סיימתם ארוחת ערב משפחתית גדולה. הכיור מלא צלחות מלוכלכות, סירים שומניים וכוסות מלאות שאריות. את הכל אתם מסתדרים בתוך המדיח כלים, לוחצים על כפתור, וכשעה וחצי אחרי מגיע הרחב המוכר: מי מסדר במקום את כל הכלים (שכמובן יצאו נקיים ומבריקים בלי שאף אחד יעמוד וישפשף עם סבון כלים...). אבל רגע... איך זה בעצם עובד? בואו נגלה את הסוד של המכונה הקסומה הזו שחוסכת לנו שעות של זמן מבוזבז 😏 איך זה בכלל מנקה בלי לשפשף? 🤔 זאת השאלה הגדולה, נכון? אין במדיח שום דבר שיבריש את הכלים, אז איך הם נהי

רואלד אמונדסן היה נורווגי קשוח שהפך לאיש הראשון שהגיע לקוטב הדרומי. אבל הסיפור שלו הוא הרבה יותר מסתם "הגעתי ראשון" - זה סיפור של תכנון מדוקדק, החלטה פתאומית לשנות כיוון, ומירוץ דרמטי מול מתחרה בריטי שלא ממש ידע שהוא במרוץ... מי היה רואלד אמונדסן? אמונדסן נולד ב-1872 בנורווגיה למשפחת ספנים. אמו רצתה שיהיה רופא, אבל הוא חלם על משהו אחר לגמרי - חקר הקוטבים הקפואים. אחרי שאמו נפטרה, הוא זנח את לימודי הרפואה והתמסר לחלום שלו. כבר בגיל צעיר, אמונדסן התחיל להכין את עצמו לחיים בתנאי

לפני 70 שנים, באוגוסט 1955, יצא לאור ספר שהפך לאחד ממותגי המידע המוכרים בעולם: ספר השיאים של גינס. מה שהתחיל כ'פתרון' לוויכוח על ציפורים בציד , הפך למיזם עולמי שמתעד את כל ה-"הכי" שאפשר לחשוב עליהם. אז 'חפרנו' כדי לספר לכם את הסיפור שמאחורי המספרים. וכן, שיאי עולם זה לא רק דברים מוזרים. הספר מתעד גם הישגים מדעיים, טכנולוגיים וספורטיביים מרשימים כגון שיאי מהירות, גילויים בחקר החלל, רובוטים מתקדמים, שיאי שחייה וריצה - לאו דווקא מתחרויות אולימפיות -והרבה הישגים אמיתיים שממש משני

אם חשבתם שהיסטוריה זה שיעמום, תשכחו מזה! הסידרה "The Who Was? Show" של נטפליקס מוכיחה שאפשר ללמוד על דמויות היסטוריות חשובות ולצחוק בדרך. הסדרה מבוססת על סדרת הספרים הפופולרית בארה"ב "Who Was…?" (מי היה...?) - שהיא סדרת ביוגרפיות לילדים, שמספרת על אנשים שעיצבו את ההיסטוריה, ממדענים ואמנים ועד למנהיגים וספורטאים. מה הפורמט של הסידרה? בכל פרק מופיעות 2 דמויות היסטוריות שונות לחלוטין, והן נפגשות, מדברות זו עם זו, מגיבות, משוות את הדרכים שלהן ולעיתים אפילו מתווכחות. הדמויות מוצגו

האפרוחים שלנו יצאו להרפתקה קפואה - הם נוחתים באנטארקטיקה, הקוטב הדרומי הקפוא ביותר על כדור הארץ! מה זאת בעצם אנטארקטיקה? אנטארקטיקה היא היבשת הכי קרה, הכי יבשה והכי רוחנית בעולם (בגלל הרוח... 😉). היא מכוסה כולה בקרח עבה, והטמפרטורות שם יכולות לרדת עד מינוס 90 מעלות! חיות שם חיות מיוחדות שהתרגלו לקור הקיצוני - פינגווינים, כלבי ים, לוויתנים ועוד יצורים מדהימים שלא תמצאו בשום מקום אחר בעולם. מה תמצאו בחוברת? האפרוחים שלנו פוגשים את תושבי אנטארקטיקה המיוחדים, וכל עמוד מציג חיה א

קיפול כביסה. שתי המילים האלה מספיקות כדי לגרום למבוגרים לגנוח. אבל למה בכלל צריך לקפל? אי אפשר פשוט לזרוק הכל למגירה, או להשאיר בערימה אחת גדולה 😱? התשובה היא: אפשר, אבל אז תתעוררו בוקר אחד ותגלו שהחולצה האהובה עליכם נראית כאילו זרקו אותה לאשפה כמו טישו משומש. והגרביים? יפסיקו להיות בזוגות-זוגות. אז בואו נלמד איך להפוך את הכביסה הנקייה למשהו שבאמת אפשר ללבוש. למה בכלל לקפל כביסה? אולי זה נראה כמו עבודה מיותרת, אבל קיפול כביסה הוא בעצם דרך לשמור על הבגדים שלנו. כשאנחנו מקפלים

מתי בפעם האחרונה, בסיבוב הקניות שלכם בסופר, חשבתם מי המציא את העגלה? הסידור של המדפים? הברקודים? ובכלל, המכירה של כל הדברים בחנות אחת במקום בכמה חנויות שונות?? מסתבר שלאנשים שחיו לפני קצת יותר ממאה שנה, כל הרעיון הזה של הסופרמרקט היה נשמע כמו מדע בדיוני. איך קנו אוכל פעם? 🍱 עד תחילת המאה ה-20, היו חנויות מכולת. ובחנות המכולת הממוצעת, הלקוח היה ניגש לדלפק ומקריא למוכר רשימה. המוכר היה הולך למדפים שמאחוריו, אוסף את המוצרים, שוקל אותם במאזניים ואורז אותם. הקונים לא נגעו במוצרים

ב-1806, כש ג'יין מרסט כתבה את "שיחות על כימיה", היא לא רק הסבירה תיאוריה - היא ממש הראתה איך לעשות ניסויים ביתיים פשוטים. הרעיון שלה היה מהפכני: מדע זה לא משהו שקורה רק במעבדות סגורות של פרופסורים, אלא משהו שכל אחד יכול לחוות בעצמו, ואפילו בבית. תיכף יגיעו הניסויים 👇 ידעתם למשל ש... הכימאי הדגול האמפרי דייווי, שההרצאות שלו השפיעו על מרסט, היה מפורסם לא רק בזכות התגליות שלו אלא בזכות ההדגמות המרהיבות שלו. באחת ההרצאות שלו הוא שאף גז תחמוצת החנקן (הידוע גם בשם "גז צחוק") והתח

נחשו מה? לכדור הארץ יש חבר חדש שעומד ללוות אותנו לששה עשורים שלמים! לא, זה לא ירח שני (יש לנו כבר ירח אחד, מעולה), אבל זה משהו ממש מיוחד שנקרא quasi-moon - כמעט-ירח. מה זה בכלל כמעט-ירח? האסטרואיד החדש שלנו נקרא 2025 PN7, והוא קטן למדי - רק כ-19 מטר ברוחב, בערך כמו אוטובוס אקורדיון. אבל מה שמיוחד בו זה לא הגודל, אלא הריקוד המדהים שהוא עושה איתנו בחלל. ה-Quasi-moon, או, ה'כמעט-ירח' הוא לא ירח אמיתי. הוא לא מסתובב סביב כדור הארץ כמו הירח שלנו. במקום זה, הוא מקיף את ה שמש בדיו

האפרוחים שלנו הופכים למכשפות המפורסמות מהסיפורים האהובים עלינו! כל אחת עם הקסם המיוחד שלה, עם החיות שלה ועם הסיפור שלה. איזה מכשפות תפגשו בחוברת? למשל את המכשפה הטובה שאוספת טרמפיסטים על המטאטא שלה (כן-כן, זאת מהסיפור טרמפ על מטאטא ). ולעומתה - המכשפה הרעה מהסיפור עמי ותמי שבנתה בית מפתה מממתקים כדי לגרום לילדים להגיע אליה. או המכשפה מדליה, או מליפיסנט הידועה. וכמובן, שתי המכשפות המוכרות מ הקוסם מארץ עוץ , אלפבה וגלינדה - שקיבלו סרטים משלהם ( מרשעת , מישהו? 🤷‍♀️🤔) או אורסו

הסרט השני של "מרשעת" כבר בקולנוע, והמכשפות המדהימות שלו ממשיכות לכבוש את הלבבות - אז למה לא ללמוד לצייר אותן? 🎨 בין אם אתם מעריצים של אלפבה הירוקה והמיוחדת או של גלינדה הוורודה והנוצצת, בואו נלמד לשרבט אותן נכון. אספנו לכם סרטוני הדרכה שמתאימים לרמות שונות - מהציורים הכי פשוטים ועד לאלה המדויקים יותר, כך שכל אחד יוכל למצוא את הדרך שלו ליצור את המכשפות הנהדרות האלה. הידעתם? שמה של אלפבה נוצר מהגיית ראשי התיבות של שם המחבר של 'עוץ', ל. פרנק באום (L. Frank Baum). השם גלינדה נשא

איזה מוזר זה שאנחנו חיים לפי זמנים בחלוקת שונות? 12 חודשים בשנה, 24 שעות ביום 7 ימים בשבוע, 30 ימים (בממוצע) בחודש... כאילו שאנשים שונים החליטו על זה. וגם לא חשבו כמה קשה לתכנן או לחשב ככה... אז, למה זה?? למה דווקא 24 שעות ביום? ⏰ לפני שנגיע לשבוע (שזאת הסיבה לכך הפוסט הזה, כי זה מה ששאלו אותנו...), בואו נתחיל עם שאלה עוד יותר בסיסית: למה ביום יש דווקא 24 שעות? למה לא 10, שזה הרבה יותר נוח למתמטיקה ולמערכת המטרית שלנו? התשובה מובילה אותנו אלף שנים אחורה, ל מצרים העתיקה ולבבל

מכירים את האווז הגדול והרועש שפתאום מטייל מולנו ברחוב? אז לא, הוא לא מחפש אגם לא קפוא, כמו בפתגם. הוא כאן כדי להישאר, למרות שהוא לא באמת במקור מכאן. או מאירופה. הוא בכלל עשה עלייה מאפריקה, והתמקם כאן בכיף שלו (ושלנו) וקוראים לו יאורית מצרית. 🦆 צילום: שירי לוין מי היא בעצם היאורית המצרית? היאורית המצרית היא אווז בינוני בגודלו (63-73 ס"מ גובה - קצת כמו לברדור, אבל שוקל יותר כמו פודל 1.5-2.25 ק"ג), עם גוף בגוונים של חום-אפור, צוואר ארוך ורגליים ורודות. והסימן המזהה המיוחד שלה?

עוד קלאסיקה אהובה של דיסני. הפעם משנת 1970. והנה אנחנו נודדים לפריז של שנות העשרה של המאה ה-20, לסיפור מקסים על משפחת חתולים אריסטוקרטיים שיוצאים להרפתקה בלתי צפויה. אם אתם אוהבים חתולים, מוזיקת ג'אז, ופריז הרומנטית - זה הסרט בשבילכם. 🎬🥖🇫🇷 על מה הסרט? חתולה מפונקת חיה חיים מושלמים בפריז עם שלושת הגורים שלה, אצל זמרת אופרה עשירה שמעריצה אותם. יום אחד המאדאם מחליטה לעדכן את הצוואה שלה - ומשאירה את כל הונה לחתולים האהובים שלה. משרת הבית, אדגר, מאוד לא מרוצה מהמצב הזה. אם הח

שמתם לב שכובע השף הוא אחד ה כובעים הכי מוזרים שיש? גבוה, לבן, עם קפלים, כאילו מישהו שם שקית גדולה - ומעוצבת - על הראש... אז מה הסיפור? השם הרשמי: טוֹק בלאנש לכובע השף קוראים "טוק בלאנש" (Toque Blanche), שזה בצרפתית "כובע לבן". המילה "טוק" עצמה באה מהערבית ופירושה פשוט "כובע", אבל הצרפתים לקחו את זה והפכו את הכובע הזה לסמל של השף המקצועי. איך זה התחיל? מאגדה לבריחה יש כל מיני אגדות על מקור כובע השף. אגדת אשורבניפל מהמאה ה-7 לפני הספירה, מספרת שהמלך כל-כך פחד שירעילו את האוכל

"תעביר לי את הטיפקס", "מישהו ראה את הפלאפון שלי?", "יש עוד ארטיק במקפיא?" - משפטים שאנחנו אומרים כל יום, אבל האם אתם יודעים שכל המילים האלה הן בעצם שמות של מותגים? מה קורה כשמותג מצליח יותר מדי? יש תופעה מעניינת בשפה שנקראת genericization (או בעברית: הפיכת מותג לשם כללי, או גנרי). זה קורה כשמוצר מסוים כל כך מצליח ונפוץ, שהציבור מתחיל לקרוא לכל המוצרים מהסוג הזה בשם המותג המקורי - גם אם הם מיוצרים על ידי חברות אחרות לגמרי. וזה לא קורה רק למותגים חוצלארצים. בעברית יש לנו המון ד

ביום סתווי קריר בנובמבר 1895, הפיזיקאי הגרמני וילהלם רנטגן עבד במעבדה שלו על ניסויים עם קרני קתודה. הוא שם לב למשהו מוזר: מסך זוהר, שעמד במרחק מהצינור שבו הוא עבד, התחיל לזהור באור ירקרק מוזר - למרות שהצינור היה מכוסה בקרטון שחור עבה. רנטגן הבין שהוא גילה סוג חדש של קרינה, וכיוון שלא ידע מה זה בדיוק - קרא לה "קרני X" (כי X, כמו הנעלם של נוסחאות המתמטיקה). אבל הרגע המדהים באמת הגיע כשרנטגן שם את ידו בין הצינור למסך הזוהר, וראה את עצמות ידו מוקרנות על המסך! הוא הבין שהקרניים הא

נכון שבסוף החורף מחכים כבר ל שמש ולחום ושיהיה יבש כבר? אבל כמה חודשים קודם לכן... לכולנו נמאס מלחכות כבר לגשם שיבוא. בין אם בגלל ה מגפיים שמתגעגעות לקפוץ בשלוליות, או בגלל שה מטרייה ממש רוצה להיפתח מעל הראשים - או כי החקלאים כבר ממש מתחננים שישקו להם את השדות: כולנם רוצים שהוא ירד. הגשם, כמובן. ולא רק פעם אחת, בתור יורה , אלא כל הזמן... הרעיון הזה - לנסות "להזמין" את הגשם לבוא - ליווה את האנושות כמעט בכל תרבות ובכל זמן. מאז שהאדם התחיל לעבד את האדמה ולהבין כמה הוא תלוי במי

חוברת צביעה חדשה: טקסי גשם מסביב לעולם ! 🌧️ האפרוחים שלנו יוצאים למסע מיוחד - הם מגלים איך תרבויות שונות בעולם התמודדו עם הציפייה לגשם שלא הגיע, לאורך ההיסטוריה. בכל תרבות יש טקסים ייחודיים שנועדו להוריד גשם, וכל אחד מהם מספר סיפור מרתק על אמונות, מסורות ותקווה. מה תמצאו בחוברת? האפרוחים יכירו טקסי גשם מתרבויות שונות ברחבי העולם - מריקודי גשם של שבטים באפריקה ובאמריקה הצפונית, דרך מסורות עתיקות באסיה, ועד לטקסים מיוחדים בתרבויות שונות שהתפתחו כשאנשים חיכו נואשות לגשמים שיציל

שמתם לב פעם שדגני הבוקר שלכם מתנהגים כמו חבורת חברים 'דביקים'? הם פשוט לא יכולים להתרחק אחד מהשני, ותמיד מסתובבים ביחד - באמצע הקערה או צמוד לשפתה. אותו דבר קורה גם עם בועות במשקה מוגז, אטבי נייר על פני המים, או כל דבר קטן שצף. ברוכים הבאים לעולם המופלא של "אפקט צ'יריוס" - התופעה שהופכת את ארוחת הבוקר שלכם למעבדה פיזיקלית! 🔬 מה זה בעצם אפקט צ'יריוס? השם הרשמי של התופעה הזו הוא "משיכה קפילארית בין גופים צפים", אבל מי רוצה להגיד את זה בשעה שבע בבוקר? לכן המדענים קראו לה "אפקט