"שיחות על כימיה, מיועדות במיוחד למין הנשי" - כך נקרא הספר שהפך את עולם המדע במאה ה-19. עם איורים מרהיבים, הספר היה כתוב בשפה פשוטה - שיחה של מורַה ותלמידותיה על מדע בעזרת ניסויים ביתיים. וכל מי שקרא אותו הצליח לרדת לעומקם של עקרונות המדע! הוא היה חריג ביותר לתקופה ההיא. ושמו של מחבר הספר? אין. אנונימי. אבל... מאחורי האנונימיות עמדה - אישה. 😱 הילדה הסקרנית שלא יכלה ללמוד ג'יין מרסט (Jane Marcet) נולדה ב-1769 בלונדון למשפחה אמידה. מילדותה הייתה סקרנית, דעתנית ובעלת גישה לעולם

מתי בפעם האחרונה, בסיבוב הקניות שלכם בסופר, חשבתם מי המציא את העגלה? הסידור של המדפים? הברקודים? ובכלל, המכירה של כל הדברים בחנות אחת במקום בכמה חנויות שונות?? מסתבר שלאנשים שחיו לפני קצת יותר ממאה שנה, כל הרעיון הזה של הסופרמרקט היה נשמע כמו מדע בדיוני. איך קנו אוכל פעם? 🍱 עד תחילת המאה ה-20, היו חנויות מכולת. ובחנות המכולת הממוצעת, הלקוח היה ניגש לדלפק ומקריא למוכר רשימה. המוכר היה הולך למדפים שמאחוריו, אוסף את המוצרים, שוקל אותם במאזניים ואורז אותם. הקונים לא נגעו במוצרים

בפרק הקודם: הבנו את ערכי היסוד של הדמוקרטיה : השוויון בין בני אדם, המתח בין חירות לשוויון, וההבדל בין דמוקרטיה ליברלית לדמוקרטיה חלולה. עכשיו הגיע הזמן לשאול את השאלה הכי חשובה: מה באמת מסכן את הדמוקרטיה? ואיך אנחנו יכולים להגן עליה? הדמוקרטיה יכולה למות - ולא רק במלחמות 💔 במשך הרבה שנים חשבו שדמוקרטיות מתות רק דרך הפיכות צבאיות: טנקים ברחובות, חיילים משתלטים על שידורי הטלוויזיה, ודיקטטור שמכריז על עצמו. אבל בעשורים האחרונים גילינו משהו מפחיד יותר: דמוקרטיות יכולות למות לאט,

המילה "מנדלה" מגיעה מהסנסקריט ופירושה "מעגל". במשך אלפי שנים, מנדלות שימשו בתרבויות שונות ברחבי העולם כאמנות דתית, כלי למדיטציה ודרך להבעה רוחנית. מאיפה זה התחיל? 🌏 המנדלות נוצרו בהודו עוד בתקופת הוודות, לפני יותר מ-2,000 שנה, ובהמשך אומצו גם במסורת הבודהיסטית בטיבט. ב מסורת ההינדית והבודהיסטית, נזירים יצרו מנדלות מורכבות מחול צבעוני - תהליך שלוקח ימים ולפעמים שבועות - רק כדי להשמיד אותן בסיום הטקס. המסר? הכל זמני, ותהליך היצירה חשוב מהתוצאה הסופית. אבל צורות מעגליות סימבו

מכירים את המילה "אפיקורוס"? ידעתם שהיה פעם איש כזה? ולא סתם איש אלא פילוסוף אמיתי שחי לפני למעלה מ-2,300 שנה ביוון העתיקה, ושהרעיונות שלו היו הרבה יותר עמוקים ומעניינים ממה שאנשים יודעים עליהם? בשביל זה אנחנו כאן. בואו נגלה מי היה האיש הזה ואיך קרה שהשם שלו הפך למשהו כל כך שונה ממה שהוא באמת לימד. מי היה אפיקורוס? 👨‍🏫 אפיקורוס נולד בשנת 341 לפני הספירה באי סמוס שביון, כ-60 שנה אחרי מותו של סוקרטס . זאת אומרת שהוא מעולם לא פגש את סוקרטס אישית (להבדיל מאפלטון ואריסטו שהיו תלמ

איזה מוזר זה שאנחנו חיים לפי זמנים בחלוקת שונות? 12 חודשים בשנה, 24 שעות ביום 7 ימים בשבוע, 30 ימים (בממוצע) בחודש... כאילו שאנשים שונים החליטו על זה. וגם לא חשבו כמה קשה לתכנן או לחשב ככה... אז, למה זה?? למה דווקא 24 שעות ביום? ⏰ לפני שנגיע לשבוע (שזאת הסיבה לכך הפוסט הזה, כי זה מה ששאלו אותנו...), בואו נתחיל עם שאלה עוד יותר בסיסית: למה ביום יש דווקא 24 שעות? למה לא 10, שזה הרבה יותר נוח למתמטיקה ולמערכת המטרית שלנו? התשובה מובילה אותנו אלף שנים אחורה, ל מצרים העתיקה ולבבל

מכירים את האווז הגדול והרועש שפתאום מטייל מולנו ברחוב? אז לא, הוא לא מחפש אגם לא קפוא, כמו בפתגם. הוא כאן כדי להישאר, למרות שהוא לא באמת במקור מכאן. או מאירופה. הוא בכלל עשה עלייה מאפריקה, והתמקם כאן בכיף שלו (ושלנו) וקוראים לו יאורית מצרית. 🦆 צילום: שירי לוין מי היא בעצם היאורית המצרית? היאורית המצרית היא אווז בינוני בגודלו (63-73 ס"מ גובה - קצת כמו לברדור, אבל שוקל יותר כמו פודל 1.5-2.25 ק"ג), עם גוף בגוונים של חום-אפור, צוואר ארוך ורגליים ורודות. והסימן המזהה המיוחד שלה?

שמתם לב שכובע השף הוא אחד ה כובעים הכי מוזרים שיש? גבוה, לבן, עם קפלים, כאילו מישהו שם שקית גדולה - ומעוצבת - על הראש... אז מה הסיפור? השם הרשמי: טוֹק בלאנש לכובע השף קוראים "טוק בלאנש" (Toque Blanche), שזה בצרפתית "כובע לבן". המילה "טוק" עצמה באה מהערבית ופירושה פשוט "כובע", אבל הצרפתים לקחו את זה והפכו את הכובע הזה לסמל של השף המקצועי. איך זה התחיל? מאגדה לבריחה יש כל מיני אגדות על מקור כובע השף. אגדת אשורבניפל מהמאה ה-7 לפני הספירה, מספרת שהמלך כל-כך פחד שירעילו את האוכל

כשאנחנו חושבים על פילוסופים, אנחנו מדמיינים אנשים עם עט, מגילה או לפחות פודקאסט. אבל יש פילוסופים שכתבו את הרעיון שלהם לא על דף - אלא דרך מעשים. ג'ון הנרי פטרסון היה אחד מהם. קצין בריטי, צייד אריות, מפקד צבאי - אבל בעיקר: אדם שראה משהו שאחרים עוד לא ראו, והיה אמיץ מספיק לנהוג על פיו. 🦁 האיש שצד אריות בואו נתחיל עם הסיפור שהפך אותו למפורסם ברחבי העולם. פטרסון נולד באירלנד ב-10 בנובמבר 1867. הוא הגיע לקניה בסוף המאה ה-19 כמהנדס של מסילות רכבת, ושם נתקל בבעיה שלא למדו עליה באף

בפרק הקודם: ראינו איך הדמוקרטיה חזרה לחיים אחרי 2,000 שנה, איך נשים ועבדים נאבקו על זכות ההצבעה, ואיך פתרו את בעיית הגודל דרך דמוקרטיה ייצוגית. אבל עדיין לא ענינו על השאלה הכי חשובה: על אלו ערכים דמוקרטיה מבוססת? ומה הופך דמוקרטיה ל"אמיתית"? ההנחה היסודית: כל בני האדם נולדו שווים 👥 זה נשמע אולי מובן מאליו היום, אבל במשך רוב ההיסטוריה האנושית זה לא היה ברור בכלל! מלכים טענו שהם בעלי "דם כחול" מיוחד, אצילים סברו שהם עדיפים על איכרים, וגברים האמינו שהם חכמים יותר מנשים. הרעיון

"תעביר לי את הטיפקס", "מישהו ראה את הפלאפון שלי?", "יש עוד ארטיק במקפיא?" - משפטים שאנחנו אומרים כל יום, אבל האם אתם יודעים שכל המילים האלה הן בעצם שמות של מותגים? מה קורה כשמותג מצליח יותר מדי? יש תופעה מעניינת בשפה שנקראת genericization (או בעברית: הפיכת מותג לשם כללי, או גנרי). זה קורה כשמוצר מסוים כל כך מצליח ונפוץ, שהציבור מתחיל לקרוא לכל המוצרים מהסוג הזה בשם המותג המקורי - גם אם הם מיוצרים על ידי חברות אחרות לגמרי. וזה לא קורה רק למותגים חוצלארצים. בעברית יש לנו המון ד

ביום סתווי קריר בנובמבר 1895, הפיזיקאי הגרמני וילהלם רנטגן עבד במעבדה שלו על ניסויים עם קרני קתודה. הוא שם לב למשהו מוזר: מסך זוהר, שעמד במרחק מהצינור שבו הוא עבד, התחיל לזהור באור ירקרק מוזר - למרות שהצינור היה מכוסה בקרטון שחור עבה. רנטגן הבין שהוא גילה סוג חדש של קרינה, וכיוון שלא ידע מה זה בדיוק - קרא לה "קרני X" (כי X, כמו הנעלם של נוסחאות המתמטיקה). אבל הרגע המדהים באמת הגיע כשרנטגן שם את ידו בין הצינור למסך הזוהר, וראה את עצמות ידו מוקרנות על המסך! הוא הבין שהקרניים הא

נכון שבסוף החורף מחכים כבר ל שמש ולחום ושיהיה יבש כבר? אבל כמה חודשים קודם לכן... לכולנו נמאס מלחכות כבר לגשם שיבוא. בין אם בגלל ה מגפיים שמתגעגעות לקפוץ בשלוליות, או בגלל שה מטרייה ממש רוצה להיפתח מעל הראשים - או כי החקלאים כבר ממש מתחננים שישקו להם את השדות: כולנם רוצים שהוא ירד. הגשם, כמובן. ולא רק פעם אחת, בתור יורה , אלא כל הזמן... הרעיון הזה - לנסות "להזמין" את הגשם לבוא - ליווה את האנושות כמעט בכל תרבות ובכל זמן. מאז שהאדם התחיל לעבד את האדמה ולהבין כמה הוא תלוי במי

שמתם לב פעם שדגני הבוקר שלכם מתנהגים כמו חבורת חברים 'דביקים'? הם פשוט לא יכולים להתרחק אחד מהשני, ותמיד מסתובבים ביחד - באמצע הקערה או צמוד לשפתה. אותו דבר קורה גם עם בועות במשקה מוגז, אטבי נייר על פני המים, או כל דבר קטן שצף. ברוכים הבאים לעולם המופלא של "אפקט צ'יריוס" - התופעה שהופכת את ארוחת הבוקר שלכם למעבדה פיזיקלית! 🔬 מה זה בעצם אפקט צ'יריוס? השם הרשמי של התופעה הזו הוא "משיכה קפילארית בין גופים צפים", אבל מי רוצה להגיד את זה בשעה שבע בבוקר? לכן המדענים קראו לה "אפקט

דמיינו שאפשר לשנות את כל מה שאנחנו יודעים על זמן, חלל ויקום - רק בכוח המחשבה. נשמע כמו סיפור פנטזיה? זה בדיוק מה שאלברט איינשטיין עשה! והדרך שבה הוא הגיע למסקנות המדהימות שלו מלמדת אותנו כמה שיעורים חשובים על איך לחשוב, לחקור ולהיות יצירתיים. מי היה אלברט איינשטיין? 🧭 איינשטיין נולד בגרמניה ב-1879, וכילד הוא בכלל לא היה גאון. בעצם, הוא התחיל לדבר מאוחר, והמורים שלו חשבו שהוא, במילים עדינות, איטי. אבל מה שנראה כמו חולשה הפך להיות הכוח הכי גדול שלו - הוא לא קיבל שום דבר כמובן

דמיינו שאתם זורקים כדור לעבר קיר. מה אתם מצפים שיקרה? הכדור יחזור אליכם, נכון? עכשיו דמיינו משהו אחר לגמרי: הכדור עובר דרך  הקיר, כאילו הקיר לא היה שם בכלל. נשמע כמו קסם? ברוכים הבאים לעולם המופלא והמוזר של תורת הקוונטים! 🌌 מה זאת בכלל תורת הקוונטים? תורת הקוונטים (או מכניקת הקוונטים) היא ענף בפיזיקה שעוסק בדברים הכי קטנים שיש ביקום: אטומים, אלקטרונים, פוטונים (חלקיקי אור ) וחלקיקים תת-אטומיים אחרים. בעולם הרגיל שלנו - זה שבו אנחנו הולכים, אוכלים, משחקים ו מניחים ספרים על שו

אם יש בובה אחת שכמעט כל ילד בעולם שיחק איתה, זאת כנראה בובת דובי רכה ופרוותית. אבל למה בדיוק קוראים לה "טדי בר"? מה הקשר בין דובון חמוד לנשיא של ארצות הברית? התשובה מפתיעה ונוגעת ללב. ואם כבר נוגע ללב - נתחיל עם שיר נוסטלגי: הכל התחיל במסע ציד אחד... לפני יותר ממאה ועשרים שנה, בנובמבר 1902, הוזמן נשיא ארה"ב תאודור רוזוולט (שנקרא בחיבה "טדי") למסע ציד מיוחד במיסיסיפי. מושל האזור ארגן את המסע והיה נחוש להרשים את האורח החשוב. באמצע הציד, דב שחור וגדול פרץ מבין העצים והחל לרדוף א

כבר יצא לכם לשמוע תלונות על זה ש"המים כאן כל כך קשים!" ותהיתם איך יכול להיות שמים הם קשים?! הרי הם נוזלים! 🤔 התשובה היא שקשה זה לא רק מוצק כמו אבן. מים "קשים" זה שם מיוחד שנותנים למים שיש בהם הרבה מינרלים מומסים - ובעיקר סידן ומגנזיום. התוצאה של המים הקשים האלה, זו אותה האבנית המעצבנת שמצטברת על הקומקום, על הברזים ובמקלחת שלנו. מה זה בעצם אבנית? אבנית היא המשקע הלבן-אפרפר (ולפעמים צהבהב) שאתם רואים בתוך הקומקום או כמו כתמים על הברזים. מבחינה כימית, זה בעיקר סידן קרבונט ומגנז

העולם מתחלק לשניים - מי שאוהב פסטה ומי שעדיין לא טעם את הנכונה! הצטרפו אלינו למסע טעים. פסטה אוכלים ברוטב לבן או אדום? צילום גל אפרתי למה דווקא פסטה? 🐚 בואו נודה על האמת - איטליה לא בדיוק חסרה אוכל מפורסם וטעים. יש פיצה נאפוליטנית עם הבצק המושלם , יש טירמיסו שנמס בפה, יש ג'לטו ( גלידה . אבל באיטלקית זה נשמע יותר טוב) בטעמים שאפילו האיטלקים מופתעים לגלות. אז למה דווקא הפסטה הפכה לסמל הלאומי הכי מוכר של איטליה? התשובה פשוטה: כי זה אוכל גאוני בפשטותו. חישבו על זה - קמח ומים. זה

כשאתם נכנסים לחנות צעצועים או לחנות בגדים לילדים, קל מאוד לראות את החלוקה: צד אחד מלא בוורוד וסגול, והצד השני בכחול ירוק. אבל האם תאמינו שלפני פחות ממאה שנה, החלוקה הזו הייתה... הפוכה לגמרי? מתי הכל התחיל? אז קודם כל, כדאי לדעת שבמשך אלפי שנים, ילדים וילדות לבשו בדיוק אותם הבגדים (ובדרך כלל שמלות ארוכות לבנות). זה היה נוח יותר לשטוף, וגם הגיוני כלכלית כי אפשר היה להעביר את אותו בגד בין כל הילדים, בנים או בנות. והצבעים? לא ממש שיחקו תפקיד. רק באמצע המאה ה-19 התחילו לייצר בגדים