חוברת צביעה #111 - האפרוחים חוגגים את הסיגד! בגדים לבנים, מטריות הקסים, העלייה להר, לחם דאבו, טקס הקפה וריקוד אסקסטה. חוברת להורדה ועובדות על חג יהדות אתיופיה: מה זה סיגד ולמה חוגגים אותו 50 יום אחרי יום כיפור?

ברוכים הבאים לעונת השקנאים! 🐟 בסתיו חולפים בשמי ישראל עשרות אלפי שקנאים, וחלק גדול מהם עוצר ל"ארוחת צהריים" בעמק חפר. אם קראתם את הפוסט על העופות הנודדים בשמי ישראל, אתם כבר יודעים למה ציפורים נודדות בכלל. הפעם אנחנו נתמקד בכוכב הכי כבד של המופע. תכירו: השקנאי המצוי השקנאי שאנחנו פוגשים בישראל הוא השקנאי המצוי. השם הלועזי שלו (Pelecanus onocrotalus) מגיע מיוונית ומחבר בין "חמור" ל"רעשן", כנראה בגלל קולות הנעירה שהוא משמיע. לא הכי מחמיא, אבל לפחות זכיר 😂 הוא העוף הגדול והכבד

משחקי חידות חינמיים בעברית עם פרופסור וואקי: בונים מכונות תגובת שרשרת, פותרים חידות היגיון וזיכרון, ומשחקים לגילאי 3-7. בלי הורדה ובלי פרסומות.

תרכיז לימונדה ביתי של סבתא יטי: רק לימונים וסוכר, מחזיק חודשים בארון. כולל הסבר למה הוא לא מתקלקל, רעיונות להגשה, ומה עושים עם הקצף.

קורקינט נראה כמו הדבר הכי פשוט בעולם: עמוד, קרש, שני גלגלים קטנים, וקצת דחיפה ברגל. אז איך יכול להיות שההמצאה הזאת עברה מסע של יותר מ-200 שנה (כן-כן!), כוללת פטנטים מתחרים, בנקאי שוויצרי שרצה נקניקייה, וקורקינטים חשמליים שמגיעים היום למהירויות מסחררות? מ-תחי-לים. מאיפה בא השם "קורקינט"? לפני שנצלול להיסטוריה, הנה שאלה שכולם שוכחים לשאול: למה בכלל קוראים לזה "קורקינט"? המילה בעברית, מסתבר, היא בכלל שיבוש של המילה הצרפתית trottinette ("טרוטינט"), שמקורה בפועל trotter - ללכת בצע

הקלפי של הסלון: אפליקציית בחירות היתולית להורים. בוחרים את המשפט שבאמת שולט אצלכם בבית, ומקבלים כלי חינמי של חמ״ל לילדים לבעיה. בלי פוליטיקה ובלי הרשמה.

כמה גלילי נייר טואלט זורקים אצלכם בבית בשבוע? שלושה? חמישה? בדרך כלל הם נוחתים בפח בלי שאף אחד מסתכל עליהם פעמיים. אבל רגע, לפני שהם נעלמים - מסתבר שהגליל הקטן והחום הזה הוא אחד מחומרי היצירה הכי שימושיים שיש: הוא חזק, קל, עגול, חלול, וגם בחינם. אז, נכון. אפשר לעשות איתו מלא דברים יפים וכייפים. אז אחרי שהכנו 10 דברים מפקקי פלסטיק, הגיע תורם של הגלילים. והפעם בחרנו להתמקד ביצירה של... משחקים. ככה גם ניצור - וגם נהנה ממה שיצרנו. win-win. אז אספנו 10 משחקים שאפשר להכין מגלילים,

ביום שלישי הקרוב המבוגרים הולכים לקלפי, ומה עם הקטנים? הם נשארים עם המון שאלות: למה פתאום כל ההורים של כולם הולכים לבצפר? מה זה הפרגוד הזה? ולמה צריך מעטפה בשביל פתק אחד קטן? אז האפרוחים שלנו החליטו לעשות את זה בעצמם. בחוברת הצביעה החדשה הם עוברים את כל הדרך: מההזמנה בתיבת הדואר, דרך התור בקלפי והפרגוד, ועד לספירת הקולות ופיקניק משותף בסוף. וככה הם לומדים על הבחירות - בלי שום מפלגה, שלט או רמז. רק אפרוחים, פתקים עם צורות, והמון צבעים שרק הם יבחרו. וככה ידעו למה לצפות כשאת ההו

יצאתם החוצה אחרי הגשם וגיליתם פתאום ענן של נמלים עם כנפיים? לא, הן לא עברו שדרוג מאיזה גשם חומצי ולא התגייסו לחיל האוויר. אתם צופים בחתונה! ליתר דיוק, באלפי חתונות שקורות באותו רגע. בלי אולם, בלי די.ג'יי ובלי בורקס או מנה עיקרית. טוב, יש מנה עיקרית, רק שהחתן והכלה הם המנה. עוד נגיע לזה. רגע, מאיפה נולדו לנמלים כנפיים? רוב הנמלים שאתם רואים בדרך כלל הן פועלות: נקבות, בלי כנפיים, שעובדות כל החיים בשביל הקן ולא מטילות ביצים משלהן (על החלוקה לתפקידים בקן כתבנו בהרחבה בפוסט על הנמ

סוסון הים הוא אחד היצורים הכי מוזרים בים: ראש של סוס, זנב של קוף, עיניים של זיקית, ואבא שנכנס להריון (את כל הסיפור המטורף הזה תמצאו בפוסט על סוסוני הים). החדשות הטובות? בגלל הצורה המיוחדת שלו, הוא גם אחד היצורים הכי כיפיים לצייר, לקפל ולבנות. אז קבלו סוסוני ים בשלוש דרכים, ברמות שונות, מגן ועד מתקדמים. רוב הסרטונים באנגלית, אבל אל דאגה, רואים בהם בדיוק מה עושים בכל שלב. איך לצייר סוסון ים ✏️ לקטנטנים: סוסון ים מהאות S סוסון ים הוא בעצם אות S עם פרצוף: או כזה סוסון ים, צעד אחר

מי שגדל בישראל בשנות ה-70 וה-80 זוכר את זה בעל פה: תיק שנשכח בתחנת אוטובוס, שקית בלי בעלים על ספסל, קופסה מוזרה בפינת הרחוב - ואף אחד לא נוגע. תשדירי שירות בטלוויזיה, תרגילים בבית הספר ושירים קליטים לימדו דור שלם ש"חפץ חשוד" זה לא משחק. הסיסמאות האלה נשמעות היום קצת רטרו, אבל הן חשובות היום יותר מבכל השנים האחרונות. אחרי שלוש שנים של מלחמה נשארו גם בטבע היפה שלנו נפלים ושאריות של חומרי נפץ - בשבילי טיול, ביערות, בשדות ובשטחים פתוחים. אז נכון, זה הכי לא אסקפיזם. אבל זה חשוב מ

אנשים תמיד רצו לדבר אחד עם השני - גם ממרחק. אז הם המציאו דרכים. הרבה מאוד דרכים. מה יש בחוברת? יונת דואר, קוד מורס, בול צבעוני, פקס שפולט נייר, ועוד ועוד, כשבמרכז הכול, כמובן, האפרוחים החמודים שלנו שמנסים לתקשר ביניהם בכל הדרכים האפשריות. איך בכלל שלחו הודעות לפני ווטסאפ? 📜 יונת דואר - כן, ממש העוף האמיתי. יונים תמיד מוצאות את הדרך הביתה, אז קשרו להן מכתבים קטנים לרגל ושחררו אותן. הן שימשו כדוורות גם במלחמות - ויונה אחת מפורסמת, בשם "Cher Ami", הצילה חיים של 194 חיילים אמריק

מכונות שעפות. מאז שאדם ראשון הביט למעלה ואמר "אני רוצה גם" - לא הפסקנו לחשוב איך לעשות את זה. ועכשיו - צובעים את כולן. מה יש בחוברת? האחים רייט עם הפלייר הרעוע שלהם, מטוסי ים שנוחתים על המים, הליקופטרים שמסתובבים בכל כיוון, מטוסי סילון שפורצים את מחסום הקול, מטוסי קרב עם צורות שנראות כאילו הן מהעתיד - ובמרכז הכול: האפרוחים החמודים שלנו שבחרו כמובן להיות הטייסים 💪. רגע, איך בכלל מטוס עף? ✈️ הכנף של המטוס בנויה בצורה מיוחדת - שטוחה מלמטה ומקושתת מלמעלה. כשהמטוס נע קדימה, האווי

פעם, כשאנחנו ההורים היינו ילדים, היינו חוגגים את חג סוכות השני עם דגל קרטון - כשלמפוארים שבהם היו חלונות נפתחים, והרבה "פתיתי זהב וכסף" (היום קוראים להם נצנצים) שמקשטים אותו בכל מיני דרכים. והשוס? תפוח תקוע בקצה המוט של הדגל. תפוח אמיתי מצופה ב"סוכריה" אדומה ומבריקה, שמספיקה לשעות של שמחה. וזאת כל התורה. אז הנה הדגל הזה, בגרסה שאפשר להכין בכל בית ובכל הזדמנות: עם חלונות שנפתחים באמת, עם תוכן שאתם בוחרים, ועם התפוח בקצה. מה צריך בריסטול או קרטון דק. זו הנקודה הכי חשובה ביצירה,

מה זה אדום, מבריק, קשה מבחוץ ועסיסי מבפנים (או מתוק מבחוץ וחמצמץ מבפנים) וזה לא אבטיח? תפוח על מקל מצופה בסוכר. והוא אחת מחוויות הילדות הנוסטלגיות ביותר של כוווולם, וגם אחד המתכונים שהכי הרבה אנשים ניסו פעם אחת - וויתרו. הבעיה היא שזה נראה מה-זה-פשוט לבכין, כי - סוכר, מים, וטובלים. אבל בפועל יש בו כמה נקודות שבהן הכל משתבש, אבל לכל נקודת כשל כזאת יש פתרון - ברגע שמבינים מה בעצם קורה בסיר. אז קבלו את המתכון המלא (אם זאת פעם ראשונה שלכם כאן, אנחנו ממליצות להמשיך ולקרוא. אם כבר

יש יצירות שמדביקים, ויש יצירות שמסתכלים עליהן בעיניים פעורות בזמן שהן קורות. הפעילות הזאת שייכת לקטגוריה השנייה: מברישים צבע אחד על תפוח מנייר, מוסיפים מעליו צבע שני - ופתאום הנייר מתחיל לרחוש, לבעבע ולהקציף בצבעים. ובסוף, כשהכול מתייבש, מוסיפים טיפת "דבש" מבריקה שנשארת תקועה בקצה התפוח בדיוק כמו הדבר האמיתי, רק בלי להידבק לאצבעות. קבלו יצירה לראש השנה, שהיא גם שיעור כימיה קטן ומצוין: חומצה, בסיס, וגז שמשתחרר בדיוק מול העיניים. אה. ולא חייבים לעשות דווקא בראש השנה - אבל זו הז

נכון ששמעתם על "גן מונטסורי"? ידעתם שזה לא סתם שם אלא קרוי על שם של אישה? מריה מונטסורי. והיא בכלל הייתה רופאה, מדענית וגם פורצת דרך של ממש - ומה שהיא גילתה על איך ילדים לומדים שינה, בסופו של דבר, את החינוך בכל העולם. בואו נכיר אותה. מי הייתה מריה מונטסורי? מריה מונטסורי נולדה לפני למעלה מ-150 שנה, ב-31 באוגוסט 1870 באיטליה, בעיירה קיאראוואלה. מגיל צעיר היא הפגינה עניין גדול במתמטיקה ובמדעים, בתקופה שבה בכלל לא היה מובן מאליו שבנות ילמדו את זה ברצינות (זוכרים את המורה לכימיה

נשארו לכם בבית מדבקות עיגולים צבעוניים שקניתם בשביל החופש הגדול ובסוף לא עשיתם איתן כלום? מצאנו בשבילכם שימוש מושלם. בואו ניצור בהשראת אחת האמניות המפורסמות בעולם, שכל הקריירה שלה נבנתה בדיוק על הרעיון הזה: לקחת נקודה פשוטה, ולכסות בה הכל. על מי מדובר, ולמה דווקא נקודות האמנית שעומדת מאחורי כל זה היא יאיוי קוסאמה, אמנית יפנייה שהלכה לעולמה לאחרונה, ב-14 באוגוסט 2026, בגיל 97. היא נחשבת לאחת האמניות המצליחות והמוכרות ביותר בעולם, וכל מי שראה פעם דלעת ענקית מנוקדת, או חדר מלא מ

פונגו ופרדיטה הם זוג כלבים מסוג דלמטי (הלבנים עם הנקודות השחורות) שגרים עם בעליהם בלונדון. כשנולדים להם 15 גורים, קרואלה דה-ויל - אחת הנבלות הכי מפורסמות בעולם הסרטים - מחליטה שהעור שלהם יהפוך למעיל פרווה. היא גונבת את הגורים - ולא רק את שלהם. פונגו ופרדיטה יוצאים למסע כדי להציל את כל 101 הדלמטים. 101 דלמטים (1961) הוא לא רק סרט קלאסי - הוא הסרט שהציל את מחלקת האנימציה של דיסני כולה. ולא, זה לא הגזמה. 🎨 על מה הסרט? הסיפור מבוסס על ספר ילדים שכתבה דודי סמית' ב-1956 - ולא במקר

החרוב הוא עץ ירוק-עד ים תיכוני, שמגיע ממשפחת הקטניות - כן, המשפחה של החומוס, עדשים ואפונה! אז התרמיל החום הזה שאתם מכירים מהטבע הוא בעצם "פרי קטניות" ענק. העץ עצמו יכול להגיע לגובה של כ-10-15 מטרים, עם גזע עבה וקליפה סדוקה, ונוף רחב שיכול לתפוס אפילו קוטר רחב כמו הגובה שלו. הוא עמיד מאוד לחום ולבצורת, אבל רגיש לקור - ולכן הוא אוהב בדיוק את האקלים שלנו. זכר ונקבה - הסיפור המוזר של עץ החרוב הנה עובדה שמפתיעה הרבה אנשים: החרוב הוא עץ "דו-ביתי". זה אומר שיש עצי חרוב זכר ועצי חרוב