דברים שמוצאים בחוץ: זנב-סנונית נאה - הפרפר שנראה כמו ציפור 🦋
- לפני 11 שעות
- זמן קריאה 5 דקות
המפגש הראשון עם המלך
אם ראיתם פרפר ענקי שנראה כמו ציור, שעף ליד הפרחים בחצר או בשדה, יש סיכוי טוב שנתקלתם באחד הפרפרים הכי מרשימים שיש לנו בארץ - זנב-סנונית נאה. עם מוטת כנפיים שיכולה להגיע אפילו ל-8 סנטימטרים (שזה ממש גוליבר בעולם הפרפרים!), הוא ממש קשה לפספוס.
הידעתם? הנקבות קצת יותר גדולות ובהירות מהזכרים.
למה "זנב-סנונית"?
השם שלו קצת מוזר, נכון? אבל זה כי בקצה הכנפיים האחוריות שלו יש תוספות ארוכות שנראות בדיוק כמו זנב הסנוניות המפוצל, זה שמזכיר לנו מזלג של פירות. כשהפרפר נח עם הכנפיים פרושות והכנפיים האחוריות שלו צמודות זו לזו, אפשר לראות בבירור את הדמיון לציפור המוכרת.
איך נראה זנב-סנונית נאה?
תארו לעצמכם פרפר שלובש חליפת פסים צהובה-שחורה מהודרת! הכנפיים שלו צבועות בצהוב פסטלי בהיר עם פסים שחורים רחבים. בתחתית הכנף האחורית יש שתי "עיניים" בצבע כתום-אדום שבולטות מאוד, ומעליהן רצועה של כתמים כחולים. זה נראה כמו עבודת אמנות של מישהו שבאמת מתאמץ (הי, תוכלו לצייר זנב סנונית בעצמכם, זה ממש לא קשה)!
הידעתם? הזכרים הם טיפוסים טריטוריאליים: הם תופסים שטח מסוים (בדרך כלל בפסגות גבעות) וממש לא מוכנים לוותר עליו. ואם זכר אחר ינסה להיכנס? יהיה קרב תעופה!
משפחה של אצולה
זנב-סנונית נאה שייך למשפחת הצבעוניים, שהיא אחת המשפחות היותר מיוחסות בעולם הפרפרים. זו משפחה קטנה יחסית (רק כ-550 מינים בעולם כולו), רובם באזורים טרופיים - אבל היא כוללת כמה מהפרפרים היפים ביותר בטבע.
בישראל ישנם שמונה מינים במשפחה הזאת, וזנב-סנונית נאה הוא זה עם התפוצה הכי רחבה.
תוכלו למצוא אותו כמעט בכל הארץ: מהנגב המרכזי ועד לצפון, מהים עד להרים. ורק בערבה וליד אילת הוא לא מופיע.
את זנב הסנונית נמצא כאן מתחילת האביב ועד לפני החורף (בין מרץ ונובמבר), כשבמהלך התקופה הזאת הוא מצליח להעמיד כ-5 דורות שונים (תלוי במזג האוויר)! זה המון זמן שבו אפשר לצאת ולחפש אותו בטבע.
הידעתם? 🔍 תת-המין שחי אצלנו נקרא Papilio machaon syriacus (זנב-סנונית סורי), והוא מעט שונה מזנבות-הסנונית שחיים באירופה. הפרפרים בצפון הארץ, במיוחד בחרמון, כהים יותר מאלה שבדרום!
מחזור חיים מרתק
מהביצה לזחל
הנקבה מטילה ביצים צהובות קטנטנות (בקוטר של כ-0.6 מילימטר) על צמחים ממשפחת הסוככיים (כמו שומר וגזר) - ולפעמים גם על עצי הדר ופיגם. היא מטילה כל ביצה בנפרד, אחת-אחת, בשעות הבוקר המוקדמות (בערך בין 8:00 ל-13:00).
הידעתם? 🔍 הנקבה מניחה את הביצה בצד התחתון של העלה - מקום מוגן יותר מהשמש ומהגשם, שגם קשה יותר לטורפים לזהות אותה!
לקראת הבקיעה הביצה משחירה, וכעבור יום-יומיים (באביב) או עד שבוע (בסתיו) - בוקע הזחל!
הזחל המתחפש
והנה מגיע החלק הכי מגניב במחזור החיים: הזחל של זנב-סנונית נאה הוא אלוף התחפושות! כשהוא בוקע, הוא שחור עם פס לבן, וכל גופו מכוסה בבליטות שעירות. למה? כי הוא מתחזה ללשלשת של ציפורים 💩! זו הגנה מעולה, כי מי רוצה לאכול כזה? 😂
לאחר ההינשלות הראשונה (כלומר, אחרי שהוא משיל את העור הישן ומגדל אחד חדש), הזחל הופך לירוק עם פסים שחורים ואדומים. ובסוף העונה? הזחלים עשויים להיות אפילו כהים יותר, ועם כתמים אדומים בולטים.
נשק סודי: בלוטת המזלג (אוסמטוריום)!
אבל להזחל יש עוד טריק מדהים: לאחר ההינשלות השלישית מופיעה בלוטת המזלג (או בשמה המדעי: אוסמטוריום) - זה איבר כתום בצורת קרניים שמסתתר מאחורי הראש של הזחל. ברגע שמישהו מנסה לפגוע בו, הזחל שולף את הבלוטה הזאת (כמו חרב אבירים!) ומפריש נוזל רעיל עם ריח נורא. הטורפים - ציפורים, חרקים אוכלי חרקים ואחרים - בורחים במהירות!
הזחל הבוגר חלק לגמרי, ירוק עם פסים שחורים ונקודות כתומות. הוא מגיע לגודל של כ-4.5 סנטימטר לפני שהוא מתגלם.
הגולם הצבעוני
הגולם יכול להיות בשני צבעים: ירוק לימוני או חום אפרפר.
הוא תלוי על קורי חזה (חוט משי חזק שמחזיק אותו בזווית) וגודלו בין 3 ל-3.5 סנטימטר. בחודשים החמים הפרפר בוקע כעבור כעשרה ימים, אבל בחודשים הקרים זה יכול לקחת גם חודש ואפילו יותר.
הגלמים של הדור האחרון בשנה נכנסים ל"דיאפאוזה חורפית" (סוג של תרדמת חורפית), וחלקם אפילו יישארו בגולם כמה שנים!
הידעת? 🔍 לא כל הגלמים בוקעים באותה שנה: חלקם "ממהרים" ואחרים נשארים 'לישון' בתוך הגולם שנה, ואפילו יותר משנתיים. זה סוג של "ביטוח" נגד שנה רעה - אם משהו לא יצליח לדור אחד (מזג אוויר קשה, מחסור בצמחים), תמיד יש דור אחר שמחכה בבטחה בגולם!
תפוצה עולמית
זנב-סנונית נאה הוא לא רק ישראלי - הוא בעל תפוצה שנקראת הולוארקטית, והמשמעות של המילה הזאת זה שהוא מצוי בצפון אמריקה, באירופה, בצפון אפריקה ובאסיה הממוזגת. הוא אחד הפרפרים היותר נפוצים ומוכרים באירופה, ואפשר למצוא אותו אפילו ביפן!
בעולם הישן (אירופה, אסיה ואפריקה) הוא אחד הנציגים הבודדים של משפחת הצבעוניים, ובגלל היופי שלו והתפוצה הרחבה, הוא מאוד חביב על חוקרי פרפרים. המדענים תיעדו וחקרו אותו כל כך הרבה, שהם מצאו לא פחות מ-200 תתי-מין וצורות שונות עם הבדלים ממש קטנים (אבל המדענים אוהבים לסווג...).
הידעת? 🔍 בחלקים גדולים של אירופה זה כמעט זנב-הסנונית היחיד שיש, ויש מקומות שבהם הוא כבר נחשב בסיכון מקומי בגלל שינויי חקלאות וכיסוח מוגבר של שדות. לכן במדינות אירופה רבות הוא מוגן על פי חוק!
איפה ומתי למצוא אותו?
זנב-סנונית נאה מעדיף אזורי גבעות והרים, וקל למצוא אותו בנקודות הגבוהות. הזכרים עושים דבר מעניין שנקרא "העפלה להרים" - הם עולים לראשי הגבעות והפסגות וממתינים שם לנקבות. לפעמים מתפתחים קרבות אוויר של זכרים שנלחמים על שליטה בשטח בפסגה.
הידעת? 🔍 הזכרים לא רק "עולים לגבעות" - הם ממש מתאספים על נקודות בולטות בנוף (פסגה, עץ גבוה, מגדל), ומכאן "מגרש ההיכרויות" שלהם. זה אומר שילד שמטייל בהר ויעמוד על הפסגה - נמצא ממש איפה שהפרפרים פותחים "תחנת היכרויות"!
זנב-סנונית נאה נחשב גם לנווד מצטיין - הוא מסוגל לעוף למרחקים גדולים ולעבור נופים שונים, משדות ועד עיירות וגינות. לפעמים הוא "מופיע משום מקום" במקומות שאין בהם הרבה פרפרים אחרים, כי הוא פשוט הגיע לשם במעוף ארוך.
אם אתם רוצים לצאת לחפש אותו, הכי טוב לעשות את זה באביב ובקיץ (מרץ עד אוגוסט), באזורים עם פריחה של פרחי בר - במיוחד במקומות שיש שם צמחי סוככיים או עצי פרי. תחפשו אותו בשדות פתוחים, בגנים ציבוריים, ובמסלולי טיול בהרים.
אויבים ואתגרים
אבל בטבע, כמו בטבע, גם לפרפר מרשים כמו זנב-סנונית נאה יש אויבים. האויב העיקרי הוא צרעה טפילית קטנה מאוד, שייכת לסוג שנקרא Trogus - חרק שחור זעיר שגודלו כמה מילימטרים בלבד.
הצרעה הטפילית "מריחה" כשצמח הפונדקאי מותקף על ידי זחלים (הצמח משחרר חומרים כימיים), והיא ממתינה על הצמח עד שהזחלים מתבגרים. ואז היא מטילה ביצים ישירות לתוך גוף הזחל! כשהזחל מתגלם, הוא לא יהפוך לפרפר - במקום זאת יגיחו ממנו עשרות צרעות טפיליות קטנות דרך חור שהן יוצרות בצד הגולם.
זו דוגמה מרתקת (אם כי קצת עצובה) לאופן שבו טורפים ופרזיטים משתמשים בחושים שלהם כדי למצוא את הטרף.
רוצים קצת מידע מעניין לטריוויה? 🎯
השם המדעי של זנב-סנונית נאה, Papilio machaon, קשור למיתולוגיה היוונית. מחאון (Machaon) היה רופא יווני מפורסם במלחמת טרויה, אחד מבני אסקלפיוס, אל הרפואה
משפחת הצבעוניים כולה נקראת בלטינית Papilionidae, שזה בעצם רק הרחבה של המילה Papilio - פרפר בלטינית
בגלל היופי והפופולריות שלו, זנב-סנונית נאה היה מבוקש מאוד אצל אספני פרפרים במשך שנים. במדינות אירופה מסוימות הוא מוגן היום על פי חוק
חרף הגודל המרשים שלו, הפרפר הבוגר חי רק כ-3 שבועות בממוצע
בשנים חמות במיוחד, בדרום הארץ יכול להיות אפילו דור שישי חלקי של הפרפר באותה שנה!
שמירה על הפרפרים
זנב-סנונית נאה נמצא במצב טוב יחסית בישראל, אבל חשוב לזכור שפרפרים בכלל הם חלק חשוב מהמערכת האקולוגית. הם מאביקים פרחים, משמשים כמזון לציפורים ולבעלי חיים אחרים, והם גם "סמן" למצב הסביבה - אם יש הרבה פרפרים, סימן שהסביבה בריאה.
הסכנה העיקרית לפרפר היא פגיעה בבתי הגידול - כשאנחנו הורסים שטחים פתוחים, מסלקים צמחי בר ומשתמשים בריסוסים כימיים בחקלאות, אנחנו פוגעים גם בפרפרים. אזורי ההעפלה (הפסגות שבהן הזכרים מחכים לנקבות) הם קריטיים במיוחד להתרבות, ולכן שמירה עליהם חיונית.
אם אתם רוצים לעזור לפרפרים:
שתלו צמחי פונדקאי בגינה - שומר, גזר בר, פיגם, עצי הדר
הימנעו משימוש בריסוסים כימיים
השאירו פינות "פראיות" בגינה עם פרחי בר
והעיקר, כשאתם יוצאים לטייל ורואים פרפרים - תהנו מהצפייה, אבל אל תנסו לתפוס אותם
לסיכום
זנב-סנונית נאה הוא אחד מהפרפרים הכי מרשימים והכי קלים לזיהוי שלנו. הגודל המרשים, הצבעים הבולטים, וה"זנבות" האופייניים הופכים אותו לבלתי נשכח. בפעם הבאה שתראו פרפר גדול בצהוב-שחור עף ליד פרח - עצרו לרגע והתבוננו. תסתכלו על הפסים המדויקים, על העיניים הכתומות, על הזנבות הארוכים. זה לא סתם פרפר - זה זנב-סנונית נאה, מלך הפרפרים שלנו!
