קריקט, בייסבול והקפות: שלושה משחקים של כדור ומקל
מכירים את המשחק הקפות? ברור. ומה לגבי קריקט? בייסבול? נכון שהם דומים? כי שלושתם שייכים לאותה משפחת משחקים רחבה, אבל שהתפתחו לכיוונים שונים לגמרי - האחד לספורט מקצועני עתיר תקציבים, השני לתרבות לאומית שלמה, והשלישי נשאר בדיוק במקום שבו התחיל: בחצר.
המקור המשותף: משחק שאין לו ממציא אחד
לפני שנדבר על כל משחק בנפרד, אנחנו כאן כדי לחשוף דבר מפתיע: לאף אחד משלושת המשחקים האלה אין "ממציא" מוגדר. כולם התפתחו במשך מאות שנים ממשפחה רחבה של משחקי מקל וכדור שהיו נפוצים באירופה של ימי הביניים.
ההיסטוריונים מצביעים על משחק בשם סטולבול (Stoolball) כאחד האבות הקדומים ביותר - משחק אנגלי מהמאה ה-15 שבו שחקן אחד זרק כדור לעבר שרפרף החליבה, ושחקן אחר ניסה להגן עליו. כבר בגרסאות המוקדמות של סטולבול השתמשו לעיתים במחבט (לעיתים בצורת משוט), ולא רק ביד - כך שאין כאן שלב התפתחותי חד וברור מ"הגנה עם היד" ל"הגנה עם מחבט", אלא יותר ריבוי גרסאות מקומיות שהתקיימו זו לצד זו.
ממשפחת המשחקים הזו, כך מעריכים חוקרים, התפצלו במקביל גם קריקט, גם ראונדרס (Rounders) האנגלי, וגם, בסופו של דבר, הבייסבול. כלומר - קריקט ובייסבול הם לא "הורה וילד" אלא יותר כמו בני דודים שירשו תכונות מאותה משפחה מורחבת.
קריקט: מהחורשה האנגלית למגרש עולמי
קריקט מוזכר לראשונה בתיעוד היסטורי במסמך משפטי מגילדפורד שבאנגליה, שבו מוזכר משחק בשם "creckett" ששיחקו בו ילדים. ההערכה המקובלת בקרב היסטוריונים היא שהמשחק נולד בין המאה ה-13 למאה ה-16 באזור הוילד (Weald) שבדרום-מזרח אנגליה (אזור של יערות וקרחות יער) כמשחק ילדים, ורק מאוחר יותר, במאה ה-17, הפך למשחק מסודר של מבוגרים.
הצעד הגדול שהפך את קריקט למשחק מקצועי אמיתי היה בשנת 1744, כשבלונדון פורסם לראשונה קובץ חוקים מסודר - "חוקי הקריקט". נהוג לייחס אותו ל"אצילים וג'נטלמנים" שהשתמשו במגרש הארטילריה בלונדון לצורך המשחק. הקובץ כלל בין השאר את אורך המגרש המדויק (22 יארד בין שני ה'שערים'(ה-wickets)).
אבל מאז המשחק רק התפתח: ב-1771 הוגבל רוחב המחבט, וב-1774 נוסף לראשונה חוק מסובך שנקרא LBW (הסבר כאן 👇) ובשנת 1787 הוקם מועדון ה-MCC (Marylebone Cricket Club) בלונדון, ומאז הוא "שומר החוקים" הרשמי של הקריקט העולמי.
מה זה בכלל LBW? זה אחד החוקים המורכבים, המסובכים והשנויים במחלוקת ביותר בספורט. בגדול: אם הכדור פוגע ברגל של החובט (ולא במחבט) במקום שבו הוא היה פוגע ב-wicket (שלושת היתדות שמאחורי החובט) - החובט "יוצא". אבל יש לזה כמה תנאים נוספים - למשל, לאן הכדור פגע ביחס ל-wicket, ומאיפה הוא הגיע - ולכן גם היום, עם כל הטכנולוגיה, שופטים מתווכחים על ההחלטה הזו כמעט בכל משחק.
למה קריקט מקצועני ברמה עולמית? כי הוא לא נשאר משחק חצר. הבריטים לקחו אותו איתם לכל מדינה באימפריה שלהם: הודו, פקיסטן, אוסטרליה, דרום אפריקה, קריביים - בכל מקום שהבריטים שלטו בו, הקריקט הפך לספורט לאומי עם ליגות, שחקנים בשכר, ומיליוני צופים. גם היום קריקט הוא אחד הספורטים הפופולריים ביותר בעולם, במיוחד בזכות הודו, שם משחק בין הודו לפקיסטן יכול לעצור מדינה שלמה מפעילות...
בייסבול: מרעיון בריטי לזהות אמריקאית
אגדה אורבנית מספרת על קצין צבא בשם אבנר דאבלדיי שהמציא את הבייסבול בשנת 1839 בעיירה קופרסטאון שבניו יורק. אבל, כטיבן של אגדות אורבניות, זה לא נכון. הסיפור הומצא ע"י איש עסקים בשם אל ספולדינג בתחילת המאה ה-20, כדי לתת לבייסבול "מוצא אמריקאי טהור" ולנתק אותו מהשורשים הבריטיים שלו: כבר במאה ה-18 שיחקו באנגליה משחק בשם דומה, "base-ball". הסופרת הבריטית המפורסמת ג'יין אוסטן מזכירה אותו ברומן "נורת'אנגר אבי", שנכתב בשנות ה-90 של המאה ה-18. יש גם תיעוד למשחק בשם הזה ששיחק בו נסיך ויילס, בשנת 1749, בסארי שבאנגליה (למרות שלא באמת ידוע עד כמה הוא דמה למשחק הבייסבול שאנחנו מכירים).
מהמשחק הבריטי הזה, ומגרסה מקומית שהתפתחה בארצות הברית שנקראה טאון בול (Town Ball), התגבשו בהדרגה כמה גרסאות אמריקאיות מתחרות. הבולטת שבהן הייתה "המשחק של ניו יורק": קבוצה בשם הניקרבוקרס, שבה היה חבר אלכסנדר קרטרייט, ניסחה ב-1845 קובץ חוקים שנקרא "חוקי הניקרבוקרס". הוא אמנם לא היה הראשון שכתב חוקים לבייסבול, הייתה למשל גם גרסה מתחרה שנקראה "משחק מסצ'וסטס" - אבל הגרסה של הניקרבוקרס היא זו שבסופו של דבר ניצחה והפכה לבסיס של הבייסבול המודרני, כולל צורת המגרש של היהלום, 3 ההזדמנויות (סטרייקים) להכות בכדור, והאזור ה"פסול" מחוץ למגרש. ואכן, משחק לפי הכללים האלה נערך ב-19 ביוני 1846 בהובוקן, ניו ג'רזי.
הידעת? הסיפור הזה על אבנר דאבלדיי כ"ממציא הבייסבול" כל כך הצליח, עד שבעיירה קופרסטאון הוקם לכבודו היכל, שעדיין קיים גם כיום - למרות שכולם יודעים שהסיפור, ובכן, מומצא...
ולמה בייסבול הפך למשחק מקצועני בארה"ב?
כי בניגוד לקריקט, שנשאר קשור למורשת האימפריה הבריטית, הבייסבול "אומץ" במכוון כספורט הלאומי האמריקאי בדיוק בתקופה שבה ארה"ב חיפשה זהות תרבותית עצמאית מבריטניה. הוא הפך לחלק מהמיתולוגיה הלאומית - "התחביב הלאומי של אמריקה" - עם ליגה מקצועית ענקית, אצטדיוני ענק, ומסורות משפחתיות שעוברות מדור לדור.
והנה הגענו אלינו ול...הקפות. המשחק שנשאר - משחק
אז, כן. בניגוד לקריקט ולבייסבול, אין להקפות שלנו שום תיעוד רשמי מסודר או גוף מייסד. אין ספר חוקים, אין תאריך לידה מוסכם, ואין ארגון שאחראי עליו.
זה אכן ידוע שהוא הושפע מאוד ממשפחת המשחקים הבריטית - במיוחד מראונדרס - שהגיעה לארץ ישראל עם גלי העלייה מאירופה במאה ה-20 והתאזרחה כאן בגרסה מקומית, פשוטה ומאולתרת.
הקפות הוא משחק עממי-שכונתי-בית ספרי, מהסוג שילדים ממציאים ומעבירים בעל פה מכיתה לכיתה ומשכונה לשכונה. הוא שייך למשפחת "משחקי הרחוב" הבינלאומית - כמו הסטיקבול (Stickball) שילדים משחקים ברחובות ניו יורק - שאגב, גם הוא גרסה מאולתרת ולא-רשמית של בייסבול.
המבנה הבסיסי של משחק ההקפות דומה לבייסבול בקטנה: יש חובט, יש זורק, ויש בסיסים (שבדרך כלל הם דברים מאולתרים - עץ, תיק, אבן) שרצים ביניהם. אבל המשחק בישראל תמיד נשאר לא-מקצועי ולא-מאורגן - ובגלל זה גם כייפי!
איך זה נראה בפועל: מסלול הריצה
ההבדל הכי ויזואלי בין שלושת המשחקים הוא צורת הריצה:
בקריקט, שני חובטים עומדים בשני קצוות של מסלול ישר אחד (22 יארד), ורצים הלוך-חזור ביניהם - כל ריצה שלמה שווה נקודה אחת.
בבייסבול, החובט רץ במעגל דרך ארבעה בסיסים שמסודרים בצורת יהלום, וצריך להשלים הקפה שלמה כדי לצבור נקודה ("ריצה הביתה").
בהקפות, זה תלוי לגמרי בחצר: לפעמים זה מסלול מעגלי כמו בבייסבול, לפעמים זה קו ישר בין שני עצים - הכל מאולתר לפי מה שיש במקום ולפי ה'חוקים' שמחליטים עליהם.
הידעת? מחבט הקריקט שטוח ברוחב של עד 10.8 ס"מ, עשוי עץ ערבה ומשקלו כ-1.1 עד 1.4 ק"ג. אלת הבייסבול עגולה, עשויה לרוב מעץ אלון או מייפל, ושוקלת פחות (850-900 גרם). זה לא מקרי: מחבט הקריקט השטוח נועד בעיקר להגן על 'מקלות השערים' ורק אחר כך להכות רחוק, ולכן הוא כבד ורחב; ואילו אלת הבייסבול העגולה נועדה רק להכות כמה שיותר חזק ורחוק, ולכן היא קלה ומהירה יותר לניפנוף. אבל בהקפות - כל מקל חזק הולך: קרש מאתר בנייה, רגל של שולחן/כיסא ישן, ענף שמנמן וארוך של עץ. מה שיש. בלי חישובים מדעיים...
מה קורה כשחובטים? מהלך אחד בכל משחק
בקריקט: הזורק מגיש כדור שמקפיצים פעם אחת על הקרקע לפני שהוא מגיע לחובט. החובט מנסה להגן על המקלות שמאחוריו (ה'שער'?) ובמקביל להכות את הכדור רחוק ממנו ככל האפשר. אם הוא מכה חזק מספיק כדי שהכדור יצא מגבולות המגרש באוויר, וזה שווה שש נקודות בבת אחת.
בבייסבול: הזורק זורק כדור ישר לעבר החובט, בלי הקפצה. לחובט יש שלוש הזדמנויות להכות בכדור. אם הוא מכה אותו מחוץ לגבולות המגרש באוויר - זה נקרא "הום ראן", והוא רץ הקפה שלמה בלי סיכון ובלי שאפשר לתפוס אותו.
בהקפות: הזורק זורק (או מקפיץ, תלוי במוסכמות המקומיות של השחקנים) כדור לעבר הקבוצה היריבה, והם מנסים לתפוס אותו. המטרה כמובן להכות בו מספיק רחוק כדי להספיק לרוץ בין הבסיסים המאולתרים לפני שיתפסו בכדור. יש גם חוקים כמו לתפוס את הכדור הנחבט מהאוויר (יד שמאל - פסילת המשחק של הקבוצה והחלפת עמדות, יד ימין - פסילת הזחקן ועוד).
קצת פיזיקה: למה יש "נקודה מתוקה" במחבט?
לכל מחבט או אלה יש מקום מסוים שבו הפגיעה בכדור מרגישה הכי "נקייה" ומעיפה אותו הכי רחוק. קוראים לזה בעברית "הנקודה המתוקה" (sweet spot).
זה לא קסם, זו פיזיקה פשוטה: כשהכדור פוגע בדיוק בנקודה הזו, כמעט כל האנרגיה של המכה עוברת אליו, והמחבט כמעט ולא רוטט. אם פוגעים במקום אחר על המחבט - למשל קרוב מדי ליד - חלק מהאנרגיה "מתבזבזת" על רעידה של המחבט ביד, ומרגישים את זה כזעזוע לא נעים בכף היד. זו הסיבה שבייסבולרים וקריקטרים מקצועיים מתאמנים שעות רבות רק על למידת המיקום המדויק של הנקודה הזו במחבט שלהם.
רעיון לחשוב עליו לפני משחק ההקפות הבא שלכם...
הידעת? כדור קריקט שוקל כ- 155.9 עד 163 גרם לעומת כדור הבייסבול הקל יותר (142 עד 149 גרם). בהקפות - משחקים עם מה שיש. בד"כ זה כדור טניס...
לסיום...
אחרי כל זה - איזה משחק אתם הייתם הכי רוצים לשחק: קריקט האיטי והאסטרטגי (שיכול להימשך גם חמישה ימים!), בייסבול המהיר והמסודר, או הקפות החופשיות והמאולתרות שבהן אתם קובעים את הכללים בעצמכם?
