חוף הים הוא אחד ממקומות המשחק הכי כיפיים שיש - ולפעמים דווקא הדבר הכי פשוט, חול רטוב ומים, הוא החומר הכי מדהים לבנייה ופיסול. אז אנחנו כאן כדי להיזכר (או ללמוד) בכמה טכניקות שונות לבניית ארמונות חול ועל הדרך להבין גם את המדע מאחורי החול ש"נדבק". ונתחיל ב'למה'? למה חול רטוב נדבק ולא מתפורר? זו שאלה שמסקרנת גם מדענים אמיתיים, לא רק ילדים בים. חול יבש הוא בעצם המון גרגירי אבן קטנטנים שכל אחד מהם עומד לבדו, עם אוויר בין הגרגירים. בגלל זה חול יבש פשוט ייפול ויתפזר - אי אפשר לבנות

יש בעולם דג שכל מה שהוא הכי אוהב לעשות זה לצוף על הצד שלו, קרוב לפני המים, ו'להשתזף' בשמש. ובדיוק בגלל זה קוראים לו דג השמש, גם בעברית וגם באנגלית (והשם המדעי שלו חמוד גם כן: Mola mola). הבעיה היא שלמרות שהוא נפוץ באזורים רחבים באוקיינוסים הטרופיים והממוזגים בעולם, לתפוס אותו "משתזף" זה מחזה די נדיר. הוא חי בעיקר בלב ים פתוח, רחוק מהחוף, ורוב הזמן נשאר מתחת לפני השטח. אז כשדג שמש בוחר להתקרב לחוף, ובמיוחד למים רדודים יחסית ליד שונית אלמוגים - זה אירוע! דג השמש הוא בכלל אורח נ

מי לא מכיר איך האף הופך לברז שאי אפשר לסגור. או את התחושה שנולד לו רוק יש מאין בלי הזמנה כל רגע שם בגרון מאחור. אז מאיפה כל זה מגיע? ולמה לפעמים יש לזה צבע מגעיל? והאם קור בחוץ באמת "גורם" להצטננות, כמו שסבתא תמיד אומרת? בואו נצלול (בזהירות, לא ישירות לתוך הליחה) לכל האמת המדעית. למה יש לנו בכלל נזלת? 🧬 בניגוד למה שנדמה, הנזלת היא לא תקלה בגוף - היא הגנה. באף ובסינוסים (שהם חללי האוויר שבתוך עצמות הפנים) יש בלוטות שמייצרות ריר כל הזמן, גם כשאתם בריאים לגמרי. הריר הזה עושה כמ

ב-10 באוגוסט, חל יום האריה הבינלאומי - ומה יכול להתאים יותר לכבודו מחוברת חידות חדשה שכולה שואגת בהתלהבות? אז אחרי שמצאתם את כל הפילים וצללתם לחפש את כל הדגים, הגיע הזמן לצאת לספארי ולחפש... אריות! הפעם הכנו לכם חוברת חידות חדשה שכולה מסתובבת סביב הרצף "ארי" - מילים שמסתתרות בתוך ציורים, מחכות שתגלו אותן. איך זה עובד? בכל דף מסתתרות כמה מילים שיש בהן את הרצף "ארי" - בהתחלה, באמצע או בסוף המילה, בלי חוקיות קבועה למיקום. המטרה היא להסתכל על הציור, לזהות את הרמזים החזותיים, ולהר

כשחושבים על מהפכות, בדרך כלל מדמיינים דרמה: קהל זועם פורץ למבצר, מלך בורח בתחפושת, גיליוטינה שעובדת שעות נוספות. אבל יש גם מהפכות מהסוג ההפוך לגמרי - כאלה שמתרחשות בשקט, בלי שאף אחד מכריז עליהן, ובלי שהרוב שם לב לזה שהעולם השתנה - מהיסוד. זה בדיוק מה שקרה ברומא לפני יותר מ-2,000 שנה, כשאדם אחד לקח רפובליקה בת כמעט 500 שנה, ובלי לבטל רשמית אף מוסד אחד שלה - הפך אותה ל-אימפריה. קוראים לו אוגוסטוס. וזה אפילו לא היה השם שהוא נולד איתו. האיש בעל 2 השמות כדי להבין את המהפכה הזו, כד

בפרק הקודם ראינו איך נולד מודל "הכיתה" עם החלוקה לגילאים, שורות, פעמונים. אבל מה בדיוק היה בפנים? כמה ילדים ישבו? איך נראו הספסלים? ומה קרה לילד שהתנהג בצורה שהמורה לא אהב? כיתה אחת לכולם: המודל שקדם לכל לפני שהמודל הפרוסי השתלט, המודל הנפוץ ביותר בעולם היה כיתת החדר האחד (one-room schoolhouse). חדר אחד, מורה אחד, וכל הילדים - מגיל שש עד שש עשרה - יושבים ביחד. כן, באותה כיתה. עם אותו מורה שבעצם לימד במקביל תלמידים בגילאים ומיומנויות שונות. הצעירים למדו את אותיות האלפבית ואיות

הקייק הוא לא המצאה חדשה בכלל. הוא התפתח באזורים הארקטיים של קנדה, אלסקה, גרינלנד וסביבתם, בקרב עמים ילידים כמו האינואיטים - לפני כ-4,000 שנה לפחות, ולפי חלק מהמקורות אפילו לפני יותר. המילה "קייק" (qajaq) בשפת האינואיטים פירושה, בגדול, סירת ציד. וזה בדיוק מה שהיא הייתה: כלי ציד אישי, שנועד לצוד כלבי ים, לווייתנים קטנים ועופות מים, בתוך המים הקפואים והמסוכנים של האוקיינוס הארקטי. איך נראו הקייקים הראשונים? שלד מעץ (אצל אינואיטים שחיו באזורים עם עצים) או מעצמות לווייתן (באזורים

דמיינו שקבוצת חברים משחקת משחק לוח (כמו מונופול), אבל אין כללים כתובים. כל פעם שמישהו מנצח, הוא יכול פשוט להכריז על כלל חדש שנוח לו. זה בערך מה שקורה במדינה בלי חוקה: השלטון שמנצח בבחירות יכול לשנות את כללי המשחק לפי הצורך שלו. חוקה נועדה למנוע בדיוק את זה. הנה כל מה שצריך לדעת עליה. מה זה בעצם חוקה 📜 חוקה היא המסמך המשפטי הבסיסי ביותר של מדינה. היא קובעת את ערכי היסוד של המדינה, את הזכויות של האזרחים, ואת המבנה של מוסדות השלטון - מי מחוקק חוקים, מי מבצע אותם, ומי שופט לפיהם

למה פעם הרגו אנשים על רעיונות שהיום ברורים לכל ילד? כי כשהממסד הדתי מחליט שאמת מדעית מאיימת עליו - הוא נלחם בה. אבל רעיון אי אפשר לשרוף או להעלים. רק לעכב אותו קצת. מהפכה בלי אף ירייה אחת בניגוד למהפכה האמריקאית, הפעם אין כאן מלחמה, אין חיילים, ואין הכרזת עצמאות. המהפכה הקופרניקאית הייתה מהפכה של רעיון אחד - שהשמש, ולא כדור הארץ עליו אנחנו חיים, היא-היא מרכז מערכת השמש. זה אולי נשמע טכני, אבל ההשלכות היו עצומות: כדור הארץ, וגם האדם שחי עליו, הפסיקו להיות מרכז כל הבריאה. זו לא

מה אם הייתם יכולים להסתובב עם מזגן צמוד שמקרר אתכם בכל מקום שאתם הולכים אליו? שווה, אה? אז אולי היה עדיף אפ הייתם נולדים... ארנבת 🐰 לארנבת יש מנגנון מהמם לקרר את עצמה: הדם זורם באוזניים הארוכות שלה, מתקרר שם ואז חוזר לגוף ומקרר אותו. איך בדיוק עובד המזגן הזה? האוזניים של הארנבת לא רק שומעות מצוין, אלא מלאות בכלי דם קטנים ודקים שנמצאים ממש קרוב לפני השטח של העור. כשקר לארנבת, כלי הדם מתכווצים כדי לשמור על החום בגוף - בדיוק כמו שקורה לאף שלנו שקופא ראשון כשקר בחוץ. אבל כשחם -

הצרפתים אוהבים לאכול לחם טרי. 🥖 זה גרם להם לחוקק כמה חוקים יחודיים שמגבילים את האופים הצרפתים. החידה איזה חוק צרפתי שינה בן לילה באופן מהותי את אופי הלחם הצרפתי? מתי נחקק? ומדוע? שימו ❤️: רק תשובה מלאה עם הפניה למקורות המידע, התקבלה. היה מותר להשתמש בגוגל, בינה מלאכותית, אנציקלופדיות שונות, הסיפריה הלאומית ואבאמא. העיקר שהתשובה מנומקת היטב ועם לינקים למקורות (או צילום אם המקור הוא ספר). פתרו נכונה: דור גיטלמן, איתן לווין, סרגיי ליפלנדסקי, אורנית הדר, שונית אגמון, מתן פרוטר,

איפה גיבור נענש בדיוק כמו פרומתאוס, הרבה לפני שהיוונים בכלל שמעו עליו? בהרי הקווקז, בין הים השחור לים הכספי. שם חי עם קדום - הקרטוולים (בגיאורגית: kartvelebi) - ולהם היו אלים, גיבורים ומפלצות משלהם, עוד לפני שגיאורגיה הפכה לנוצרית במאה הרביעית לספירה. חשוב לדעת מראש: כמעט אין תיעוד כתוב מהתקופה הפגאנית עצמה. כל מה שידוע היום מגיע מכרוניקות שנכתבו מאות שנים מאוחר יותר, כבר בתקופה הנוצרית. מה שיש לנו היום הוא בעיקר פולקלור הררי מאוחר, ולא "מיתולוגיה קלאסית מתועדת" כמו למשל המית

קבלו סיפור: מדענית שנהגה במרכבה משלה ברחובות, לימדה מתמטיקה לגברים מבוגרים ממנה, וכל ראשי העיר באו להתייעץ איתה לפני שקיבלו החלטות חשובות. וזאת לא דמות בדיונית - אלא אישה אמיתית. היפטיה, האישה הראשונה בהיסטוריה שיש עליה תיעוד מפורט כמתמטיקאית ואסטרונומית מקצועית. היא חיה לפני כ-1,600 שנה באלכסנדריה שבמצרים, ומהדרך שבה היא בחרה לחיות אפשר ללמוד כמה שיעורים שרלוונטיים בול להיום. מי הייתה היפטיה? היפטיה נולדה באלכסנדריה, ככל הנראה בין השנים 355-370 לספירה. אבא שלה, תאון, היה מתמ

תגידו, כמה סוכריות צריך כדי שיהיו לכם "הרבה" סוכריות? חמש? עשר? מאה? ומה עם גרגיר חול אחד - האם הוא "ערימה"? ואם תוסיפו עוד אחד? ועוד אחד? 🍬 זו ממש לא שאלה סתמית. היא מטרידה פילוסופים, מדענים ובלשנים כבר יותר מ-2,300 שנה, ויש לה אפילו שם מיוחד משלה: פרדוקס הערימה, או בשמו הלועזי - Sorites Paradox. איפה זה התחיל? הדיון הראשון והמפורסם ביותר מיוחס לאאובולידס ממילטוס, פילוסוף יווני שחי במאה הרביעית לפני הספירה. הוא שאל שאלה שנשמעת פשוטה: גרגר חול אחד - ברור שזה לא ערימה. אם מוס

מי לא אוהב את צליל הפתיחה של קופסת פרינגלס 🥔... אבל האם שמתם לב שכל 'שבב' של פרינגלס נראה בדיוק אותו הדבר? אותה צורה, אותו גודל, אותו קימור? זה לא מקרי בכלל - מאחורי החטיף הזה מסתתרים מדע, הנדסה ואפילו קצת היסטוריה מפתיעה. בואו לנשנש איתנו כמה דברים מפתיעים. לא, לא כאלה... 😉 למה דווקא הצורה המוזרה הזאת ומה גאוני בה? שימו לב פעם הבאה שאתם מחזיקים פרינגלס ביד: ה'פרוסה' מעוקלת לרוחב כלפי מטה ולאורך כלפי מעלה, בו זמנית, בשני כיוונים שונים. בגיאומטריה קוראים לצורה הזו "פרבולית ה

כולנו היינו שם: מסבירים משהו שוב ושוב, ופשוט אין תגובה, יש מבט זגוגי בעיניים והתעלמות מוחלטת. אז אומרים "אני מרגיש שאני מדבר לקיר". אבל מאיפה בכלל הגיע הביטוי הזה? ולמה דווקא קיר, ולא, נגיד, כיסא או ארון? התשובה מפתיעה, ומסתבר שכמעט בכל שפה בעולם מצאו דרך משלהם, לפעמים משעשעת ממש, לתאר את אותה תחושה בדיוק. מתחילים. מאיפה הגיע הביטוי "לדבר אל הקיר" בעברית? הגרסה "לדבר אל הקיר" בעברית שאולה (כנראה) מיידיש. ביידיש קיים הביטוי המדובר "Gey, red tsu der vant" (גיי, רעד צו דער וואנט

לכל ילד בבית הספר יש B-Bot - רובוט חכם שמחובר לרשת, לומד אותך ומוגדר להיות "החבר הכי טוב שלך מהקופסה". אבל לברני אין. ברני הוא ילד בן 11 שמרגיש קצת בחוץ - ואז סוף סוף הוא מקבל אחד. רק שהרובוט שלו מקולקל. הבאג של רון (Ron's Gone Wrong", 2021") הוא אחד מסרטי האנימציה המפתיעים של השנים האחרונות - כי הוא נראה כמו סרט על רובוט, אבל בפועל הוא סרט על בדידות. וגם, אולי בלי שהיוצרים ידעו זאת לגמרי, על העתיד שאנחנו חיים בו עכשיו. 📱 הסרט שסוג-של חזה את עידן ה-AI - לפני שכולנו התחלנו לד

מכירים את התחושה הזאת, שאתם יושבים באוטו בחניה, מסתכלים דרך החלון על רכב אחר שבדיוק מתחיל לנסוע - ולרגע קט זה מרגיש לכם כאילו זה בכלל אתם שזזים? אז נכון, אחרי שנייה או שתיים מבינים שטעינו, אבל התחושה הייתה אמיתית לגמרי. איך המוח מצליח לטעות ככה?? זה הפוסט השלישי והאחרון בסדרה "מה הגוף עושה כשזזים", ובניגוד לשני הפוסטים הקודמים - הפעם הבעיה היא לא לחץ אוויר ולא בחילה, אלא אשליה אופטית טהורה שממחישה עד כמה המוח שלנו מסתמך על העיניים כדי להבין תנועה. וֶקְצְיַה - כשהעיניים "מנצחו

המטוס ממריא או נוחת, ופתאום קורה דבר מוזר: האוזניים "נסתמות" לנו וזה נשמע כאילו מדברים איתנו מתחת למים. ולפעמים זה אפילו כואב. אז לועסים מסטיק, פוערים את הפה, מפהקים, או מנסים לבלוע - וזה עוזר. אבל למה זה קורה בכלל? ומה הקשר בין הגובה של המטוס לאוזניים שלנו? זה הפוסט השני בסדרה של "מה הגוף עושה כשזזים", ובניגוד לפוסט הקודם ולתחושת הבחילה, הפעם זו לא בעיה של מערכת שיווי המשקל, אלא בעיה פיזיקלית טהורה של לחץ אוויר שנפגש עם איבר קטן ורגיש בתוך האוזן שלנו. אוויר שדוחף - מבפנים ומ

יושבים במושב האחורי של האוטו, פותחים ספר או מסתכלים בטלפון - ותוך כמה דקות מתחיל להסתובב הראש, הבטן מתהפכת ופתאום כל מה שרוצים זה שהנסיעה תיגמר. זה קורה כמעט לכולם, וזה לא במקרה. הגוף שלנו עושה כאן משהו מדעי ומרתק - וזה קשור ישירות לאיבר קטן שנמצא עמוק בתוך האוזן שלנו. זה הפוסט הראשון בסדרה חדשה וקצרה - "מה הגוף עושה כשזזים" - שבה נבין מה בדיוק קורה בגוף שלנו כשאנחנו נעים, טסים ונוסעים. שלוש מערכות שאמורות להסכים ביניהן כדי להבין למה לקרוא בזמן נסיעה גורם לבחילה, צריך קודם לה