כלי תחבורה: קורקינט - איך שני גלגלים קטנים כבשו את העולם 🛴⚡
קורקינט נראה כמו הדבר הכי פשוט בעולם: עמוד, קרש, שני גלגלים קטנים, וקצת דחיפה ברגל. אז איך יכול להיות שההמצאה הזאת עברה מסע של יותר מ-200 שנה (כן-כן!), כוללת פטנטים מתחרים, בנקאי שוויצרי שרצה נקניקייה, וקורקינטים חשמליים שמגיעים היום למהירויות מסחררות?
מ-תחי-לים.
מאיפה בא השם "קורקינט"?
לפני שנצלול להיסטוריה, הנה שאלה שכולם שוכחים לשאול: למה בכלל קוראים לזה "קורקינט"?
המילה בעברית, מסתבר, היא בכלל שיבוש של המילה הצרפתית trottinette ("טרוטינט"), שמקורה בפועל trotter - ללכת בצעדים קטנים ומהירים, מעין "הליכה מטופפת". כלומר השם המקורי בצרפתית מתאר בדיוק את התנועה של דחיפה קטנה ומהירה ברגל.
בעברית ה"טרוטינט" השתבש עם הזמן, בעיקר בפי ילדים, ל"קורקינט" - וככה זה נשאר.
באנגלית קוראים לו scooter, מהפועל scoot שמשמעותו "לזנק" או "לנוע במהירות" - שוב, תיאור התנועה החטופה של הרכיבה.
מי המציא את הקורקינט? הסיפור מתחיל הרבה לפני שחשבתם
1817: קרוב משפחה, לא אב ישיר
הסיפור לא מתחיל בקורקינט עצמו, אלא ברכב דו-גלגלי, בלי פדלים, שהמציא הבארון הגרמני קרל פון דרייז, שנקרא "דרייזין" (או "מכונת ההליכה"). חשוב לדייק: הדרייזין היה שלב מוקדם בדרך לאופניים, והוא דומה לקורקינט בעיקר בצורת התנועה - דחיפה עם הרגל בקרקע. הוא לא באמת "אבי הקורקינט" במובן ישיר, אלא ששתי ההמצאות פשוט חולקות את אותו עיקרון פיזיקלי בסיסי.
סוף המאה ה-19: ילדים ממציאים בעצמם
הקורקינט, כפי שאנחנו מכירים אותו, לא נולד במעבדה או אצל מהנדס - הוא המצאה שכונתית של... ילדים! קורקינטים ביתיים עם לוחות עץ וגלגלי רולר-סקייטס ישנים הפכו לצעצוע פופולרי בילדים באירופה ובארצות הברית, כשילדים פשוט חיברו גלגלים ישנים ללוח עץ עם ידית.
1915: הקורקינט המנועי הראשון
ב-1913 הגיש הממציא ארתור יוגוססיל גיבסון פטנט לרכב "ממונע עצמית", שהפך לדגם "האוטופד" (Autoped), שיוצר בין 1915-1919 בארצות הברית. זה היה קורקינט שפועל על בנזין, עם מוט הגה מתקפל. לגבי המהירות יש הערכות שונות והוא כנראה הגיע לבין כ-30 ל-55 קמ"ש בערך, תלוי מי אומר ומה הדגם...
1990: הבנקאי והנקניקייה
עכשיו לחלק המשעשע. וים אאובוטר, בנקאי שוויצרי, המציא מחדש את הקורקינט המודרני, המתקפל וקל המשקל. לפי האגדה, אאובוטר רצה דרך נוחה להגיע לחנות נקניקיות אהובה עליו, שהייתה רחוקה מדי בשביל ללכת ברגל אבל קרובה מדי כדי להצדיק נסיעה ברכב.
ידה-ידה-ידה, אאובוטר ייסד את חברת Mic שבהמשך חברת רייזור רכשה והפכה את הדגם ללהיט עולמי אמיתי בתחילת שנות ה-2000.
איך זה הפך לחשמלי?
הצעד המכריע בדרך לקורקינט חשמלי אמיתי לא הגיע מתחום התחבורה בכלל, אלא מתחום הסוללות: ב-1991 השיקה חברת סוני את סוללת הליתיום-יון המסחרית הראשונה בעולם, שנועדה במקור בכלל למצלמות וידאו ניידות. הטכנולוגיה הזו היא מה שאיפשר בסופו של דבר סוללות קטנות, קלות וחזקות מספיק כדי להניע רכב.
2003: חברת Razor השיקה את הדגם החשמלי הראשון שלה, שהגיע למהירות של כ-24 קמ"ש.
2001: הממציא דין קיימן הציג את הסגוויי (Segway) - כלי דו-גלגלי שמאזן את עצמו לבד באמצעות חיישני ג'יירוסקופ. חשוב לדייק: הסגוויי הציג טכנולוגיות מתקדמות של הנעה ובקרה, אבל הוא חא באמת אב ישיר לקורקינטים החשמליים - רוב הקורקינטים החשמליים בכלל לא משתמשים במנגנון איזון עצמי כמו הסגוויי, אלא בעמידה רגילה עם רגל על הקרקע בכל רגע.
סביב 2017-2018: חברות כמו Bird ו-Lime החלו לפזר קורקינטים חשמליים להשכרה בערים גדולות, ונולד תחום ה"מיקרו-מוביליטי".
חשוב לזכור! קורקינטים חשמליים נטענים בבית משקע חשמל רגיל, אבל יש לטעון אותם רק עם המטען המקורי שהגיע עם הקורקינט, ולא להשאיר אותם על הטעינה ללא השגחה - סוללות ליתיום-יון פגומות או לא תואמות עלולות להתחמם יתר על המידה ולהתפוצץ!
קורקינט מול אופניים, סקייטבורד וקיקבורד - מה בעצם ההבדל?
באופניים הרוכב יושב ומניע את הגלגלים באמצעות פדלים בתנועה סיבובית מלאה. בקורקינט הרוכב עומד ודוחף ברגל אחת ישירות מהקרקע.
גם קורקינט דורש שיווי משקל דינמי אמיתי, במיוחד במהירות - זה לא נכון לומר שאין בו צורך באיזון. ההבדל האמיתי הוא שקל יותר ללמוד לרכוב על קורקינט כי תמיד אפשר להניח רגל על הקרקע ברגע שרוצים, בעוד שבאופניים ברגע שמאטים מדי, נופלים.
לקורקינט יש ידית שהיא ההגה, והיא מאפשרת שליטה ישירה בכיוון. בסקייטבורד אין הגה בכלל, וכל פנייה נעשית על ידי הטיית משקל הגוף שמסובבת את מנגנון הגלגלים. זו הסיבה שסקייטבורד דורש הרבה יותר זמן אימון בסיסי.
גם לקורקינט חשמלי וגם לאופניים חשמליים יש מנוע וסוללה. אבל בקורקינט המנוע לרוב ממוקם בתוך הגלגל עצמו בעוד שבאופניים חשמליים המנוע לרוב מסייע לדוושה ולא מחליף אותה לגמרי.
קצת פיזיקה: למה גלגל גדול "נוסע חלק" יותר מגלגל קטן?
הנה עיקרון פשוט וכיפי: כשגלגל קטן פוגש אבן קטנה או סדק במדרכה, הוא "נתקע" בו, כי היחס בין גובה המכשול לגודל הגלגל גדול יחסית. גלגל גדול יותר, לעומת זאת, פשוט "מטפס" מעל אותו מכשול בקלות, כי הזווית שבה הוא נוגע במכשול מתונה יותר.
זו הסיבה שקורקינטים לשטח או קורקינטים חשמליים איכותיים מגיעים עם גלגלים גדולים יותר - הם פשוט סופגים חבטות טוב יותר.
חוץ מזה, קל יותר לשמור על יציבות במהירות מסוימת מאשר לעמוד בלי לזוז. זה נקרא עיקרון ההתמדה - כשגוף בתנועה נוטה להישאר בתנועה, וברגע שיש תנועה קדימה, תיקוני הגה קטנים מספיקים כדי לשמור על איזון. בדיוק בגלל זה יותר קשה לשמור על שיווי משקל על אופניים עומדים מאשר על אופניים נוסעים.
ואיך עובד הבלם?
בקורקינט ידני קלאסי, הבלם הנפוץ הוא בלם כנף אחורי - לוחצים עם כף הרגל על כנף מתכת מעל הגלגל האחורי, זה יוצר חיכוך, וכך הגלגל מאט.
בקורקינטים חשמליים איכותיים משתמשים לרוב בבלם דיסק - דיסק מתכת שמסתובב עם הגלגל, ולחיצה על ידית הבלם סוגרת עליו צבתות שיוצרות חיכוך חזק ומהיר יותר. בחלק מהדגמים יש גם בלם חשמלי שמשתמש במנוע עצמו כדי להאט את התנועה (בדומה לבלם רגנרטיבי ברכב חשמלי).
כמה מהר זה מהר?
הליכה רגילה: כ-5 קמ"ש
קורקינט ידני: כ-10 עד 15 קמ"ש
קורקינט חשמלי (רגיל): כ-25 קמ"ש
רכב בעיר: כ-50 קמ"ש
שיאים ודברים מוזרים שכדאי לדעת
דגם ניסיוני של קורקינט בשם Slack Core 920R נבדק במהירות של כ-145 קמ"ש (!). חברה בריטית בשם Bo מפתחת אב-טיפוס ניסיוני בשם "The Turbo" שמטרתו להגיע ל-160 קמ"ש ולשבור שיא גינס עולמי.
רק שאלה לא אמורים להיות כלים לשימוש יומיומי או להימכר, אלא להיות כלי מרוץ ניסיוניים קיצוניים.
בחלק מקהילות האמיש בארצות הברית, שנמנעות משימוש באופניים מסיבות דתיות-תרבותיות, קורקינטים משמשים כאמצעי תחבורה יומיומי לגיטימי (זה, אגב, נכון רק לגבי קבוצות מסוימות, לא לכל הקהילה).
יש ענף ספורט שלם שנקרא "סקוטרינג עם כלבים" (dog scootering), שבו כלב אחד או צוות של כלבים - רתומים לקורקינט ומושכים אותו. כמו כלבים מזחלות בשלג...
יש תיעוד מלפני כ-100 שנה - סרט קצר שנקרא "טיול ברחובות אמסטרדם" מ-1922 - שמראה ילדים רוכבים על קורקינטים.
כללי בטיחות בסיסיים לרכיבה על קורקינט
תמיד לחבוש קסדה - זו לא המלצה, זה תנאי בסיס.
עובדה פיזיקלית היא שהראש הוא החלק הכי פגיע בגוף בנפילה..
מומלץ להשתמש גם במגני מרפקים וברכיים, בעיקר כשמתחילים.
לנעול נעליים סגורות ולא כפכפים או סנדלים.
לבדוק שהבלמים תקינים לפני כל רכיבה. בטח בטח אם זה קורקינט חשמלי.
להתחיל במהירות נמוכה ולהכיר את משקל הגוף והאיזון לפני שמגבירים מהירות.
לרכוב רק במקומות המותרים לפי החוק המקומי כמו שבילי אופניים ולהיזהר על הולכי הרגל, בעיקר כשרוכבים על קורקינט חשמלי!
סיכום
מקורקינט עץ שילד המציא לבד כדי לשחק ברחוב, דרך מכונה מונעת בנזין שמזכירה כמעט אופנוע, ועד לקורקינט חשמלי שמתחרה במהירות עם מכונית ספורט - שני הגלגלים הקטנים האלה עברו מסע ארוך ומרתק. אבל בכל שלב בדרך, כלל הזהב נשאר אותו דבר: קודם קסדה, אחר כך כיף.
