סטיווי בת ה-12 היא פרפקציוניסטית שצריכה שכל דבר יהיה בסדר. אחיה הקטן אליוט בן ה-8 הוא כאוס מהלך על שתיים. ביניהם יש ג'ירפה ממולאת בשם "טוני בלוני" שמאחסנת בצוואר שלה נקניקיות - כי... ובכן... למה לא? 😂 כשהם מגלים שהוריהם על סף פרידה, ואחרי שהם מוצאים ספר קסום בשם "איש החלומות" על איש החלומות שמסוגל להגשים כל משאלה, הפתרון שלהם ברור: להיכנס לעולם החלומות, למצוא אותו, ולבקש את המשפחה המושלמת. אבל כמו בחלום, מחכה להם דרך מוזרה ומצחיקה, עם דגני בוקר ענקיים שהופכים לזומבים, נהר של

יש מנות משפחתיות שכל משפחה מכירה בגרסה שלה (כמו למשל מצברייט ), ויש מנות שרוב האנשים לא שמעו עליהן בכלל - עד שהם טועמים אותן ושואלים: "רגע, איפה זה היה כל החיים שלי?" המיינה (Mina) היא אחד הדברים האלה. מה זה בכלל מיינה? מיינה (שקוראים לה גם בשם "מינה של פסח" או Mina del Pesach) היא בעצם סוג של פשטידת בשר ותפוחי אדמה מסורתית לפסח, שמקורה ביהדות ספרד, טורקיה ומצרים. חלק מהמשפחות מכירות אותה בשם הזה, חלק קוראות לה בשמות אחרים, וחלק פשוט "הלזניה שסבתא מכינה לפסח". ואכן - מבחינת ה

כל ילד שמכיר לגו יודע את התחושה: מגדל עולה, גשר מתחבר, עיר שלמה נוצרת מחתיכות קטנות. אבל לגו הוא לא זול, ולפעמים הוא גם מגיע עם הוראות שאומרות בדיוק מה לבנות - מה שמוריד קצת מהכיף. יש פתרון פשוט, זול ומדהים שאפשר להכין ב-10 דקות עם חומרים שכנראה כבר יש בבית. מה צריך? ספוגים שונים וצבעוניים. של רחצה, של שטיפת כלים, של צביעת רהיטים. כל ספוג הולך, לא חשוב המרקם שלו. קיסמים ו/או שיפודי עץ. כן, אפשר בכל מיני אורכים. מספריים וזהו. ממש זהו. איך מכינים? גוזרים את הספוגים לצורות שונות

מכירים את זה שאומרים לכם ללבוש חולצה לבנה לטקס חג כזה או אחר בבית-ספר? או שמתלבשים בחולצה לבנה כשיוצאים לסעודת חג אצל סבא וסבתא? חשבתם על זה פעם? למה דווקא לבן? מי קבע ש לבן זה חגיגי ? או בכלל, שצריך להתלבש אחרת כשיש אירוע? 🤔 לפני הכל: למה בכלל מתלבשים מיוחד? לבגד יש כוח. לא סתם ביטוי, אלא עובדה שחוקרים בחנו ברצינות! פסיכולוגים טבעו את המונח "enclothed cognition" - קוגניציה מושפעת מהלבוש - שמתאר איך הבגד שאנחנו לובשים משפיע לא רק על האופן שבו אחרים רואים אותנו, אלא גם על הד

כשחושבים על טיסה לירח, הדברים שעולים לראש הם הכוח האדיר של הרקטה, חוסר הכובד, הקור המקפיא , החליפה, החמצן ואולי גם הבדידות של החלל האינסופי. אבל אחד הסיכונים הגדולים ביותר - ואחד שקשה יותר לפתור - הוא גורם שאי אפשר לראות, לשמוע, לריח, או להרגיש: קרינה . כאן נכנסת לתמונה חברה ישראלית (משלנו!) שפיתחה פתרון שיכול לשנות את כללי המשחק לגבי נוכחות אנושית קבועה על הירח - ואולי גם על מאדים. מה קורה בחלל מחוץ לכדור הארץ? ☢️ כאן על כדור הארץ, ישנם 2 דברים מגינים עלינו מפני הקרינה המסוכ

יש משהו ממכר בלחפש את הפרט שלא מסתדר. עין אחת שמסתובבת בתמונה, הרגע הזה של "הי, משהו כאן לא..." - ואז ה-"אהה!" המנצח. זה בדיוק הרעיון מאחורי חוברת חידות הציורים החדשה שלנו: "מצא את השונה". איך זה עובד? בכל דף יש קבוצה של ציורים שנראים כמו שייכים יחד - אבל אחד מהם שייך לעולם אחר לגמרי. לדוגמא: אם הדף מלא חיפושיות, לאו דווקא רק פרת-משה-רבנו אלא חיפושית חדקונית, חיפושית זבל וכו' - ובין כולן מסתתר פרפר בודד - אז הפרפר שונה. או - כל החפצים בתמונה הם כלי אוכל כמו סכו"מ, תרווד, מצקת

הדרדסים הם יצורים כחולים וקטנים שחיים בכפר מסתורי ביער - ומעולם לא התכוונו לצאת ממנו. אבל כשגרגמל הרשע, פולש לכפר שלהם, כמה דרדסים נגררים בטעות לתוך שער קסום - ומוצאים את עצמם בניו יורק. עיר גדולה עם גורדי שחקים, אנשים מבולבלים, וגרגמל אחד רשע שממשיך לרדוף אחריהם. וכל זה בזמן שצריך למצוא דרך חזרה הביתה ליער - ומהר. מה מיוחד בסרט הזה? זה לא סרט אנימציה רגיל - אלא שילוב של עולם אמיתי ואנימציה. הדרדסים עצמם - אנימציה, אבל הם משולבים לתוך תמונות שצולמו בניו יורק האמיתית, לצד שחקנ

מחזמר ישראלי מקורי של תיאטרון הבימה, שעלה לראשונה על הבמות לפני למעלה מעשרים שנה, ב-2002, והפך ללהיט עם מאות הצגות. הרעיון: קחו את הלהיטים הגדולים של צביקה פיק והפכו אותם לדמויות עם סיפור שלם. "מרי לו", "אלה" ו"גבריאל" הם לא רק שירים - הם הגיבורים. הסיפור מתרחש בישראל של שנות ה-70, ועוקב אחרי משולש אהבה בין שלושה צעירים שחולמים, מתלבטים ומגלים שהמציאות מורכבת יותר מהחלום. הרבה שירים, הרבה ריקודים, ואווירה נוסטלגית שגם בני נוער יתחברו אליה. לגילאי 12+

בדרך כלל כשמדברים על משחקים דיגיטליים, הילדים הם השחקנים. אבל מה קורה כשהם הופכים להיות היוצרים ? ארגון MindCET - מרכז לחדשנות בחינוך - ערך סדרה של האקתונים למשפחות: אירועים מקוונים שבהם הורים וילדים בגילאי 7-14 התיישבו ביחד מול המחשב, ובמשך כמה שעות בנו משחק דיגיטלי משלהם - בלי שום ידע מוקדם בתכנות. 💡 רגע, איך בונים משחק בלי לדעת לתכנת? כאן נכנסת הבינה המלאכותית (ה-AI) לתמונה. הכלי שאיתו עבדו המשפחות מאפשר לתאר מה רוצים - בעברית רגילה - והתוכנה בונה את זה. הרעיון, הסיפור, ה

איך בונים סיפור... בלי מילים? במשחק הזה כל אחד מוסיף צליל אחד, ובסוף יוצא סיפור שלם של קולות! 🎒 אביזרים: אין. רק קול ודמיון! אפשר להוסיף: קלפים עם תמונות (אופציונלי - ראו בהמשך). אפשר להחליט שמותר או אסור להיעזר בחפצים שונים - אבל אם כן, אז רק כאלה שלא קשורים ישירות לקולות. 🎮 איך משחקים? בוחרים סיטואציה או מקום (למשל: ג'ונגל, תחנת רכבת, חוף ים, מסיבה). מטרת המשחק: ליצור "פסקול" שלם למקום! בוחרים סדר השתתפות השחקן הראשון עושה צליל אחד שמתאים למקום שנבחר השחקן השני עושה צליל

בפרק הקודם: למדנו על זכויות מיעוטים - למה הן קריטיות, מי שומר עליהן, וראינו סיפורים מהעולם על כישלונות והצלחות. הבנו שדמוקרטיה אמיתית היא לא רק שלטון הרוב, אלא גם הגנה על זכויות המיעוט. עכשיו נדבר על אחד הכלים החשובים ביותר ששומר על הדמוקרטיה: תקשורת חופשית. 🐕 למה קוראים לעיתונאים "כלבי השמירה"? דמיינו שיש לכם בית גדול עם הרבה חדרים. אתם לא יכולים להיות בכל החדרים בו זמנית. אז מה עושים? שמים כלב שמירה שינבח אם משהו לא בסדר. עיתונאים הם כלבי השמירה של הדמוקרטיה. הם אלה ש: חו

למי אין אוסף של כפתורים שנחים במגירה או בקופסה כבר שנים בלי לראות אור יום? הכפתור הפשוט הזה הוא לא רק בשביל לסגור את החולצה - הוא יכול להיות היהלום של עולם היצירה. לא צריך חנויות יוקרה, רק מה שיש מתחת לאף. מוכנים? זה הולך להיות מהיר, זה הולך להיות צבעוני, וזה הכל ממה שיש בבית! עץ "הפריחה הנצחית" - על קרטון של קורנפלקס! מי צריך דף ציור כשיש קופסת דגנים? גוזרים צד אחד של הקופסה ומציירים גזע עץ גדול עם המון ענפים - אפשר להשתמש בטוש, ואפשר גם בקפה מרוכז מאוד כדי לקבל צבע חום מושל

סליים הוא אחד מהדברים שמצליחים לשעשע ילדים (ומבוגרים) שעות ארוכות, והחלק הכי כיף? כשמכינים אותו לבד. אבל לפני שמתחילים - כדאי שנבין מה בעצם קורה שם. 🔬 מה זה בכלל סליים? סליים הוא לא נוזל ולא מוצק - הוא משהו באמצע, שנקרא נוזל לא-ניוטוני (non-Newtonian fluid). המשמעות של זה, שהוא מתנהג אחרת לפי כמה מהר מזיזים אותו. כשמושכים אותו לאט - הוא נמתח ונוזל. כשמכים אותו בפתאומיות - הוא מתנגד ומרגיש כמו כדור גומי. הסיבה לזה היא הכימיה שבתוכו: דבק PVA (הדבק הלבן הרגיל) מורכב ממולקולות

אוסקר הוא דג קטן עם חלומות גדולים - ונטייה להסתבך. כשכריש מת לידו בתאונה מוזרה, כולם חושבים שהוא זה שהרג אותו. במקום להכחיש, הוא זורם עם זה וכצפוי השקר הקטן גדל כמו כדור שלג. לצדו של אוסקר נמצא לני, כריש צעיר שמסתיר סוד: הוא "צמחוני" ובכלל לא רוצה לאכול דגים. שניהם נכנסים לעולם שמזכיר... סרטי מאפיה. 😄 ובאמת, הסרט בנוי כפארודיה על "הסנדק" - ה כרישים מתנהגים כמו משפחת פשע, העיר התת-ימית נראית כמו ניו-יורק מתחת למים, ועם שורה של מפורסמים שמדבבת (באנגלית) - וקיבלתם סרט כייפי ומ

מה קורה כשגן מוכר הופך לעולם קסום שבו הטבע מתעורר לחיים? קבלו פודקאסט (הסכת) מיוחד שמשלב הרפתקה, דמיון ולמידה על הטבע - "הגן הנדיב", סדרה מרתקת מפארק רמת הנדיב. הכירו את כרמל כרמל היא ילדה סקרנית ואמיצה שאוהבת לחקור ולגלות דברים חדשים. בכל פעם שהיא מגיעה עם אמה ואחיה התאום לרמת הנדיב, היא מוצאת דרך קסומה להיכנס לעולם מופלא שבו הטבע מתעורר לחיים. בעזרתה של שירית הגירית, כרמל פותרת תעלומות מרתקות בטבע. על הפודקאסט "הגן הנדיב" לוקח ילדים להרפתקאות קסומות בעולם הטבע. בכל פרק, כרמ

האפרוחים שלנו התלבשו חגיגי לפסח, ועכשיו הם מחכים שתמצאו את כל ההבדלים ביניהם. 10 ציורים צבעוניים, 10 סיטואציות שקשורות לחג - ובכל תמונה לפחות 6 הבדלים (ויש הרבה יותר...). מה יש בחוברת? 10 זוגות תמונות של האפרוחים שלנו - בכל מיני מצבים שאופייניים לפסח: ליל הסדר, נקיונות לפני החג, מכת צפרדעים, ועוד כל מיני הפתעות נוספות שלא נגלה כאן כדי לא לקלקל. בכל זוג תמונות מסתתרים - כאמור - מינימום 6 הבדלים. חלק מהם ממש בולטים, וחלק... פחות. 👀 איך משחקים? אפשרות 1 - מדפיסים: מדפיסים בצבע

בסביבות ה-20 במרץ (ולפעמים ב-19 ולפעמים ב-21) קורה משהו מעניין בשמיים: היום והלילה (כמעט) שווים באורכם. זה קורה בגלל סיבה אסטרונומית מדויקת מאוד. זהו יום השוויון האביבי (באנגלית: Vernal Equinox), אחת מארבע הנקודות המרכזיות במסלול כדור הארץ סביב השמש - ובאסטרונומיה זה גם היום שבו מתחיל האביב מבחינה רשמית (הנקודות האחרות הן יום ההיפוך החורפי , יום השוויון הסתווי , ו יום ההיפוך הקייצי ). הידעת? המילה Equinox מגיעה מלטינית - Aequus (שווה) + Nox (לילה). כלומר: הלילה השווה. ובעבר

כולנו חוטאים בזה. הכל הולך מעולה. מקבלים ציונים טובים. אין רעש מסביב. ואז - מישהו אומר את זה בקול רם. ופתאום כולנו יודעים - זהו. הלך עלינו. נגמר השקט, נקבל נכשל. זה ברור שהכל הולך להתהפך, כי פתחנו פה לשטן... 😬 מזדהים? אתם לא לבד... זו אמונה טפלה עתיקה שחיה ובועטת גם היום. מה בעצם האמונה אומרת? האמונה פשוטה: אם תגידו בקול רם שהכל בסדר - משהו רע יקרה. אם תדברו על הצלחה לפני שהיא מוגמרת - היא תחמוק. אם תציינו שהנסיעה הולכת חלק - יגיע הפקק או הפנצ'ר. בעברית אנחנו קוראים לזה "לפ

הצגה שמבוססת על אחד מספרי הילדים הותיקים בעברית - "שמונה בעקבות אחד" מאת ימימה אבידר-טשרנוביץ, שיצא ב-1945 ונחשב לספר ה"חבורה" הראשון בספרות הילדים העברית. הסיפור מתרחש בקיבוץ על שפת הכנרת בזמן מלחמת העולם השנייה: הילד חגי מגיע מחיפה המופצצת ומצטרף לחבורת ילדי הקיבוץ. יום אחד מופיע בקיבוץ אדם מסתורי שמתיישב בבית נטוש - והילדים מתחילים לעקוב אחריו. מה שמתחיל כסקרנות הופך במהרה להרפתקה של ממש. בהצגה משולבים האיורים המקוריים של נחום גוטמן, שמקבלים חיים על הבמה כחלק מהתפאורה. הפק

כשסרגיי פרוקופייב ישב בשנת 1936 לכתוב יצירה מוזיקלית לילדים, הוא החליט לעשות משהו מעט שונה. לא רק לחבר מוזיקה יפה, אלא לכתוב יצירה שתלמד ילדים להכיר את כלי התזמורת הסימפונית - ולהזכיר כל אחד מהם בנפרד. התוצאה הייתה "פטר והזאב", אחת היצירות הסימפוניות המוכרות ביותר בעולם. הרעיון פשוט ויחד עם זאת גאוני: לכל דמות בסיפור - פטר, הסבא, הציפור, האווז, החתול, הזאב, וציידי היער - פרוקופייב הקצה כלי נגינה אחד, עם מנגינה ייחודית משלה. ברגע שמכירים את הקשר, אי אפשר לשמוע את היצירה הזאת מ