסקו, שכח את הסיסמה לכונן מוצפן עם 7,002 ביטקוין. הכונן נותן 10 ניסיונות ואז נמחק לתמיד. הוא כבר השתמש ב-8.

לפי ההערכות, בין 3 ל-4 מיליון ביטקוין אבדו לנצח, כמעט חמישית מכל הביטקוינים שיהיו אי פעם. הם עדיין שם במחברת, אבל אף אחד לא יוכל להזיז אותם. אף פעם.

איך מזהים רמאות?

• "רווח מובטח" = שקר. תמיד.

• "מהר, ההזדמנות נגמרת!" = לחץ מכוון.

• מפורסם בסרטון שמבטיח להכפיל לכם כסף = כמעט בטוח דיפ-פייק.

• "שלחו לי 1 ותקבלו 2" = לא תקבלו כלום.

• מישהו מבקש את 12 המילים שלכם = גנב. אף גוף אמיתי לא יבקש אותן לעולם.

ואם מישהו ברשת מציע לכם "להשקיע" - תמיד, אבל תמיד, מדברים קודם עם ההורים.

רגע למחשבה: אז מה זה כסף, בעצם? 🤔

בפוסט הקודם גילינו שכסף הוא הסכמה: חתיכת מתכת, נייר או מספר בבנק שווים משהו רק כי כולנו מסכימים שהם שווים. אבל מי ששם לב, יכול לשאול: על מי בדיוק אנחנו סומכים כשאנחנו מסכימים?

• בשקל אנחנו סומכים על אנשים: המדינה, בנק ישראל והבנקים.

• בביטקוין אנחנו סומכים על מתמטיקה ועל רשת של זרים שאף פעם לא נפגוש.

• ובשניהם הכסף שווה משהו רק כל עוד מספיק אנשים ממשיכים להאמין בו. בדיוק כמו האבן של יאפ, שהמשיכה להיות שווה גם בקרקעית הים.

ההיסטוריון יובל נח הררי קורא לכסף "מערכת האמון ההדדי היעילה ביותר שהומצאה אי פעם". הקריפטו מנסה לבנות את האמון הזה בלי בני אדם באמצע.

אז מה אתם חושבים: על מי קל יותר לסמוך, על בני אדם או על מחשבים? ומה קורה לכסף ביום שבו אנשים מפסיקים להאמין בו?

לסיכום

• מטבע קריפטו הוא כסף דיגיטלי בלי בנק, שמוגן בהצפנה, והמחיר שלו נקבע רק לפי כמה אנשים רוצים לקנות ולמכור.

• בלוקצ'יין הוא מחברת משותפת שמוחזקת אצל אלפי מחשבים, וכמעט אי אפשר לזייף אותה.

• כרייה היא מרוץ ניחושים של מיליוני מכונות מיוחדות, שבו המנצח מקבל מטבעות חדשים. הפרס נחתך בחצי כל ארבע שנים, והחשמל שהמרוץ זולל הוא גם מה ששומר על הרשת.

• בינה מלאכותית משחקת משני צידי המגרש: עוזרת לרמאים, ועוזרת לתפוס אותם.

• החופש הגדול של קריפטו מגיע עם אחריות גדולה: אין מי שיציל אתכם מטעות, מגנב או משכחה.

וכמו שראינו בתחילת הסדרה, כסף הוא בסך הכול הסכמה. הקריפטו פשוט שואל: מה אם ההסכמה הזאת לא צריכה אף אחד באמצע? 🐥

הפוסט נועד להסביר ולא מהווה המלצה להשקעה.