מגלי ארצות: ג'ונקו טאביי - האישה שכבשה את גג העולם ⛰️
- 12 במרץ
- זמן קריאה 5 דקות
דייוויד ליווינגסטון הלך אלפי קילומטרים ברגל. אמיליה ארהארט חצתה אוקיינוסים לבד. וג'ונקו טאביי? היא עלתה למקום שבו כמעט אין אוויר לנשום, בטמפרטורות שיכולות להרוג תוך דקות - ועשתה את זה כשכל העולם היה בטוח שזה לא מתאים לנשים.
ב-16 במאי 1975, ג'ונקו טאביי מיפן הפכה לאישה הראשונה בהיסטוריה שהגיעה לפסגת האוורסט - הנקודה הכי גבוהה על פני כדור הארץ, 8,849 מטר מעל פני הים. היא הייתה קטנה מאוד (כמטר וחצי גובה בלבד) ובכל זאת טיפסה על ההר הכי גבוה בעולם.
ילדה קטנה עם הרים גדולים
ג'ונקו טאביי נולדה ב-1939 ביפן, ילדה שביעית מתוך שמונה ילדים. היא גדלה במחוז פוקושימה שבצפון-מזרח יפן - אזור הררי וכפרי, רחוק מהרעש של טוקיו, עם המון הרים ירוקים. בגיל 10 היא יצאה לטיול בית ספרי אל הפסגות שמסביב (ההר נסו ועוד), בגובה של כ-1,900 מטר - וזהו. ההרים פשוט לכדו אותה, ולא שחררו.
הבעיה? ביפן של שנות ה-50, טיפוס הרים היה עניין של גברים. קבוצות הטיפוס השונות סירבו לקבל אותה. כשניסתה להצטרף, אחד המדריכים אמר שנשים מטפסות הן "בעיה" - הן מאטות את הקבוצה ומסבכות את הלוגיסטיקה.
טאביי, שגם כך הייתה קטנה ועדינה במיוחד ולא ממש עמדה בסטנדרטים של "אלוף הרים", החליטה לפתור את הבעיה בדרכה: ב-1969 היא הקימה את "מועדון הטיפוס לנשים" - ארגון שכלל נשים בלבד. הסיסמה? "בואו נלך טיפוס, אבל קודם נכין ארוחת ערב" (כן, ממש ככה, כי רוב החברות היו גם אימהות ועקרות בית).
מה זה בכלל האוורסט? ⛰️
האוורסט נקרא בנפאלית "סגרמאטה" (אלת השמיים) ובטיבטית "ג'ומולונגמה" (אם היקום). הוא ממוקם על גבול נפאל וטיבט ברכס הרי ההימלאיה, ומתנשא (כאמור) לגובה של 8,849 מטר.
🔍 הידעת? ה"אוורסט" קרוי על שמו של ג'ורג' אוורסט, המודד הבריטי שמיפה את הרי הודו לפני כמאתיים שנה (בשנות ה-1800). הוא עצמו מעולם לא ראה את ההר שנקרא על שמו ואף התנגד כי ייקרא על שמו כי, לטענתו, זה לא נשמע טוב בהינדי ובאורדו, השפות המקומיות. אבל לא שאלו אותו.
מסלול עם מוות אמיתי בדרך
כדי להגיע לפסגה, הקבוצה של טאביי השתמשה במסלול הקלאסי מהצד הדרומי - מסלול שנקרא South Col, אותו מסלול שבו עלו הילארי וטנזינג ב-1953 שהיו הראשונים להגיע לפסגה. המסלול עובר דרך מפל קומבו - מבוך ענקי של בלוקי קרח ענקיים שזזים ומתמוטטים, שנחשב לאחד החלקים המסוכנים ביותר במסלול - כי כל אחד יכול לקרוס בכל רגע.
ב-5 במאי 1975, 11 ימים לפני שטאביי הגיעה לפסגה, היא וחברותיה נפגעו ממפולת שלגים בלילה. המפולת קברה את כל הקבוצה. אחרי שני ימי החלמה, טאביי המשיכה למעלה.
🔍 הידעת? באזור הפסגה של האוורסט יש מה שנקרא "אזור המוות": מעל 8,000 מטר, לחץ האוויר נמוך כל כך שרק כ-30-33% מכמות החמצן של גובה פני הים זמינה. הגוף האנושי מתחיל להרוס את עצמו, ומטפסים צריכים לשאוף חמצן מבקבוקים. בלי ציוד מתאים - אדם מאבד הכרה תוך דקות.
12 דקות על גג העולם
ב-16 במאי, אחרי שנים של הכנות ושבועיים של עלייה, טאביי הגיעה לפסגה עם המדריך הנפאלי אנג צ'ירינג שרפה. היא עמדה שם 12 דקות - מספיק זמן כדי לצלם תמונה ולהרגיש שהאוויר שם, בגובה הזה, עדיין נכנס לריאות.
מה היא אמרה אחרי שירדה?
"עלייתי לפסגה לא פתרה שום בעיה בבית. הכביסה עדיין חיכתה לי."
(לא בדיוק ציטוט מגיבורת אפוס, אבל זאת ג'ונקו טאביי בשלמותה, בעולם שבו היא חיה)
פספסה את הכותרות - בגלל שהיתה אישה
כשטאביי ירדה מההר, מה חיכה לה? ראיונות על... בישול 🤦. עיתונאים שאלו אם היא בישלה בצמרת, מה בעלה חושב, ואיך היא מאזנת בין טיפוס הרים לגידול ילדים. שאלות שאף אחד לא שאל את גברים שהגיעו לאותה פסגה.
שיאים שנשברו בדרך
אבל אחרי האוורסט, טאביי לא עצרה.
בין 1980 ל-1992 היא השלימה טיפוס על כל שבע הפסגות הגבוהות ביותר בכל יבשת - מה שמכונה "Seven Summits": אוורסט (אסיה, 8,849 מ'), אקונקגואה (דרום אמריקה, 6,961 מ'), דנאלי/מקינלי (צפון אמריקה, 6,190 מ'), קילימנג'רו (אפריקה, 5,895 מ'), אלברוס (אירופה, 5,642 מ'), וינסון (אנטארקטיקה, 4,892 מ') ופונצ'אק ג'איה (אוסטרליה/אוקיאניה, 4,884 מ').
כשסיימה ב-1992, היא הייתה בת 53 - ולא רק האישה הראשונה שהשלימה את הרשימה, אלא ככל הנראה האדם הראשון בכלל שעשה זאת עד אז!
🔍 הידעת? עד 2024, רק כמה מאות אנשים השלימו את ה- Seven Summits. המרחק הכולל בגובה שמטפסים בכל שבע הפסגות ביחד עולה על 42 ק"מ לגובה - כמעט פי 5 מגובה טיסת מסוק רגילה.
בעקבות טאביי - נשים שכבשו את ההימלאיה
אחרי שטאביי פתחה את הדרך, הגיעו נשים נוספות שהפכו לאגדות טיפוס בפני עצמן.
וואנדה רוטקביץ' מפולין הייתה האישה הראשונה שעלתה לאוורסט ללא חמצן מלאכותי (1978), ולאחר מכן הראשונה שעלתה ל-K2 - ההר השני בגובהו בעולם שמסוכן הרבה יותר מהאוורסט. היא נעלמה ב-1992 בניסיון לכבוש את קנצ'נג'ונגה, הרביעי בגובהו.
ליאו ג'ולגה מקוריאה הדרומית ואדריאן בורהוס מבלגיה הפכו בשנות ה-80 לחלק מגל של נשים שהשלימו את Seven Summits - מסלול שטאביי פתחה לבדה.
בסנה מטא מהודו הפכה לסמל השראה לנשים במדינה שבה טיפוס הרים לנשים היה בלתי אפשרי כמעט לגמרי עד שנות ה-90.
🔍 הידעת? כיום, כ-10-12% ממטפסי האוורסט הם נשים - נתון שעולה בחדות מאז שנות ה-2000. כשטאביי עלתה ב-1975, היא הייתה האישה היחידה בכל הצוות.
מה קורה לגוף על האוורסט?
בגובה 8,849 מטר, לחץ האוויר הוא כשליש מהלחץ בפני הים. מטפסים מאבדים בממוצע 1-2 ק"ג ביום בגלל שריפת קלוריות ואיבוד נוזלים. הטמפרטורה יכולה לרדת לכ-40- מעלות, ורוחות יכולות להגיע ל-300 קמ"ש - מספיק להפיל אדם מהרגליים.
🔍 הידעת? על הר האוורסט יש עדיין גופות של מטפסים שמתו ולא ניתן לפנותם בגלל התנאים. אחד המפורסמים הוא "גרין בוטס" - מטפס הודי שזוהה לרוב כצ'וונג פאלג'ור (אם כי הזיהוי אינו רשמי) ומשמש כנקודת ציון בלתי רשמית בדרך לפסגה מאז 1996.
מי עוד עלה לאוורסט? קצת פרופורציות
ב-1953, כשסר אדמונד הילארי וטנזינג נורגיי שרפה עלו לפסגת האוורסט, הם השתמשו בציוד של כ-13 קילו (ללא חמצן). היום, מטפס ממוצע עולה עם ציוד של פי 2 ואפילו פי 3.
מעריכים שב-2023 כ-600 איש הגיעו לפסגה, כולל שרפות ומטפסים זרים. באחת הפעמים עלו ביום אחד כ-60 מטפסים וזה באמת היה יותר כמו פקק תנועה מאשר טיפוס...
טנזינג נורגיי שרפה, שעלה עם הילארי ב-1953, לא גילה לעולם מי משניהם הגיע ראשון לפסגה. הם הסכימו לשמור על זה ביניהם. שנים רבות אח"כ, כשלחצו עליו, הוא ענה: "עלינו ביחד."
מה עשתה ג'ונקו טאביי אחרי כיבושי הפסגות?
ההישגים של טאביי אחרי אוורסט מרשימים לא פחות מהפסגה עצמה.
ב-1996 טיפסה גם את צ'ו אויו (8,188 מ') - ללא חמצן מבקבוקים. לפי דיווחים, היא טיפסה פסגות ביותר מ-70 מדינות, עם יעד אישי לטפס על ההר הגבוה ביותר בכל מדינה בעולם - מטרה שהמשיכה לרדוף אחריה עד 2015 (בגיל 76 !).
ב-2000 השלימה תואר מתקדם באוניברסיטת קיושו על הפגיעה הסביבתית באוורסט בגלל פסולת מטפסים, ושימשה כמנהלת של הקרן היפנית להרפתקאות ההימלאיה (Himalayan Adventure Trust of Japan) - ארגון שפועל לשמירת הסביבה בהרים ברחבי העולם.
היא כתבה שבעה ספרים, הובילה מסעות טיפוס-ניקיון שהוציאו טונות של אשפה מן ההרים, ועד שנותיה האחרונות הובילה משלחות טיפוס חינוכיות לנוער - כולל משלחת להר הפוג'י ב-2016, בזמן שכבר חלתה בסרטן.
היא נפטרה באוקטובר 2016 בגיל 77, 41 שנים אחרי שעמדה בגג העולם.
🔍 הידעת? מאז שפתחה נפאל את ההר לטיפוס בשנות ה-50, אוספי הפסולת מהאוורסט פינו בשנים האחרונות יותר מ-15,000 ק"ג של אשפה - וזה עדיין לא הכל.
ולמה הגדרנו אותה בתור "מגלת ארצות"?
אנחנו חייבים לכם הסבר. הרי היא לא גילתה מדינה חדשה, עולם נסתר או היתה הראשונה על האוורסט בכלל, אז למה מגלת ארצות?
כי טאביי אולי לא גילתה ארץ חדשה, אבל היא גילתה שגג העולם ממש לא שמור לגברים בלבד - ועשתה זאת בתקופה שבה הדעה הרווחת הייתה שגוף האישה "לא מסוגל" לשרוד בגבהים האלה. ואף היתה הראשונה לכבוש את כל 7 הפסגות הכי גבוהות בעולם.
המחקר הרפואי שצמח ממסעותיה ומהמסעות של נשים אחרות שבאו בעקבותיה, שינה את מה שאנחנו יודעים על גוף האדם בתנאי קיצון.
היא הוכיחה שאחת הסביבות הקיצוניות והאכזריות ביותר על פני כדור הארץ היא נחלה של כל מי שמוכן לאמן את עצמו, להתכונן בכובד ראש, ולהמשיך קדימה אחרי מפולת שלגים.



