"תעביר לי את הטיפקס", "מישהו ראה את הפלאפון שלי?", "יש עוד ארטיק במקפיא?" - משפטים שאנחנו אומרים כל יום, אבל האם אתם יודעים שכל המילים האלה הן בעצם שמות של מותגים? מה קורה כשמותג מצליח יותר מדי? יש תופעה מעניינת בשפה שנקראת genericization (או בעברית: הפיכת מותג לשם כללי, או גנרי). זה קורה כשמוצר מסוים כל כך מצליח ונפוץ, שהציבור מתחיל לקרוא לכל המוצרים מהסוג הזה בשם המותג המקורי - גם אם הם מיוצרים על ידי חברות אחרות לגמרי. וזה לא קורה רק למותגים חוצלארצים. בעברית יש לנו המון ד

סרט אנימציה עתידני מרהיב מ-2018 (נכון, זה כבר לפני כמעט 10 שנים העתיד הזה...) ששילב אקשן מטורף של רובוטים עם סיפור התבגרות רגשי ועמוק. אם אתם אוהבים קרבות רובוטים ענקיים, סייברפאנק, ומסרים חזקים על חברות ואמון - זה הסרט בשבילכם. אצלנו אהבו. הסרט כבר היה נעול להפצה קולנועית בינלאומית, אבל רגע לפני, נטפליקס קנתה את הזכויות העולמיות - והוא לא עלה למסך הגדול... על מה הסרט? במרכז הסיפור נמצאת מיי סו, נערה מתבגרת מבריקה, צינית, שמשוכנעת שעולם הטכנולוגיה והאנשים מאכזבים אותה. היא חי

ביום סתווי קריר בנובמבר 1895, הפיזיקאי הגרמני וילהלם רנטגן עבד במעבדה שלו על ניסויים עם קרני קתודה. הוא שם לב למשהו מוזר: מסך זוהר, שעמד במרחק מהצינור שבו הוא עבד, התחיל לזהור באור ירקרק מוזר - למרות שהצינור היה מכוסה בקרטון שחור עבה. רנטגן הבין שהוא גילה סוג חדש של קרינה, וכיוון שלא ידע מה זה בדיוק - קרא לה "קרני X" (כי X, כמו הנעלם של נוסחאות המתמטיקה). אבל הרגע המדהים באמת הגיע כשרנטגן שם את ידו בין הצינור למסך הזוהר, וראה את עצמות ידו מוקרנות על המסך! הוא הבין שהקרניים הא

נכון שבסוף החורף מחכים כבר ל שמש ולחום ושיהיה יבש כבר? אבל כמה חודשים קודם לכן... לכולנו נמאס מלחכות כבר לגשם שיבוא. בין אם בגלל ה מגפיים שמתגעגעות לקפוץ בשלוליות, או בגלל שה מטרייה ממש רוצה להיפתח מעל הראשים - או כי החקלאים כבר ממש מתחננים שישקו להם את השדות: כולנם רוצים שהוא ירד. הגשם, כמובן. ולא רק פעם אחת, בתור יורה , אלא כל הזמן... הרעיון הזה - לנסות "להזמין" את הגשם לבוא - ליווה את האנושות כמעט בכל תרבות ובכל זמן. מאז שהאדם התחיל לעבד את האדמה ולהבין כמה הוא תלוי במי

שמתם לב פעם שדגני הבוקר שלכם מתנהגים כמו חבורת חברים 'דביקים'? הם פשוט לא יכולים להתרחק אחד מהשני, ותמיד מסתובבים ביחד - באמצע הקערה או צמוד לשפתה. אותו דבר קורה גם עם בועות במשקה מוגז, אטבי נייר על פני המים, או כל דבר קטן שצף. ברוכים הבאים לעולם המופלא של "אפקט צ'יריוס" - התופעה שהופכת את ארוחת הבוקר שלכם למעבדה פיזיקלית! 🔬 מה זה בעצם אפקט צ'יריוס? השם הרשמי של התופעה הזו הוא "משיכה קפילארית בין גופים צפים", אבל מי רוצה להגיד את זה בשעה שבע בבוקר? לכן המדענים קראו לה "אפקט

מי אמר שכריך לבית הספר חייב להיות משעמם? אם נמאס לכם מאותם סנדוויצ'ים של חומוס-מלפפון-גבינה צהובה ברוטציה, הגיע הזמן לשדרג. אז בכתבה הבאה יש שפים שמספרים על הכריכים המושקעים והמיוחדים שהם הכינו לילדים הפרטיים שלהם (עם הוראות הכנה). ובנוסף, לפחות צפוייה. מה השפים שמים בכריכים של הילדים שלהם? תמר צדק-כהן משדרגת את הקלאסיקה הילדותית שלה (חביתה ועגבניה) לחביתה עם בצל מוזהב ופרמזן, על ממרח עגבניות מיובשות ביתי. בקיצור - חביתה שחושבת שהיא איטלקיה. אמיר שולר מספר שבזמן שכולם הגיעו ע

דמיינו שאפשר לשנות את כל מה שאנחנו יודעים על זמן, חלל ויקום - רק בכוח המחשבה. נשמע כמו סיפור פנטזיה? זה בדיוק מה שאלברט איינשטיין עשה! והדרך שבה הוא הגיע למסקנות המדהימות שלו מלמדת אותנו כמה שיעורים חשובים על איך לחשוב, לחקור ולהיות יצירתיים. מי היה אלברט איינשטיין? 🧭 איינשטיין נולד בגרמניה ב-1879, וכילד הוא בכלל לא היה גאון. בעצם, הוא התחיל לדבר מאוחר, והמורים שלו חשבו שהוא, במילים עדינות, איטי. אבל מה שנראה כמו חולשה הפך להיות הכוח הכי גדול שלו - הוא לא קיבל שום דבר כמובן

דמיינו שאתם זורקים כדור לעבר קיר. מה אתם מצפים שיקרה? הכדור יחזור אליכם, נכון? עכשיו דמיינו משהו אחר לגמרי: הכדור עובר דרך  הקיר, כאילו הקיר לא היה שם בכלל. נשמע כמו קסם? ברוכים הבאים לעולם המופלא והמוזר של תורת הקוונטים! 🌌 מה זאת בכלל תורת הקוונטים? תורת הקוונטים (או מכניקת הקוונטים) היא ענף בפיזיקה שעוסק בדברים הכי קטנים שיש ביקום: אטומים, אלקטרונים, פוטונים (חלקיקי אור ) וחלקיקים תת-אטומיים אחרים. בעולם הרגיל שלנו - זה שבו אנחנו הולכים, אוכלים, משחקים ו מניחים ספרים על שו

אם יש בובה אחת שכמעט כל ילד בעולם שיחק איתה, זאת כנראה בובת דובי רכה ופרוותית. אבל למה בדיוק קוראים לה "טדי בר"? מה הקשר בין דובון חמוד לנשיא של ארצות הברית? התשובה מפתיעה ונוגעת ללב. ואם כבר נוגע ללב - נתחיל עם שיר נוסטלגי: הכל התחיל במסע ציד אחד... לפני יותר ממאה ועשרים שנה, בנובמבר 1902, הוזמן נשיא ארה"ב תאודור רוזוולט (שנקרא בחיבה "טדי") למסע ציד מיוחד במיסיסיפי. מושל האזור ארגן את המסע והיה נחוש להרשים את האורח החשוב. באמצע הציד, דב שחור וגדול פרץ מבין העצים והחל לרדוף א

כבר יצא לכם לשמוע תלונות על זה ש"המים כאן כל כך קשים!" ותהיתם איך יכול להיות שמים הם קשים?! הרי הם נוזלים! 🤔 התשובה היא שקשה זה לא רק מוצק כמו אבן. מים "קשים" זה שם מיוחד שנותנים למים שיש בהם הרבה מינרלים מומסים - ובעיקר סידן ומגנזיום. התוצאה של המים הקשים האלה, זו אותה האבנית המעצבנת שמצטברת על הקומקום, על הברזים ובמקלחת שלנו. מה זה בעצם אבנית? אבנית היא המשקע הלבן-אפרפר (ולפעמים צהבהב) שאתם רואים בתוך הקומקום או כמו כתמים על הברזים. מבחינה כימית, זה בעיקר סידן קרבונט ומגנז

העולם מתחלק לשניים - מי שאוהב פסטה ומי שעדיין לא טעם את הנכונה! הצטרפו אלינו למסע טעים. פסטה אוכלים ברוטב לבן או אדום? צילום גל אפרתי למה דווקא פסטה? 🐚 בואו נודה על האמת - איטליה לא בדיוק חסרה אוכל מפורסם וטעים. יש פיצה נאפוליטנית עם הבצק המושלם , יש טירמיסו שנמס בפה, יש ג'לטו ( גלידה . אבל באיטלקית זה נשמע יותר טוב) בטעמים שאפילו האיטלקים מופתעים לגלות. אז למה דווקא הפסטה הפכה לסמל הלאומי הכי מוכר של איטליה? התשובה פשוטה: כי זה אוכל גאוני בפשטותו. חישבו על זה - קמח ומים. זה

היום, ביום הפסטה העולמי, הגיע הזמן לגלות את האמת הגדולה: איזה סוג פסטה אתם בעצם? האם אתם ספגטי - ארוכים, קלאסיים, קצת מסתבכים לפעמים אבל תמיד מחברים בין כולם? או אולי פנה - עם ראש חד, חקרני ותמיד רוצים לדעת מה מסתתר בפנים? יש מצב שאתם כמו ה רוויולי , מלאים בהפתעות שלא רואים מבחוץ? 🎨 ואולי בעצם אתם מעופפים כמו פרפרי ה פרפלה ? 🦋 (אה, כן... יש גם את אלה שממש לא נותנים לאחרים לגעת להם בצלחת... הכירו את ריגטוני 😤🍝) זוכרים איזה פסטה ג'רי סיינפלד? 🤪 אז... מוכנים לגלות מי אתם

כשאתם נכנסים לחנות צעצועים או לחנות בגדים לילדים, קל מאוד לראות את החלוקה: צד אחד מלא בוורוד וסגול, והצד השני בכחול ירוק. אבל האם תאמינו שלפני פחות ממאה שנה, החלוקה הזו הייתה... הפוכה לגמרי? מתי הכל התחיל? אז קודם כל, כדאי לדעת שבמשך אלפי שנים, ילדים וילדות לבשו בדיוק אותם הבגדים (ובדרך כלל שמלות ארוכות לבנות). זה היה נוח יותר לשטוף, וגם הגיוני כלכלית כי אפשר היה להעביר את אותו בגד בין כל הילדים, בנים או בנות. והצבעים? לא ממש שיחקו תפקיד. רק באמצע המאה ה-19 התחילו לייצר בגדים

פעם, אם רצית לראות משהו מרגש, היית צריך לצאת מהבית. והיום? רק לוחצים על כפתור ויש לנו כל עולם שלם בסלון. אבל איך בדיוק המסך המהבהב הזה הצליח להכניס לתוכו תמונות נעות, צבעים וקול - והכי חשוב, איך הטלויזיה השתנתה מאז שהומצאה? אז... איך בכלל המציאו את הטלוויזיה? הסיפור מתחיל כבר בסוף המאה ה-19, כשממציאים ברחבי העולם ניסו להבין איך אפשר לשדר תמונות למרחקים. הרעיון היה פשוט: אם אפשר לשלוח קול בטלפון , למה שלא נצליח גם עם תמונות? בשנת 1925, בחור סקוטי בשם ג'ון לוגי ביירד הצליח לשדר

אי שם ב סין , כשעוד לא היו סמארטפונים או מחשבים, המציאו את אחד המשחקים הכי גאוניים בכל הזמנים - טנגרם, פאזל שכל כולו חוכמה, יצירתיות וכיף! 🎲 מה זה בעצם? שילוב של צורות גיאומטריות, קצת סבלנות, והרבה דמיון. מוכנים לצלול לתוך הסיפור של הטנגרם? אז מה זה בכלל טנגרם? טנגרם הוא פאזל שמורכב מ-7 חלקים בלבד (שנקראים "טאנים"), שמקורם בריבוע אחד שנחתך באופן חכם. החלקים כוללים: 2 משולשים גדולים  (הם הכוכבים של הפאזל! 🎖️) 1 משולש בינוני 2 משולשים קטנים 1 ריבוע 1 מקבילית טנגרם קלאסי מעץ ה

האם ראיתם פעם פרח לבן עדין שצץ ישר מהאדמה, בלי שום גבעול? זה הכרכום - אחד מהפרחים המיוחדים שמופיעים דווקא כשהסתיו מתחיל והטבע מתכונן לחורף. בואו נכיר את הפרח המופלא הזה ואת כל הסיפורים המעניינים שמסתתרים בו! 🌺 מי אתה, כרכום? הכרכום (Crocus) הוא צמח רב-שנתי ממשפחת ה אירוסיים . בישראל גדלים בין 7 ל-9 מינים של כרכום (יש מחלוקת קלה בין החוקרים), והנפוץ ביותר הוא הכרכום החורפי  (Crocus hyemalis) - שם שקצת מבלבל, כי למרות השם "חורפי", הוא בעצם פורח בעיקר בסתיו! הכרכום הוא גיאופיט

בפרק הקודם : למדנו למה בני האדם בכלל המציאו שלטונות (ספויילר - בין השאר בגלל בריונים וטפילים חברתיים). עקבנו אחרי האבולוציה של השלטון ממנהיג טבעי דרך מלכים וכוהנים ועד החוקים הכתובים של חמורבי. גילינו מה קורה כשאין שלטון (כאוס!) ומה עושים כשהשלטון חורג מסמכויותיו ( למה בכלל צריך שלטון? ) "דמוקרטיה". נשמעת כמו מילה מסובכת? כדאי לדעת שהיא בעצם מורכבת משתי מילים יווניות פשוטות: "דמוס" (עם) ו"קרטיה" (שלטון). כלומר - שלטון העם. אבל איך זה בכלל התחיל? ומדוע היוונים החליטו לתת לעם ל

דייוויד ליווינגסטון היה רופא, מיסיונר סקוטי וחוקר אפריקה שחי בין השנים 1813-1873. הוא נולד למשפחה עניה בסקוטלנד, עבד במפעל טקסטיל כבר מגיל 10, ובמקביל למד בבית ספר ערב. למרות הקשיים הכלכליים, הוא המשיך ללמוד רפואה ותיאולוגיה, והפך לרופא מיסיונרי שיצא לאפריקה. ליווינגסטון הגיע לדרום אפריקה ב-1841, והתחיל מסע שנמשך 32 שנה של מיפוי, מחקר ורפואה ביבשת המסתורית ביותר באותה תקופה. הוא לא חיפש זהב או תבלינים , אלא רצה לחקור את היבשת, לרפא את תושביה, וגם (כן, זה היה חלק מהמשימה 🤷‍♀

לפני אלפי שנים, באימפריה שהשתרעה מהודו ועד מצרים, התפתחה אחת המיתולוגיות המשפיעות ביותר בהיסטוריה - המיתולוגיה הפרסית . זו המיתולוגיה...

סרט (ביוגרפי) מרגש מ-2015 על פיונה מוטסי, נערה משכונת עוני באוגנדה שבאפריקה, שהפכה לאלופת שחמט בינלאומית. סיפור אמיתי על כוח, נחישות...