האפרוחים שלנו לומדים איך להיות בטוחים בדרכים - כי כשיודעים את החוקים ושומרים על עצמנו, אפשר להיות הרבה יותר רגועים בחוץ. למה חשוב לשמור על בטיחות בדרכים? הכבישים והמדרכות הם חלק מהחיים שלנו כל יום: אנחנו הולכים לבית הספר, לגן, לחנות, לגינה, למגרש המשחקים. אבל חשוב לזכור שבדרכים יש גם מכוניות, אופנועים, קורקינטים ואופניים שנוסעים מהר, ולא כולם תמיד שמים לב או עוצרים כמו שצריך 🤦‍♀️. לכן אנחנו צריכים לדעת איך להתנהג נכון, איזה חוקים יש, ובעיקר - תמיד לבדוק בעצמנו שזה בטוח לחצות, גם אם הרמזור ירוק! לא סומכים שכולם יעצרו, ותמיד מחזיקים יד למבוגר אחראי כשחוצים את הכביש 💪. חשוב לזכור: לא רצים לכביש אחרי כדור או צעצוע - תמיד עוצרים ומבקשים עזרה ממבוגר חוצים רק במעבר חציה ורק אחרי שבודקים שמאלה וימינה ושמאלה תמיד עם חגורת בטיחות (או כסא בטיחות או בוסטר - תלוי בגיל!) באוטו, בכל נסיעה, גם קצרה! מה בחוברת? האפרוחים שלנו מדגימים איך להיות בטוחים, והתפקיד שלכם לזהות ולצבוע נכון: אפרוח עוצר ברמזור אדום ומחכה בסבלנות 🚦 אפרוח חוצה במעבר חציה אחרי שבדק שהדרך פנויה 🚸 אפרוח רוכב על אופניים רק עם קסדה ורק בשביל ייעודי 🚴 אפרוח מחזיק יד של מבוגר בזמן חציה 👨‍👧 אפרוח יושב חגור ובטוח ברכב 🚗 כל עמוד מציג כלל בטיחות אחר - עם ציורים פשוטים וברורים שיעזרו לזכור את החוקים החשובים. הידעת? חגורות הבטיחות הצילו מיליוני חיים ברחבי העולם! כשמכונית נוסעת ופתאום עוצרת (בבלימה או בתאונה), כל מי שבפנים ממשיך לנוע קדימה במהירות שהמכונית נסעה בה לפני הבלימה - וחגורת הבטיחות היא זו שמחזיקה אותנו חזק ומונעת מאיתנו להיזרק קדימה. לכן חשוב מאוד שכל הנוסעים ברכב יהיו חגורים, בכל נסיעה, גם קצרה! ילדים קטנים צריכים גם כיסא בטיחות מתאים לגיל שלהם. טיפים לצביעה: נסו להשתמש בצבעים הנכונים עבור רמזורים (אדום-צהוב-ירוק), תמרורי אזהרה (אדום ולבן), ווסטים זוהרים (צהוב או כתום). רגע של הורים... 💛 זו הזדמנות מצוינת לדבר עם הילדים על בטיחות בדרכים, לתרגל ביחד איך חוצים, להסביר למה חשוב לשים לב, ולהיות דוגמה אישית. אפשר גם לשאול את הילדים - איך מגיעים לגן ? האם חוצים כביש בדרך? האם הם שמים לב שצריך להסתכל לשני הצדדים? ותזכורת חשובה: גם אתם, תמיד עם חגורת בטיחות! למי החוברת מתאימה? החוברת מתאימה לכל הילדים: לקטנטנים שאנחנו מביאים, לצעירים שמתחילים ללכת לבד, ואפילו לגדולים יותר שכבר רוכבים על אופניים או קורקינט. זו הזדמנות ללמוד תוך כדי צביעה. אפשר להוריד את החוברת כאן: אם יש בעיה, תוכלו להוריד ישר מה ספריה

פדרו אלבארס קברל היה אציל פורטוגלי שיצא למסע להודו בדיוק בשנת 1500 , וחשב שהוא יודע בדיוק לאן הוא הולך. אבל הוא "סטה מהמסלול" ונחת במקום שהפך למדינה הכי גדולה באמריקה הדרומית - ברזיל! השאלה הגדולה היא: האם זו באמת הייתה טעות, או שמא משהו מתוכנן? בואו נגלה... 🕵️ המסע שתוכנן (או לא?) ב-1500, שנתיים בלבד אחרי ש ואסקו דה גאמה מצא את הדרך הימית להודו, מלך פורטוגל החליט לשלוח משלחת ענקית נוספת. הוא בחר ב פדרו קברל - אציל בן 32 - שלא היה חוקר ים מנוסה במיוחד, אבל היה ממשפחה חשובה ונחשב לאדם אמין. קברל יצא עם 13 ספינות ו-1,500 איש - הצי הכי גדול שיצא מפורטוגל עד אז! המטרה הרשמית: להגיע להודו, להקים תחנות מסחר, ולהביא בחזרה תבלינים יקרים. אבל... משהו "משונה" קרה בדרך. הסטייה המסתורית במקום להפליג קרוב לחופי אפריקה (כמו שואסקו דה גאמה עשה), קברל החליט לסטות מערבה. הרבה מערבה. כל כך מערבה, שב-22 באפריל 1500 הוא פתאום ראה יבשה שאף אירופאי לא ידע שקיימת שם! הידעתם? המלחים של קברל ניווטו בלי GPS - הם הסתמכו על כוכבים, זרמים ורוחות סחר. טעות קטנה בניווט יכלה להוביל ליבשת שלמה שאף אחד לא ידע שקיימת! ⛵✨ האם זו הייתה טעות ניווט? 🤔 רוב ההיסטוריונים חושבים שלא. סביר להניח שלפורטוגל כבר היו חשדות שיש יבשה במערב (אולי מדיווחים סודיים של ספנים אחרים), והם רצו "לגלות" אותה רשמית ולתבוע אותה לפני שספרד תעשה זאת. הגילוי שהפתיע את העולם כשקברל והצוות שלו ירדו לחוף, הם פגשו את העמים הילידים, הטופי-גוארני. הילידים היו ידידותיים וסקרנים, והפורטוגלים הופתעו מהפשטות והטוב-לב שלהם. קברל קרא למקום "אילה דה ורה קרוז" (Ilha de Vera Cruz) - אי הצלב האמיתי. הוא נעץ צלב ענק, ערך טקס דתי, ותבע את הארץ לפורטוגל (רק אחר כך התברר שזה לא אי אלא יבשת ענקית!). השם שנשאר בסוף היה "ברזיל" - על שם עץ הברזילווד שגדל שם בשפע, ממנו הפיקו צבע אדום יקר מאוד. העץ הזה היה כל כך יקר, ששמו הפך לשם של מדינה שלמה! 🌳 הידעתם? ברזיל היא המדינה היחידה בכל אמריקה שמדברים בה פורטוגזית ולא ספרדית, בזכות הגילוי הזה של קברל. היום יש בברזיל יותר מ-200 מיליון תושבים - יותר מפי 20 מאוכלוסיית פורטוגל עצמה! 😮 המסע שהמשיך (ונגמר רע) אחרי כעשרה ימים בברזיל, קברל שלח ספינה אחת בחזרה לפורטוגל עם הבשורה על הגילוי, והוא המשיך עם שאר הצי... להודו, המטרה המקורית! אבל המסע היה מלא באסונות: סערה אדירה באוקיינוס ההודי הטביעה ארבע ספינות, כולל אחת עם הימאי המפורסם ברתולומיאו דיאש (זה שגילה את כף התקווה הטובה!) כ-380 איש נהרגו בסערה העזה כשהגיעו להודו לבסוף, היו להם עימותים אלימים עם הסוחרים המקומיים למרות הקשיים, קברל הקים תחנות מסחר והביא בחזרה תבלינים לפורטוגל. אבל המסע נחשב לכישלון יחסי - יותר מדי אנשים מתו, ולא כל המטרות הושגו. הנה, זאת הדרך שהוא עשה (בימים בהם לא היו לשם כ"כ מפות...): מה קרה לקברל אחרי המסע? זה החלק המוזר: למרות שקברל גילה את ברזיל, המלך הפורטוגלי לא העניק לו כבוד מיוחד ולא שלח אותו למסעות נוספים. קברל (אצולה, זוכרים?) פרש לאחוזה שלו, התחתן, והעדיף לחיות חיים שקטים - הרחק מהים (ואם תבקרו בפורטוגל, הוא קבור שם (בעיר סנטארן). למעשה, במשך מאות שנים, הפורטוגלים כמעט שכחו ממנו! רק במאה ה-19, כשברזיל כבר הייתה מדינה עצמאית וחשובה, חוקרים התחילו לחקור מי בעצם גילה אותה, וקברל קיבל סוף סוף את הכבוד המגיע לו. 🎖 הידעתם? יש מחלוקת היסטורית מי באמת גילה את ברזיל ראשון. ספן ספרדי בשם ויסנטה פינסון הגיע לחוף הצפוני של ברזיל שלושה חודשים לפני קברל! אבל מכיוון שקברל תבע רשמית את האזור המרכזי והחשוב יותר, ופורטוגל התעקשה על זכויותיה, קברל הוא זה שנחשב למגלה הרשמי. 🤷‍♂️ גילויים שחילקו את העולם בדיוק כמו ש קולומבוס גילה את אמריקה הצפונית והמרכזית עבור ספרד, קברל גילה את אמריקה הדרומית עבור פורטוגל. שני הגילויים האלה שינו את פני העולם לחלוטין - פתאום 'נולדו' יבשות חדשות שאף אחד באירופה לא ידע עליהן! 🌎 מה נשאר מהגילוי? ברזיל הפכה למושבה הפורטוגלית החשובה ביותר, והייתה בשליטה פורטוגלית כ-322 שנה (עד 1822). המורשת הפורטוגלית עדיין מורגשת שם: השפה הפורטוגזית המוזיקה והריקודים (כמו הסמבה) האוכל והארכיטקטורה שמות משפחה ומסורות אבל יש גם צד אפל לסיפור: הגילוי הזה הוביל לניצול העמים הילידים, סחר בעבדים מאפריקה, והרס של תרבויות עתיקות. זו תזכורת שגילויים גדולים לא תמיד מביאים רק טוב לכולם. 😔 לסיכום פדרו קברל היה מגלה ארצות לא טיפוסי: הוא לא חיפש יבשת חדשה, אבל מצא אחת (או אולי ידע שהוא ימצא ועשה את זה בכוונה?). הוא לא היה ימאי אגדי כמו קולומבוס או דה גאמה, אבל - הוא זה שהביא לעולם את ברזיל! היום ברזיל היא אחת המדינות החשובות בעולם - עם יערות ה גשם של האמזונס, התרבות התוססת, כדורגל מדהים, וקפה (!!). והכל התחיל עם "סטייה אחת מהמסלול" של ספן פורטוגלי לפני יותר מ-500 שנה! ⚽🌴

בפוסט הקודם גילינו ש ה-1 בינואר נבחר בגלל מרד בספרד, ושהלוח הגרגוריאני הפך לסטנדרט העולמי בעיקר בגלל כוח פוליטי. אבל מה קורה כשלא מסכימים עם כל זה? היום נכיר שתי מערכות ספירה שבחרו דרך אחרת לגמרי למדוד את השנים: האחת סופרת מ(כביכול)בריאת העולם ומשתמשת באותיות במקום מספרים, והשנייה עדיין חיה כמה שנים מאחור, בשנת 2018. שתיהן שמרו על עצמאות, אבל מסיבות שונות לגמרי. נתחיל משלנו: הלוח העברי 🔤 רק לא מזמן חגגנו את ראש השנה. אי שם בספטמבר. איזה שנה? "תשפ"ו". לא 2025, לא 5786 - אלא תשפ"ו. ומה זה בכלל אומר? הספירה מבראשית 🌍 הלוח העברי סופר את השנים מהיום שבו - לפי התנ"ך - נברא העולם, לפי המסורת היהודית. זו אחת הדוגמאות הבודדות בעולם של ספירה שלא מבוססת על אירוע פוליטי או צבאי (כמו עליית מלך לשלטון או כיבוש), אלא על חישוב דתי (ולא על ממצאים מדעיים מודרניים) שמתבסס על... אמונה. תמונה להשראה: כתב היתדות ממוסופוטמיה, בסיס לכתב העברי הקדום. מוצג במוזיאון ישראל בירושלים. צילום עדי ברטשניידר איך הגיעו למספר הזה? במשך מאות שנים, חישבו אחורנית כמה שנים שעברו מאז " בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ"(איך? הם ספרו את השושלות שבתנ"ך, משך החיים של דמויות שונות, ואת התקופות ההיסטוריות המתוארות). זה לא היה פשוט, וגם לא אחיד - (כי זה באמת לא מסתדר מתמטית), אבל בסוף התקבעה הספירה שאנחנו משתמשים בה היום, שקובעת את בריאת העולם בשנת 3,760 לפני הספירה (לפי הלוח הגרגוריאני ). אז למה תשפ"ה לא שווה ל-2025? כי נקודות המוצא שונות לגמרי: הלוח הגרגוריאני סופר מלידת ישו (לפי חישוב - שגוי, כאמור) הלוח העברי סופר מבריאת העולם (לפי המסורת, שגם היא שגויה מול ממצאי המדע) וההפרש ביניהם הוא בערך 3,760 שנה (בערך, כי השנים לא מתחילות באותו היום). הכתיבה באותיות 🔢 והנה החלק המעניין: בעברית, לא כותבים את השנה במספרים, אלא בגימטריה. כל אות עברית מייצגת גם מספר (א'-1, ב'-2,... י'-10, כי - 20..., ק'-100... ת'-400) ולכן תשפ"ה = ת = 400 + ש = 300 + פ = 80 + ה = 5, שווה בסה"כ: 785. ואיפה עוד 5,000? בד"כ משמיטים את האלפים בכתיבה, כי זה מובן מאליו (כמו שאומרים "'25" במקום "2025" וכולם מבינים מההקשר). ב" כתיב מלא" השנה היא ה'תשפ"ו . הידעת? יש יוצאים מן הכלל: 15 ו-16 🚫 בניגוד לגימטריה הם לא ייכתבו כ-י"ה ו-י"ו. למה? כי הוחלט שהן שמות האלוהים, וכדי שלא יהיה צריך למחוק את השם, מצאו קונץ-פטנט עם חישוב מתמטי! 15 = ט"ו (9+6), ו-16 = ט"ז (9+7). איפה רואים את זה? למשל ב ט"ו בשבט - החג של ראש השנה לאילנות 😁🌳 יה ירח, מה עשית? בלבלת בת ובן...🌙☀️ הלוח העברי הוא לוח "לוניסולארי" - כלומר, הוא מנסה לשלב בין מחזור ה ירח (שמתחדש כל חודש) ומחזור ה שמש (כל שנה). איך זה עובד? כל חודש מתחיל בראש חודש (הירח החדש) יש חודשים עם 29 או 30 יום (לפי מחזור הירח הממוצע) שנה זה 12 חודשים בשנה רגילה = 354 ימים הבעיה : 354 ימים זה 11 ימים פחות משנה שמשית (שהיא, כידוע, 365 ימים, וכבר הסברנו על זה בפוסט שמספר למה בשבוע יש 7 ימים, ולמה בשנה יש 12 חודשים ). אם לא היינו מתקנים את זה, החגים היו "נודדים" בין העונות, ככה ש פסח - שאמור להיות באביב - היה נופל פעם בחורף, פעם בסתיו, בקיץ... כמו שקרה לפסחא לפני ששינו את לוחות השנה (זוכרים? מהפוסט הקודם בסדרת השנים) הפתרון : הוספה של חודש שלם! גם כאן נדרשו לכמה חישובים מתמטיים והחליטו ש-7 פעמים בכל מחזור של 19 שנה, מוסיפים חודש שלם (אדר ב')! זה קורה בשנים 3,6,8,11,14,17,19 במספור המחזור. וכך הלוח נשאר מסונכרן עם העונות: פסח תמיד באביב, סוכות תמיד בסתיו וחנוכה תמיד בחורף. הידעת? את החישובים האלה עשו חכמי בבל, שניהלו את החקלאות שלהם לפי לוחות ירח-שמש, ורצו לקבע את החגיגות לזמני הטבע. היהודים לקחו מהם את החישובים והוסיפו עוד כמה אלמנטים, כמו מחזור 19 השנים, שמות החודשים, וכללים הלכתיים הפסקה מתודית: סיכום עד כה ללוח העברי + אמ;לק ללוח האתיופי: אתיופיה: 7 שנים הפרש, שעושות את ההבדל 🇪🇹 נעבור עכשיו קצת יותר דרמה מכאן - לאתיופיה. כשכל העולם חוגג את 2026, אתיופיה עדיין נמצאת ב-2018. כן-כן, זאת לא טעות! אתיופיה היא אחת המדינות הבודדות בעולם שלא אימצה את הלוח הגרגוריאני לשימוש יומיומי. המדינה כולה - ממשלה, בתי ספר, עסקים - חיה לפי הלוח האתיופי. אז למה ההבדל של 7-8 שנים? 🤔 הלוח האתיופי והלוח הקופטי המצרי, שניהם שמרו על חישוב עצמאי מול האפיפיור ברומא, והם מחשבים את יום הבשורה למרים (זוכרים? היום שבו המלאך גבריאל בישר למריה על ההריון עם ישוע) בצורה שונה מהחישוב של הכנסייה הקתולית, וגם החישוב הכרונולוגי לאחר לידת ישו שונה, כי בלוח האתיופי הוא מבוסס על הלוח היוליאני ולא הגרגוריאני. שתי כנסיות, שני חישובים 🧮 הכנסייה הקתולית עוקבת אחר החישוב של דיוניסיוס אקסיגואוס (כפי שלמדנו בפוסט הקודם). אבל הכנסיות באתיופיה מסתמכות על נזיר אחר - אניאנוס מאלכסנדריה (מהמאה ה-5). הוא חישב את יום הבשורה למרים כ-5,500 שנים אחרי בריאת העולם - שזה כ- 7-8 שנים אחרי מה שדיוניסיוס חישב. התוצאה? כשאנחנו עוברים ל-2026, אתיופיה ב-2018 ואחכ תעבור ל-2019. הידעת? השנה האתיופית לא מתחילה ב-1 בינואר, אלא ב-11 בספטמבר! (או ב-12, אם זה 'נופל' על שנה מעוברת בלוח הגרגוריאני) הנה חגיגת ראש השנה ה-2018 בספטמבר האחרון (שזה בעצם היה ממש עכשיו, לפני 3 חודשים...): 13 החודשים של אתיופיה 📅 הלוח האתיופי מאורגן בצורה פשוטה להפליא (ואם תחשבו את מס' הימים בשנה - תבינו כמה שהוא פשוט): יש בו 12 חודשים של 30 יום בדיוק כל חודש, בלי יוצאים מן הכלל, הוא בן 30 ימים . לא צריך לזכור איזה חודש ארוך ואיזה קצר. תמיד 30. החודש ה-13, "פגומה" (Pagume): אחרי 12 החודשים הרגילים, מגיע חודש מיוחד וקצר. כמה קצר? בשנה רגילה: 5 ימים, ובשנה מעוברת: 6 ימים. ושנה מעוברת יש בדיוק כמו בלוח היוליאני - כל 4 שנים, ללא חריגים וללא חישובים מורכבים כמו אצל היהודים (סליחה, הבבלים). פשוט וברור. הידעת? השם "פגומה" מגיע מיוונית עתיקה - "epagomenai", שפירושו "ימים נוספים". למה ראש השנה בספטמבר כמו אצלנו? 🌸 השנה האתיופית מתחילה ב-11 בספטמבר (או ב-12 בשנה מעוברת, לפי הלוח הגרגוריאני). למה דווקא התאריך הזה? סיבה חקלאית : ספטמבר מסמן את סוף עונת הגשמים באתיופיה ואת תחילת האביב שלהם. זה הרבה יותר הגיוני מבחינה חקלאית מאשר ינואר - שהוא אמצע עונת הגשמים. סיבה סמלית : זה זמן של התחדשות בטבע. אחרי החודשים הגשומים והכהים, השמש חוזרת, השדות מתחילים לפרוח, ופרחים צהובים יפים בשם "אדי אבבה" (Adey Ababa, כן, בדיוק כמו השם של עיר הבירה) מכסים את הכפרים והגבעות. זה רגע של יופי, תקווה והתחלה חדשה. הרבה יותר מתאים לחגיגת שנה חדשה מאשר אמצע החורף הקר. הידעת? השם "ישו" נחשב במסורת היהודית לביטוי גנאי היסטורי. לכן, בשיח מכבד וניטרלי, צריך להשתמש בשם "ישוע" אנקוטטאש: ראש השנה האתיופי 🎉 החג של ראש השנה האתיופי נקרא אנקוטטאש (Enkutatash), ופירושו "מתנת תכשיטים". על מה ולמה תכשיטים במקום ראש השנה?? על פי האגדה, כשמלכת שבא חזרה מהביקור אצל המלך שלמה בירושלים (לפי המסורת האתיופית, שהיא מסורת עתיקה ומרכזית מאוד שם), היא חזרה בלי אוצרות - הרי היא נתנה הרבה מתנות לשלמה. כדי למלא מחדש את אוצר המלכה, השרים והנסיכים שלה נתנו לה תכשיטים יקרים. המילה "אנקו" בגעז (השפה הקדומה של אתיופיה) פירושה "תכשיט". איך חוגגים? בבוקר של ערב החג, הילדים והנערות מתלבשים בלבוש מסורתי חגיגי, ומסתובבים בכפרים עם זרים של פרחי אדי אבבה, שרים וחוגגים. הם מבקרים בבתי השכנים, מברכים "שנה טובה", ומקבלים מתנות קטנות או כסף - ממש כמו "טריק או טריט", אבל לכבוד השנה החדשה. בערב, משפחות מתכנסות לסעודות חגיגיות, והנוצרים האתיופים הולכים לכנסיה לתפילות מיוחדות לשנה טובה. למה אתיופיה שמרה על הלוח שלה? 🦁 בניגוד לכמעט כל מדינה אחרת באפריקה, אתיופיה מעולם לא נכבשה באמת על ידי מעצמות אירופה (למעט אפיזודה קצרה במלחמת העולם השניה). ועצמאות פוליטית - משמעותה גם עצמאות תרבותית. 💪 אתיופיה היא אחת המדינות הוותיקות ביותר בעולם. היא הייתה אימפריה עצמאית עם מסורת נוצרית עתיקה (מאז המאה ה-4!) כשאירופה עוד הייתה פגאנית. אז כשהמעצמות האירופיות ניסו לכפות את הלוח הגרגוריאני על הקולוניות שלהן, אתיופיה (שלא הייתה קולוניה) - לא הסכימה. היא הייתה ממלכה עצמאית עם מסורות משלה. הלוח כסמל לאומי השמירה על הלוח האתיופי הפכה לסמל של גאווה לאומית, עצמאות ותרבות עשירה. זה חלק ממה שהופך את אתיופיה לייחודית. גם כשאתיופיה אימצה הרבה טכנולוגיות ומנהגים מודרניים, הלוח נשאר. הוא לא רק כלי למדידת זמן - הוא חלק מהזהות האתיופית. הידעת? בעולם הגלובלית שלנו, לתאם פגישה עסקית בינלאומית זה קשה! כי האתיופים הם שצריכים להמיר כל הזמן בין שני הלוחות, ולפעמים זה יוצר בלבול. שתי מערכות, ושתי דרכים שונות לשמור על עצמאות 🌍 הלוח העברי והלוח האתיופי שונים מאוד זה מזה: הלוח העברי מבוסס על חישוב תיאולוגי מבריאת העולם, והלוח האתיופי מבוסס על חישוב שונה של לידת ישו. העברי משתמש באותיות במקום מספרים העברי הוא ירחי-שמשי מורכב עם חודש מעובר והאתיופי הוא שמשי פשוט עם 13 חודשים אבל יש להם משהו משותף: שתיהן סירבו להתפשר! זה מראה שזמן הוא באמת יחסי - ושלפעמים, "לא להסכים" עם השאר זה בדיוק מה שהופך אותך למי שאתה. בפוסט הבא: נצא ל מסע אל המזרח, למערכות שבהן קיסרים ואלים קבעו את הזמן . נגלה איך בסין כל קיסר התחיל את הספירה מחדש, איך יפן עדיין עושה את זה היום (והשנה היא רייווה 7!), ואיך המאיה בנו מערכת מתמטית מרהיבה שספרה ימים מבריאת העולם - וכמעט גרמה ל"סוף העולם" ב-2012...

שהסנדלר סוגר את הסנדלריה, הנעליים "מתעוררות לחיים", הקיר האחורי נעלם ונחשפת עיירת הנעלולים - שבה הדמויות (שהן נעליים מכל מיני סוגים) חיות, מסתבכות בבעיות קטנות ופותרות אותן יחד. הפרקים קצרים (5-10 דקות) - מושלם אחרי הגן או המקלחת 👟, התוכן רגוע, הסגנון "אנימציה מתוקה בלי יותר מדי עומס על העיניים, והתוכן מתאים לעולם הילדים: חברות, שיתוף פעולה ופתרון בעיות 💙 וכמובן , האנשת הנעליים מאפשרת הזדהות בלי מורכבות, מתח ועומס ובעיקר - בלי שיפוטיות. ✨ הידעתם? היוצר קיבל את הרעיון מהתבוננות בנעליים של אנשים - כל סגנון "מספר משהו" על האישיות של מי שנועל אותו. מתאים במיוחד לגילאי 3-8, ולהורים שבא להם קצת נוסטלגיה משנות התשעים 🧡 👇 פרק ראשון - מתחילים אהבתם? המשיכו לשאר הפרקים. הקליקו כאן לפלייליסט המלא.

כמה פעמים שמעתם שאומרים "נפל לי האסימון!"? אבל מה זה בעצם אסימון, ולמה כשהוא נופל זה אומר שהבנו משהו? הגיע הזמן לגלות. מה זה בכלל אסימון? אסימון הוא סוג של מטבע, בדיוק באותה משמעות כספית. רק שלא משתמשים בו כדי לקנות בחנות. הוא עובד רק במקום מסוים או למטרה מסוימת - כמו לשחק במשחק במכונת משחקים, או להשתמש בו כדי 'לשכור' עגלה בסופרמרקט (לא בישראל...) או כדי התקשר מטלפון ציבורי. מה זה טלפון ציבורי?? כמו שזה נשמע. טלפון שלא שייך לאף אחד וממוקם במקום ציבורי. ברחוב, לרוב. בעבר, בימים שבהם עוד לא היו לנו טלפונים סלולריים (טלפונים אישיים וניידים כמו שיש לנו היום), אנשים השתמשו באסימונים כדי להתקשר מטלפונים ציבוריים ברחוב. היו משלשלים אסימון לחריץ המיוחד (כן, הפעולה נקראת "לשלשל" ולא "להכניס"!), שומעים אותו 'נופל' פנימה עם צלצול מתכתי, ו(בגדול)זהו - אפשר היה לחייג. איך נראה אסימון טלפון? אסימון של טלפון לא היה עגול ושטוח כמו מטבע רגיל. היה לו חור עגול באמצע , ו חריץ קטן לאורך ה'קוטר' שלו. למה? כי ככה הטלפון הציבורי יכול היה "לדעת" שזה באמת אסימון אמיתי ולא מטבע רגיל או משהו מזויף! בתוך המכונה היה מנגנון פיזי ש'מודד' ו'בודק' את הצורה המיוחדת הזו לפני שקיבלת צליל חיוג כדי לבצע את שיחת הטלפון. בנוסף, החור והחריץ עזרו לאנשים לארגן את האסימונים: אפשר היה להשחיל אותם על מחזיק מפתחות או על חוט מיוחד, כדי שלא ילכו לאיבוד בכיס או בתיק, ואפשר יהיה להבחין בהם בקלות בין מטבעות הכסף ה'רגיל'. בשנות ה-80, ילדים אפילו אספו אסימונים ושיחקו בהם כמו קלפים - מי שהיו לו אסימונים ישנים או נדירים היה נחשב "מגניב"! האסימון הישראלי: קצת היסטוריה 📅 האסימונים הראשונים נכנסו לשימוש בארץ בסוף שנות ה-50 של המאה ה-20 (1950+) כשהוקמו עמודי טלפון ציבוריים ראשונים של משרד הדואר (כן, לפני בזק). האסימון עצמו לא הומצא בישראל - הוא הומצא בארצות הברית כבר ב-1885, כשיצרו את הראשון עבור חברת PAN הטלפוניה פאן-טלפון בסנט לואיס. בישראל, השימוש באסימונים החל רק ב-1953, והם היו מבוססים על עיצובים בינלאומיים נפוצים באירופה ובארה"ב. היצור המקומי של אסימונים בישראל החל רק ב-1981. האסימונים היו עשויים מפלסטיק כתום או כסוף, ולכל אחד היה ערך שונה בהתאם למשך השיחה. בשנות ה-80 לאנשים רבים בישראל עדיין לא היו טלפונים בבתים, והטלפון הציבורי הפך להיות הטלפון הביתי... היתרון הגדול של אסימון?  מחירו יכול היה להתעדכן מעת לעת, בלי לשנות את המטבע עצמו. פשוט הודיעו שמהיום אסימון עולה יותר, והמטבע עצמו נשאר אותו דבר. אבל למה אומרים "נפל לי האסימון"? 💡 הביטוי הזה מגיע מהדרך שבה הטלפון הציבורי עבד. כששילשלת אסימון לטלפון, הוא לא נפל מיד פנימה לגמרי! האסימון המתין במסילה מיוחדה שהייתה עם חלון הצצה, ורק כשהמישהו שבצד השני ענה לשיחה - האסימון נפל סופית פנימה עם אותו קול מתכתי, והשיחה הייתה מתחילה. אם לא היו עונים, היית מנתק - והאסימון היה מתגלגל החוצה אליך בחזרה. אז כשאומרים "נפל לי האסימון", זה אומר ש-אהה!- פתאום הבנתי משהו - בדיוק כמו הרגע שבו השיחה סוף סוף התחברה! טריקים ותחבולות של אסימונים לא כולם שילמו על השיחות, אנשים מצאו דרכים 'לעבוד' על המערכת. למשל, לקשור לאסימון חוט דק-דק (האגדה מספרת על שערה ארוכה מהראש...), לשלשל אותו לטלפון - ולמשוך אותו בחזרה אחרי שהטלפון "חושב" שקיבל תשלום! ככה אנשים ניסו לשוחח בחינם. חברות הטלפון כמובן לא אהבו את זה והכניסו שיפורים למכשירים כדי למנוע את התרגיל הזה. היו גם אנשים שניסו להשתמש במטבעות מזויפות או בפקק בקבוק בגודל המתאים - אבל זה כמובן לא עבד טוב בטווח הארוך. (וגם לא חוקי!) למה בכלל המציאו אסימונים? יש כמה סיבות טובות: קל יותר לספור ולנהל  - חברת אוטובוסים או בעל לונה פארק יכולים למכור אסימונים במקום להתעסק עם כסף בכל נקודת מכירה או פעילות. קשה יותר לזייף  - אסימונים מיוחדים קשה יותר לחקות מאשר כסף רגיל. מונעים גניבות  - עובד שעובד עם אסימונים לא יכול לגנוב כסף אמיתי מהמכונה. שליטה טובה יותר  - הבעלים של המקום יכול לשנות מחירים בקלות, בלי להחליף את כל המכונות. למה הפסיקו להשתמש באסימונים? ב-1990, בזק השיקה את מערכת הכרטיסים המגנטיים החדשה - הטלכרט - במקום אסימונים בטלפונים הציבוריים. הטלכרט היה סוג של כרטיס אשראי ש'טוענים' בכסף. למה? היו לכך כמה סיבות טובות: קשה לרוקן את הטלפונים  -תחשבו שהיה צריך לשלוח עובדים לעבור על המון מכשירים ברחבי הארץ, לרוקן את האסימונים הכבדים (נכון, אחד לא שוקל, אבל תכפילו...), ואז לפזר אותם שוב בעמדות המכירה. זה היה מתיש! גניבות  - גנבים היו פורצים בקלות לטלפונים ציבוריים כדי לגנוב את האסימונים ולמכור אותם תמורת כסף. גם עובדים יכלו לגנוב בקלות, כי לא היה יכול להיות רישום מדויק של מספר האסימונים או לזהות מאיפה בדיוק זה 'נעלם'. השימוש בכרטיסים  היה הרבה יותר נוח, בטוח וקל לניהול. איפה עדיין משתמשים באסימונים היום? למרות שטלפונים ציבוריים כמעט נעלמו, אסימונים עדיין קיימים במקומות מסוימים בעולם: בתחבורה ציבורית  - בחלק מהערים בעולם, כמו בניו יורק בארצות הברית, היו משתמשים באסימונים כדי לנסוע במטרו. היום עברו לכרטיסים אלקטרוניים, אבל האסימונים האלה הפכו לפריט אספנות. בכביסות ציבוריות (לונדרומטים)  - במקומות שבהם יש מכונות כביסה משותפות, לפעמים עדיין צריך לקנות אסימונים מיוחדים כדי להפעיל אותן. בארקייד ובלונה פארק  - הרבה מכונות משחק עובדות עם אסימונים. קונים אסימונים בקופה, ואז משתמשים בהם כדי לשחק. בקזינו  - שם משתמשים בז'יטונים (שזה בעצם אסימונים מפוארים) במקום בכסף אמיתי כדי לשחק. הידעתם? באנגליה של המאה ה-18 וה-19, כשהיה חוסר במטבעות רשמיים, חנויות ובתי מלאכה הדפיסו אסימונים משלהם! העובדים קיבלו אותם כשכר, ויכלו לקנות איתם מוצרים באותה חנות או במקומות שהסכימו לקבל אותם. ראיתם פעם אסימון אמיתי? אולי תחפשו אצל סבא במגירה של שולחן העבודה? 😜 לסיכום הביטוי "נפל לי האסימון" נשאר בעברית גם הרבה שנים אחרי שהאסימון עצמו נעלם מהשימוש. זו דוגמה יפה לכך שביטויים ממשיכים לחיות גם כשהחפץ שהם נובעים ממנו כבר לא קיים (כמו הביטוי באנגלית " Beat around the Bush " או " Third time's a charm " שסיפרנו כבר עליהם). אז בפעם הבאה שמישהו יגיד לכם "נפל לי האסימון" - תדעו בדיוק מאיפה זה בא, ומה זה בכלל אסימון, ותוכלו לספר לו את כל הסיפור!

כולם עושים recap לשנה שחלפה, אז גם אנחנו החלטנו להצטרף למסיבה 🎊. 2025 הייתה שנה מלאה בפוסטים, בלמידה, ביצירה, במשחקים ובהרבה כיף - אז בואו נראה מה בדיוק קרה פה השנה. שימו ❤️: זה יהיה פוסט מתעדכן. כל יום נוסיף עוד נתונים (כי באמת שיש הרבה...) המספרים הגדולים של השנה 📊 זה 👆 התקציר בתמונה אחת. אם תקליקו כאן בצד כדי 'לפתוח' את ההסבר תמצאו את הסיפורים שמאחורי המספרים 📊📚 השנה צפיתם ב-1,469 פוסטים שונים כאן באתר. סך הכל נרשמו 84,153 צפיות ו-74,979 מבקרים ייחודיים. אם נחשב את זמן הקריאה המצטבר - נקבל כ-615 שעות, כלומר בערך 25.6 ימים רצופים של "רק עוד פוסט אחד"... ומה חדש ב-2025 עצמו? השנה העלנו 465 פוסטים חדשים, שקיבלו יחד 30,462 צפיות. השקעתם כ-360 שעות כדי לקרוא אותם, שזה כמעט 15 ימים של קריאה. תודה!!! טקס פרסי החמ"ל 🏆 אלופי הצפיות (הכי נקראו השנה מבין פוסטי 2025): למקום הראשון הגיע " צבע העיניים: הסוד שמאחורי הקשתית הצבעונית " 👀 עם 1,163 צפיות. מקווים שראיתם מה קורה בעיניים שלכם... במקום השני: " חידה לחובבי הסטוריה בנושא מדעי המחשב וספרות " 💻 עם 763 צפיות - חידות זה תמיד כיף. זה המקום להגיד תודה לאורנה אגמון בן-יהודה על החידות (והפרסים) 💪 במקום השלישי: "משחקי חוץ לילדים: שוטרים וגנבים" עם 474 צפיות. וואלה? מכל משחקי הריצה והתופסת, דווקא זה תפס? הפכתם גם אותנו 👮‍♀️💰😇 אבל גולת הכותרת, מבחינתנו, זה ש" גולת הכותרת: המשחק שיציל את השפיות ההורית " שרק נולד השנה וכבר גרף 284 צפיות, עובד גם לכם. זה מה שמעודד אותנו להמשיך ולהמציא בשבילכם. Serenity now, לכולם 🧘‍♀️ מה ממש אהבתם לקרוא 📚: חמשת הפוסטים שממש תפסו אתכם השנה היו: דגל דרוזי: הדגל עם חמשת הצבעים 🟢🔴🟡🔵⚪ ליקוי הירח המלא 🌑 מרשמלו 🍡 פיצה 🍕 למה יש פסים בקצוות המגבות ? לאיזה סיפורים אהבתם להקשיב 📖 מה שפורסם השנה: " בובות של נייר " (132 צפיות), " אגדת הנסיך הצפרדע " 🐸👑 (108 צפיות), ו" עכבר הספרייה " 🐁 (93 צפיות). האהובים בכל הזמנים? " טרופותי " מוביל עם 537 צפיות, ואחריו " סבתא מינה מבנימינה " (341 צפיות), " שמוליק קיפוד " (234 צפיות), " אוטו גלידה " (205 צפיות), ו" גברת קרש ומר מערוך " (138 צפיות) - כנראה שהקלאסיקות האלה פשוט לא מתיישנות. איך הספרייה שלנו התפלגה לה 📚✨ איך 465 הפוסטים החדשים מתפלגים להם? ככה: ⬇️ כמעט שליש זה יצירה (ועלייה של 16.7% לעומת השנה ורבע שעברה). צפייה והאזנה - במגמת ירידה (אבל זה לא אתם, זה אנחנו...) ומשחקים - כמעט אותו הדבר (סטטיסטיקאים היו קוראים לזה 'טעות דגימה'). אבל, הי, התחלנו ללמד דברים שלא תמיד מלמדים בכיתה (בתחומי היסטוריה, מיתולוגיה, אזרחות וכלכלה). אז אפשר לומר שהשנה הינו כמו בית מלאכה בתוך מצפה כוכבים: הגעתם לא רק כדי להיות פסיביים אלא לבנות, לצבוע ולחקור בעצמכם את העולם והדברים שלא תמיד מספרים לכם. נתונים מדעיים על מדעים 👩‍🔬 מהסברים על למה הרגל נרדמת לנו, דרך גלקסיות , ערימת ספרים שלא נופלת מקצה השולחן ועד ל חידות מתמטיות על משולשים וניסויים כמו יצירת נטיף מלאכותי בבית - אין ספק שהתעניינתם איך דברים פשוט עובדים (כן, גם מכשירים, כמו למשל, מדיח כלים ). אבל הכי הרבה אהבתם לשמוע על מכונה מדהימה שהאבולוציה יצרה. שזה אנחנו... (אם אין אני לי? 🤔😜) מי, מתי, איך? 📱🌍 בדקנו גם קצת עליכם... מאיפה הגעתם אלינו, מתי, ועם מה? הסתבר לנו שאנחנו גלובליים - צפיתם בנו לא רק מישראל אלא מסן-פרנסיסקו, ברלין, אתונה ואמסטרדם, oui madam - הגעתם אלינו מעוד הרבה מקומות בעולם. אז היא, Hello, Hola, Bonjour, Ciao, Hallo, Olá, Привет, 你好, こんにちは, مرحبا, Merhaba, Hej, Namaste, Sawubona! המממ, מעניין מה קרה שם ביוני 😉 אגב, זה שמעל ל-70% גלשו אלינו בסלולרי, זה אומר שהעברנו לכם את הזמן בנסיעות (אולי ב משחקי מילים עם הילדים בזמן הנסיעה ), ולא רק בבית? 🤔😇 מה אהבתם ליצור? 🎨🎲 מצד אחד, לקטנים - הכנו מלא חוברות צביעה. מצד שני, לגדולים יותר - שיתפנו סרטוני הדרכה של איך מציירים ושל איך מקפלים (כן, שמנו לב שאתם ממש בעניין של אוריגמי, לא רק אוריגמי ציפורים , אגב...). ומצד שלישי... התחלנו השנה להכין לכם גם משחקי אונליין כמו " גולת הכותרת " (המשחק שיציל את השפיות ההורית) לצד משחקים פיזיים כמו " כוחות העל של האפרוחים " שממש אהבתם, או " פנטומימת חפצים " (שמככב אצלנו בשבת בצהריים) - המצאות מקוריות שלנו 💪. והנה הנתונים: איך נכון לח יות? פגשנו 15 דעות שונות 🤔💭 השנה פגשנו 15 הוגי דעות (פילוסופים) - חלקם מהעולם העתיק, חלקם מדענים מודרניים, וחלקם... דמויות מהסיפורים האהובים עלינו. והנה הנתונים: ומה הם גילו לנו? בגדול: תחיו חיים של יותר כיף ומשמעות, חפשו את האמת. תשאלו שאלות ( סוקרטס ), תתבוננו היטב לפני שתחליט ( שרלוק הולמס ), ותחשבו אחרת ( איינשטיין ). תשמרו על הלב שלכם עם כבוד ( קונפוציוס ), סובלנות ( המומינים ), וטיפוח חברים ( הנסיך הקטן ). אפיקורוס מציע פשטות, בודהה מלמד איזון, ו שפינוזה אומר שהאושר בא מהבנה פנימית. ולא לשכוח להיות אתם ( אלזה ו בילבי ). אז " אקונה מטטה "... מה אהבתם לנשנש? 🍕🍪 ארבעת המתכונים של 2025 (ולא. אנחנו לא מתכוונים לריבת קלמנטינות. זה אמנם אחד המבוקשים, אבל הוא נולד לפני יותר מ-12 חודשים...) זוכרים את " בישולה-לה " (הבוט בצ'אט GPT שמהנדס לכם מתכון פשוט וקל ממה שיש לכם בבית)? אם עוד לא ניסיתם , - שווה לנסות. מקסימום שוב תזמינו וולט... 🤦‍♀️ מסעות בלי לקום מהספה 🧭🐣 ב-2025 יצאתם איתנו למסעות סביב העולם - אפילו עד אנטארקטיקה , עם 6 מגלים חדשים בסדרה, שכמעט הכפילו את כלל מגלי הארצות שהיו לנו (מ-7 ל-13). ביניהם שתי נשים חלוצות - אמיליה ארהארט שטסה לגבהים חדשים ו סקאג'וויה שהובילה את לואיס וקלארק במחוזות עלומים - ואחד משלנו, בנימין מטודלה , שגם גרף את שיא הצפיות השנה. והנה הנתונים: מה עוד? חכו למחר... (ואם יש לכם שאלה על איזשהו נתון שתשמחו שנבדוק, תכתבו לנו כאן )

בפוסטים הקודמים ראינו איך ה-1 בינואר נבחר בגלל מרד בספרד, ואיך יש עדיין מי שחי ב-2018. היום נצא למסע אל מערכות שבהן הזמן לא היה רצף אחד ארוך - כמקובל - אלא התחיל מחדש שוב ושוב (קצת כמו מכונת זמן, לא? 🤔). נכיר שלוש גישות שונות לחלוטין: סין (שם כל קיסר "איפס" את הזמן), יפן שעדיין עושה את זה היום (אנחנו ברייווה 7!), והמאיה שבנו מערכת מתמטית כל כך מדויקת שהיא כמעט גרמה ל"סוף העולם" ב-2012. מתחילים... סין: כל קיסר = שנה 1 מחדש 🐉 ב סין העתיקה לא היה מושג של "שנת 2025". בכלל לא היה מספר שנה רציף. בכל פעם שקיסר חדש עלה לשלטון - התחילה תקופת שלטון חדשה עם שם ייחודי, והשנים התאפסו לספירה מחדש, לא חשוב כמה שנים עברו מתחילת השושלת. כל קיסר (ולפעמים מספר פעמים במהלך שלטונו) היה מכריז על "שם תקופה", ששיקף את השאיפות, התקוות או אירועים התקופה. למשל... קאנגשי, שלט כ-60 שנה (אחת הארוכות יותר, בין 1662-1722). תקופתו נקראה "שגשוג ושלווה". אם סוחר סיני במאה ה-17 היה כותב מכתב, הוא לא היה כותב "1685". הוא היה כותב "שנת קאנגשי 24" - כלומר, השנה ה-24 לשלטון הקיסר קאנגשי. למה ככה? 🤔 סמכות אלוהית: הקיסר הסיני נחשב ל"בן השמיים", שקיבל את ה"מנדט השמיימי" לשלוט. הכוח לקרוא לזמן היה דרך לחזק את הסמכות הזו. התחלה חדשה: כל תקופת שלטון חדשה הייתה אמורה להיות התחלה טובה, הזדמנות לתקן טעויות, לחדש, לשפר. שם התקופה היה כמו הצהרת כוונות. גמישות: קיסר היה משנה את שם התקופה באמצע שלטונו (למשל אחרי אסון טבע או ניצחון גדול), כדרך לסמן שינוי. 60 שנים שחוזרות על עצמן 🔄 חוץ משמות התקופות, הסינים השתמשו במערכת נוספת שנקראה "המחזור הסקסגזימלי". זו מערכת של 60 שנה שחוזרת על עצמה שוב ושוב. איך זה עובד? המערכת משלבת שני רכיבים: 10 "גזעים שמיימיים" מתוך תורת חמשת היסודות (של עץ-אש-אדמה-מתכת-מים, כל אחד מופיע פעמיים, פעם אחת כ-יִין ופעם שניה כ-יַאנג) ☯️ 12 "ענפים ארציים", שהם בעלי החיים מההורוסקופ הסיני (עכבר, שור, נמר וכו'... כנסו ל מיתולוגיה הסינית כדי להיזכר, וגם כדי למצוא איזה מזל אתם שם...) כל שנה מקבלת שם שמשלב אחד מכל רכיב. ולא, זה לא יוצא 120 אפשרויות , כי אפשר לשלב רק זוגי עם זוגי ולהיפך. כלומר, נקבל מחזור של 60 צירופים שונים בלבד. למשל, 2025 היא שנת הנחש-העץ 🐍🌳 ורק עוד 60 שנה, ב-2085, תחזור שנת הנחש-העץ. הידעת? 60 נחשב למספר מושלם בתרבות הסינית: הוא מתחלק בכל המספרים הבאים: 2, 3, 4, 5, 6, 10, 12, 15, 20, 30. זה גם הסיבה שיום הולדת 60 נחשב בתרבות הסינית כ"השלמת מעגל". סין המודרנית: המעבר למערב 🇨🇳 עד תחילת המאה ה-20, סין המשיכה לספור ככה את השנים, אבל ב-1912, עם נפילת שושלת צ'ינג (האימפריאלית האחרונה) והקמת הרפובליקה של סין של ימינו, הם אימצו את הלוח הגרגוריאני לשימוש רשמי. למה? בעיקר בגלל לחץ בינלאומי וצורך בסטנדרטיזציה עם העולם המערבי. הידעת? המחזור הסקסגזימלי לא נעלם לגמרי. הוא קיים עבור אסטרולוגיה , לעבור ציון וחגיגת השנה הסינית החדשה 🎉 מאו טצה-טונג, שהוביל את סין המודרנית אחרי עידן הקיסרים - עדיין, אפילו במאה ה-21, מופיע בכל מקום בסין: על שטרות, בתמונות, וגם כפסלוני מזכרת לתיירים - כמו כאן בתמונה . בסין, גם זמן וגם היסטוריה מוצגים על מדפים... צילום עדי ברטשניידר יפן: עדיין ממשיכים! רייווה 7 🇯🇵 בעוד שסין ויתרה על המערכת הישנה, יפן... לא! יפן עדיין, ברגע זה, משתמשת בשמות תקופות קיסריות. זה ממש לא היסטוריה, זה קורה עכשיו. הקיסר נארוהיטו ותקופת רייווה 🌸 ב-1 במאי 2019, הקיסר אקיהיטו התפטר (אירוע ראשון מסוגו מזה 200 שנה!), ובנו נארוהיטו עלה לכס המלוכה. באותו רגע, השתנה שם התקופה: הייסיי - "השגת שלום" - הסתיימה, ו רייווה - "הרמוניה יפה" - התחילה. אז נכון לעכשיו, ביפן, אנחנו נמצאים ברייווה 7, שזה אומר "השנה השביעית לשלטון הקיסר נארוהיטו" . איך זה עובד בפועל? 📆 ביפן המודרנית משתמשים בשני הלוחות במקביל: הלוח המערבי וה'אזרחי' שלנו: 2025 הלוח היפני: שם השנה - רייווה 7 איפה רואים את ריווה 7? תעודות רשמיות: תעודות לידה, דרכונים, רישיונות - כולם מסומנים בשם התקופה. הדרכון היפני כתוב עליו שהוא הונפק בשנת "רייווה X". טפסים ממשלתיים: כל טופס ממשלתי או רשמי משתמש בשם התקופה. כשממלאים תאריך לידה, למשל, רושמים "שווה 63" (כלומר, שנת שווה 63, שזה 1988). חיי יום-יום: בעסקים, לפעמים משתמשים בלוח המערבי (בעיקר כשעובדים עם מדינות מחוץ ליפן), אבל בהקשרים יותר מסורתיים או רשמיים - תמיד נמצא את שם התקופה. מטבעות: כל מטבע יפני מסומן עם שם התקופה שבה הוטבע. הנה כמה דוגמאות לשמות התקופות המודרניות ביפן: 🏛️ מייג'י - "שלטון נאור" - 1868-1912, היתה תקופת המודרניזציה הגדולה של יפן עם פתיחה למערב אחרי מאות שנות בידוד ומעבר מ"מדינה פיאודלית" ל"מעצמה תעשייתית" שווה - "שלום מזהיר" - 1926-1989, היתה התקופה הארוכה ביותר - 63 שנה! היא כללה את מלחמת העולם השנייה, התבוסה, וההתאוששות הכלכלית המדהימה שהפכה את יפן למה שהיא היום. "שנת שווה 20" = מלחמת העולם השנייה, בעוד ש"שנת שווה 64" (שיש בה רק 7 ימים) היא שנת פטירת הקיסר הירוהיטו. הייסיי - "השגת שלום" - 1989-2019 מסמלת את תקופת הקיסר אקיהיטו, עם "העשור האבוד" של יפן (בועת הנדל''ן של שנות ה-90), רעידת האדמה בקובה, וה צונאמי של 2011. גם דיסני הגיעו ליפן בתקופה הזאת עם פארק השעשועים שלהם - הראשון שנפתח מחוץ לארה"ב - ב-1983 רייווה - "הרמוניה יפה" - מ-2019 ועד היום. זאת הפעם הראשונה בהיסטוריה ששם התקופה נבחר מטקסט יפני (ולא שם סיני קלאסי, כפי שהיה מקובל) למה יפן שומרת על זה? 🎌 שושלת הקיסרים היפנית היא הארוכה ביותר בעולם - למעלה מ-2,600 שנה (לפי המסורת). שמירה על שמות התקופות היא דרך לכבד את המסורת הזו. זה גם נותן ליפנים זהות משלהם ודרך לשמר זהות תרבותית (כמו שהם משמרים גם חלק מ המיתולוגיה היפנית , היוש פיקאצ'ו ...😜). כל שם של תקופה מסמל את התקוות והשאיפות של התקופה. המעבר מהייסיי לרייווה לא היה רק שינוי של תאריך - אלא נקודת ציון תרבותית וסמלית. והכי חשוב, שזה פשוט... עובד. כולם מכירים את זה, כולם מבינים, וזה משולב לחלוטין בכל המערכות. הידעת? המעבר מתקופה אחת לשנייה הוא אירוע לאומי ענק. למשל, כשהכריזו על "רייווה" ב-2019, זה היה בכותרות החדשות במשך שבועות. חברות מיהרו לשנות את כל הטפסים, המחשבים, המערכות. זה היה כמו Y2K, אבל יפני. המאיה: ספירת הימים מתחילת היקום 🗿🔢 ועכשיו נעבור לגישה שונה לגמרי - המאיה של מרכז אמריקה. הם לא ספרו שנים, לא החליפו שמות תקופות, והם בטח לא התחילו מחדש כל כמה עשורים. המאיה פשוט ספרו ימים . כל יום מאז נקודת אפס מיתולוגית. כמו מונה קליקים אוניברסלי ענקי שלא נעצר לעולם. המערכת העיקרית שלהם נקראת " הספירה הארוכה " (Long Count). זו מערכת ספירה שהבסיס שלה הוא 20 (ולא 10 כמו שלנו). אז מתי היה "יום הבריאה" או יום האפס? לפי השחזורים המקובלים ביותר של חוקרים: 11 באוגוסט, 3114 לפני הספירה (אם מנרמלים את זה ללוח הגרגוריאני). למה דווקא? אין לנו ממש תשובה. ככל הנראה, זה תאריך מיתולוגי שקשור לאמונות המאיה על בריאת העולם הנוכחי. לפי המיתולוגיה שלהם, אנחנו חיים ב"עולם החמישי" - כשהעולמות הקודמים נהרסו ונברא עולם חדש. התאריך הזה מסמן את בריאת העולם הנוכחי. איך זה עובד? עם מבנה מתמטי 🔢 הספירה הארוכה בנויה כמערכת מיקום (כמו שלנו יש אחדות, עשרות, מאות), אבל בבסיס 20: היחידות: יום אחד - קין (K'in) 20 ימים - וינאל  (Winal) = 20 קין 360 ימים - טון (Tun) = 18 וינאל (וזה בערך שנה שלנו) 7,200 ימים - קאטון (K'atun) = 20 טון (כלומר, כמעט 20 שנים שלנו) 144,000 ימים - באקטון (B'ak'tun) = 20 קאטון (או 394 שנים) בטח גם אתם שואלים עכשיו למה 18 וינאל ולא 20?? אז זה נקבע כדי להתקרב יותר לשנה שמשית (365 ימים). 18 × 20 = 360 ימים - שזה יחסית קרוב מאוד. וזה באמת החריג היחיד במערכת - בכל שאר הרמות הן על בסיס 20 נקי. אוקי... איך כותבים תאריך ב"מאיה"-ית? באקטון-נקודה-קאטון-נקודה-טון-נקודה-וינאל-נקודה-קין (B'ak'tun.K'atun.Tun.Winal.K'in). הנה, הנה דוגמא: 13.0.13.3.15 משמעותו: 13 באקטונים (מאז יום הבריאה) 0 קאטונים 13 טונים 3 וינאלים 15 קינים וזה ה-31 בדצמבר 2025 שלנו - במערכת המאיה כלומר - עברו 1,878,088 ימים מאז יום הבריאה המיתולוגי של המאיה והנה עוד דוגמא: 13.0.0.0.0 = סוף הבאקטון ה-13 זה התאריך שגרם ל"סוף העולם" שכולם ציפו לו ב-2012. למה? כי ב-21 בדצמבר 2012, הספירה הארוכה הגיעה ל-13.0.0.0.0 - סוף מחזור של 13 באקטונים. "סוף העולם"?? ברור שלא, עובדה, 13 שנים אחרי - ואנחנו עדיין כאן... זאת פשוט הייתה טעות מוחלטת בהבנה. עבור המאיה, זה היה כמו שבשבילנו התחלף המילניום ב-31 בדצמבר 1999 בחצות - כשעברנו ל-1 בינואר 2000. סוף מחזור, והתחלה של מחזור חדש. זה לא אומר שהעולם מסתיים - זה אומר שמתחילים לספור מחדש (וגם אצלנו במעבר לשנת 2000 היו כאלה שחשבו שזה סוף העולם... בעיקר כשפחדו שכל המחשבים בעולם - 'יפלו'). אנשים שחשבו ש-2012 זה "סוף העולם" פשוט לא הבינו איך המאיה באמת חישבו. גוואטמטלה – מקדש הכתובות באתר תרבות המאיה בטיקל. צילום ג'קסי ג'קסון הלוח הצולב: הצולקין והאב 🌀 מעבר לספירה הארוכה, למאיה היו עוד שני לוחות שפעלו במקביל: לוח הצולקין (Tzolk'in) - לוח של 260 ימים: משלב 20 שמות ימים עם 13 מספרים כלומר - 20 × 13 = 260 צירופים שונים שימש בעיקר לטקסים, לחיזויים, ולקביעת "מזל" של ימים אף אחד לא יודע בוודאות למה דווקא 260 ימים. התיאוריות מנסות למצוא קשר לתקופת הריון (~9 חודשים), או למחזורים אסטרונומיים האב (Haab') - לוח של 365 ימים: 18 חודשים של 20 ימים = 360 ימים פלוס 5 ימים "לא מזליים" בסוף השנה (Wayeb') (כן, מזכיר קצת את השיטה האתיופית) יותר קרוב לשנה השמשית שימש (כצפוי, בטח יכולתם כבר לנחש לבד) לחקלאות, ולעונות השנה שני הלוחות פעלו במקביל, כמו שני גלגלי שיניים. לכל יום היה שם בצולקין ושם בהאב. ואם אתם שואלים את עצמכם כמה זמן לוקח עד שאותו צירוף חוזר? אז למרות שהיינו מצפים לחישוב של 260 × 365 = 94,900 - זה לא באמת ככה, כי המכנה המשותף הקטן ביותר הוא 18,980 ימים = שזה 52 שנה. ⬅️ כלומר, כל 52 שנה, אותו צירוף מדויק של יום בצולקין ויום בהאב חזר על עצמו. זה נקרא " מחזור הלוח " (Calendar Round), והוא נחשב מחזור מקודש בתרבות בני המאיה. הידעת? כשמחזור הלוח הסתיים (כל 52 שנה), המאיה ערכו טקס "אש חדשה": הם היו מכבים את כל האש הדולקת בכל המקדשים והבתים, ומדליקים אש חדשה. סמל של סוף והתחלה, מוות ותחייה. איזה סיבוך... למה המאיה היו כל כך אובססיביים לזמן? ⏰ כמה סיבות: אסטרונומיה מדהימה: המאיה היו אסטרונומים מבריקים. הם חישבו את משך השנה השמשית בדיוק מדהים - 365.2420 ימים. הלוח הגרגוריאני שלנו אומר 365.2425 - המאיה היו יותר מדויקים! הם עקבו אחרי מחזורי הירח , נוגה , מאדים, ואפילו הבינו מחזורים של מאות שנים. פילוסופיה מחזורית: המאיה האמינו שהזמן מחזורי - ולא ליניארי. כלומר זה לא הולך בקו ישר אלא במעגל. דברים חוזרים, מחזורים חוזרים, וגם ההיסטוריה חוזרת על עצמה. אם מבינים את המחזורים, אפשר לחזות את העתיד. כוח דרך ידע: הכוהנים והשליטים של המאיה החזיקו בידע האסטרונומי והמתמטי. הם יכלו לחזות ליקוי ירח , ליקוי שמש - בדיוק מירבי. להכריז על מועדים מקודשים, ולקבוע את לוח הטקסים. זה נתן להם כוח עצום. דיוק במתמטיקה: המאיה המציאו את הספרה אפס באופן עצמאי - וזה אחד המקומות הבודדים בעולם שעשו את זה! הספרה אפס הומצאה באופן עצמאי רק במקומות בודדים: ב הודו , במסופוטמיה, ואצל המאיה. זהו גילוי מתמטי נדיר ביותר שמעיד על תחכום יוצא דופן. הם פיתחו מתמטיקה מתקדמת, מערכות ספירה מורכבות, וחישובים אסטרונומיים שדרשו דיוק עצום. בשבילם, זמן לא היה משהו שפשוט "קורה" - זה היה מדע, אמנות, ודת בו-זמנית. אם הם היו כאלה חכמים, איפה הם היום? 🌴 תרבות המאיה הקלאסית התמוטטה במאות ה-8-9, מסיבות שעדיין שנויות במחלוקת (בצורת, מלחמות, התמוטטות סביבתית). אבל צאצאיהם עדיין חיים בינינו היום - מיליוני אנשים בגואטמלה, מקסיקו, בליז והונדורס. חלקם עדיין משתמשים בגרסאות של הלוח המסורתי, במיוחד ה-Tzolk'in, לטקסים ולחגים. הספירה הארוכה פחות בשימוש, כך שהידע לא הלך לאיבוד - הוא נשמר בקהילות, במשפחות, ובמחקר. בכל העולם עקבו בדאגה בזמן-אמת אחרי "סוף העולם". הנה דוגמא... שלוש דרכים, אותו רעיון: הזמן הוא כוח 👑 סין העתיקה, יפן המודרנית, והמאיה - שלוש תרבויות שונות לגמרי, שלוש גישות שונות לזמן. אבל יש ביניהם מין המשותף ולכן איחדנו אותם ביחד: הזמן לא היה ניטרלי. הוא היה כלי של כוח, של זהות, של משמעות . בסין: כל קיסר קבע מחדש את הזמן. זה היה אמירה על כוחו, על התחלה חדשה, על סמכות אלוהית. ביפן: שמירה על המסורת של שמות התקופות היא דרך לשמר זהות ייחודית בעולם גלובלי. ואצל המאיה: ספירת הימים מבריאת העולם הייתה פרויקט מתמטי-תיאולוגי עצום. זמן היה מדע מקודש. כל התרבויות הללו מראות שהדרך שבה הן ספרו את הזמן משקפת איך התרבות רואה את עצמה, את העולם, ואת מקומה ביקום. בפוסט הבא (והאחרון): נסיים את המסע עם לוח 'שנה' שהחליט ללכת 'ראש בקיר' ולא להתפשר בכלל: הלוח ההיג'רי המוסלמי, שנודד 11 ימים כל שנה ואומר "מי צריך סנכרון עם עונות השנה?". שם נראה איך שנת 2025 היא גם 1446-1447 היג'רי, נבין אחת ולתמיד למה הרמדאן "מטייל" בין העונות, ומה עושים כשרוצים משהו שיעזור בתכנון החקלאות למרות שלוח הזמנים שלך לא שומר על עונות קבועות.

כולנו יודעים שהשנה מתחילה ב-1 בינואר. זה נראה כל כך ברור ומובן מאליו, נכון? אבל אם אתם כמונו (...) בטח עצרתם רגע לחשוב - למה דווקא התאריך הזה? זה לא יום השוויון האביבי, לא תחילת החורף ולא שום נקודה אסטרונומית מיוחדת. אז למה עברו רק 2026 שנים מאז שהתחילו לספור (למרות שכבר ידעו לכתוב ולחשב ולהמציא יותר מאשר גלגלים)? ומה כל כך מיוחד ב-1 בינואר?? התשובה המפתיעה: שום דבר לא מיוחד! זאת בכלל היתה... החלטה פוליטית-צבאית של הרומאים. ומאז, למרות שהם כבר לא איתנו, כל העולם חי לפי ההחלטה הזו. זה הפוסט הראשון בסידרה שתגלה לכם שאין שום דבר "טבעי" בדרך שאנחנו סופרים זמן - וש-2025 היא בכלל המצאה די מאוחרת שהפכה לסטנדרט בגלל כוח פוליטי, לא כי היא הכי הגיונית. בראשית, לא ממש "ספרו" את החורף... ❄️ הסיפור שלנו מתחיל ברומא העתיקה, עם לוח שנה שהיה די מוזר. הלוח הרומאי המקורי היה בן 10 חודשים בלבד - כן, עשרה! השנה התחילה במרץ (Martius - על שם מרס אל המלחמה) והסתיימה בדצמבר. ומה קרה בחורף? כלום. ממש כלום. כשהיה קר מדי לעבודת שדה או למסעות צבא, הרומאים פשוט... הפסיקו לספור. לא היו חודשים לחורף. פשוט המתינו עד שיגיע מרץ הבא ואז התחילו לספור מחדש. כמו ללחוץ ⏸️ על הזמן. רגע-רגע... אוקטובר , בא מהמילה 'אוקטו', כלומר 8, ולא 10! זה בגלל זה? נכון! זה בדיוק בגלל זה! שמות החודשים נשארו מהתקופה שבה השנה התחילה במרץ, ולכן: ספטמבר = Septem (שזה 7 בלטינית) - החודש השביעי אוקטובר = Octo (8) - החודש השמיני (אגב, אוקטבה במוזיקה? נקראת כך כי היא כוללת 8 תווים. מאותו שורש לטיני) נובמבר = Novem (9) - החודש התשיעי דצמבר = Decem (10) - החודש העשירי (כן, כמו מספרים דצימליים) עד היום אנחנו משתמשים בשמות האלה, למרות שהם כבר לא מדויקים מבחינת המשמעות! נומה מוסיף חודשים (ועושה בלגן) 🌙 במאה ה-7 לפני הספירה, המלך נומה פומפיליוס (בחיי, היה כזה!) החליט שכנראה כדאי גם לספור את החורף. אז הוא הוסיף שני חודשים: ינואר (Januarius) - על שם יאנוס, האל הדו-פרצופי של שערים, דלתות והתחלות. יאנוס היה מתואר תמיד עם שני פנים - אחד מסתכל אחורה לעבר, והשני קדימה לעתיד פברואר (Februarius) - על שם פסטיבל טיהור רומאי מקור: ויקימדיה https://commons.wikimedia.org/wiki/File:Camasei-lupercales-prado.jpg בהתחלה, שני החודשים האלה נוספו בסוף השנה. השנה עדיין התחילה במרץ, רק שעכשיו היו גם שמות לימי החורף. אבל בשלב מסוים, הם עברו לתחילת השנה. אבל זה עדיין לא הפך את ה-1 בינואר ליום השנה החדשה הרשמי. השנה המשיכה להתחיל במרץ. 154 לפנה"ס: קורה משהו בספרד 🗡️ והנה מגיע הרגע המכריע. בשנת 154 לפני הספירה, בעקבות מרד בספרד (היספניה הרומאית), הרומאים רצו לשלוח את הקונסול קוינטוס פולוויוס נוביליור לדכא את המרד - אבל היתה בעיה. הקונסולים היו נכנסים לתפקיד ב-15 במרץ. והרומאים רצו שנוביליור (חסכנו לכם כמה מילים) יוכל לצאת למסע לפני תחילת האביב, כדי להספיק להגיע לספרד בזמן. אז מה עשו? פשוט הזיזו את התאריך! החליטו שהקונסולים ייכנסו לתפקיד ב-1 בינואר - לקראת הקונסוליה של נוביליור בשנת 153 לפני הספירה. וביחד עם התזוזה הזאת, למעשה הזיזו את תחילת השנה האזרחית הרומאית. זה היה לגמרי שרירותי. זה לא קשור: ❌ ל יום השוויון ❌ לתחילת החורף ❌ לשום אירוע אסטרונומי ❌ לסוף הקציר או תחילת הזריעה זה היה פשוט נוח מבחינה צבאית-מנהלית. וזהו. ההחלטה הזו - שנעשתה כדי לדכא מרד בספרד - היא הסיבה ש עד היום, כל העולם חוגג את השנה החדשה ב-1 בינואר . הידעת? יאנוס, האל שעל שמו נקרא החודש, התאים בול לתפקיד. עם 2 הפנים שלו - אחד מביט לעבר ואחד לעתיד - הוא סימל בדיוק את מה שאמור להיות יום השנה החדשה: רגע אחד בו אפשר לסכם את מה שעברנו ולהסתכל קדימה. יוליוס קיסר מתקן את הבלגן 📐 עברו מאה שנה, והלוח הרומאי היה בבלגן מוחלט. למה? כי הכוהנים שאמורים היו להוסיף חודשים נוספים (כדי לסנכרן את הלוח עם העונות) השתמשו בזה למטרות פוליטיות. רוצים להאריך כהונה של פקיד מסוים? תוסיפו חודש. רוצים לקצר כהונה של יריב? פשוט לא תוסיפו. התוצאה? אף אחד לא ידע באמת באיזו עונה אנחנו נמצאים. כמו שאמרנו: בלגן. ב-46 לפני הספירה, יוליוס קיסר אמר "נמאס לי". הוא הזמין את האסטרונום סוסיגנס מאלכסנדריה, והם יצרו את הלוח היוליאני : שנה = 365 ימים כל 4 שנים = שנה מעוברת של 366 ימים (יום נוסף בפברואר. זוכרים למה? כבר הסברנו על זה בפוסט על למה יש 7 ימים בשבוע ) ה-1 בינואר נשאר התאריך הרשמי לתחילת השנה והנה, קיבלנו משהו הרבה יותר פשוט וברור. הלוח נכנס לתוקף ב-1 בינואר, שנת 45 לפני הספירה - והלוח היוליאני קיבע מחדש את ה-1 בינואר כראש השנה האזרחי הרומי בצורה ברורה ומסודרת. הידעת? כדי לסנכרן את הלוח עם עונות השנה האמיתיות, הקיסר הוסיף 67 ימים לשנת 46 לפני הספירה! זה גרם לשנה ההיא להיות בת 445 ימים - והרומאים כינו אותה " שנת הבלבול האחרונה ". הכנסייה מראה מי הבוס ⛪ הלוח היוליאני התפשט בעולם ביחד עם האימפריה הרומאית, ושימש את רוב העולם המערבי במשך למעלה מ-1,600 שנה. אבל אחרי נפילת רומא, הכנסייה הנוצרית לא ממש אהבה את ה-1 בינואר. למה? כי הרומאים חגגו את יום השנה החדשה עם... מסיבות פרועות שכללו השתכרות עד-כלות, מה שנקרא. לא בדיוק מה שהכנסייה רצתה לעודד. אז במשך מאות שנים, מדינות נוצריות שונות בחרו בתאריכים אחרים לתחילת השנה: 25 בדצמבר - יום ההולדת של ישו (באיטליה ובחלקים מצרפת) 25 במרץ - החג של הבשורה למריה על זה שהיא בהריון עם ישו (אנגליה, איטליה בתקופות מסוימות) יום הפסחא - שמשתנה מדי שנה (צרפת בתקופות מסוימות) 1 בספטמבר - האימפריה הביזנטית התוצאה? בלגן מוחלט. אותה שנה יכלה להתחיל בתאריכים שונים בארצות שונות. סוחרים שנסעו מאנגליה לצרפת פתאום "קפצו" קדימה או אחורה בזמן (זוכרים את החידה ההיסטורית בנושא התאריכים ?). אבל פשוטי העם? הם פשוט המשיכו לחגוג ב-1 בינואר, כי זה מה שהיה מוכר ונוח. האביב בבעיה 🔍 במאה ה-16, הכנסייה הקתולית התחילה לשים לב לבעיה קטנה: הפסחא "נדדה" בלוח השנה. למה? כי הלוח היוליאני טעה קצת (זוכרים? 365 ימים ורבע). אבל השנה האמיתית (שזה הזמן שלוקח לכדור הארץ להקיף את השמש) היא בעצם 365 ימים, 5 שעות, 48 דקות ו-46 שניות. ההבדל של 11 דקות ו-14 שניות בשנה אולי לא נשמע הרבה, אבל קחו 1,600 שנה, ותקבלו 10 ימים שלמים! זה גרם לאביב (ואיתו - חג הפסחא) להגיע מוקדם מדי, ובלבל את הכנסייה. האפיפיור גרגוריוס מתקן הכל (כמעט) 📅 ב-1582, האפיפיור גרגוריוס ה-13 החליט שמספיק זה מספיק,והוא הזמין צוות של מתמטיקאים ואסטרונומים, כדי ליצור לוח חדש, הלוח הגרגוריאני ! השינויים היו: מחיקה של 10 ימים - 4 באוקטובר 1582 ואחריו ישר 15 באוקטובר. פשוט דילגו על 10 ימים כדי לסנכרן מחדש חוק חדש לשנים מעוברות: שנה מעוברת = כל 4 שנים (כמו לפני כן) אבל: אם השנה מתחלקת ב-100, היא לא מעוברת, אלא אם כן היא גם מתחלקת ב-400 זה נותן לנו שנה ממוצעת של 365.2425 ימים - קרוב מאוד מאוד לשנה האמיתית (365.2422 ימים). הטעות? יום אחד בלבד כל 3,030 שנים! (רואים? מתמטיקה זה מדע, לא משהו מהשטן ...) ה-1 בינואר חוזר - ובגדול - כתחילת השנה הקבועה והרשמית לא כולם התלהבו... 😤 מדינות קתוליות אימצו את הלוח החדש מיד: איטליה, ספרד, פורטוגל, פולין - שדלגו על 10 הימים באוקטובר 1582 צרפת - שדילגה עליהם בדצמבר 1582 (בטח הילדים שחיכו לחג המולד שמחו, כי הוא הגיע מהר יותר... 🤪) אבל מדינות פרוטסטנטיות? הן חשדו שזו קנוניה של " האנטיכריסט הרומאי " (כלומר, האפיפיור) כדי להערים עליהן. והן התנגדו לזה במשך מאות שנים: גרמניה, עברה רק ב-1700 בריטניה והקולוניות האמריקאיות - ב-1752. ואז הם דילגו על 11 ימים: 2 בספטמבר ואחריו ישר 14 בספטמבר. למה 11 ולא 10? כי ב-170 השנים שעברו, הטעות של הלוח היוליאני הוסיפה עוד יום... אגב, זו הסיבה שג'ורג' וושינגטון "חוגג" יום הולדת בתאריכים שונים - הוא נולד ב-11 בפברואר 1731 לפי הלוח הישן, אבל זה יוצא ה-22 בפברואר 1732 בלוח החדש. שבדיה ב- 1753, יפן ב-1873 סין - רק בתחילת המאה הקודמת, ב-1912 רוסיה אפילו אח"כ, ב- 1918 (אחרי המהפכה הבולשביקית!) ואילו האחרונה באירופה היתה - יוון. רק ב-1923! הידעת? כשרוסיה עברה ללוח הגרגוריאני ב-1918, המהפכה הבולשביקית "עברה" מ"מהפכת אוקטובר" ל"מהפכת נובמבר" - כי התאריך קפץ קדימה! אז למה כולם משתמשים בזה היום? 🌍 חלק מהמדינות עדיין משתמשות בלוח היוליאני לענייני דת, במקביל ללוח הגרגוריאני לענייני ממשל ויומיום. הלוח הגרגוריאני הפך לסטנדרט העולמי. זה לא בגלל שהוא הכי טוב (יש לוחות מדויקים יותר!), אלא בגלל כוח פוליטי וכלכלי. ככל שהאימפריות האירופיות התפשטו בעולם במאות ה-16-20, הן הביאו איתן את הלוח שלהן. קולוניאליזם, סחר בינלאומי, דיפלומטיה - כל אלה דרשו סטנדרט אחיד. והסטנדרט הזה היה אירופי. היום, גם מדינות עם לוח מסורתי משלהן (סין, יפן, תאילנד, מדינות ערב ואפילו אנחנו, בישראל) משתמשות בלוח הגרגוריאני לעסקים, לממשל ולתקשורת בינלאומית. זו פשוט "השפה המשותפת" של העולם המודרני. ומה עם 2025? 🔢 הספירה עצמה - השנים שאנחנו סופרים - מקורה בעבודתו של נזיר בשם דיוניסיוס אקסיגואוס שחי במאה ה-6. הכנסייה רצתה לספור שנים בדרך שלא תהיה קשורה לקיסרים הרומאים הפגאניים. דיוניסיוס יצר שיטת ספירת שנים חדשה לצורך חישוב חג הפסחא, שבה שנה מס' 1 היא השנה שבה, לדעתו, נולד ישוע. הוא חישב שישוע (ישו, בשבילכם) נולד בשנת 753 לספירת רומא, וקבע שהשנה שאחריה תהיה שנה 1 לספירה הנוצרית, או מה שנקרא "שנת האדון" (Anno Domini). ככל הנראה הוא טעה בכמה שנים (רוב החוקרים מעריכים שישו נולד בעצם בין 6-4 לפני הספירה), אבל עכשיו כבר מאוחר לשנות. וכך השנים שלפני ה-כביכול-לידה מסומנות כ-BCE (Before Common Era) או BC (Before Christ), ואחריה - CE (Common Era) או AD (Anno Domini). וכך אנחנו רואים ש-2025, משמעותה שעברו 2,025 שנים מהשנה שדיוניסיוס חישב בתור שנת ה"אפס", השנה שבה ישו נולד. לסיכום: יום השנה החדשה הוא המצאה פוליטית ✨ אז מה היה לנו כאן? 📌 ה-1 בינואר נבחר ב-154 לפנה"ס מסיבות צבאיות-פוליטיות (כדי שהקונסול יוכל לצאת מוקדם יותר כדי לדכא מרד בספרד), ולא מסיבות אסטרונומיות 📌 יוליוס קיסר יצר לוח יציב ב-46 לפנה"ס, אבל הוא טעה ב-11 דקות בשנה 📌 האפיפיור גרגוריוס תיקן את הטעות ב-1582, אבל לקח מאות שנים עד שכולם הסכימו לתיקון 📌 הלוח הפך לסטנדרט העולמי בגלל כוח פוליטי אירופי, לא כי הוא "הכי טוב" 📌 2025 מבוסס על טעות חישובית של נזיר מהמאה ה-6 בקיצור , כשתיכנס שנת 2026, ותרצו לחגוג את השנה האזרחית החדשה ב-1 בינואר, תזכרו: זה לא תאריך "טבעי". זה תוצאה של מרד בספרד, ממלכה רומאית שקרסה, אפיפיור נחוש, ואימפריות שהתפשטו בעולם. שנה טובה שתהיה לנו! בפוסט הבא : נצא למסע אל המערכות שלא הסכימו עם כל זה - כמו הלוח העברי שמשתמש באותיות במקום ספרות, וכמו אתיופיה שעדיין חיה בשנת 2018. כי מסתבר שלא כולם קנו את הסיפור הרומאי-נוצרי הזה...

אתם בטח מכירים את זה - מורידים סוודר מעל חולצת כותנה, ופתאום השיער שלכם עומד כמו קיפוד מבוהל! 🦔 או שאתם מחליקים במגלשה פלסטיק ומקבלים "מכת חשמל" קטנה. אז זה לא באמת חשמל כמו שיש בשקע, אלא תופעה שנקראת חשמל סטטי . מה זה בעצם חשמל סטטי? במשך שנים רבות, המדענים חשבו שחשמל סטטי נוצר רק כשאלקטרונים (חלקיקים זעירים עם מטען שלילי) "קופצים" מחומר אחד לשני. אבל ב-2011, מדענים מאוניברסיטת נורת'ווסטרן בשיקגו גילו משהו מפתיע: כשמשפשפים שני חומרים זה בזה, לא רק אלקטרונים עוברים ביניהם, אלא גם אטומים שלמים! למשל, אם משפשפים נייר במסרק פלסטיק, חלקיקים קטנטנים מהנייר נדבקים למסרק, וחלקיקים מהפלסטיק נדבקים לנייר. הגילוי הזה שינה את כל מה שחשבנו שאנחנו יודעים על חשמל סטטי! זה מראה איך המדע כל הזמן מתפתח ומגלה דברים חדשים. הדוגמה הכי מרשימה לחשמל סטטי בטבע היא הברק! ⚡ כשנוצר הפרש גדול מאוד במטענים החשמליים בין העננים לקרקע, נוצרת פריקה חשמלית ענקית - שאנחנו רואים כברק מרהיב. איפה פוגשים חשמל סטטי ביומיום? חשמל סטטי נמצא סביבנו בכל מקום: כשפותחים דלת מכונית ביום יבש (בעיקר בחורף) 🚗 כשמלטפים חתול (במיוחד אם יש לו פרווה ארוכה) 🐱 כשמסרקים שיער יבש כשמורידים בגדים או מוציאים כביסה מהמייבש מעניין לדעת שחשמל סטטי חזק יותר בימים עם לחות ממש נמוכה. זה קורה כי אוויר יבש הוא מבודד טוב יותר מאוויר לח, ולכן המטענים החשמליים נשארים "תקועים" במקום במקום להתפזר. המכונה שיוצרת חשמל סטטי ענק! במעבדות מדעיות יש מכשיר מיוחד שנקרא מחולל ואן-דה-גרף . המכשיר הזה הומצא בשנת 1929 על ידי מדען בשם, נחשו? נכון ! רוברט ואן-דה-גרף. הוא רצה ליצור מתח חשמלי גבוה מאוד בשביל ניסויים בפיזיקה. איך המכשיר עובד? יש לו חגורה מיוחדת שנעה על גלגלות, ובזכות החיכוך נוצרים מטענים חשמליים שנאספים בכדור מתכת גדול וחלול בראש המכשיר. המכשיר יכול ליצור מתח של עד 5 מיליון וולט! זה פי 22,727 יותר מהחשמל שיש לנו בשקע בבית (שהוא 220 וולט). מחולל ואן-דה-גרף משמש היום: במוזיאוני מדע להדגמות מרהיבות בבתי חולים ליצירת קרני רנטגן במעבדות לניסויים מדעיים בתעשייה לעיקור מזון ועיבוד חומרים עובדה מעניינת: מחולל ואן-דה-גרף הראשון בישראל נבנה במכון ויצמן בשנות ה-50! הממטרה שמסתובבת באמצעות חשמל סטטי יש מכשיר מגניב שנקרא " ממטרה אלקטרוסטטית ". זו ממטרה מיוחדת שמחברים למחולל ואן-דה-גרף, והיא מסתובבת בזכות החשמל הסטטי! איך זה עובד? המטען החשמלי נפלט מזרועות הממטרה וגורם לה להסתובב, בדיוק כמו שרקטה מסתובבת כשהיא פולטת גזים. זו דרך מגניבה להראות איך אפשר להפוך חשמל סטטי לתנועה! ניסויי חשמל סטטי מגניבים שאפשר לעשות בבית בלון קסמים קחו בלון מנופח, שפשפו אותו בשיער שלכם, ואז קרבו אותו לקיר. הבלון יידבק! אפשר גם לקרב אותו לפיסות נייר קטנות והן "יקפצו" אל הבלון. מים מתעקמים שפשפו בלון בשיער, ופתחו ברז מים דק דק. קרבו את הבלון לזרם המים (בלי לגעת!) - תראו איך זרם המים מתעקם לכיוון הבלון! פחית מתגלגלת שפשפו בלון בשיער וקרבו אותו לפחית שתייה ריקה שמונחת על שולחן חלק. הפחית תתחיל להתגלגל לכיוון הבלון! הפרדת מלח ופלפל שפשפו בלון בשיער וקרבו אותו לתערובת של מלח ופלפל שחור בצלחת. הפלפל (הקל יותר) יקפוץ ראשון אל הבלון! סירת נייר שטה ללא מנוע או רוח שפשפו בלון בשיער וקרבו אותו לסירת נייר קטנה בקערת מים. הסירה תתחיל לשוט לכיוון הבלון! שבשבת מסתובבת הכינו שבשבת קטנה מנייר ושימו אותה בתוך כוס זכוכית הפוכה. שפשפו בלון בשיער וקרבו לכוס - השבשבת תסתובב כאילו מעצמה! טיפים להצלחה בניסויים עדיף לעשות את הניסויים בחדר יבש - ככה החשמל הסטטי יהיה חזק יותר בדים כמו פליס או צמר טובים במיוחד ליצירת חשמל סטטי. אפשר לשפשף את הבלון עליהם במקום בשיער. אם הניסוי לא עובד מיד, נסו שוב! לפעמים צריך קצת סבלנות איך משתמשים בחשמל סטטי בתעשייה? בתעשייה משתמשים בחשמל סטטי בכל מיני דרכים חכמות: צביעת מכוניות - הצבע נמשך למתכת בזכות החשמל הסטטי מדפסות לייזר - להצמדת הטונר (האבקה השחורה) לנייר תעשיית האלקטרוניקה - לציפוי מתכות ולייצור רכיבים אלקטרוניים ומתי חשמל סטטי יכול להיות בעייתי? לפעמים חשמל סטטי יכול להיות ממש מעצבן - הוא גורם לבגדים להידבק אחד לשני במייבש הכביסה, ולשיער שלנו לעמוד כשאנחנו מסרקים אותו. אבל יש מצבים שבהם הוא אפילו מסוכן - במקומות כמו תחנות דלק, חשמל סטטי יכול להיות מסוכן כי הוא עלול להצית את האדים של הדלק. טיפים להפחתת חשמל סטטי להשתמש במרכך כביסה להוסיף לחות לאוויר בחורף (כי אוויר יבש מגביר חשמל סטטי) לגעת במשטח מתכת לפני שנוגעים במחשב או בטלפון בימים יבשים במיוחד, אפשר להשתמש במכשיר אדים בחדר כדי להוסיף לחות. משחק: מרוץ הפתיתים הסטטי 🏃 מה צריך? 2 בלונים מנופחים 🎈 פתיתי נייר קטנים 🎉 שעון חול של דקה (רוצים להכין בעצמכם שעון חול ? הקליקו) שולחן או משטח חלק חבר/ה למשחק איך משחקים? פזרו את פתיתי הנייר על השולחן כל שחקן מקבל בלון שפשפו את הבלונים בשיער הפכו את שעון החול נסו לאסוף כמה שיותר פתיתים בעזרת הבלון בלי לגעת בהם ביד, רק בעזרת הבלון! מי שאסף הכי הרבה פתיתים תוך דקה - ניצח! קבלו עוד ניסויים בחשמל סטטי , מטעם מוזיאון המדע בירושלים: עכשיו אתם יודעים שחשמל סטטי הוא לא רק הדבר המעצבן הזה שגורם לשיער שלכם לעמוד - הוא יכול להיות גם ממש שימושי, וגם כיף לשחק איתו! והערה קטנה: לא 'מזפזפים' את האחים הקטנים עם חשמל סטטי. פשוט לא.

השיניים שלנו הן לא סתם כלי עזר בפה – הן ממש גיבורות שעובדות בשבילנו יום ולילה! הן עוזרות לנו ללעוס, לדבר, לשיר ולחייך (וליהנות מאוכל טעים!). בואו נגלה יחד את כל הסודות המדהימים של השיניים שלנו. ממה בנויה השן? השן היא איבר מיוחד שבנוי מכמה שכבות, כל אחת עם תפקיד חשוב משלה: אמייל - השכבה החזקה ביותר! 💪 זהו החומר הכי קשה בכל הגוף שלנו - אפילו יותר קשה מהעצמות! הוא מצפה את החלק העליון של השן ומגן עליה. האמייל עשוי מגבישים מיוחדים שנקראים הידרוקסי אפטיט. חשוב מאוד לשמור עליו כי הוא לא יכול להתחדש! דנטין - השכבה השנייה 🛡️ מתחת לאמייל נמצא הדנטין. הוא גם קשה, אבל פחות מהאמייל. צריך להיזהר כי הוא יכול להיפגע מעששת בקלות יותר מהאמייל. מוך השן - הלב הרך ♥️ במרכז השן נמצא החלק הרך שלה. יש בו כלי דם ועצבים - זו הסיבה שלפעמים אנחנו מרגישים כאב בשיניים! צמנטום - השורש המחבר 🌱 זוהי שכבה דקה שעוטפת את שורש השן ומחברת אותה לעצם הלסת. היא עוזרת לשן להישאר חזקה ויציבה בתוך הפה. כל השכבות האלה מחוברות לפה בעזרת מערכת תמיכה מיוחדת של עצם, חניכיים וסיבים שמחזיקים את השן במקום. איך השיניים שלנו גדלות? 🌱 שיני החלב - ההתחלה המתוקה כשאנחנו תינוקות, השן הראשונה שלנו מתחילה להציץ בערך בגיל 4-6 חודשים. עד גיל 3, יש לנו (בדרך כלל) כבר 20 שיני חלב! הן לא נשארות איתנו לתמיד, אבל יש להן תפקיד חשוב: הן שומרות מקום בפה בשביל השיניים הקבועות. השיניים הקבועות - החברות לכל החיים בגיל 6 בערך, מתחיל תהליך מרתק: שיני החלב מתחילות ליפול, ובמקומן צומחות השיניים הקבועות. התהליך הזה נמשך עד גיל 12 בערך. בסוף, אם הכל מתפתח כרגיל, יהיו לנו 32 שיניים, כולל שיני הבינה שמגיעות אחרונות (בין גיל 17 ל-25). סיפורים מדהימים על שיניים בהיסטוריה 📜 המצרים הקדמונים והשיניים שלהם במצרים העתיקה, רופאי השיניים הראשונים בהיסטוריה כבר ידעו לתקן שיניים! הם אפילו השתמשו בזהב בשביל לעשות סתימות. כשחוקרים בדקו מומיות, הם מצאו שיניים מתוקנות בן אלפי שנים. שיני ווטרלו - סיפור מפתיע אחרי קרב ווטרלו המפורסם (בשנת 1815), אספו שיניים מהחיילים שנפלו בקרב והשתמשו בהן בשביל לעשות שיניים תותבות. זה נשמע מוזר היום, אבל פעם זה היה נפוץ! 😱 חיות ושיניים 🦈 הידעתם שלכרישים יש יכולת מדהימה? הם מחליפים שיניים כל החיים! כריש אחד יכול להחליף עד 50,000 שיניים במהלך חייו (תלוי בסוג הכריש, כמובן). 🐰 והארנבים? השיניים הקדמיות שלהם ממשיכות לצמוח כל החיים! בגלל זה הם חייבים לכרסם כל הזמן, כדי שהשיניים לא יהיו ארוכות מדי. 🦫 הבונה הוא אלוף הכרסום! יש לו שיניים קדמיות בצבע כתום-אדמדם - וזה בגלל שיש בהן ברזל שהופך אותן לחזקות במיוחד. עם השיניים האלה הוא יכול לכרסם עצים שלמים! 🐁 העכברים הם אלופים אחרים - השיניים שלהם גדלות במהירות מדהימה של מילימטר ביום! בגלל זה הם חייבים לכרסם כל הזמן. 🦒 ומה עם ה ג'ירפות ? יש להן 32 שיניים כמו לבני האדם, אבל שלא כמו לארנב, אין להן בכלל שיניים קדמיות בלסת העליונה! במקום זה יש להן חניכיים קשות במיוחד שעוזרות להן לאכול עלים. הידעתם? לציפורים אין בכלל שיניים, אבל לפני 116 מיליון שנה היו גם היו, ממש כמו ל דינוזאורים ! איך שומרים על השיניים? 🪥 כדי לשמור אותן בריאות וחזקות, נקפיד על הכללים החשובים הבאים: לצחצח פעמיים ביום עם משחת שיניים שיש בה פלואוריד (חומר שמגן על השיניים) להשתמש בחוט דנטלי כל יום לאכול פחות ממתקים ומשקאות מתוקים לבקר אצל רופא השיניים פעמיים בשנה טיפ מנצח 💡 צחצוח שיניים יכול להיות ממש כיף אם תפעילו שיר אהוב ותצחצחו עד שהוא נגמר - ככה תדעו שצחצחתם מספיק זמן, וגם תיהנו בדרך! דברים שלא ידעתם על שיניים 🤓 שיא גינס : השן הכי ארוכה שנעקרה אי פעם הייתה באורך של 3.6 סנטימטרים! בחלל : האסטרונאוטים משתמשים במשחת שיניים מיוחדת שאפשר לבלוע, כי אין להם איפה לירוק... השן היקרה ביותר : שן של ג'ון לנון מלהקת הביטלס נמכרה ב-30,000 דולר! תכשיטים לשיניים ? כן! יש זמרים ושחקנים מפורסמים (מי אמר נינט או קים קרדישיאן ולא קיבל) שמקשטים את השיניים שלהם ביהלומים קטנים, זהב או אבני קישוט מנצנצות. זה טרנד אופנה שהתחיל לפני יותר מ-20 שנה! הקישוטים האלה לא פוגעים בשיניים ואפשר להוריד אותם בקלות אצל רופא השיניים. רק לנו זה מרגיש ביזארי? 😱 שיני בינה? לא בהכרח ! חלק מהאנשים בכלל לא מפתחים שיני בינה. זו תופעה שנקראת אגנזיה (כלומר, חוסר מולד של שן). יש אנשים שנולדים בלי שן אחת או יותר, ויש כאלה שנולדים עם שיני יתר תינוקות מפתיעים : לפעמים תינוקות נולדים עם שן אחת או שתיים! אלה נקראות "שיני לידה". הן נדירות - רק תינוק אחד מכל 2,000-3,000 נולד איתן. החטים של הפילים הם למעשה שיניים חותכות שהתארכו והתפתחו במהלך האבולוציה ומשמשים את הפיל לחפירה, להרמת דברים כבדים, להגנה עצמית ולתקשורת חברתית עם פילים אחרים. 🐘 הידעת? שנהב, שמקורו בחטים של פילים, היפופוטמים וניבתנים, הוא חומר אורגני הדומה בהרכבו לציפורניים ושיער אנושיים. צבעו הלבן-צהבהב והברק השמנוני שלו הופכים אותו למבוקש בתעשיית התכשיטים והאמנות, אך הסחר בו מוגבל כיום בשל סכנת ההכחדה של בעלי חיים אלו בשל ציד לא חוקי (שקורה גם בגין אמונות תפלות ב'כוחו' של השנהב בטחון) פיית השיניים: מסורת קסומה מסביב לעולם 🧚‍♀️ הידעתם שפיית השיניים קיימת במקומות רבים בעולם? אבל בכל מקום היא קצת שונה: בארצות רבות, כמו ישראל וארה"ב, ילדים שמים את שן החלב שנפלה מתחת לכרית, ופיית השיניים מחליפה אותה במטבע או במתנה קטנה בספרד, פיית השיניים היא בכלל עכבר קטן (Ratoncito Pérez) - העכברון פרז! גם הוא אוסף את השיניים ומשאיר במקומן מתנות גם בצרפת יש גם עכבר שיניים - La Petite Souris (העכבר הקטן) במדינות רבות באסיה, כמו יפן וקוריאה, זורקים את שן החלב העליונה לרצפה ואת התחתונה לגג! מאמינים שזה יעזור לשיניים החדשות לצמוח ישר וחזק מה עושה פיית השיניים עם כל השיניים האלה?? 🤔 ואם מתחשק לכם לצייר או להכין את פיית השיניים , דאגנו לכם גם לפינה הזאת. העתיד של השיניים 🚀 היום יש טכנולוגיות מדהימות לטיפול בשיניים: מדפסות תלת-ממד שמייצרות שיניים חדשות טיפולי לייזר שכמעט ולא כואבים מחשבים חכמים שעוזרים לרופאי השיניים לטפל בנו לסיום השיניים שלנו הן ממש גיבורות - הן עובדות קשה בלי הפסקה! אם נטפל בהן טוב, הן ישמרו על החיוך שלנו יפה ובריא לאורך שנים רבות. אז בואו נשמור עליהן! 😊

מסתבר שהצחוק שפורץ מאיתנו כשמדגדגים אותנו הוא תגובה מורכבת ומעניינת! מצד אחד, זו בכלל תגובה של בהלה 😱 - המוח שלנו מפרש את הדגדוג כסוג של איום. מצד שני, הצחוק משמש גם כאות חברתי שאומר "הכל בסדר, זה רק משחק!" 😅. איך זה עובד במוח? 🧠 כשמדגדגים אותנו, קולטנים מיוחדים בעור שולחים אותות חשמליים דרך מערכת העצבים ישר למוח. המדענים גילו שהאותות האלה מגיעים לשני אזורים חשובים במוח: קליפת המוח הסומטוסנסורית (שנמצאת בחלק העליון של המוח) - שאחראית על תחושות מגע קליפת המוח הקדמית - שאחראית על רגשות המוח מעבד את המידע הזה ושולח פקודה לשרירים להגיב עם צחוק - זו דרך של הגוף שלנו להפיג מתח ולאותת שאנחנו לא באמת בסכנה. שני סוגים של דגדוג 🤔 יש שני סוגים שונים של דגדוג (עם שמות מדעיים מצחיקים): קניסמזיס - דגדוג קל על העור, כמו כשזבוב נוחת עלינו. זה בדרך כלל לא גורם לצחוק אלא רק לתחושת גירוד קלה. גרגלזיס - הדגדוג ה"רציני", שגורם לצחוק מתגלגל. זה קורה כשמפעילים לחץ על אזורים רגישים במיוחד בגוף. הידעתם ? "גרגלזיס" קיים לא רק אצל בני אדם, אלא גם אצל חלק מהחיות! למה אי אפשר לדגדג את עצמנו? 🤷 ניסיתם פעם לדגדג את עצמכם? לא ממש עבד, נכון? זה בגלל שהמוח שלנו יודע מה אנחנו הולכים לעשות, אז אין אלמנט של הפתעה. המוח פשוט מבטל את האותות שמגיעים מהעור כשאנחנו נוגעים בעצמנו. זה מנגנון חכם שעוזר לנו להתעלם מהתחושות של הבגדים על העור שלנו! איפה הכי מדגדג? 🦶 יש אזורים בגוף שרגישים יותר לדגדוג: כפות הרגליים בית השחי הצלעות הצוואר הבטן זה קורה בגלל שבאזורים האלה יש יותר קצוות עצבים שרגישים למגע. איפה הכי מדגדג לכם? דגדוג בטבע 🐒 לא רק בני אדם צוחקים מדגדוג! שימפנזים וגורילות משמיעים קולות צחוק מיוחדים כשמדגדגים אותם כלבים מגיבים לדגדוג ברפלקס של הרגל האחורית אפילו חולדות משמיעות צלילים מיוחדים (בתדר גבוה שאנחנו לא שומעים) כשמדגדגים אותן! 🔊שימו ווליום וקבלו פינגווין שצוחק כשמדגדגים אותו דגדוג בהיסטוריה ובתרבות 🌍 דגדוג היה חלק מהתרבות האנושית מאז ומתמיד: ביוון העתיקה השתמשו בדגדוג למשחק ושעשוע בסין העתיקה השתמשו בדגדוג כעונש מביך (אבל לא מכאיב) לאנשים חשובים בתרבויות רבות דגדוג הוא חלק ממשחקי ילדים מסורתיים בחברות מסוימות דגדוג נחשב לפעולה אינטימית שעושים רק במסגרת המשפחה עובדות מפתיעות על דגדוג ⭐ התגובה לדגדוג היא אוניברסלית - כל בני האדם מגיבים באופן דומה, ללא הבדל של מין, מוצא או תקופה אנושית. תינוקות מתחילים להגיב לדגדוג כבר מגיל 4 חודשים, וככל שהאדם מתבגר, הוא נעשה פחות רגיש לדגדוג. יש אנשים שבכלל לא מִדגדגים (אבל זה נדיר מאוד). אבל חוץ מצחוק, דגדוג יכול לעורר גם רגשות של מבוכה או חוסר נוחות, במיוחד אם הוא לא רצוי! משחקים ודגדוגים 🎮 דגדוג הוא חלק ממשחקים רבים שעוזרים לילדים: לפתח קשרים חברתיים ללמוד על גבולות (מתי כן ומתי לא) להבין תקשורת לא מילולית להתמודד עם רגשות שונים איך דגדוג יכול להועיל? 💪 למרות שדגדוג עצמו לא משמש כטיפול רפואי, הצחוק שהוא מעורר יכול! למה? כי צחוק משחרר אנדורפינים (שהם הורמונים של אושר), מפחית הורמוני לחץ, ומחזק קשרים חברתיים - ולכן גם עוזר בהתפתחות החברתית של ילדים. וכמובן - אין כמו צחוק אמיתי כדי לשפר את מצב הרוח. הידעתם? 💡 כמו פיהוק, גם הצחוק מדבק, ואפילו יותר מפיהוק. זה קורה בגלל האופי החברתי של הצחוק והיכולת שלו לחבר בין אנשים! אז... דיגידיגידיגידיגי.... (אבל רק בהסכמה!)

כריסטופר קולומבוס היה מגלה ארצות איטלקי שחי בין השנים 1451-1506. הוא נולד בגנואה שבאיטליה, אבל את מסעותיו המפורסמים הוא בכלל ביצע בשירות ספרד. 🇮🇹🇪🇸 לאחרונה (12 באוקטובר 2024!), מחקר מדעי חדש הציע תיאוריה מעניינת על מוצאו של קולומבוס. מדענים ספרדים, שחקרו את הנושא במשך 22 שנים, גילו עדויות שקולומבוס אולי היה יהודי ספרדי ממערב אירופה! 🧬🔍 המסע שהתחיל את הכל ב-1492, קולומבוס יצא למסע היסטורי במטרה למצוא נתיב ימי מערבי להודו. במקום זאת, הוא הגיע ליבשת אמריקה - אירוע שהוביל לתחילת עידן הגילויים האירופי בעולם החדש. סרטון AI על הסיפור של קולומבוס, שיצר תמיר כורם, מנחה סדנאות יצירתיות במתמטיקה. הקליקו לדבר עם תמיר בוואטצפ המוטיבציה של קולומבוס קולומבוס לא יצא למסעותיו רק בשם המדע והגילוי. הוא חתם על הסכם עם המלכים הספרדים שהבטיח לו עושר ותארים אם יצליח במשימתו. זה מראה לנו שלפעמים, גם לאנשים חשובים בהיסטוריה היו מטרות אישיות לצד המטרות הגדולות יותר. 👑💰 החילופין הקולומביאניים המסעות של קולומבוס התחילו תקופה של חילופין תרבותיים וביולוגיים בין העולם הישן (אירופה, אפריקה ואסיה) לעולם החדש (אמריקה). תקופה זו נקראת גם "החילופין הקולומביאניים": צמחים : תפוחי אדמה, עגבניות ותירס הגיעו לאירופה, בעוד שחיטה ואורז הגיעו לאמריקה. חיות : סוסים וחתולים הגיעו לאמריקה, בעוד שתרנגולי הודו הגיעו לאירופה. תרבות : שפות, דתות ומנהגים התערבבו ויצרו תרבויות חדשות. השפעה תרבותית והיסטורית של קולומבוס קולומבוס יצא מאירופה, הגיע לאמריקה וחזר. וכך הוא השפיע על שתי היבשות באופן משמעותי! השפעתו על תרבויות הילידים באמריקה הגעתו של קולומבוס לאמריקה הביאה לשינויים גדולים בחיי העמים הילידים שחיו שם: מחלות : האירופאים הביאו איתם מחלות חדשות כמו אבעבועות שחורות. הילידים לא היו מוגנים מפני מחלות אלו, וזה גרם למגיפות קשות. 🦠😷 שינויים חברתיים : הכיבוש האירופי שינה את הדרך שבה החברות הילידיות היו מאורגנות. 🏛️ אובדן תרבותי : הרבה מהעמים הילידים איבדו חלקים מהשפה, המנהגים והתרבות שלהם בגלל ההשפעה האירופית. 📚🗣️ התפתחות תרבותית באירופה ומהצד השני, המסעות של קולומבוס השפיעו גם על אירופה בדרכים חשובות: כלכלה : גידולים חדשים כמו תפוחי אדמה ותירס הגיעו לאירופה. זה שינה את מה שאנשים אכלו ואת הכלכלה. 🥔🌽 מדע וטכנולוגיה : המסעות עוררו עניין חדש בגיאוגרפיה ובמדע. זה הוביל לשיפורים בניווט ובמפות. 🧭🗺️ השפעה תרבותית : הגילוי של עולמות חדשים נתן השראה לסופרים, אמנים ופילוסופים באירופה. זה גרם לאנשים לחשוב על נושאים כמו מוסר והיחס לאנשים ששונים מאיתנו. 🎨📖 תעלומת המוצא של קולומבוס במשך מאות שנים, היסטוריונים התווכחו על המוצא של קולומבוס. רוב האנשים חשבו שהוא הגיע מגנואה שבאיטליה, אבל היו גם תיאוריות אחרות. לאחרונה, מדענים ספרדים ערכו מחקר ארוך ומעניין כדי לנסות לפתור את התעלומה הזו. הם השתמשו בטכנולוגיה מתקדמת של בדיקות DNA ומצאו רמזים שקולומבוס אולי היה יהודי ספרדי. זה מזכיר לנו כמה מרתקת יכולה להיות ההיסטוריה, וכמה דברים חדשים אנחנו יכולים ללמוד על העבר גם היום! 🕵️‍♂️🧬 יום קולומבוס - בארצות הברית בארצות הברית חוגגים את "יום קולומבוס" (Columbus Day) כי, ובכן, הוא התחיל את הכל (סוג של). זה יום מיוחד וחגיגי שמצויין בכל יום שני (כי השבוע מתחיל בארה"ב בימי שני, כאמור ) השני של חודש אוקטובר. 🇺🇸 זהו חג פדרלי (כלומר - בכל ארה"ב, לא רק במדינה מסויימת כמו קליפורניה או ניו-יורק) המציין את הגעתו של קולומבוס לאמריקה ב-12 באוקטובר 1492. עבור רבים, היום הזה מסמל את תחילת הקשר בין העולם הישן (אירופה) לעולם החדש (אמריקה).  חגיגות בקהילות איטלקיות-אמריקאיות יום קולומבוס הוא חג חשוב במיוחד בקהילות איטלקיות-אמריקאיות בארצות הברית. עבורם, קולומבוס הוא גיבור תרבותי וסמל להישג איטלקי. 🇮🇹🇺🇸 בערים גדולות כמו ניו יורק וסן פרנסיסקו, החגיגות כוללות: תהלוכות צבעוניות 🎭 מצעדים 🚶‍♂️🚶‍♀️ הופעות מוזיקה וריקודים מסורתיים 🎵💃 ארוחות חגיגיות ומפגשים חברתיים 🍝👥 פעילויות בבתי הספר יום קולומבוס הוא גם הזדמנות חינוכית חשובה בבתי הספר האמריקאיים: בגני הילדים ובתי הספר היסודיים : הגננות והמורים מכינים עם הילדים פעילויות מיוחדות ויצירות הקשורות לקולומבוס ולגילוי אמריקה. 🎨✂️ (ואגב, אם אתם רוצים לדעת איך נראה יום טיפוסי בכיתה ג' בארה"ב הקליקו כאן). שבוע לפני החג : התלמידים לומדים על ההיסטוריה של ארצות הברית ויוצרים ציר זמן היסטורי מתחילת הקמתה של המדינה. 📅🇺🇸 בחטיבות הביניים והתיכונים : התלמידים קוראים טקסטים היסטוריים על קולומבוס ומסעותיו, ומנתחים את השפעתו על ההיסטוריה. 📚🔍 (גם ל יום טיפוסי בחטיבת ביניים בארה"ב יש לנו פוסט) כל הפעילויות הללו הן חלק חשוב מהתרבות האמריקאית ומהדרך שבה מלמדים היסטוריה בארצות הברית. הנה כמה עובדות טריוויה על קולומבוס: שמו המקורי היה כריסטופו קולומבו (Cristoforo Colombo), באיטלקית. הוא ערך ארבעה מסעות לאמריקה בין השנים 1492-1504. קולומבוס מעולם לא הגיע ליבשת צפון אמריקה עצמה (איפה שנמצאת ארה"ב), אלא רק לאיים בים הקריבי ולחלקים מאמריקה המרכזית ודרום אמריקה.  הוא האמין עד יום מותו שהגיע לאסיה ולא חשב לרגע שמדובר ביבשת חדשה. בניגוד למיתוס הנפוץ, ב-1492 אנשים משכילים באירופה כבר ידעו שכדור הארץ עגול. קולומבוס לא היה צריך להוכיח זאת. מדענים השתמשו בבדיקות DNA כדי לחקור את המוצא של קולומבוס. מאיפה היה להם DNA? הם בדקו שרידים שלו שנמצאו בקתדרלת סביליה בספרד השרידים של קולומבוס ערכו מסע משלהם! הם נקברו תחילה בספרד, הועברו לאי היספניולה (כיום - הרפובליקה הדומיניקנית והאיטי), אחר כך נדדו לקובה, ולבסוף חזרו לסביליה שבספרד. 🌍⚰️🚢 לסיכום (או - אז מה היה לנו עד עכשיו?) כריסטופר קולומבוס הוא דמות מורכבת בהיסטוריה. המסעות שלו שינו את העולם בדרכים רבות - חלקן טובות וחלקן פחות. ללמוד על קולומבוס עוזר לנו להבין: איך מפגשים בין תרבויות יכולים להשפיע על העולם למה חשוב ללמוד שפות ויותר מכך - להכיר תרבויות אחרות איך אירוע אחד יכול להיות מובן בצורות שונות על ידי אנשים שונים פוסט זה נכתב בשיתוף עם JBE.