top of page

יצירה עם גלילים: 10 משחקים שאפשר להכין מגלילי נייר טואלט ומגבות נייר

לפני שעה (1)
זמן קריאה 9 דקות

כמה גלילי נייר טואלט זורקים אצלכם בבית בשבוע? שלושה? חמישה? בדרך כלל הם נוחתים בפח בלי שאף אחד מסתכל עליהם פעמיים. אבל רגע, לפני שהם נעלמים - מסתבר שהגליל הקטן והחום הזה הוא אחד מחומרי היצירה הכי שימושיים שיש: הוא חזק, קל, עגול, חלול, וגם בחינם.

אז, נכון. אפשר לעשות איתו מלא דברים יפים וכייפים. אז אחרי שהכנו 10 דברים מפקקי פלסטיק, הגיע תורם של הגלילים. והפעם בחרנו להתמקד ביצירה של... משחקים. ככה גם ניצור - וגם נהנה ממה שיצרנו. win-win.

אז אספנו 10 משחקים שאפשר להכין מגלילים, עם סרטוני הדרכה, רעיונות לשדרוג, וגם קצת מדע שמסתתר מאחורי כל משחק.

אה. ובכמה משחקים כאן הם גם עובדים ביחד 💪.


רגע לפני שגוזרים: ממה בכלל עשוי הגליל?

הגליל הזה הוא לא סתם "קרטון מגולגל". במפעל לוקחים רצועות ארוכות של קרטון דק ומלפפים אותן בספירלה סביב מוט, עם דבק ביניהן. בדרך כלל יש לפחות שתי שכבות, והתפרים שלהן לא נמצאים באותו מקום, כך שהחולשה של שכבה אחת מכוסה על ידי השכבה השנייה - וככה הגליל מספיק חזק כדי שילפפו עליו את כל הנייר בלי שימעך.

🔬 ניסוי של דקה: חפשו על הגליל את הקו האלכסוני שמסתובב סביבו. מצאתם? משכו בעדינות בקצה של הרצועה, והגליל ייפתח לסרט ארוך ומפותל. זה גם מסביר למה הגליל נקרע לפעמים "באלכסון".


כמה דברים שכדאי לדעת לפני שמתחילים:

  • גליל נייר טואלט קצר ונוח לדמויות וכלי משחק קטנים.

  • גליל מגבות נייר ארוך יותר, ומתאים למסלולים, מקלות גשם ומחזיקים.

  • קרטון ממוחזר סופג צבע. אם רוצים לצבוע אותו בצבעים חזקים, מעבירים קודם שכבה של צבע לבן או שפשוט עוטפים בנייר צבעוני ורק אז מקשטים.


🛠️ ארגז הכלים

  • גלילים (כדאי להתחיל לאסוף כמה שבועות מראש)

  • מספריים, דבק פלסטי, סלוטייפ ונייר דבק של צבעים (מסקינטייפ), שלא משאיר סימנים על הקיר

  • צבעים, טושים, עיניים זזות, ניירות צבעוניים

  • פקקי פלסטיק, מקלות ארטיק/של רופא, פומפונים * עדיף פונפונים קטנים שקונים בחבילה בחנות סטוק, אבל תמיד תוכלו גם להכין פומפונים בעצמכם (הקליקו על הלינק)...

  • אטבי משרד, חוט, מגנט, בלון, גולות, אורז או עדשים


כללי בטיחות

  • חיתוך עם סכין יפנית - רק מבוגרים. בהרבה משחקים כאן צריך לחתוך את הגליל לאורכו, וזה תפקיד של אבא, אמא או מבוגר אחראי אחר.

  • "מבחן הגליל": גליל נייר טואלט משמש בהרבה בתים ככלי בדיקה מהיר. חפץ שעובר דרכו עלול להיות מסוכן לבליעה אצל ילדים קטנים, אז פקקים, גולות, עיניים זזות ואטבים מתאימים רק לילדים גדולים יותר ותמיד בהשגחה. זה כלל אצבע ולא בדיקה רשמית, אבל זה עוזר לזכור.

  • מגנטים קטנים וחזקים מסוכנים מאוד אם בולעים אותם. לא מומלץ, אלא משתמשים במגנט גדול, שמחובר היטב, ובהשגחה.


1. משחק הרגשות

מה צריך: 

  • 4 גלילים,

  • צבעים,

  • עיניים זזות,

  • פקקי פלסטיק לבנים,

  • טוש שחור

  • בסיס מקרטון.

איך מכינים:

  • צובעים כל גליל בצבע אחר ומציירים עליו פרצוף של רגש: שמח, רגוע, כועס, עצוב.

  • מדביקים את הגלילים בעמידה על בסיס קרטון.

  • על כל פקק מציירים פרצוף קטן של אחד הרגשות.

איך משחקים: 

  1. מערבבים את הפקקים

  2. כל אחד בתורו מכניס פקק לגליל של הרגש המתאים.

  3. לגדולים יותר אפשר להוסיף כרטיסי מצבים ("החבר הכי טוב שלי עבר דירה", "קיבלתי מתנה מפתיעה") ולבחור לאיזה גליל הם שייכים. אין כאן תשובה אחת נכונה, ובדיוק בגלל זה כדאי לדבר על הבחירה.

מה המדע כאן? 

חוקרי רגשות, כמו הפסיכולוג פול אקמן, מדברים על רגשות בסיסיים שבני אדם מזהים בהבעות פנים כמעט בכל העולם, גם בלי מילים. יש על זה עדיין ויכוח במדע, אבל ברור שהמוח שלנו מומחה בקריאת פרצופים, ומספיק פה + גבות כדי שנבין מה "מרגיש" גליל קרטון.

✨ בונוס מדעי: רגשות שעולים על גדותיהם. 

שמים את גלילי הרגשות על מגש, מכניסים לכל אחד כוס קטנה עם כף סודה לשתייה ומוסיפים חומץ צבוע בצבע מאכל.

החומץ (חומצה) והסודה לשתייה (בסיס) מגיבים ויוצרים גז פחמן דו-חמצני, והקצף עולה ונשפך.

ככל שמוסיפים יותר חומץ, זה יהיה יותר מרשים וגדול, בדיוק כמו רגש שהולך וגדל.

הזדמנות טובה לדבר על מה עוזר לנו להירגע לפני שהכול "עולה על גדותיו".

אוהבים משחקים עם רגשות? גם במשחק "זיכרון מתוק" שהמצאנו יש קידוד של רגשות בצבעים.


תמונת AI שמציגה גלילי נייר טואלט עומדים, ב-4 צבעים (צהוב, אדום, ירוק, כחול) ועל כל אחד מצוייר פרצוף אחר. לידם פקקי פלסטיק לבנים שמצויירים עליהם פרצופים דומים


2. משחק הזיכרון

מה צריך: 

  • 12-16 גלילים בצבע אחיד,

  • מקלות ארטיק קטנים (באורך 6.5ס"מ) או פקקים,

  • טושים צבעוניים.

איך מכינים:

  • מקשטים בזוגות זהים מקלות ארטיק (או פקקים): לכל דוגמה יש תאום זהה. זיגזג, נקודות, משולשים, ספירלות, גלים.

  • הגלילים נשארים בצבע אחד, כדי שאי אפשר יהיה לנחש מה מסתתר מתחתם.

    • אם בחרנו פקקים - נסגור צד אחד של הגליל כך שאי אפשר יהיה להציץ פנימה.

    • אם בחרנו מקלות ארטיק - נחצה כל גליל ל-2 לאורכו ונסגור ב-2 חצרי כיגול את 2 ה'קצוות, כך שנוכל להניח את הגליל ה'שוכב' על המקל ולהסתיר אותו.

    • אם בחרנו מקלות ארטיק רגילים (שאורכם כ-11.5 ס"מ) - אז במקום גלילי נייר טואלט נחתוך גלילי נייר מגבת לאורך של 12 ס"מ.

איך משחקים: 

  1. מניחים על השולחן את חלקי הדוגמאות ומכסים כל אחד בגליל עומד.

  2. כל שחקן מרים שני גלילים, ואם הדוגמאות זהות, הוא לוקח את הזוג.

  3. מי שאסף הכי הרבה זוגות - ניצח.

שדרוג: 

לגדולים מוסיפים "זוגות מבלבלים" כמו נקודות אדומות על רקע צהוב מול נקודות צהובות על רקע אדום. מחפשים רעיונות לדוגמאות? יש הרבה השראה בפוסט על יאיוי קוסאמה ועולם הנקודות שלה.

מה המדע כאן? 

במשחק הזה עובד "הזיכרון המרחבי", היכולת לזכור איפה דברים נמצאים. שימו לב שקל יותר לזכור מקום של דוגמה מיוחדת מאשר של דוגמה שדומה לכל השאר.


תמונת AI שמראה גלילי נייר טואלט צבועים לכחול, חצויים לאורך ומונחים על שולחן. אחד מהם 'פתוח' הפוך ולידו מקל ארטיק צבוע בטושים בדוגמא גיאומטרית

3. באולינג של אפרוחים

מה צריך: 

  • 10 גלילים,

  • צבעים,

  • עיניים זזות,

  • ניירות צבעוניים לכנפיים ולמקור,

  • כדור קטן.

איך מכינים: 

הופכים כל גליל לאפרוח צבעוני עם כנפיים ומקור, כמו בתמונה (אבל מותר לכם להחליט גם על דמות אחרת). אפשר גם לכתוב על כל גליל מספר מ-1 עד 10.

איך משחקים: 

  1. מסדרים את הגלילים במשולש של 1-2-3-4 (אחד בשורה הראשונה, 2 בשורה שאחריו מ-2 צדדיו, 3 בשורה שאח"כ וכו')

  2. מסמנים קו זריקה ומגלגלים.

  3. סופרים כמה דמויות נפלו, ואם יש מספרים, מסכמים אותם.

🎥 קבלו סרטון הדרכה קצר לכדורת מגלילים:


מה המדע כאן? 

נסו לשחק פעם עם חיילים שתכינו מגלילי מגבות נייר (ארוכים) ופעם עם גלילי נייר טואלט (קצרים). מה נופל יותר בקלות? חפץ גבוה וצר מתהפך בקלות רבה יותר, כי מרכז הכובד שלו גבוה ביחס לבסיס. רוצים להקשות? שימו כף אורז בתחתית של כל 'חייל', וכך תורידו את מרכז הכובד.

הידעתם? משחקים של הפלת 'חיילים' בכדור הם עתיקים מאוד. ארכיאולוגים מצאו במצרים העתיקה 'פינים' וכדורים קטנים שנראה שהיו חלק ממשחק דומה, לפני יותר מ-5,000 שנה.

תמונת AI שמציגה גליל נייר טואלט צבוע בצהוב ודבוקים אליו 'כנפיים' מקרטון, עיניים זזות ו'מקור'. למראה כללי של אפרוח. כמו כן כתוב עליו מספר. ברקע במטושטש אפרוחים דומים בצבעים שונים

4. מאכילים את האפרוחים

מה צריך: 

  • 5 אפרוחים שהכנו בשביל המשחק הקודם

  • מכסה של קופסת נעליים או קרטון שטוח

  • נייר צבעוני או רצועות נייר לקן

  • פונפונים קטנים

  • קוביית משחק (עם נקודות 1-6)

איך מכינים: 

  • צובעים את המכסה או הקרטון בצבע חום או ירוק

  • מפזרים עליו את רצועות הנייר כדי ליצור קן

  • בתחתית כל גליל 'אפרוח' גוזרים 4 חתכים קצרים כ-1 ס"מ, ומקפלים את הלשוניות החוצה, כמו רגליים.

  • מורחים דבק על החלק התחתון של ה'רגליים' כדי שנוכל להדביק את האפרוח לבסיס, כך שנקבל אפרוחים שעומדים יציב בקן. סדרו אותם לאו דווקא בשורה או טור.

  • את הפתח העליון של האפרוח השאירו פתוח. כדי שזה ייראה כמו 'פה רעבק אפשר לשנות את האפרוח כך שיהיה מקור סביבו שפונה למעלה.

איך משחקים: 

  1. מטילים קובייה

  2. "מאכילים" אפרוח אחד במספר הפומפונים (=הזרעים) שיצא בקובייה.

  3. לגדולים יותר: מניחים את ה'קן' על הריצפה וזורקים את הפומפונים מרחוק לתוך הפתחים. לכל ציפור העניקו ניקוד אחר.


מכסה של קופסת נעליים שבתוכו גזירי נייר ומספר גלילי נייר טואלט צבועים ו'עשויים' כמו אפרוחים עם כנפיים מקרטון ומקור נייר דבוק. ליד - קוביית משחק שיש עליה נקודות ופונפונים קטנים. תמונת AI

5. משגר פומפונים ולוח מטרה ענק

מה צריך: 

  • גליל,

  • בלון,

  • מספריים,

  • סלוטייפ,

  • פומפונים,

  • ועוד הרבה גלילים עבור לוח המטרה.

איך מכינים את המשגר: 

קושרים קשר בפיה של הבלון, חותכים את החלק העליון שלו ומותחים את מה שנשאר על קצה אחד של הגליל. מחזקים בסלוטייפ. שמים פומפון בתוך הגליל, מושכים את הקשר אחורה ומשחררים.

🎥 הנה סרטון הדגמה שמסביר את זה הכי טוב (משגר פומפונים)


איך משחקים: 

  • מכינים את לוח המטרה:

    • חוצים גליל ל-2 כדי שלא יהיה כל-כך עמוק.

    • משתמשים בהרבה גלילים לקבלת לוח גדול מספיק.

    • מדביקים אותם זה לצד זה על קרטון גדול, ומקשטים כל אחד בצורה אחרת. (ראו למטה בתמונה)

  • לכל גליל נותנים ניקוד (כותבים/מדביקים מדבקה עם מספר) אפשר לתת לפי שורה.

  • משגרים אליו פומפונים עם המשגר שבנינו.

  • מי שצובר 100 נקודות ראשון - מנצח.

  • לגדולים יותר - אפשר לנסות לקלוע גלילים ש'צבועים' בצבע הפונפון.

מה המדע כאן? 

כשמותחים את הבלון, נאגרת בו אנרגיה אלסטית. ברגע השחרור היא הופכת לאנרגיית תנועה שזורקת את הפומפון. ככל שמותחים יותר, הפומפון עף רחוק יותר (עד גבול מסוים, אחרי זה הבלון נקרע).


'קיר' עשוי גלילי נייר טואלט שדבוקים אליו מהצד הפתוח, בכולם התחתית צבועה/דבוק אליה ציור/דוגמא צבעונית כלשהי. בחלקם רואים פונפונים שנכנסו פנימה. תמונת AI

6. מסלול גולות על הקיר

הרעיון - כמו בכל סרטוני הרשת:


מה צריך: 

  • הרבה גלילים,

  • מסקינטייפ (כדי לא להרוס את הקיר),

  • גולות,

  • מספריים.

איך מכינים:

  • חלק מהגלילים נחצה לאורך (לא הילדים, מבוגר!) כדי ליצור תעלות פתוחות. כי במקומות שבהם המסלול מסתובב, תעלה פתוחה עובדת טוב יותר מגליל סגור.

  • אם יש לכם זמן וסבלנות - צבעו את הגלילים לפני כן כדי לקבל יצירה צבעונית וכייפית. הי, אפשר ממש לתכנן מעבר צבעוני כמו קשת בענן...

  • מדביקים את הגלילים על קיר, דלת או ארגז קרטון גדול, בשיפוע.

  • בודקים תוך כדי בנייה. מכניסים גולה אחרי כל חלק, ולא רק בסוף.

  • מספיק שיפוע עדין כדי שהגולה תתגלגל מהר, ושיפועים עדינים מאפשרים לבנות מסלול ארוך יותר.


🎥 והנה עוד דוגמא לאיך לבנות מסלול גולות מגלילי נייר טואלט


אתגרים: 

  1. מסלול שהגולה עוברת בו הכי לאט,

  2. מסלול עם שני מסלולים שמתפצלים,

  3. או מרוץ בין שני מסלולים שנבנו על ידי שתי קבוצות.

מה המדע כאן? 

כשהגולה הכי למעלה יש לה אנרגיית גובה (אנרגיה פוטנציאלית).

כשהיא מתגלגלת למטה, כוח הכבידה הופך אותה לאנרגיית תנועה, ואילו החיכוך עם הקרטון מאט אותה. זה בדיוק העיקרון של רכבת הרים.

הידעתם? לפי ספר השיאים של גינס, מסלול הגולות הארוך בעולם נבנה בשווייץ בשנת 2017, והיה באורך של כמעט 2.9 קילומטרים.

7. דייג מגנטי של יצורי ים

מה צריך: 

  • גלילים,

  • צבעים ונייר צבעוני,

  • אטבי משרד,

  • מקל,

  • חוט,

  • מגנט.

איך מכינים את יצורי הים:

  • דג:  משטחים גליל, חותכים קצה אחד בצורה מעוגלת (הראש), ובקצה השני עושים שני חתכים באלכסון ומקפלים פנימה ליצירת זנב. אפשר גם להשאיר את הגליל עגול ולהדביק עליו "קשקשים" של עיגולי נייר צבעוניים, כמו בתמונה.

  • סרטן:  גליל עם רצועות נייר צבעוניות, צבתות מנייר וזנב מגולגל מנייר קרפ.

  • מדוזה: נצבע את הגליל בצבע בהיר, נדביק שתי עיניים זזות ונצייר פה בטוש שחור. נמרח דבק בתוך הגליל ונכניס שקית ניילון שתידבק אליו ותצא החוצה (השקית צריכה להיות ארוכה מהגליל). נגזור את השקית שיוצאת לרצועות עבור הזרועות. אפשר לגזור חלק מהפסים בצורה גלית, כדי שהזרועות ייראו כמו של מדוזה אמיתית.

    ⚠️ הערה: שקיות ניילון לא מתאימות למשחק של תינוקות ופעוטות, אז את המדוזה כדאי להשאיר לילדים הגדולים יותר.

  • לכל יצור מחברים אטב משרד ליד הפה/בחלק העליון.

  • חכה: קושרים חוט למקל ובקצה החוט מחברים היטב מגנט.

איך משחקים: 

  1. מפזרים את היצורים בתוך "אגם" (קופסה, גיגית ריקה או שמיכה כחולה)

  2. משתמשים בחכה כדי לדוג.

  3. אפשר לכתוב מספרים על הדגים ולחבר בסוף כמה נקודות כל אחד "דג".

מה המדע כאן? 

אטבי משרד עשויים פלדה, שיש בה ברזל, והמגנט מושך ברזל. רוב החומרים לא נמשכים למגנט בכלל. נסו לדוג גם פקק, נייר כסף ומטבע: מה נתפס ומה לא? (רמז: נייר כסף עשוי אלומיניום, והמגנט לא מושך אותו.)


תמונת AI שמציגה דג עשוי גליל של נייר טואלט, מדוזה עשויה גליל נייר טואלט ושקית ניילון וסרטן עשוי גליל של נייר טואלט. ליד חכה עשויה מקל, חוט ומגנט.

🎥 וקבלו גם סרטון: משחק דייג מגנטי


8. מפענח מסרים למרגלים

מה צריך: 

  • גליל,

  • צלופן אדום,

  • גומייה,

  • טושים בצבע כחול או ירוק,

  • טושים אדומים או ורודים,

  • נייר לבן.

איך מכינים:

  • מותחים צלופן אדום על קצה אחד של הגליל ומהדקים עם גומייה.

  • כותבים על הנייר הודעה סודית בכחול או בירוק.

  • מקשקשים מעליה הרבה קווים באדום ובוורוד, עד שאי אפשר לקרוא יותר.

  • מסתכלים דרך הגליל, וההודעה מופיעה!

🎥 הנה סרטון ההדרכה:

איך משחקים: 

  1. מכינים חפש מטמון עם רמזים מוצפנים.

  2. כל רמז יוביל למקום שבו יחכה הרמז הבא.

  3. אפשר לשחק ב-2 קבוצות כשכל קבוצה תכין לקבוצה השניה. (קבוצה יכולה להיות גם ילד אחד...)

מה המדע כאן? 

הצלופן האדום הוא מסנן, שנותן בעיקר לאור אדום לעבור. לכן, דרכו, הקשקושים האדומים נראים בהירים כמו הנייר הלבן ו"נעלמים", ואילו הכתב הכחול לא מחזיר הרבה אור אדום ולכן הוא נראה כהה ובולט.


9. מקל גשם וזיכרון של צלילים

מה צריך: 

  • גליל מגבות נייר (ועוד כמה גלילי נייר טואלט),

  • נייר כסף,

  • אורז, עדשים, קטניות,

  • נייר צבעוני וסלוטייפ.

איך מכינים מקל גשם:

  • סוגרים קצה אחד של הגליל בנייר וסלוטייפ (אפשר לסגור גם עם נייר אלומיניום).

  • מגלגלים נייר כסף לנחש ארוך, מלפפים אותו לספירלה ומכניסים לתוך הגליל. הספירלה היא ה"מכשולים" שהגרגרים פוגעים בהם.

  • מוסיפים חופן אורז, בודקים את הצליל, וסוגרים את הקצה השני.

  • מקשטים מבחוץ.

המשחק: זיכרון שמיעתי. 

  1. מכינים מגלילי נייר טואלט כמה זוגות של רעשנים קטנים, כאשר כל הרעשנים נראים אותו דבר מבחוץ אבל 'ממולאים' אחרת:

    • שניים עם אורז,

    • שניים עם עדשים,

    • שניים עם שעועית,

    • שניים עם חרוזים.

  2. מערבבים, וכל אחד בתורו מנער שניים ומנסה למצוא זוג גלילים לפי הצליל בלבד.

מה המדע כאן? 

הצליל של מקל גשם נוצר מהמון התנגשויות זעירות של גרגרים במכשולים.

כל התנגשות היא צליל קצרצר, וכשיש מאות כאלה ברצף, המוח שלנו שומע אותן כרחש אחד מתמשך, ממש כמו טיפות גשם. גרגרים כבדים וגדולים יוצרים צליל עמוק וחזק יותר, וזה מה שמאפשר לזהות אותם במשחק הזיכרון.

הידעתם? מקלות גשם מזוהים בעיקר עם תרבויות בדרום אמריקה, שם לפי המקובל הכינו אותם מגזע קקטוס מיובש, שהקוצים שלו ננעצו פנימה ושימשו כמכשולים.

10. מחזיק קלפים וקופסת קלפים

ילדים קטנים אוהבים משחקי קלפים, אבל הידיים שלהם קטנות מכדי להחזיק חפיסה שלמה. הגלילים פותרים את שתי הבעיות.

מחזיק קלפים לידיים קטנות:

  • לוקחים גליל מגבות נייר ומדביקים אותו לאורכו על פס קרטון, כדי שלא יתגלגל.

  • מבוגר חותך בסכין יפנית חריץ ישר לאורך החלק העליון של הגליל.

  • מכניסים את הקלפים לחריץ, והם עומדים לבד בשורה, מול השחקן.

קופסת קלפים:

  • משטחים גליל נייר טואלט ומקפלים את שני הקצוות פנימה, כך שנוצר "כיס" סגור.

  • מקשטים ומכניסים את הקלפים. כדאי לסמן כל קופסה במשחק אחר.

איך משחקים?

באיזה משחק קלפים שתרצו. אנחנו יכולים לתת לכם את אלה:

מה המדע כאן? 

מתמטיקה! קוטר של גליל נייר טואלט הוא בדרך כלל בערך 4.5 ס"מ. כשמשטחים אותו, הרוחב שלו הוא חצי מההיקף: 3.14 כפול 4.5, חלקי 2, יוצא בערך 7 ס"מ. קלף משחק רגיל ברוחב של כ-6.3 ס"מ, אז הוא נכנס בדיוק.

שווה למדוד את הגלילים שלכם לפני, כי יש הבדלים בין מותגים.


תמונת AI שמציגה גליל של מגבת נייר צבועה ומחורצת דבוקה לקרטון לרוחבה, יש בה חריץ שתקועים בו קלפי משחק - כמו מחזיק של רמי אבנים. ליד חפיסת קלפים טחובה לתוך גליל נייר טואלט 'מעוך' וצבוע.

ואחרי שגמרנו לשחק?

גם הכי טובים מתבלים. גליל שכבר נקרע או נרטב אפשר לזרוק למחזור של נייר וקרטון. אבל שימו לב לסדר: קודם כל שימוש חוזר (כמו כל המשחקים כאן), ורק אחר כך מיחזור. כל גליל שהפך למשחק הוא גליל שלא צריך לייצר במקומו צעצוע חדש. וגם - אין כמו לשחק עם משהו שהכנתם בעצמכם...


רוצים עוד רעיונות ליצירה מגלילים? הציצו גם בסדנת התבליט מגלילי נייר של מוזיאון ישראל.


2 אפרוחים - סגול וכחול - יושבים ומכינים כל מיני דברים מגלילים של נייר טואלו=ט. לידם על השולחן חומרים כמו פומפונים, צבעים, דבק וכו'. הם בחדר משחקים.

bottom of page