בשלושת הפרקים הקודמים ראינו איך נולד הרעיון של בית הספר - מלוחות החרס של הסומרים ועד לאוניברסיטת בולוניה. אבל בכל הדוגמאות האלה, שאלה אחת חוזרת על עצמה: מי בעצם למד? ולא פחות חשוב - מי לא? התשובה הקצרה (שכבר הזכרנו) היא ש: רוב האנשים. רוב הזמן. לא למדו. ברירת המחדל ההיסטורית: לא ללכת לבית ספר במשך רוב ההיסטוריה האנושית, לא ללכת לבית ספר לא היה משהו חריג - זה היה הנורמה. הורים לא "בחרו" לא לשלוח את ילדיהם ללמוד. פשוט לא הייתה להם ברירה. הסיבות היו פשוטות ועקביות לאורך אלפי שני

מה הקשר בין: סרט משנת 1995, דמות מאויירת שהופיעה על גבי "מכתביות" משנות השמונים, ואמנות של שבט ילידים אמריקאיים, שלא נכנע מעולם, שצמחה בראשית המאה העשרים? החידה: מה הקשר בין כולם? באיזה סרט מדובר? מי הדמות? מי המאיירת? מי השבט? שימו ❤️: רק תשובה מלאה עם הפניה למקורות המידע, תתקבל. עד יום ראשון 14.6 מותר להשתמש בגוגל, בינה מלאכותית, אנציקלופדיות שונות, הסיפריה הלאומית ואבאמא. התשובה צריכה להיות מנומקת היטב ויש להביא לינק למקורות (או צילום אם המקור הוא ספר). 🏆 יש פרס : שיעור

יש מילה אחת בעברית שמסתובבת בהמון ביטויים שונים, מצחיקים, עוקצניים ולפעמים גם עמוקים. מילה שכולם מכירים, כולם נועלים - ולא תמיד יודעים כמה היא שימושית גם בשפה עצמה. כן, מדובר בנעליים. רגע לפני - בואו ניכנס לאווירה, כי נעליים קונים מהר "איזה X ואיזה נעליים" - הביטוי שמבטל הכול זה אחד הביטויים הכי ישראליים שיש. מישהו אמר משהו שנראה לך מנותק מהמציאות? שלא מחובר לשום דבר אמיתי? התגובה הקלאסית היא: "איזה X ואיזה נעליים!" הביטוי משמש כדי לבטל מה שנאמר בצורה חדה ואירונית - כלומר, לו

בפרק הקודם ראינו איך העבירו ידע לפני שהיה בית ספר - מחניכוּת ולוחות חרס ועד פילוסופים שלימדו תוך כדי הליכה (ואפילו לא היה להם מד-צעדים...). אבל מתי בדיוק קפץ העולם ממסורת למוסד מסודר? מי קבע שיהיה מבנה, תכנית לימודים, ושיטה? התשובה היא שלא היה "ממציא" אחד. בית הספר, כמו שאנחנו מכירים אותו, הומצא בהדרגה, באזורים שונים בעולם, לאורך אלפי שנים. ולפני שמתחילים - חשוב להבחין: רוב המוסדות שנדבר עליהם בפרק הזה הם אפילו לא "בתי ספר" לילדים קטנים, אלא מקומות ללימוד מתקדם - בערך מה שנקר

בואו נהיה כנים: יכול להיות לנו חדר שירותים מהמם, אסלת זהב משובצת יהלומים כמו בהונג קונג (כן, יש כזאת!), ואפילו מוזיקה נעימה ברקע - אבל אם ברגע האמת לא נמצא שם נייר טואלט? 👿🤬😡😠💢😤 קבלו את הסיפור המלא של ההמצאה הזאת שכולנו לוקחים כמובנת מאליה. רכה או שורטת... מה עשו לפני נייר טואלט? 🌿 לפני שהמציאו נייר, כולם היו יצירתיים מאוד - ולא תמיד בצורה מחמיאה. ברומא העתיקה השתמשו בספוג על מקל (שנקרא טרסוריום), שהיה... משותף לכל מי שישב בשירותים. כן, משותף. ביוון העתיקה העדיפו אבנות

יש פרח אחד, לבן ואצילי, שכיף לפגוש כשמטיילים בטבע - השושן הצחור. הוא צמח מוגן שנמצא בסכנת הכחדה, ופורח באביב. מה זה, בעצם, שושן? 🌿 "שושן" ו"ורד" הפכו בעברית לשמות כלליים לפרחים יפים, ולפעמים מתבלבלים ביניהם - אבל מדובר בצמחים שונים לגמרי מבחינה בוטנית. השושן הצחור הוא גאופיט - כלומר צמח שגדל מבצל (שתפקידו כמו מחסן אוכל תת-קרקעי). הצמח "ישן" בקיץ, ומתעורר מחדש עם הקרירות בסתיו. הגבעול שלו מגיע עד לכ-1.5 מטר (ולעיתים נדירות יותר - יותר מזה), ובראשו מספר פרחים לבנים-צחורים. לפר

כל שנה ב-28 במאי חוגגים בארצות הברית את יום ההמבורגר האמריקאי - כי כמובן שיש יום כזה. ולמה לא? מדובר באחד המאכלים הפופולריים ביותר בארה"ב - אבל גם בשאר המקומות על פני כדור הארץ. מי המציא את הדבר הזה? האם יש קשר לעיר המבורג בגרמניה? ולמה בכלל קוראים לו "המבורגר" אם אין בו שום חזיר (Ham או שינקן, בעברית)? בואו ניקח נגיסה קטנה בסיפור. 🗺️ שג'ינג'יס חאן לפני שנדבר על לחמנייה - נצטרך לנסוע בזמן לאחור כ-800-900 שנה, למרחבי מרכז אסיה. לפי האגדה, הלוחמים המונגולים של ג'ינג'יס חאן (מג

ניסית פעם לעשות בועת סבון מרובעת? לא עובד, נכון? אפשר לנסות עם תבנית בצורת ריבוע, משולש, לב, כוכב - אבל הבועה שננשוף תמיד תצא עגולה. תמיד. למה ככה?? קודם כל - נעשה ניסוי (כי זה כיף)! 🧪 מה צריך: כוס מים כף סבון כלים "מחבט" בועות (או חוט ברזל שניצור בו לולאה) איך עושים: מערבבים כף סבון בכוס מים (אפשר להוסיף כף גליצרין אם יש לך כי זה גורם לבועות להיות חזקות ועמידות יותר). טובלים את ה"מחבט" ונושפים לאט ובעדינות - לא בכוח. שימו לב: הבועה תתחיל לפי צורת החור של ה"מחבט", אבל - מיד

בפרק הקודם גילינו שהמילה "school" פירושה ביוונית "פנאי". וזה לא מקרי - כי במשך רוב ההיסטוריה האנושית, רק מי שהיה לו זמן פנוי (כלומר לא היה צריך לעבוד) יכול היה ללמוד בצורה מסודרת. וכל האחרים? למדו בדרכים אחרות לגמרי. כולם לומדים - אף אחד לא הולך לבית ספר במשך רוב ההיסטוריה האנושית - עשרות אלפי שנים - לא היה דבר כזה "בית ספר". ובכל זאת, ילדים למדו. המון. הם למדו מהוריהם. מהסבים. מזקני השבט. מהאומן שאצלו עבדו. ולמדו לא בישיבה מסודרת עם לוח וגיר - אלא על ידי עשייה. ילד שאביו היה

יש מתכונים שנדבקים לחיים שלך בלי שתכננת. זה קרה לנו עם עוגת הגבינה הלימונית הזאת - שמצאנו אי שם ב-YNET אוכל לפני מלאנת'לפים שנים והכנו המון פעמים. מזל ששמרנו אותו כי כשרצינו לשתף איתכם את המקור - המתכון כבר לא קיים שם. אז קבלו אותו ישירות מאיתנו (רק תדעו שזה לא המצאה שלנו) 🤍 ולפי מה שאנחנו זוכרות, הקרדיט מגיע לגברת בשם ריבקין. לצערנו אנחנו לא יודעות את שמה המלא, אבל כן חשוב לנו להגיד: המתכון הזה הגיע ממנה, ואנחנו רק שמרנו אותו אצלנו במטבח באהבה לאורך השנים, וקצת שינינו. מה א

קבלו את הסדרה שמגלה מי המציא את הכיתה, הצלצול, החופש הגדול וכל מה שילדים פוגשים כל יום. ןומאיפה מתחילים? מבראשית... כי מה זה בעצם "בית ספר"? למה קוראים לו ככה? ומי בכלל החליט על השם הזה? "בית ספר" - אבל איפה הספרים? 📚 המונח "בית ספר" מופיע כבר בספרות חז"ל, כלומר הוא בן יותר מ-1,800 שנה. אבל רגע - לפני שבכלל היו ספרים מודפסים, מי שרצה להעביר ידע כתב הרי על לוחות חרס, על פפירוס ועל קלף. ולא לכולם היה "בית" מיוחד לכך. אז מה קשור? מסתבר ש"בית הספר" היה מקום יוקרתי ומיוחד - ובאמת

יום ירושלים כאן, ויש המון דרכים לחגוג אותו. אבל יש סוד אחד מירושלים שאי אפשר לעטוף בנייר מתנה, אי אפשר לטעום במחנה יהודה, ואי אפשר לראות בכותל - השפה הירושלמית. תארו לכם שאתם עולים לאוטובוס בירושלים, ושומעים שני ילדים מתווכחים: "אחי, היה עליו פאוול, תן לו להפריק! אתה כזה פסאי, אבל אל תדאג, יש לי במבליק בילקוט". אם הבנתם הכל - מזל טוב, אתם ירושלמים. אם לא - אל תדאגו. בסוף הפוסט הזה גם אתם תדברו ירושלמית. ✨ למה דווקא לירושלים יש שפה משלה? לפני שמתחילים - שאלה הגיונית: למה דווקא

מי לא שמע את המילים "ימין", "שמאל" ואפילו "מרכז" בהקשר של פוליטיקה - או אפילו כמילת גנאי 😱. אבל, עד כמה אתם מכירים מאיפה זה נולד ומה בכלל זה אומר?? באנו לעשות סדר. 🏛️ מתי התחלנו לסמן את הצדדים? המונחים "ימין" ו"שמאל" נולדו בצרפת, בשנת 1789 - שנת המהפכה הצרפתית. בפרלמנט הצרפתי החדש, מי שישב מימין לנשיא האספה הצביע לשמר את הסדר הקיים - המלוכה, הכנסייה, המסורת. מי שישב משמאלו הצביע לשנות את הסדר - יותר שוויון, פחות כוח למלך ולכנסיות, יותר זכויות לאזרחי המדינה. שרירותי לגמרי -

אחת לשנה, מדינות רבות מאירופה שולחות זמר או להקה לבמה ענקית - ומתחרות על התואר של השיר הכי טוב. הצופים בבית מצביעים, חבר שופטים מכריע חלק עיקרי מהניקוד, ובסוף הלילה - יש מנצח. והוא אפילו לא השיר הכי קליט וטוב... והמדינה המנצחת? צריכה לארח אצלה את התחרות בשנה הבאה. נשמע פשוט, נכון? רק שבאירוויזיון, "פשוט" זה מושג יחסי... כי הוא לא סתם תחרות שירה. הוא שילוב של ספורט לאומי, תיאטרון, אמנות, פוליטיקה, תלבושות מדהימות ומוזרות, טיפוסים מוזרים - על הבמה וברחובות - ודרמה שמספיקה לכמה

יש רגעים נדירים שבהם סיפור משנה - לא רק את מה שאנחנו יודעים - אלא את מה שאנחנו מרגישים. לפתע, יצור שמעולם לא הקדשנו לו מחשבה הופך למשהו קרוב, כמעט מוכר. עולם רחוק נהיה אישי. זה לא קסם. או לפחות - לא הסוג שאנחנו רגילים אליו. זהו כוחו של סיפור מסופר היטב - כזה שמזמין אותנו להסתכל מחדש על העולם שסביבנו. ויש מי שהקדיש חיים שלמים לשליטה באמנות הזו. הכוח שלה כה גדול, עד שהוא קיבל שם משלו - בין האפקטים הגדולים שאנחנו מכירים, כמו אפקט הפרפר. מה זה בכלל אפקט אטנבורו? דמיינו שאתם יושבי

יש שאלה אחת שבעלי כלבים שואלים את עצמם לא מעט: מה הכלב שלי בעצם חושב עלי? הסרט הדוקומנטרי של נטפליקס (Inside the Mind of a Dog) מנסה לענות על זה ברצינות - עם מדענים, חוקרי התנהגות ומאלפים שמסבירים איך עובד המוח של כלב, מה הוא מרגיש, ומה גורם לו להיות הברן שהוא. וזה ממש חמודולר משעמם בכלל. 🧠 אז מה לומדים בסרט? הסרט לא מסתפק בסרטוני כלבים חמודים (אם כי יש גם כאלה). הוא מנסה להסביר את הביולוגיה שמאחורי הקשר הזה - ולפעמים התשובות מפתיעות. מסתבר שכלבים "קוראים" אותנו ברמה שמעטים

איש אחד היה רועה צאן וגילה ארמון. הוא וחבריו מן התנועה המאוחדת מצאו שביל סודי, אשר בזכות מציאתו ושיפוצו, אנו יכולים לעבור בו כיום. הוא כתב וערך מספר ספרים, אבל אחד הפרסומים הנפוצים שלו מודפס על דפים בודדים. איש אחר היה נהג אגד, השתתף בתכנית הרדיו "זה הסוד שלי" וערך והגיש תכניות בטלוויזיה הישראלית וכן פרסם עשרות ספרים, אבל אחד הפרסומים הנפוצים שלו תמיד מנויילן. איש שלישי יסד חברה בשנת 1953, נכנס לספר השיאים של גינס בשל פעילותו ברדיו, וזכה בשני פרסי ישראל. אבל בעצם, אנו מכירים

ספידי גונזלס הופיע לראשונה ב-1953 בסדרת לוני טונס, עם הסומבררו הענקי שלו, המטפחת האדומה וקריאת ה"אנדאל'ה! אריבא!!" שנכנסת לאוזן ולא יוצאת. הוא הופיע ב-46 קריקטורות שונות, ונחשב ל"עכבר המהיר ביותר בכל מכסיקו". כמה דברים מעניינים על ספידי הסרטון הראשון בסדרת הסרטים המצויירים שבהם הופיע ספידי גונזלס, הוא מ-1955 - וגם זכה בפרס האוסקר לסרטון אנימציה קצר. קבלו אותו: השם "ספידי גונזלס" לא נבחר סתם: הוא נקרא על שם פרנק גונזלס, מאייר עוזר שעבד אז בחברת וורנר בראד'רס (Warner Bros) שהגי

ל"ג בעומר הוא הלילה שבו ישראל עולה בלהבות - אבל ממש. ילדים אוספים קרשים שבועות לפני, נקניקיות עפות על שיפודים, תפוחי אדמה נכנסים לאש ויוצאים שחורים ושרופים (או לא יוצאים בכלל, אבל גם לזה נגיע). מישהו פעם עצר לחשב מה הסכום הכולל של כל זה? כמה עץ שורפת ישראל בלילה הזה? כמה שיפודים? כמה תפוחי אדמה? אנחנו... יאללה, בואו ונחשב... כמה מדורות יש בכלל? אין נתון רשמי שסופר כל מדורה ומדורה בישראל, אבל אפשר להעריך: בישראל יש כ-2.5 מיליון ילדים בגיל בית ספר (כולל גנים). אם בערך 40% מהם מ